'אמריקניזציה והתיוונות'- דותן ברום

'אמריקניזציה והתיוונות'- דותן ברום

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר שכתב דותן ברום, העוסק במשמעות העכשווית של חג החנוכה כסמל למאבק בתהליך ה- אמריקניזציה' וה-'התיוונות' שעובר לדעתו על החברה הישראלית. לטענתו, התרבות הישראלית כיום נטועה כה עמוק בתרבות האמריקאית, עד כי נדרש מרד של ממש בהשפעותיה של תרבות זו, על מנת לקרוא דרור ולהשתחרר מכבלי השפעותיה. דותן ברום מקביל מאבק נדרש זה למאבק של החשמונאים בתהליך ההתיוונות של מלכות ישראל בתקופת מרד החשמונאים, כאשר המאבק שלהם לא היה צבאי בלבד, אלא בראש ובראשונה מאבק לחירות תרבותית, אמונית וערכית. מאבק שכזה, נגד ה-'אימפריה' של ימינו (התרבות האמריקאית) והשפעותיה נדרש גם כיום.

הטקסט פורסם במקור באתר מכון החגים. לקריאת הטקסט בגרסה המקורית, לחצו כאן. 

הטקסט המלא:

בחנוכה, אנחנו מזכירים לעצמנו את מרד המכבים ביוונים. מרד, שיותר משהיה צבאי –  היה מרד תרבותי. בכל רחבי יהודה אימצו היהודים את ההלניזם: שמות יווניים, לבוש יווני, אלים יווניים ותפישת עולם יוונית. אמנות יוונית, תענוגות יווניים ומוסר יווני. בכל רחבי יהודה ויתרו היהודים על יצירה תרבותית מקורית לטובת חלק באימפריה האדירה.

אבל בתוך ההטמעות הזאת, נשמע קול אחר. קול חלוש, אבל תקיף, שהתעקש על אלטרנטיבה – על חיים של דרור ובחירה עצמאית ושל תרבות ויצירה יהודית מקורית. הקול הזה סחף אחריו קולות נוספים ובסופו של הנרטיב שלנו, אנחנו מספרים לעצמנו איך זכינו לדרור, איך המשכנו לעצב את חיינו בידינו.

אבל האם הצלחנו? כשאני מסתכל סביבי, אני רואה התיוונות חדשה, הטמעות באימפריה הנוכחית: ארצות הברית של אמריקה. אני רואה תרבות אמריקאית שטחית וצרכנית, בדרך-כלל חסרת-אמירה. אני רואה מותגים אמריקאיים בכל מקום – החל מהבגדים שאנו לובשים והמזון (המהיר) שאנו אוכלים, ועד למחשבים שאנו משתמשים בהם ולמכוניות שאנו נוסעים בהן ממקום למקום. אני רואה תפישות כלכליותאמריקאיות שמשתלטות על האידאות שעליהן נבנתה המדינה וחלום אמריקאי שהחליף את החלומות שחלמו פה פעם. אני רואה מוסר אמריקאי שבו לגר ולאלמנה יש את הזכות החפשית למות מתחת לגשר, במקום המוסר העברי הישן – בו אנו מצווים לתמוך בהם.

בזמנים כאלה, אני מבקש להיות קול של מרד. אני מבקש להיות קול קורא שזועק – דרור! וזהו לא מרד של אלות וקלשונים, אלא מרד של בחירות. מרד שבו נתעקש ליצור יצירה עברית מקורית, עם תכן משמעותי שנוגע לכאן ולעכשו. מרד שבו נבחר לשים את הצריכה במקום שולי בחיינו, ונחליף אותהבקשרים אנושיים משמעותיים. מרד שבו נבחר לפעול כנגד מגפת ההפרטה המפרקת כל זכר לסולידריות בחברה הישראלית, ונחזור לעבוד את האדם והאדמה במקום את ההון. מרד שבו נבחר לראות את המֻפְלָא שבכל אדם, ולקחת אחריות על אחד על השני.

חנוכה הוא זמן נהדר להזכיר לעצמנו על מה ולמה למרוד, ולהתחיל להדליק אבוקות של אור ואש בעולם.

"וכל מי אשר לב לו הצמא לאור, ישא עיניו ויבוא אלינו – לאור!"

השארת תגובה