הפיוט 'אל אדון' לשבת בביצוע אהוד בנאי (קול וטקסט)

הפיוט 'אל אדון' לשבת בביצוע אהוד בנאי (קול וטקסט)

בקטע זה ניתן להאזין לפיוט 'אל אדון', הנהוג לומר כחלק מתפילת שחרית לשבת. מחברה של תפילה זה אנונימי, אך ניתן לייחסו ככל הנראה לתקופת המאה ה-3 או ה-4 לספירהפיוט זה שונה במהותו ממזמורי השבת 'הרגילים' בכך שהוא מהווה חלק מן התפילה המיוחדת ליום השבת (השונה מתפילת השחרית לחול) ולא מושר באופן נפרד מהתפילה עצמה. נהוג לומר את התפילה כחלק מן הברכות הנאמרות לפני תפילת 'שמע ישראל'.

על אף היותו חלק בלתי נפרד מסידור התפילה, הפך הטקסט של 'אל אדון' לחלק אינטגרלי של זמירות השבת, ובקהילות רבות נוהגים לשיר אותו בסעודות השבת.

תפילת 'אל אדון' מורכבת מ-22 פסוקים המכוונים כנגד אותיות הא', ב'. עניינה של תפילה זו הוא תיאור השבח המגיע לאל מכל גורמי ומרכיבי היקום, מהמאורות שבשמים ועד ליצורים הרוחניים המכונים 'חיות הקודש' ו-'המרכבה'. חכמי הקבלה מצאו סודות גדולים בפיוט זה, ויש שהצביעו על כך כי שני פסוקיו הראשונים של הפיוט מונים 5 מילים כל אחת והם מכוונים כנגד עשרת המאמרות שבהם נברא העולם, 18 הפסוקים הבאים מונים כל אחד 4 מילים וביחד 72 מילים כנגד השם המפורש הגדול, ואילו שני הפסוקים האחרונים מונים 6 מילים כל אחד, וביחד 12 כנגד שנים עשר המזלות שברקיע.

מספר לחנים חוברו לתפילה זו, אולם הלחן המרכזי שייך לחסידות מודז'יץ, והוא חובר על ידי האדמו"ר רבי שאול טאוב זצ"ל, המכונה בפי תלמידיו 'האמרי שאול' [1886-1947]. כאן הוא מופיע בביצועו של הזמר אהוד בנאי.

נוסח הפיוט המלא:

אֵל אָדון עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים.
בָּרוּךְ וּמְברָךְ בְּפִי כָּל נְּשָׁמָה.

גָּדְלו וְטוּבו לִפְנֵי (מלא) עולָם.
דַּעַת וּתְבוּנָה סובְבִים הודו (אותו).

הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּות הַקּדֶשׁ.
וְנֶהְדָּר בְּכָבוד עַל הַמֶּרְכָּבָה.

זְכוּת וּמִישׁור לִפְנֵי כִסְאו.
חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבודו.

טובִים מְאורות שֶׁבָּרָא אֱלהֵינוּ.
יְצָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל.

כּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם.
לִהְיות מושְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל.

מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נוגַהּ.
נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעולָם.
שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם וְשָׂשִׂים בְּבואָם.
עשִׂים בְּאֵימָה רְצון קונָם.

פְּאֵר וְכָבוד נותְנִים לִשְׁמו.
צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתו.
קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אור.
רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה.

שֶׁבַח נותְנִים לו כָּל צְבָא מָרום.
תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים וְאופַנִּים וְחַיּות הַקּדֶשׁ.

השארת תגובה