מוזיאון אסירי המחתרות- תולדות המבנה

מוזיאון אסירי המחתרות- תולדות המבנה

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי אודות המבנה של מוזיאון אסירי המחתרות וההיסטוריה העשירה שלו.

תולדות המבנה

בשלהי תקופת השלטון העות׳מאני בארץ ישראל, ביקשו מעצמות אירופה להעמיק את אחיזתן בארץ הקודש באמצעים שונים ובהם עידוד ביקורי צליינים נוצריים. במסגרת זו בנו הרוסים בירושלים, בשנות השישים של המאה ה-19, את מתחם ״מגרש הרוסים״ בסמוך לעיר העתיקה. במרכז המתחם הוצבה כנסייה ולצדה מבנים שונים ובהם בית חולים, אכסניה לגברים ואכסניה לנשים על שם מריה (מרינסקיה).

בתום מלחמת העולם הראשונה (1917) כבשו הבריטים את הארץ מידי העות׳מאניים ושלטו בה במסגרת המנדט עד 1948. בתקופה זו הפך המתחם למרכז שלטוני-ביטחוני בריטי שנודע בכינויו ״בוינגרד״. אכסניית הנשים הוסבה לבית הסוהר המרכזי הבריטי, בו נכלאו לאורך השנים לצד אסירים פליליים ערביים ויהודים גם מאות מלוחמי המחתרות – ה׳הגנה׳, ה׳אצ״ל׳ ו׳לח״י׳.

לקראת תום המנדט פונה בית הסוהר מיושביו. במהלך מלחמת העצמאות, ב-15 במאי 1948 נכבש מגרש הרוסים על ידי ההגנה בסיוע ה׳אצ״ל׳ ולח״י במבצע ״קלשון״. לאחר הקמת המדינה שימש הבניין לצרכים אזרחיים שונים, ובהם מחסנים של הסוכנות היהודית. בשנות השישים של המאה העשרים, נרכש רוב המתחם על ידי ממשלת ישראל מידי הממשלה הרוסית בעסקה שכונתה ״עסקת התפוזים״. בשנת 1991 עבר המבנה לידי משרד הביטחון ששחזר את בית הכלא והפך אותו למוזיאון המתאר באמצעות סיפורם הייחודי של אסירי המחתרות את מאבקו של היישוב היהודי להקמת המדינה.

המידע לקוח מתוך חוברת ההדרכה של מסע ישראלי.

השארת תגובה