שילה הקדומה


(א) וַיִּקָּהֲלוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שִׁלֹה, וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם, אֶת אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה, לִפְנֵיהֶם.
(י) וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל בְּשִׁלֹה, לִפְנֵי יְהוָה; וַיְחַלֶּק שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמַחְלְקֹתָם.
יהושע י"ח

האתר תל שילה מזוהה עם שילה הקדומה המוזכרת בתנ״ך, שהיתה המרכז הדתי והרוחני של עם ישראל לפני שנבנה בית המקדש. כאן הוגרלו השבטים ע"י יהושע, כאן אירוע סיפור פילגש בגבעה, כאן התפללה חנה בשקט, כאן שכן עלי הכהן, כאן גדל שמואל הנביא. רציפות היישוב שהתקיימה בשילה מתבטאת בשרידים מתקופות מגוונות, החל בתקופת הברונזה התיכונה ועד לתקופה האומאית.
תל שילֹה נמצא כ-30 ק"מ צפונית לירושלים וכ-20 ק"מ דרומית לשכם, צמוד לישוב שילה ולכביש 60. גובהו כ-700 מטרים מעל פני הים והוא נכלל בתחומי המועצה האזורית מטה בנימין.

זהו סיכום ארכיאולוגי-היסטורי של התל המקראי. כאן מסופר על משלחת החפירה הראשונה של התל משנת 1926, שגילתה חומה כנענית, קנקנים מתקופת הברונזה התיכונה ומחסנים מתקופת עלי הכהן. בשנות השמונים נחפרה שילה ע"י המחלקה ללימודי א"י בבר-אילן. בחפירה התגלו ביצורים אדירים מתקופת הברונזה התיכונה הכוללים חומה וחלקלקה כפי שניתן למצוא בהרודיון. התגלו ממצאים להתיישבות כנענית ולאחריה התיישבות ישראלית גדולה. העיר נחרבה ע"י הפלישתים. כך כותב ישראל בן אריה: "עדות דרמטית לחורבן התגלתה בצפון-מערב העיר, שם מצאו החופרים ערמות חיטה מפוחמות שמגני העיר לא הספיקו להוציא מן הממגורות. בתוך מחסני המשכן התגלה סיר בישול שנשאר במקומו בבור הבישול בזמן שהעיר חרבה וערימת צימוקים מפוחמים באמצע החדר, גם אלו עדות לחורבן העיר." בסיכום מתואר גם מיקום משוער של המשכן ופירוט של מבנים מתקופות מאוחרות יותר (הבזיליקה ומבנה מוסלמי נוסף).

השארת תגובה