שפל רוח

שְׁפַל רוּחַ, שְׁפַל בֶּרֶךְ וְקוֹמָה, אֲקַדֶּמְךָ בְּרֹב פַּחַד וְאֵימָה.
לְפָנֶיךָ אֲנִי נֶחְשָׁב בְּעֵינַי כְּתוֹלַעַת קְטַנָּה בָאֲדָמָה.
מְלֹא עוֹלָם, אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְגָדְלוֹ, הֲכָמֹנִי יְהַלֶּלְךָ, וּבַמֶּה,
הֲדָרְךָ לֹא יְכִילוֹן מַלְאֲכֵי‑רוֹם, וְעַל אַחַת אֲנִי כַּמָּה וְכַמָּה,
הֱטִיבוֹתָ וְהִגְדַּלְתָּ חֲסָדִים, לְךָ תַּגְדִּיל לְהוֹדוֹת כֹּל נְשָׁמָה
אֲשַׁחֵר אֵל בְּרֵאשִׁית רַעֲיוֹנַי, אֲשׁר לִשְׁמוֹ תְהַלֵּל כֹּל נְשָׁמָה.

כך שורר רבי שמואל אבן גבירול בתור הזהב בספרד. פיוט זה נכלל בתפילת השחרית בראש השנה בבית הכנסת הספרדים. בשיר מובעת שפלותו של האדם לעומת בורא העולם.
זהו ביצוע של אילן דמרי מלהקת המדרגות. לחן נוסף לפיוט זה מושר כאן ע"י ברי סחרוף ורע מוכיח.

השארת תגובה