הסבר קצר על חג החנוכה ומקורו- מכון 'שיטים'

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון הסבר קצר (כ-2 דקות) מבית מכון 'שיטים', המציג את ההסבר והמקור להיווצרותו של חג החנוכה. בסרטון מסביר מייסד המכון, בנימין (בוג'ה) יוגב, כי המקור הכתוב הראשון לציונו של החג במתכונת המוכרת לנו (הדלקת נרות החנוכה) מופיעה רק בתלמוד הבללי. זאת על אף שהאירועים ההיסטוריים המיוחסים לו התרחשו כבר בתקופת בית ראשון (בין 300-600 שנים לפני כן). עובדה זו מצטרפת לטענה לפיה מקורו של החג הנו טקס אלילי קדום, שהיה נהוג בכלל עמי האזור בתקופה הקודמת לימי החשמונאים, ובו משתמשים בהדלקת האש כחלק מהניסיון להילחם בחושך. מאחר וחג החנוכה מתרחש סביב היום הקצר בשנה (21 בדצמבר), יש הטוענים כי קיומו של החג מושתת על אותה מסורת של פולחני אש שנהגו במזרח הקדמון, במטרה להבטיח את חידוש האור ע"י אל השמש. עדות לסמל קדום זה נשתיירה בדברי הנביא יחזקאל, המתארים מנהגים של פולחן השמש בהיכל ה'. השפעות קדומות אלה ניכרות עד ימינו בדמות חגי האור הנחגגים ברחבי העולם, כדוגמת חג המולד הנוצרי.

על פי ספר מקבים ב', בתום מרד המקבים ועם שחרור ירושלים מידי היוונים (שנת 163 לפנה"ס), הורה יהודה המקבי (בנו של מתיתיהו החשמונאי והמנהיג הצבאי של המרד) לציין את חג הסוכות, אשר נמנע מתושבי ירושלים לקיימו בשל הלחימה ביוונים. זאת, למרות שכבר חלפו כחודשיים ממועד החג. על כן, אפשר לראות בחנוכה מעין 'סוכות שני' ומכאן גם להבין מדוע הוא נחגג במשך שמונה ימים (בדומה לסוכות). את עיגונו של החג החדש במועד זה, העשרים וחמישה בכסלו, אנו מוצאים בספר מקבים א', בו מצוין כי פעולת טיהור בית המקדש ע"י יהודה המקבי לאחר סיום המרד נעשתה בדיוק באותו מועד בו חיללוהו היוונים: "ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו […] וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים" (ספר מקבים א', נ"א-נ"ב).

 

השארת תגובה