רקע קצר על אמאוס

רקע קצר על אמאוס
בעמוד זה ניתן למצוא רקע כללי על אמאוס וחשיבותו ההיסטורית של המקום.
אמאוס נזכרה לראשונה בספר מקבים א' בתיאור הקרב שהתחולל כאן בשנת 165 לפנה"ס. כאן חנה אז מחנה הצבא של הממלכה הסלאוקית. יהודה המכבי תקף את המחנה בהפתעה, כאשר ניקנור הסלאוקי יצא בראש צבאו לחפש אחריו. אמאוס הפכה לעיירה יהודית שנקראה חמת, או חמתא בארמית, על שם מעיין מים חמים שנבע בה. שם זה הפך ביוונית לאמאוס.
בימי המרד הראשון (הגדול) ברומאים, הציב גם המצביא הרומאי אספסיאנוס את מחנהו באמאוס. בתקופה הרומית שונה שם המקום לניקופוליס. העיר התפרסמה בבית המרחץ שנבנה בה. על פי המדרש, התנא רבי אלעזר בן ערך, תלמידו של רבי יוחנן בן זכאי, שנודע בכינוי "כמעיין המתגבר", עבר להתגורר במקום.
במאה ה-4 לספירה התגברה השפעת הנצרות בעיר. המסורת הנוצרית החלה לזהות את אמאוס עם המקום שישו פגש בו שניים מתלמידיו, לאחר שקם לתחייה (כפי שמסופר בברית החדשה). כמו כן, החלו לייחס למעיין שנבע בקרבת העיר סגולות מרפא.
בשנת 638 לספירה כבשו הערבים את אמאוס, והעיר הפכה לבירת מחוז פלסטין, עד שנבנתה רמלה. שנה אחר כך פרצה באמאוס מגפת דבר קשה, שבה מצא את מותו מפקד הכוח המוסלמי שיח' עוביד. על פי המסורת המוסלמית, הוא נקבר במקום שבו נמצאים כיום שרידי בית מרחץ מהתקופה הרומית, ליד הכניסה לפארק איילון-קנדה. בעקבות המגפה ננטשה העיר.
בתקופה הצלבנית נבנתה במקום כנסייה על שרידיה של הכנסייה הביזנטית (מחוץ לפארק איילון-קנדה), ובתקופה זו נוסד הכפר הערבי עמואס, ששמר על צליל השם אמאוס. בשנת 1879 קנו נזירות כרמליתיות חלקה מהכפר הערבי עמואס, ובשנות ה-30 של המאה ה-20 ייסדו במקום נזירי מסדר "אבות הלב הקדוש של בית-ארם" מנזר משלהם המוכר בשם בית השלום.
במלחמת ששת הימים השתלט צה"ל על אזור לטרון ועל ארבעת הכפרים שהיו בו – עמואס, יאלו, בית נובא ודיר איוב. בפארק איילון-קנדה השתמרו בוסתני הכפרים.

השארת תגובה