פרחים בקנה

זהו שירו של דודו ברק, שהלחין אפי נצר ועיבד בני נגרי. את השיר ביצעה לראשונה להקת חיל התותחנים ב-1970, והוא היה לשיר המזוהה ביותר עמה.

ברק כתב את השיר בעקבות מלחמת ששת הימים, והוא מבטא את תחושת האופטימיות שאחזה אז, בציפייה לתום עידן המלחמות ("בשדות האש יתם הקרב האחרון", "וכל אשר אתמול ידע מכאוב ושכול לא עוד ידע שלכת וקרב"). סולנית הלהקה, יהודית שוורץ, ביצעה את השיר כשהיא חולה, וכדי להתגבר על צרידותה הרימה את קולה, באופן שנשמע לעיתים כצעקה, ומזוהה מאוד עם השיר. חבר נוסף בלהקה בעת שביצעה את השיר היה יוני רכטר שניגן על האורגן.
(מתוך ויקיפדיה)

כשאביב נרדם יעור בחוורון
בשדות האש יתם הקרב האחרון
ובוקר נהדר מן הבקעה להר
אז יעלה בזמר, ברון.

השמש ידם בין עזה לרפיח,
ירח ילבין על פסגת החרמון
פרחים בקנה ובנות בצריח
ישובו לעיר חיילים בהמון.

ילדה אחת קטנה ובידה זרים,
לעיר הלבנה תצא אז בשירים,
ולחייל נרגש תשים סביון בדש,
והשמיים כה בהירים.

השמש ידם בין עזה לרפיח…

החיילים לעיר יגיעו בעם רב,
עם נערות ושיר ועם פרחי זהב,
וכל אשר אתמול ידע מכאוב ושכול
לא עוד ידע שלכת וקרב.

השמש ידם בין עזה לרפיח…

השארת תגובה