המחרשה

הימים – ימי העליה הראשונה. איכרים יהודים חורשים בשדות המושבות. העולים בעליה זו מקימים מושבות ועובדים את האדמה שחיכתה להם אלפיים שנה. גם הם, היהודים, התגעגעו לעבודת האדמה שנאסרה עליהם ברוב הגלויות, והם שרים בשיר המחרשה לאליקום צונזר: "קָצְרוּ יָדַי וְלֹא זָר". סוף סוף. רוב האיכרים הציונים החדשים – בעלי משפחות, מסורתיים, ולכן נוכל למצוא בשיר זה גם תודות לבורא עולם על גשמי הברכה. בעליה השניה יעלם אלוהים מהזמר, ויישטף בגל האידיאולוגיה הסוציאליסטית החילונית.
בסרטון נדיר זה, שהופק עבור הקונגרס הציוני ה 11 שהתקיים בוינה ונקרא "חיי היהודים בא"י 1913", ניתן לראות גם את יוסף טרומפלדור חורש בידו האחת, ופוסע מעדנות אחר הסוס. כנראה גם הוא ידע מה הגורם מספר אחת לאושר: המחרשה העברית.
השיר השני לאחר שיר המחרשה נקרא "גילו הגלילים", והוא מבוסס על ניגון חסידי מוכר. בעליה זו, וכן בעליות הבאות, נמצא שירים רבים ששאלו מנגינות מוכרות מבית הכנסת שנשאר באירופה.

המחרשה
מלים ולחן: אליקום צונזר
בְּמַחֲרַשְׁתִּי
כָּל אָשְׁרִי יָרַשְׁתִּי
אֶרְאֶה חַיִּים טוֹבִים
וְלֹא אֶחְסַר מַה בָּהּ;

וּבְקוּמִי מִשְּׁנָתִי
לֹא תָּבוֹא דַּאֲגָתִי
לְבַקֵּשׁ אֶת מִחְיָתִי
עַל צָרְכֵי יוֹם הַבָּא.

לַחֹרֶף מוּכָן כְּבָר,
הָאָסָם מָלֵא בָּר,
קָצְרוּ יָדַי וְלֹא זָר,
עַל אֶרֶץ רַבָּה.

בְּעֹשֶׁר
מִי יִחְיֶה בְּיֹשֶׁר
חַיֵּי שַׁלְוַת הַשְׁקֵט
כָּמוֹנִי – הָאִכָּר?

בְּתֵת יָהּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה,
מָלֵאתִי הַצְלָחָה,
אֲלֻמּוֹתַי אוֹלִיכָה
לְהַחֲיוֹת עוֹלָם בַּבָּר:

כַּסּוֹחֵר, כֶּחָרָשׁ,
כַּמַּלָּח, כַּפָּרָשׁ,
יַחְדָּיו עָשִׁיר וָרָשׁ –
וְכַסְפִּי יָשָׁר.

גילו הגלילים
מילים – יצחק כצנלסון
לחן – ניגון חסידי
גִּילוּ הַגָּלִילִים גִּבּוֹרֵי הַחַיִל!
שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ יוֹמָם וָלַיִל!
גִּילוּ הַגָּלִילִים גִּבּוֹרֵי הַחַיִל!
שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ יוֹמָם וָלַיִל!

מֵחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה
עוֹלֶה קוֹל חָלִיל,
שִׁירוֹ יַשְׁמִיעַ
שׁוֹמֵר הַגָּלִיל.

גִּילוּ הַגָּלִילִים…

יֶהֱמֶה הַגָּלִיל –
כֹּה יֶהֱמָה לְבָבִי;
רוֹבִי בְּצִדִּי,
וְסוּסִי עֲרָבִי.

גִּילוּ הַגָּלִילִים…

הַגָּלִיל, הַגָּלִיל,
אַךְ אַתָּה גָּלִילִי,
אֵין שָׂשׂוֹן כִּשְׂשׂוֹנִי
וְגִיל אֵין כְּגִילִי!

גִּילוּ הַגָּלִילִים…

הַלַּיְלָה הוּא הוֹלֵךְ
הֲלֹך וַחֲזֹר;
שֶׁמֶשׁ הַגָּלִיל
כְּאֵשׁ עַל הַר תָּבוֹר.

גִּילוּ הַגָּלִילִים…

זוּלָתְךָ, הַגָּלִיל,
מַה לִּי וּמִי לִי?
הַגָּלִיל, הַגָּלִיל,
אַךְ אַתָּה גָּלִילִי!

גִּילוּ הַגָּלִילִים…

השארת תגובה