הפיוט 'מנוחה ושמחה' לשבת (קול וטקסט)

בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט האשכנזי 'מנוחה ושמחה', הנהוג לשיר בליל שבת. הפיוט מורכב מחמישה בתים, כאשר לכל אחד מהם ארבע צלעות בסיום שווה, כלומר סיום כל צלע מסתיימת באות זהה.

כמו מזמורים רבים אחרים, גם פיוט זה בנוי בצורת אקרוסטיכון, כלומר מבנה טקסטואלי היוצר מילה (או רצף מלים) על ידי ליקוט האותיות הראשונות של הבתים. המילה המתקבלת מראשי הבתים הינה 'משה'. מי הוא משה זה? לפי קבצי זמירות שונים, מדובר ברבינו משה בן קלונימוס הזקן – בן המאה ה-10 מאיטליה. גירסה אחרת סבורה כי מדובר דווקא ברב בשם מנחם בן מכיר. עם זאת, החוקרים קובעים כי זהותו של המחבר עדיין עלומה.

הפיוט מתאר את עונג השבת המגיע על ידי אכילה ושתיה ואור הנרות, את היותה של השבת מעידה על בריאת העולם בששה ימים, ועל מעלת שמירת השבת ושכרה.

בחסידות ויז'ניץ נהוג כי בכל שבת מחברים לחן חדש למזמור זה, ומפי האדמו"ר מויז'ניץ – ה-'אמרי חיים', מפורסם כי שירת 'מנוחה ושמחה' בחמימות שוות ערך לאמירת 'מוסר' בשתיקה.

לפיוט זה נוצרו לחנים שונים, כאשר אחד היפים והמוכרים ביותר שייך למקהלת הילדים האמריקנית 'פרחי מיאמי', שגם מובא כאן.

 

מילות הפיוט המלא:

מְנוּחָה וְשִׂמְחָה אוֹר לַיְּהוּדִים,
יוֹם שַׁבָּתוֹן יוֹם מַחֲמַדִּים,
שׁוֹמְרָיו וְזוֹכְרָיו הֵֽמָּה מְעִידִים,
כִּי לְשִׁשָּׁה כֹּל בְּרוּאִים וְעוֹמְדִים.

שְׁמֵי שָׁמַֽיִם אֶֽרֶץ וְיַמִּים,
כָּל צְבָא מָרוֹם גְּבוֹהִים וְרָמִים,
תַּנִּין וְאָדָם וְחַיַּת רְאֵמִים,
כִּי בְּיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים.

הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר לְעַם סְגֻלָּתוֹ,
שָׁמוֹר לְקַדְּשׁוֹ מִבּוֹאוֹ וְעַד צֵאתוֹ,
שַׁבַּת קֹֽדֶשׁ יוֹם חֶמְדָּתוֹ,
כִּי בוֹ שָֽׁבַת אֵל מִכָּל מְלַאכְתּוֹ.

בְּמִצְוַת שַׁבָּת אֵל יַחֲלִיצָךְ,
קוּם קְרָא אֵלָיו יָחִישׁ לְאַמְּצָךְ,
נִשְׁמַת כָּל חַי וְגַם נַעֲרִיצָךְ,
אֱכוֹל בְּשִׂמְחָה כִּי כְבָר רָצָךְ.

בְּמִשְׁנֶה לֶֽחֶם וְקִדּוּשׁ רַבָּה,
בְּרֹב מַטְעַמִּים וְרֽוּחַ נְדִיבָה,
יִזְכּוּ לְרַב טוּב הַמִּתְעַנְּגִים בָּהּ,
בְּבִיאַת גּוֹאֵל לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

השארת תגובה