ט"ו בשבט

גרסאות שונות

הצג תכני גרסאות שונות נוספים

קידוש לט'ו בשבט- יעקב מעוז

קידוש לט'ו בשבט- יעקב מעוז

בעמוד זה ניתן לצפות בקליפ ולקרוא את מילות השיר 'קידוש לט'ו בשבט' שכתב ד"ר יעקב מעוז. השיר פורסם במקור בספר שיריו של מעוז 'צדק פואטי'. מילות השיר: בִּרְשׁוּת אֵל-חַי, שׁוֹכֵן מְרוֹמִים, הַמּוֹצִיא מִן הָאָרֶץ פֵּרוֹת נְעִימִים, וּבִרְשׁוּת מוֹרוֹתַי וְרַבּוֹתַי הַמְּסֻבִּים, הָעוֹשִׂים יוֹם חַג לָאִילָנוֹת הַטּוֹבִים,

תפילת הנוטע

תפילת הנוטע

זו "תפילת הנוטע" הנאמרת כאשר נוטעים עץ בארץ ישראל. התפילה חוברה ע"י הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל ז"ל, במהלך כהונתו כרב ראשי לישראל: תפילת הנוטע "אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם, בּוֹנֶה צִיּוֹן וִירוּשָלַיִם – וּמְכוֹנֵן מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל. רְצֵה ה' אַרְצֶךָ וְהַשְׁפַּע עָלֶיהָ מִטּוּב חַסְדֶּךָ. תֶּן

אגדה מתוקה על חרוב וחוני המעגל

אגדה מתוקה על חרוב וחוני המעגל

אגדה מתוקה על עץ חרוב, על דאגה לדורות הבאים בפרט, ועל אלטרואיזם בכלל. חוני המעגל פוגש אדם הנוטע שתיל קטן של עץ חרוב. הוא תוהה למה לו לטעת משהו שיניב רק בעוד זמן רב. את התשובה הוא מגלה (זהירות ספוילר) רק כשהוא נרדם ומתעורר אחרי

פיוטי ט"ו בשבט

פיוטי ט"ו בשבט

אז ירנן ר' יוסף חיים (הבן איש חי) בבל מאה 19 אָז יְרַנֵּן עֵץ הַיְעָרִים לִפְנֵי אֵל אַדִּיר אַדִּירִים יָעִיר זְמִירוֹת וְשִׁירִים אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ יִתְפָּאַר אֵל חַי צוּרֵנוּ וּשְׁמוֹ יִתְקַדָּשׁ בָּרוּךְ אֵל שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת הַבּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וּבָרָא אִילָנוֹת טוֹבוֹת אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ יִתְפָּאַר

סדר ט"ו בשבט

סדר ט"ו בשבט

אחד מהמנהגים המרכזיים של ראש השנה לאילנות הוא "סדר ט"ו בשבט", בו דורשים ומברכים את תנובת הארץ. סדר זה התגבש במאה ה 17 בצפת, והפך למנהג גם בגולה, בה אמרו אותו בכדי לקשור את יהודי התפוצות לארץ ולטובה. הסדר אינו מעוגן הלכתית, וברבות הדורות כל

הצג פחות תכני גרסאות שונות

מדריכים

הצג תכני מדריכים נוספים

פרמקלצ'ר

פרמקלצ'ר

משמעותו של ט"ו בשבט התרחבה מאז שהיינו אוכלים פירות יבשים בגולה, והוא הפך להיות חג החקלאות האולטימטיבי, חג האדמה. נראה שאין מתאים ממנו לעסוק בו בפרמקלצ'ר. פרמקלצ'ר, או "תרבות בת קיימא", היא שיטת תכנון מעשית הדוגלת ביישום עקרונות אקולוגים בבית, בגינה ובכול מקום בו תרצו

ט"ו בשבט יצירתי

ט"ו בשבט יצירתי

בוידאו הזה תוכלו לראות (וליישם די בקלות) רעיונות מפתיעים לחיתוך והגשת פירות, שישאירו את האוחים שלכם לסדר ט"ו בשבט בפה פעור. קדימה, לעבודה!

מצוות ט"ו בשבט

מצוות ט"ו בשבט

משמעות הלכתית לט"ו בשבט ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, את זה אנחנו זוכרים מהגן. אבל מה המשמעות שלו בימינו? רוב המשמעויות של ראש השנה הזה קשורות לעץ: מניין השנים במצוות כמו עורלה, ביכורים, תרומות ומעשרות וכדומה – מתחיל מט"ו בשבט. פירוט המצוות הקשורות לחג בלינק

מסלולי שקדיות

מסלולי שקדיות

השקדיה פורחת, וזה הזמן לארוז פיקניק ולצאת לאחד ממסלולי השקדיות המרהיבים בארץ. בכתבה זו מאתר YNET, עשר הצעות לטיולים פורחים, מהגליל העליון, דרך עין כרם שבירושלים, ועד לנגב. תהנו!

סלט חסה, פיצוחים וחמוציות

סלט חסה, פיצוחים וחמוציות

סלט קל ומרענן, מלא דברים טובים, משאיר רושם בעין ובפה. קל להכנה, מתאים בול לט"ו בשבט. זהו המתכון מהאתר food is good . תרגישו חופשי לאלתר.

צ'אטני פירות יבשים

צ'אטני פירות יבשים

צ'אטני הוא סוג של ריבה / מטבל בעל טעמים עזים הנלווה לארוחות בהודו. מכינים אותו מירקות או פירות מגוונים, שהנפוץ מביניהם הוא מנגו. זהו מתכון לצ'אטני מפירות יבשים, במיוחד לט"ו בשבט, אבל מתאים, כמובן, לכל השנה.

כיכר פירות יבשים

כיכר פירות יבשים

קרין גורן מלמדת איך מכינים עוגה דחוסה מלאה פירות יבשים, אגוזים ושקדים, בדיוק כמו אצל סבתא. בתיאבון!

קק"ל – כך הולכים השותלים

קק"ל – כך הולכים השותלים

נטיעות האסוציאציה המידית של ט"ו בשבט אצל כל מי שגדל בארץ היא נטיעות. שיירה ארוכה של ילדים, מגפיהם מכוסות בוץ, כל אחד מהם מחזיק שתיל קטן של אורן, ועל הפנים שמש של חורף וחיוך עצום. כך הולכים השותלים. באתר קק"ל תוכלו למצוא את היתרונות של

פסטייה – מותק של עוף

פסטייה – מותק של עוף

זה היהלום שבכתר. בשביל הפסטיה שווה לחכות מט"ו בשבט לט"ו בשבט, ושווה לטרוח. נכון, ט"ו בשבט קיבל בשנים האחרונות מגמה של חג טבעוני, אבל יש את אלו שלא מוכנים לוותר על מנת חלבון מן החי מחד, ועל מנהגי החג מאידך. הפסטיה משלבת את שני אלה

אשורה – פודינג חיטה ופירות

אשורה – פודינג חיטה ופירות

במשפחות הספרדיות קוראים לזה אשורה, אצל התורכיות – אשורה קאיימק, ובאיזמיר יש לו טעם של ורדים וקינמון. כך או כך – זה לא ט"ו בשבט בלי הפודינג החגיגי הזה, העשוי מחיטה. אל תוותרו על ההשריה הארוכה המוקדמת של החיטה. ט"ו בשבט עם טוויסט. עקרון המתכונים

הצג פחות תכני מדריכים

מוזיקה

הצג תכני מוזיקה נוספים

השקדיה פורחת

השקדיה פורחת

שיר הילדים המפורסם "השקדיה פורחת" מושר ע"י דפנה ארמוני, מתוך הדי.וי.די – שירי חגים ועונות השנה א'. זהו ביצוע נוסף של השיר המוכר, הפעם בגרסת הא-קפלה (רק קולות, ללא כלי נגינה). בביצוע זה תוכלו לשמוע רק את הבית הראשון והפזמון. עיבוד, קולות וביטבוקס : יונתן

בארץ אהבתי השקד פורח

בארץ אהבתי השקד פורח

שיר מורכב מאוד של לאה גולדברג, העוסק באהבה, בציפיה, במשיח, באכזבה, ופתוח לפרשנויות רבות. הקישור לט"ו בשבט הוא ברור: ארץ אהבה ובה שקד פורח. מתוך "משירי ארץ אהבתי". מילים: לאה גולדברג לחן: מוני אמריליו בארץ אהבתי השקד פורח בארץ אהבתי מחכים לאורח שבע עלמות שבע

שבעת המינים

שבעת המינים

"כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם–עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ." (דברים, ח', ז'-ח'). (משמעות "דבש" היא תמר). שבעת המינים אלו הפירות בהן נשתבחה ארץ ישראל. זה החג שלהם והם מככבים בסדר ט"ו בשבט.

פירות חמישה-עשר

פירות חמישה-עשר

שלג על עירי נעמי שמר כתבה והלחינה שיר געגועים מקסים זה להצגה "מסעות בנימין השלישי" ב 1976. בהצגה מסופר על בנימין שנוסע לארץ ישראל ואהובתו מחכה לו ומצפה שיביא לה את פרי הארץ. בט"ו בשבט יש מנהג לאכול מפירות ארץ ישראל, ואת כל הגעגועים לבנימין

ההר הירוק תמיד

ההר הירוק תמיד

מילים: יורם טהרלב לחן: מוני אמריליו פקחתי את עיני, היה אז חודש שבט, ראיתי מעלי ציפור קטנה אחת ותכלת השמים וענן יחיד וראיתי את ההר הירוק תמיד. פזמון: ההר הירוק כל ימות השנה אני עוד חולם ושואל לנשום רוחותיך כבראשונה לשכב בצילך כרמל. במשחקי ילדות

הצג פחות תכני מוזיקה

מחשבה

הצג תכני מחשבה נוספים

רבי אריה מסטרליסק – האדם והעץ חד הם

רבי אריה מסטרליסק – האדם והעץ חד הם

ר' אריה מסטרליסק היה אומר: לעולם יעבוד אדם עבודה שלמה ותמה לעלות ממדרגה למדרגה בעבודת ה'. אבל אל ירגיל את עצמו להביט בכל עת ולהסתכל אם התקדם. כי האדם דומה לעץ, מה עץ זה אם תעמוד אצלו ותסתכל בו בלי הרף לבחון איך הוא גדל

נטיעת אורנים – שממה אקולוגית?

נטיעת אורנים – שממה אקולוגית?

בשנים האחרונות הועלו טענות שנטיעת האורן, שהוא העץ שקק"ל נטעה ונוטעת יותר מכל זן אחר, צריכה להפסק ובמקומה יש לטעת מינים אחרים. החסרונות שהועלו הם שאורן הוא עץ זר לאזור (בניגוד לחורש הים תיכוני), שהוא פגיע, שהוא נשרף בקלות, וכי מחטיו החומציים יוצרים תחתיו שממה

פנים כפולות ל"משל העץ" – שורשים וענפים

פנים כפולות ל"משל העץ" – שורשים וענפים

בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את מערך הלימוד שנכתב בשומר החדש ועוסק במשמעות הכפולה שיש לדימוי האדם כעץ- השורשים והענפים. חכמי המשנה, לפני 2000 שנה, כתבו במסכת אבות משל על האדם כעץ. עץ יציב הוא עץ עם שרשים שמרובים מענפיו, אחרת אין איזון ויציבות, וכך גם

מהו הט"ו בשבט שלנו?

מהו הט"ו בשבט שלנו?

בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את מערך הלימוד שנכתב בשומר החדש ועוסק במשמעותו של ט'ו בשבט לימינו. תקופה זו בשנה היא תקופה בה יכול החקלאי מעט להאט, לאחר שסיים לקצור את התבואה ואף לזרוע את השדה, וכעת הוא מחכה ללבלוב היבול החדש ולפריחת העצים. זהו זמן

הצג פחות תכני מחשבה

שונות

הצג תכני שונות נוספים

מי לא מכיר את הסיפור על הקטלב?

מי לא מכיר את הסיפור על הקטלב?

שתי אגדות על עץ הקטלב אגדה ראשונה: מספרים על נער ערבי שהתאהב ביפהפיית הכפר. ביקש מאביו שיבקש בשבילו את ידה לאישה מהוריה. האב הרשע הודיע לו שאין בכוונתו לבקש את ידה בשביל בנו, אלא בשביל עצמו, כי הוא רוצה שהיא תהיה אשתו השניה. הנער כל

יום הולדת שמח כנסת ישראל!

יום הולדת שמח כנסת ישראל!

בכ"ד בטבת תש"ט (25 בינואר 1949) התקיימו בפעם הראשונה הבחירות לכנסת, שבהקמתה נקראה האספה המכוננת. בט"ו בשבט תש"ט (14 בפברואר 1949), ראש השנה לאילנות, התקיימה בירושלים, בבניין הסוכנות היהודית, הישיבה הראשונה של האספה המכוננת. לכבוד האירוע כתב המשורר נתן אלתרמן את שירו "עם כנסת ראשונה".

ט"ו בשבט – חג לטבעונים

ט"ו בשבט – חג לטבעונים

אחד מגלגולי ט"ו בשבט הוא חגיגה לצמחונים ולטבעונים. מועד זה, ששם את האילנות ופריים במרכז, הופך אט אט לחג הגידולים האורגניים, הפרמקאלצ'ר והצמחונות. "חסרון מוסרי כללי הוא במין האנושי, במה שלא יקיים את הרגש הטוב והנעלה, לבלתי קחת חיי כל חי, בשביל צרכיו והנאותיו" …

מהו ט"ו בשבט?

מהו ט"ו בשבט?

זהו סרטון של תאגיד השידור הציבורי כאן, המסביר למה אנחנו מציינים את ראש השנה לאילנות (למרות שאינו מוזכר בתנ"ך כלל!) מהם מקורותיו של החג ומה הם מנהגיו. הוא מספר מה הקשר בין החג לבין שבתאי צבי, ומסביר איך הפך תאריך זנוח בלוח השנה העברי, לחג

הצג פחות תכני שונות