הבו לבנים

הבו לבנים

שיר חלוצי קלאסי, שאמנם לא עוסק בחקלאות או בעמק, אך רווי ציונות, הקרבה ותקווה לעתיד טוב יותר. כמובן – לא לאינדיבידואל אלא לקולקטיב, ל"עמנו". יש להניח שהתשלום הזעום ששולם לבנאים גיבורי השיר לא הספיק להרבה, ולכן באה השורה המנחמת "עתיד עמנו לנו שכר".
את המנגינה כתב מרדכי זעירא למילותיו של אלכסנדר פן, שני עמודי תווך בזמר הציוני הסוחף של שנות השלושים.

הָבוּ לְבֵנִים,
אֵין פְּנַאי לַעֲמֹד
אַף רֶגַע
בְּנוּ הַבַּנָּאִים,
אַל פַּחַד וְאַל יֶגַע
קִיר אֶל קִיר נָרִים,
מֵעַל מִכְשׁוֹל וָפֶגַע

כֻּלָּנוּ נָשִׁיר,
הִמְנוֹן בִּנְיַן אַרְצֵנוּ
בִּמְקוֹם אֶתְמוֹל
יֵשׁ לָנוּ מָחָר
וּבְעַד כָּל קִיר,
בְּהֶנֵּף בִּנְיָנֵנוּ
עֲתִיד עַמֵּנוּ לָנוּ שָׂכָר.

הָבוּ, הָבוּ לְבֵנִים
כְּפָר, מוֹשָׁב וָקֶרֶת
שִׁירוּ זֶמֶר הַבּוֹנִים
שִׁיר בִּנְיָן וָמֶרֶץ.

השארת תגובה