'הנרות הללו' במבט אישי- בארי צימרמן ז"ל

'הנרות הללו' במבט אישי- בארי צימרמן ז"ל

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר קצר שכתב בארי צימרמן ז"ל ועוסק בהיבט האישי של טקס הדלקת נרות חנוכה במשפחתו, דרך ברכת 'הנרות הללו' ומשמעותה. המאמר מתאר את החוויה האישית של הדלקת הנרות במשפחתו, יחד עם אביו, שהקפיד להתאים בין הדלקת הנר האחרון המודלק באותו היום לבין סיום אמירת ברכת 'הנרות אלו', המסתיימת במלים: "ועל ישועתך".

התאמה זו, לפי צימרמן, מרמזת על ההתאמה בין שני מסלולים מקבילים: זה של הדלקת הנרות וזה של מילות הברכות המתלוות אליהן. התאמה זו אינה מקרית ויש לה שורש עמוק בפיוט עצמו, המתקשר לרעיון ההמשכיות והמסירה מאב לבן, שהוא הנס האמיתי עליו מודים: "אנחנו מדליקים את הנרות כי יש לנו מלים של תודה והלל. המלים הן כעין הלהבה המרחפת מעל הנר והנרות הם בבחינת נר ואות. מה שאין לנו (רשות להשתמש) הוא צדו האחר של מה שיש לנו (רשות לראות), מה שהיה לנו (בימים ההם) חוזר על עצמו (בזמן הזה). הנס הגדול, הכי גדול, הנפלאות שעשית לאבותינו, היא העובדה שיש לנו אבות, שבזכותם אנחנו בנים".

בארי צימרמן ז"ל היה מורה לתרבות יהודית ומשורר. המאמר פורסם באתר הפיוט והתפילה. לקריאת המאמר המלא, לחצו כאן. 

השארת תגובה