ברל קצנלסון

ברל קצנלסון

ברל קצנלסון

"במרכזה של ההיסטוריה העברית עומד דבר הגשמת הציונות במלוא היקפה ותוכנה… במרכזה של ההיסטוריה האנושית עומד דבר הגשמת הסוציאליזם במלוא היקפו ותוכנו."

1887-1944, מנהיג והוגה דעות של תנועת העבודה. גם אם מעולם לא נבחר למשרה רשמית, כצנלסון נחשב לסמכות בקרב רבים. הוא היה סוציאליסט ציוני, שהאמין בעבודת האדמה, חיי שיוויון, חשיבותה של העברית וריבונות יהודית בא"י. הוא נפטר בגיל 57 ונקבר בבית הקברות בקבוצת כנרת. על שמו קרויים קיבוץ בארי, מכללת בית ברל ורחובות רבים.

כצנלסון עלה לארץ בגיל 22, והחל עוסק בעבודת האדמה. במשך שלוש שנים (1914 – 1917) היה חבר בקבוצת כנרת, אז הקים את ארגון "המשביר" – ארגון צרכנים שיתופי, ונמנה עם מקימי קופת החולים במטרה לספק ליישוב היהודי בארץ מזון ושירותי בריאות בתקופת המלחמה. כצנלסון לא השתייך למפלגה כלשהי אלא פעל לאיחוד פועלי א"י. מייסד את ההסתדרות הכללית. כצנלסון היה איש חינוך ותרבות, בין מייסדי העיתון "דבר" ועורכו הראשי.

"איש ישראל" – כך הגדיר י"ח ברנר את ברל כצנלסון. בצעירותו, התפקר כצנלסון ונטש את הדת בדומה לרבים בתנועה הציונית. אך בניגוד למרבית חבריו בציונות הסוציאליסטית, ייחס ברל חשיבות לאומית למסורת ישראל, וביקש לשאוב ממנה השראה "לעיצוב פניה של החברה היהודית המתחדשת" בארץ ישראל. כצנלסון ראה בשבת ערך מרכזי בחיים היהודיים המתחדשים, ביטוי לתרבותו הלאומית של עם ישראל הספוגה בערכים חברתיים ומוסריים. הוא אף הדגיש את תרומתם של ציוויי התורה לגיבוש חוקי עבודה מתקדמים. היתה לו תודעה היסטורית יהודית, ולפיכך ביקש לשמר את העבר, ובכלל זה את זיכרון החורבן הלאומי: "מה ערכה ומה פרייה של תנועת שחרור שאין עמה שורשיות ויש עמה שכחה, אשר תחת לטפח ולהעמיק… את הרגשת המקור ואת ידיעת המקורות, היא מטשטשת את זיכרון נקודת המוצא…" מכאן התנגדותו לרעיון של חבריו לתנועה, שביקשו לציין את תשעה באב כיום חג לרגל התחדשות ההתיישבות בארץ. ברל טען בלהט כי לתשעה באב "יש בשבילנו, הסוציאליסטים העברים, אותו ערך שיש ליום זה בשביל בני גזענו. ביום זה אבדה לנו חירותנו, ועמנו מתאבל עליה זה י"ח מאות שנה ויותר".

ברל כצנלסון ראה את תפקידו כמתווך בין התרבות היהודית ובין תנועת הפועלים, מתוך אמונה בחשיבותם של אוצרות הרוח של האומה, סמליה ההיסטוריים וערכיה התרבותיים לעיצוב היישוב המתחדש בארץ. בעיתון "דבר", שהיה מייסדו ועורכו, העניק אפוא במה גם לחוקרי היהדות דוגמת גרשם שלום וגם לרבנים, ובראשם הראי"ה קוק.

ב-1939 כאשר בריטניה הגדולה הביעה עוינות גדלה והולכת כלפי העליה לא"י היה כצנלסון בין אלה שצידדו בעליה בלתי לגאלית. הוא התנגד לרעיון החלוקה אך כשפרצה מלחמת העולם השניה חזר בו ואמר שהקמת מדינה יהודית ולו רק בחלק מארץ ישראל היא דבר חשוב. .

ברל כצנלסון נפטר בירושלים ביום כג באב תש"ד – 1944, והוא בן 57.

השארת תגובה