אחד העם

אחד העם

אחד העם 

אַחַד הָעָם הוא שם העט של אשר צבי גינצברג (18.8.1956-2.1.1927) אחד מהוגי הדעות המרכזיים של הציונות, שהניח את היסודות לציונית הרוחנית, והחילונית-לאומית. כינויו בא לו מהאופן בו היה חותם על כתביו, לאמור: אינני מורם מעם, אלא אחד מהעם. הוא נולד בפלך קייב, ועלה לארץ ב 1921.
בשנת 1889, לאחר שסייר בארץ, פרסם מאמר בכתב-העת העברי 'הַמֵלִיץ' בשם 'זו לא הדרך'. במאמר זה נמתחת ביקורת קשה על תנועת 'חיבת ציון'. במאמר טוען אחד העם כי יש לשאוף לעליה המונית לארץ. "מן העת ההיא החלה לו תקופה חדשה… תחת אשר לפני זה הלך הלוך וגבור, הלוך והתפשט בכל פינות העם, ובעליו נשאו עיניהם למרחוק בלב שמח ויקוו לגדולות, – חדל עתה, אחר ניצחונו, לקנות לו לבבות חדשים לבקרים, וגם המחזיקים בו כמו רפתה רוחם…אם כדברי אחד החכמים, יכאב הלב למראה אמונה גוועת מזוקן, אשר דורות עברו שתו מכוס תנחומותיה, – מה גדול הכאב, כאשר בראשית דרכו ייכשל וייפול רעיון מלא כוח עלוּמים. תקוות דור הולך ועזרת דור יבוא!… זה הרעיון העושׂה נפלאות לעינינו בקרב עמים רבים… – מדוע זה לא הצליח רעיון התחייה להיאחז גם בקרבנו ולעשות חיל כאשר קיווינו?
על השאלה הזאת אנו שומעים שתי תשובות שונות מפי הסופרים בכתבי העת. הללו מאשימים את 'החלוקה' ורבניה וסופריה, והללו – את 'הנדיב הידוע' ומלאכיו ומשרתיו בארץ ישראל. …
לא במקרים בודדים…, במעשי פלוני או אלמוני, כי אם עמוק מזה עלינו לבקש סיבת כל הרעה. ואם כה נעשה, נמצא, כמדומה לי, את הסיבה האמיתית באותו 'הניצחון' עצמו, אשר הגיע אליו הרעיון קודם זמנו באשמת בעליו. כי בחפצם לעשות גדולות בלא עת, עזבו את הדרך הארוכה של ההתפתחות הטבעית והורידו לעולם העשייה, באמצעים מלאכותיים, רעיון צעיר ורך, בטרם נתבשל כל צרכו, בטרם נתפתחו כוחותיו כראוי, ולפי שדחקו את הקץ, על כן לא עמד טעמם בם ופועלם אין ידיים לו. "
מתוך: 'לא זה הדרך', המליץ, גליון 53 (15.3.1889); כל כתבי אחד העם, יא-יב

במרכז שאלת התחייה הלאומית הציב אחד העם את רעיון הציונות הרוחנית, אשר לפיו יצירת מרכז רוחני בארץ-ישראל, כלומר עבודה מעשית, חינוכית ותרבותית שמטרתה לרכז את האומה בציון, תביא לאחדות לאומית ולתחיית הרגש הלאומי – לשאיפה לעשות את הציונות "מרכז הרוח" לכל חלקי האומה הפזורים בגלות, שסכנת התבוללות נשקפת להם. מכיוון שאי-אפשר שארץ-ישראל תקלוט לתוכה את כל מיליוני היהודים שבגולה, גם אם יהיה לה ערך מדיני וכלכלי היא לא תוכל לפתור את הבעיה הכלכלית של העם, אלא רק את השאלה הלאומית-רוחנית שלו.

השארת תגובה