היכל הספר- מידע שימושי ומפה

היכל הספר- מידע שימושי ומפה

בעמוד זה ניתן לקרוא מסמך מידע שימושי על היכל הספר, ההיסטוריה של המבנה והחשיבות ההיסטורית והתרבותית שלו, כמו גם מפה לשימושם של המבקרים במקום. המידע והמפה לקוחים מתוך אתר מוזיאון ישראל (אשר ההיכל שוכן בתחומו).

הטקסט המלא:

התנ"ך הוא ספר היסוד של עם ישראל. מרבית היצירה הרוחנית שנכתבה אחריו מתייחסת לטקסט מכונן זה, אשר לימים הטביע את חותמו גם על הנצרות ועל האסלאם.

היכל הספר הוקם לשימור והצגה של שבע המגילות הראשונות שהתגלו ב-1947 בקומראן. ייחודו בהיותו בניין 'אידאולוגי', בעל אופי מקדשי, המבטא מסרים רוחניים, והוא נחשב אבן דרך באדריכלות מודרנית. הבניין, שתוכנן בידי האדריכלים היהודים האמריקאים ארמנד פ' ברטוס ופרדריק ג' קיסלר, נחנך בטקס רב רושם ב-20 באפריל 1965. מיקומו שלהבניין, בסמוך למוסדות הרשמיים של מדינת ישראל: הכנסת, משרדי הממשלה והספרייה הלאומית, מעידים על החשיבות המיוחסת לטקסטים עתיקים אלה ולבניין שבו הם שוכנים.

הכיפה הלבנה שעל המבנה מסמלת את מכסה הכדים שבתוכם נמצאו כמה מן המגילות, ואילו הניגוד שבין צבע הכיפה לבין הקיר השחור שממולה מרמז למתח הניכר במגילות בין עולמם הרוחני של 'בני אור' (כפי שכינו אנשי הכת את עצמם) לבין 'בני חושך' (אויבי הכת בפיהם). פרוזדור הכניסה להיכל הוא דמוי-מערה, זכר למקום שכתבי-היד העתיקים נתגלו בו.

היכל הספר נוסד בשנת 1965 לשם שימור והצגה של מגילות מדבר יהודה. מכיוון שהמגילות פגיעות מאוד ואי-אפשר להציג אותן זמן ממושך בלא נזק מצטבר, פותחה לא מכבר שיטה של סבב בהצגת המגילות: מגילה מוצגת משלושה עד שישה חודשים ומוחלפת באחרת. אחרי שהיא מורדת מהתצוגה היא מאוחסנת זמנית במחסן מיוחד כדי 'לנוח' מהחשיפה.

בשנת 2006 הועבר דגם ירושלים בימי הבית השני, ממקומו המקורי במתחם הולילנד בשכונת בית וגן, סמוך להיכל הספר. הדגם משקף את העיר בשנת 66 לספירה ומספר את סיפורה של החברה שבתוכה חיו – וממנה התרחקו – אנשי כת מדבר יהודה, שבתחומם נשמרו מגילות קומראן.

"כתר ארם-צובא", כתב-יד מדויק וסמכותי שנכתב בטבריה במאה ה-10 לספירה ועבר תלאות וגלגולים עד שהגיע לידינו מוצג יחד עם מגילות מדבר יהודה, וסיפורו המופלא נפרש למבקר.

חלק בלתי נפרד מהיכל הספר הוא אודיטוריום דורות שבו מוצגות תערוכות מתחלפות בנושאים שונים הסובבים את מכלול היכל הספר.

השארת תגובה