ציונות

גרסאות שונות

הצג תכני גרסאות שונות נוספים

"חורבן הבית השלישי" ע"פ משה דיין

"חורבן הבית השלישי" ע"פ משה דיין

בתום היום השני של המלחמה, עם היוודע מספר האבדות הגדול בחזיתות הדרומית והצפונית, מגיע דיין לשפל נפשי הגובל בהיסטריה. הוא מכנה את המצב "חורבן הבית השלישי" ואף מצהיר על כך בפני ועדת העורכים. דיין אף ביקש להמשיך ולספר את תחושותיו בפני הציבור, אך גולדה מנעה

צליחת תעלת סואץ

צליחת תעלת סואץ

הרמטכ"ל דדו ז"ל פוקד על אריק שרון להחזיק את ראש הגשר שמעל לתעלת סואץ, ומבהיר לו שאין לחצות את התעלה. שרון אומר שקיבל את הפקודה. כתבה זו מראה איך החליט שרון לצלוח למרות פקודה זו, ומה היו ההשלכות של הצליחה.

ועדת אגרנט

ועדת אגרנט

ב- 18.11.1973 החליטה הממשלה להקים ועדת חקירה לחקירת מה שכונה בציבור "המחדל" בהתייחסם לחוסר המוכנות לקראת מלחמת יום כיפור. הועדה חקרה את: 1) "המידע, בימים שקדמו למלחמת יום-הכיפורים על מהלכי האויב וכוונותיו לפתוח במלחמה, וכן ההיערכות וההחלטות של הגורמים הצבאיים והאזרחיים המוסמכים לכך, בקשר למידע

גולדה מאיר מודיעה על תחילת המלחמה

גולדה מאיר מודיעה על תחילת המלחמה

ראש הממשלה גולדה מאיר מודיעה בסרטון זה על תחילת מלחמת יום הכיפורים: "צבאות מצרים וסוריה פתחו במתקפה נגד ישראל. צה"ל נלחם והודף את ההתקפה. לאויב נגרמו אבדות רציניות. שליטי מצרים וסוריה תכננו מזה זמן רב את הפרת הפסקת האש. התוקפים מפיצים את השקר כי ישראל

מבזק קול ישראל המודיע על פרוץ המלחמה

מבזק קול ישראל המודיע על פרוץ המלחמה

הקלטה מקורית של שידורי החדשות ביום כיפור בשעה 15:00, המכריזים על פרוץ המלחמה. בימים כתיקונם אין חדשות ביום קדוש זה, אך בשל מצב החירום – חודשו השידורים. "דובר צה"ל מוסר כי סמוך לשעה 14:00 פתחו הכוחות המצריים והסוריים בהתקפה בסיני וברמת הגולן. כוחותינו פועלים נגד

תיאוריות קונספירציה סביב מלחמת יום כיפור

תיאוריות קונספירציה סביב מלחמת יום כיפור

תוכנית של העיתונאי בן כספית, הסוקר את הקונספירציות סביב מלחמת יום כיפור. כיצד הופתעה ישראל? האם היתה זו מלחמה מכורה מראש? האם המלחמה הזו היתה רק הכנה להסכם השלום עם מצריים? תוכנית של "החינוכית" באורך 24 דקות.

הקמת "שלום עכשיו"

הקמת "שלום עכשיו"

כעשור לאחר מלחמת הימים, קמה תנועת שלום עכשיו, שחרטה על דגלה את הסיסמה "טוב שלום מארץ ישראל השלמה", כקונטרה לתנועות ההתיישבות ביש"ע ולתנועות הימין. התנועה קמה בעקבות מכתב הקצינים, עליו תוכלו ללמוד בסרטון קצר זה. "דקה ישראלית על מכתב הקצינים" הופק בגל"צ לרגל יום השנה

נעמי שמר על גוש אמונים

נעמי שמר על גוש אמונים

השיר "איש מוזר" נכתב ע"י נעמי שמר, לאחר שהשתתפה בעליה לקרקע השמינית לסבסטיה. זהו, למעשה, שיר הלל לאנשי גוש אמונים שעלו להתנחל. במאמר זה תוכלו לקרוא התייחסות נוספת לשיר זה, המתארת את האיש המוזר כשמר עצמה. מוסיקת רקע: רמי הראל, קורא: דודו אלהרר. איש מוזר

אהבת הארץ ממש שבממש

אהבת הארץ ממש שבממש

״לי, שנולדתי בארץ-ישראל, לא היתה אהבת המולדת אהבה מופשטת. חבצלת השרון והר הכרמל היו ממש שבממש, פרח נותן ריח והר שרגליי דרכו בשביליו… ראיתי לנגדי לא רק את הקישון העובר בשדות נהלל וכפר יהושע, אלא גם את הקישון נחל קדומים הגורף את צבא סיסרא. כשם

רבין מסכם את מלחמת ששת הימים

רבין מסכם את מלחמת ששת הימים

סרטון שהתגלה 19 שנה לאחר הירצחו של יצחק רבין, בו הוא, רמטכ"ל המלחמה, מתאר את מלחמת ששת הימים, התקופה שקדמה לה ותוצאותיה. "כל אחד מכם שלחם במלחמת ששת הימים, כל אחד שהיה בארץ במלחמת ששת הימים, כל אחד שחי בארץ עכשיו וסופג את חוויות מלחמת

קול ישראל פורץ לעיר העתיקה

קול ישראל פורץ לעיר העתיקה

כתב קול ישראל רפאל אמיר היה כתב צעיר בפרוץ מלחמת ששת הימים. הוא התלווה לכוחות בדרכם לשחרור העיר העתיקה, ורשמיו מיום זה נכנסו לפנתיאון הלאומי שלנו. בסרטון זה מספר אמיר על האתגרים וההתרגשות של אותו היום. אלו הם קבצי קול של הקלטות דרמטיות מאותו יום:

"בכי של התרוממות נפש" חייל מספר על כיבוש העיר העתיקה

"בכי של התרוממות נפש" חייל מספר על כיבוש העיר העתיקה

"אנו יושבים על הרכס הצופה אל ירושלים העתיקה, עוד מעט אנו עומדים להיכנס אליה. העיר העתיקה של ירושלים, שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה, אנחנו נהיה הראשונים להיכנס אליה. העם היהודי מחכה לניצחוננו. עם ישראל מחכה לשעה היסטורית זו. היו גאים ובהצלחה, לנוע, לנוע

"הר הבית בידינו!" כפי שנשמע ברשת הקשר

"הר הבית בידינו!" כפי שנשמע ברשת הקשר

"הר הבית בידינו! הר הבית בידינו! כאן תלמיד, הר הבית בידינו, עבור." כך אמר מוטה גור, מפקד חטיבה 55, בקול נרגש כשנכבש הר הבית. בהמשך ההקלטה מרשת הקשר מה 7.6.67 שומעים: "קיבלנו, כל הכבוד" "חדל, חדל, כל הכוחות – חדל! תחנת תלמיד כל הכוחות חדל

מגש הכסף

מגש הכסף

השיר הקנוני של אלתרמן, שהולחן ע"י שלושה מלחינים שונים, מובא כאן ומושר ע"י יהורם גאון. מגש הכסף / נתן אלתרמן והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת תעמעם לאיטה על גבולות עשנים, ואומה תעמוד – קרועת לב אך נושמת לקבל את הנס, האחד, אין שני… היא לטקס

לצנחנים כובשי הכותל- מוטה גור

לצנחנים כובשי הכותל- מוטה גור

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר מתוך נאומו של מוטה (משה) גור, מפקד חטיבת הצנחים במלחמת ששת הימים, ללוחמיו. הדברים נאמרו כחלק מטקס סיום המלחמה שנערך בהר הצופים, בו נאם גם הרמטכ"ל דאז, יצחק רבין ז"ל. דבריו של גור מבטאים את החשיבות ההיסטורית של מעשה

הצג פחות תכני גרסאות שונות

מדריכים

הצג תכני מדריכים נוספים

סיור ותצפית מתל עזקה

סיור ותצפית מתל עזקה

סרטון (4 דקות) של מכללת הרצוג על תל עזקה – בעיקר העלייה לתל ותצפית ממנו, תוך התייחסות לסיפור דוד וגוליית. מהתצפית נראים תל צפית המזוהה כגת פלשתים – עירו של אכיש, וגוליית הפלשתי. ולצד מזרח עמק האלה ותל שכה, ובמרחק הרי חברון. בסיום הסרטון הוראות

ארגון ההגנה

ארגון ההגנה

ארגון ההגנה בעקבות מאורעות תר"פ (1920), כשהבריטים פעלו כנגד היהודים הנטבחים ברחבי הארץ, ולא רק שלא עצרו את הפוגרום אלא אף מנעו מכוחות יהודים לסייע ולהגן, הבינו בישוב כי אין הם יכולים להסתמך יותר על מושיע חיצוני, וכי ההגנה על הישוב העברי בא"י חייבת להיות

הצג פחות תכני מדריכים

מוזיקה

הצג תכני מוזיקה נוספים

את המנגינה הזאת

את המנגינה הזאת

בבסיס רמת דוד של חיל האויר נערכה, חודשים מספר לאחר מלחמת יום כיפור, מסיבה לחיילי החייל ששבו מהשבי הסורי. במסיבה ההיא, מפקד חיל האוויר, האלוף בני פלד, אמר את המשפט שיהפוך לשיר: "את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק, מוכרחים להמשיך לנגן". הוא אמר זאת בכדי

שיר חייל

שיר חייל

ש"יר חייל" חובר ע"י סרן נמרוד גאון שנפל במלחמת ששת הימים. לאחר שנפל, שלחה אימו את השיר לזמר האהוב עליו, שלמה ארצי, שהלחין אותו והפך אותו ללהיט. לפני שנים מספר נפטרה האם. זוהי כתבה המתארת את הקשר המיוחד שהיה לה עם ארצי. אני שומע שוב

החיטה צומחת שוב

החיטה צומחת שוב

11 חברי בני קיבוץ בית השיטה נפלו במלחמת יום כיפור. ההלם והאבל על האובדן הניעו את דורית צמרת, חברת הקיבוץ, לחבר שיר זה. בשיר תוהה המשוררת איך יתכן שעולם נוהג כרגיל גם אחרי שהאיום מכל קרה. הלחין – חיים ברקני, שרה – חוה אלברשטיין. שדות

היה לי חבר היה לי אח

היה לי חבר היה לי אח

ביצוע חדש ומרגש של השיר המוכר שנכתב לזכר הנופלים במלחמת יום כיפור. מבצעים: עמיר בניון, דוד ד'אור ואופיר בן שטרית. הקליפ הופק כחלק מהמיזם "האחים שלנו". מילים: יורם טהרלב, לחן: יאיר רוזנבלום. במקום שאליו אני הולך היו רבים כבר לפני. השאירו שביל, השאירו עץ, השאירו

אין לך מה לדאוג

אין לך מה לדאוג

ביצוע מחודש ומחויך לשיר המוכר (הביצוע המקורי היה של עוזי פוקס). מילים: תלמה אליגון רוז, לחן: קובי אושרת. השיר הוא מעין מכתב של חייל לאהובתו, המתאר את החיים בחזית ורק מנסה להרגיע. ביצוע זה הופק לרגל חגיגות ה 70 למדינה ע"י דיג'יי גל מלכה וחברי

לו יהי

לו יהי

אחד משיריה המפורסמים והאהובים ביותר של נעמי שמר, שכתבה גם את מילותיו וגם את לחנו. שיר זה, שנכתב בתחילה למנגינה של Let it Be של החיפושיות, הולחן מחדש ע"י שמר, והושר לראשונה בסוכות 1974. השיר בוצע בפני חיילים ע"י שמר, הגששים וחוה אלברשטיין, והפך לשיר

המלחמה האחרונה

המלחמה האחרונה

במלחמת יום כיפור יצאו המלחין דובי זלצר ויהורם גאון להופיע לפני חיילים בקווי כל החזיתות, בדרום ובצפון. בכל מקום שאלו אותנו חיילים מדוע לא נכתבו שירים על המלחמה הזאת. באחת ההופעות הם פגשו את חיים חפר בבור המפקדה בביר גפגפה, וסיפרו לו על בקשת החיילים…

אחי גיבורי התהילה

אחי גיבורי התהילה

שיר זה, שנכתב לכאורה לבניו של מתתיהו, נכתב למעשה לזכר שיריונרים שנפלו במלחמת יום הכיפורים. שרה – אילנית. מילים: דודו ברק לחן: שייקה פייקוב אחי בכורי יוחנן אליך קוראים השמים שומר נתיביך מלאך בלבן מפרש הוא עליך כנפיים. שני לי יקרת שמעון אל חום המדבר

חורף 73

חורף 73

שירו של שמואל הספרי, לחן: אורי וידיסלבסקי. השיר עוסק בכמיהה לשלום שהתעצמה לאחר מלחמת יום כיפור שהיוותה טראומה קשה לחברה הישראלית. לאחר המלחמה היה "בייבי בום", כלומר – לידה של המוני תינוקות חדשים, שנולדו לארץ כואבת ופצועה, אך שורדת. השיר הזה נכתב 20 שנה לאחר

אני ואתה נשנה את העולם

אני ואתה נשנה את העולם

שיר תמים ומלא תקווה זה, מתקשר באופן טבעי לתנועות השלום בארץ. "מהפכות מתחילות במשפט פשוט, נאיבי ואופטימי כמו: "אני ואתה נשנה את העולם" שנשמע כמעט כמו "כוח להמונים" של ג'ון לנון. גם לנון היה נאיבי, למרות שהאמין בכל ליבו בכוחם של ההמונים לשנות. " כך

שיר לשלום

שיר לשלום

אחד השירים המזוהים ביותר עם תנועות השלום בארץ, הוא כמובן "שיר לשלום" של יענקל'ה רוטבליט, שהלחין יאיר רוזנבלום. השיר הושר לראשונה ב 1969 ע"י להקת הנח"ל, סולנית – מירי אלוני. אלוני גם שרה שיר זה על במת העצרת ב 4.11.95, כשלצידה יצחק רבין ז"ל, שנרצח

פרחים בקנה

פרחים בקנה

זהו שירו של דודו ברק, שהלחין אפי נצר ועיבד בני נגרי. את השיר ביצעה לראשונה להקת חיל התותחנים ב-1970, והוא היה לשיר המזוהה ביותר עמה. ברק כתב את השיר בעקבות מלחמת ששת הימים, והוא מבטא את תחושת האופטימיות שאחזה אז, בציפייה לתום עידן המלחמות ("בשדות

בתי את בוכה או צוחקת

בתי את בוכה או צוחקת

"בתי את בוכה או צוחקת" הוא שיר ניצחון אופטימי-מריר, המתאר תחושה אותנטית אחרי מלחמה. חברי קיבוץ גדות, ששהו בשלושת השבועות שקדמו למלחמה (ובמלחמה עצמה) במקלטים, יצאו מהם בסופה וראו חורבן מצד אחד, ומצד שני – האויב שאיים עליהם – נוצח ונסוג. סיפורו של השיר המתאר

מה אברך

מה אברך

ביצוע מרגש של רוני דלומי החיילת הצעירה, לשירם הידוע של רחל שפירא ויאיר רוזנבלום, לזכר חללי מלחמת ששת הימים. דלומי שרה את השיר באירוע "שירים לזכרם" במשכן הכנסת לזכר חללי מערכות ישראל 2011. מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? שאל המלאך. מה אברך לו,

מי שחלם

מי שחלם

"מי שחלם" הוא שיר יוצא דופן בשירי מלחמת ששת הימים. בעוד רוב השירים שמכתבו לאור המלחמה ההיא הם שירי ניצחון שמחים, שיר נוגה זה מדבר על הנופלים בה. מילים: דידי מנוסי, לחן: יוחנן זראי מי שחלם לו ונשאר לו החלום מי שלחם, הוא לא ישכח

מלכות החרמון

מלכות החרמון

להקת פיקוד צפון שרה על "מלכות החרמון", שנכתב כשיר אהבה של חייל לנערתו, לה הוא מבטיח שלו היתה שם איתו היה נותן לה "את כל האורות, חמדתי מהבניאס ועד הכינרת", אות לכיבוש אזורים אלו. מילים: יובב כץ, לחן: אפי נצר. כל המילים השמחות פרצו, שוב,

עמק דותן

עמק דותן

להקת פיקוד צפון שרה את שירה של דליה רביקוביץ' ללחן של שמעון ישראלי על הקרב בעמק דותן. שם מכרו האחים את יוסף לעבדות שם עלו במישור תמרות אש ועשן ובתוך הקמה, התפרש לו הגדוד בעמק דותן עמק תבואות וכרם זיתים עמק חיטה לבנה כפשתן וגדי

שארם א-שייח

שארם א-שייח

עמוס אטינגר כתב בהתרגשות על כיבוש שארם א-שייח, הנקודה הדרומית ביותר בסיני, בה הוקמה לימים העיירה אופירה. הלחין – רפי גבאי. גדול הוא הלילה ולך מחייך חזרנו עם בוקר אל שארם א-שייח עברנו בלילה, בים ובהר ובאנו עם בוקר אל תוך המיצר את שארם א-שייח,

ירושלים של ברזל

ירושלים של ברזל

שיר שכתב מאיר אריאל ע"פ המנגינה של נעמי שמר של "ירושלים של זהב". אריאל, שבמלחמת ששת הימים שרת בירושלים במסגרת חטיבה 55, חטיבת הצנחנים במילואים, כתב שיר זה לאחר שחרור ואיחוד העיר. ביצוע – יהורם גאון במחשכיך ירושלים מצאנו לב אוהב עת באנו להרחיב גבוליך

על גבעת התחמושת

על גבעת התחמושת

השיר נכתב ע"י יורם טהרלב והוא מסתמך על ראיון עם לוחמי הקרב ממלחמת ששת הימים על גבעת התחמושת שפורסם בעיתון "במחנה". בין בתי השיר משולבים ציטוטים מהכתבה המדוקלמים תוך כדי השיר ע הציטוטים הם תיאורים של הקרב מנקודת ראותם של לוחמים שהשתתפו בו. שורת המחץ

על כפיו יביא

על כפיו יביא

השיר "על כפיו יביא" בוצע לראשונה ב 1969 והפך ללהיט. באתר של יורם טהרלב, מחבר השיר, ניתן ללמוד על הרקע לכתיבתו: "אחרי מלחמת ששת הימים היה בארץ גל של שירי ניצחון ותהילה. אבל מתחת לפני השטח החלו לרחוש גם זרמים מיסטיים של אמונה בנסים שקרו

שני אליהו

שני אליהו

השיר "שני אליהו" מספר את סיפורם של שני עולי הגרדום אליהו חכים ואליהו בן צורי, שהתנקשו בלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, שגר בקהיר. שני המתנקשים ירו בלורד מוין בעת שהיה במכוניתו והרגוהו. הם נתפסו בעת הימלטם, הועמדו לדין והוצאו להורג בקהיר, ב 22.3.1945, כשהם

רבנו גורן

רבנו גורן

שיר על הרב גורן, המתאר את מלחמת ששת הימים באופן כזה שעוקב אחרי הרב שלמה גורן, הרב הצבאי הראשי באותם ימים. מילים – יורם טהרלב, לחן – עממי כשהעם נקרא לתורן אז הרב, רבנו גורן על ראשו חבש את כובע הפלדה עם שופר ועם קפוטה

בשערייך ירושלים

בשערייך ירושלים

זהו שירו המפורסם של יוסי גמזו (לחן – בראון יחזקאל) שנכתב בעקבות שחרור העיר בששת הימים. השורה הראשונה מתייחסת לפסוק מתהילים קכ"ב: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם." הפזמון הוא איזכור לשירו של רבי יהודה הלוי, "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך". שירה – יהורם גאון. עוֹמְדוֹת

ירושלים של זהב

ירושלים של זהב

"ירושלים של זהב" מילים ולחן – נעמי שמר, בכורה עולמית – פסטיבל הזמר תשכ"ז. שיר זה מובא כאן בגרסתו הראשונית, ללא הבית האחרון. שלושה שבועות לאחר פסטיבל זה, פרצה מלחמת ששת הימים, חזרנו אל בורות המים, שופר קרא בהר הבית, ובית נוסף לשיר הקנוני הזה.

'המסע לארץ ישראל'- שלמה גרוניך ומקהלת שבא

'המסע לארץ ישראל'- שלמה גרוניך ומקהלת שבא

בעמוד זה ניתן לצפות בביצוע חי לשיר 'המסע לארץ ישראל', המספר את סיפורה של העלייה מאתיופיה דרך הכמיהה לשוב לא"י ולעלות לירושלים, למרות כל התלאות המפרכות והתנאים הבלתי אפשריים עמם נאלצו להתמודד הנודדים במדבר. השיר הולחן ע"י שלמה גרוניך, המבצע אותו יחד עם מקהלת שבא של

באב אל וואד

באב אל וואד

באב אל וואד במחציתה הראשונה של מלחמת העצמאות היתה נתונה ירושלים במצור. שיירות של חטיבת הראל ניסו לפרוץ את הדרך לעיר ברכבים משוריינים דרך שער הגיא, הוא באב אל וואד. שיירות רבות לא הגיעו ליעדן, ולוחמיהן נפלו. שרידי המשוריינים מוצבים כעד אילם לימים ההם, לצידי

שמאל הירדן

שמאל הירדן

שמאל הירדן, הידוע בכינויו "שתי גדות לירדן" הפך לאחר מהמנוני המחתרות הרביזיוניסטיות בארץ בתקופת המאבק במנדט הבריטי. כשפרסם ז'בוטינסקי, מחבר שיר זה, את שירו בעיתון "נתיבות" בשנת 1929 שיצא לאור בקובנה, התווספה לשיר ההערה הבאה: לפני נסיעתו של זאב ז'בוטינסקי לארץ ישראל תיכף אחרי המאורעות,

עלי בריקדות

עלי בריקדות

שיר מרטיט זה נכתב ע"י מיכאל אשבל ביושבו בצינוק הנידונים למוות בבית הכלא המרכזי בירושלים. אשבל נתפס בפעולה של האצ"ל בצריפין. זהו לכאורה שיר אהבה פרטי שנכתב ללחן מוכר של שיר פרטיזנים שכתב יוסל קוטלר והלחין אליהו טיטלבוים, ו"שרה הקטנה" נשואת השיר איננה אלא אמה

שיר אסירי עכו

שיר אסירי עכו

שיר אסירי עכו מִנִּי דָן עַד בְּאֵר שֶׁבַע, מִגִּלְעָד לַיָּם, אֵין אַף שַׁעַל אַדְמָתֵנוּ לֹא כֻפַּר בְּדָם. דָּם עִבְרִי רָווּ לַשֹּׂבַע נִיר וָהַר וָגַיְא; אַךְ מִדּוֹר וָדוֹר לֹא נִשְׁפַּךְ טָהוֹר מִדַּם חוֹרְשֵׁי תֵּל חַי. מִדַּם חוֹרְשֵׁי תֵּל חַי. בֵּין אַיֶּלֶת וּמְטוּלָה, בְּקִבְרוֹ דּוֹמֵם, דֹּם שׁוֹמֵר

משמר הירדן

משמר הירדן

משמר הירדן הצבע השולט בציורו של הצייר הפלמי מהמאה ה 16 יאן פרובוסט "לוט ובנותיו בורחים מסדום" הוא ירוק. ירוק שלא רק שנעדר לחלוטין מדרכם של החבורה הנ"ל, אלא גם אינו בנמצא במעבה חורשי הגליל. כנראה שפרובוסט צייר את הציור מדמיונו בלבד, אף לפני שדרך

חיילים אלמונים

חיילים אלמונים

חיילים אלמונים כשבמשפחה שלי מבקשים לקום לשירת ההמנון, לא מתכוונים ל"התקווה". שרים את "חיילים אלמונים" המנון הלח"י. ככה זה במשפחה הלוחמת. שיר זה חובר והולחן ע"י מפקד ומקים הלח"י, אברהם שטרן, שכינויו המחתרתי היה "יאיר", ב 1932. מילותיו המזעזעות של השיר שקפו תקופה מזעזעת, שההקרבה

זמר הפלוגות

זמר הפלוגות

זמר הפלוגות אלתרמן, סמבורסקי, דרמה ואידיאולוגיה. מתכון ללהיט בטוח. "זמר הפלוגות" חובר ב 1938, בערך שנה לאחר הקמת הפו"שים, פלוגות השדה והפך להמנון הפלוגות. פלוגות אלו הגנו על היישובים היהודים מפני תקיפות הערבים בימי המאורעות ובכלל. הפלוגות, בפיקודו של יצחק שדה, לא רק הגנו על

בין גבולות

בין גבולות

בין גבולות שיר זה מתאר את העליות היבשתיות הבלתי לגליות בשנות הארבעים. חיים חפר, מחבר מילות השיר, היה חלק מחוליה של הפלמ"ח שסייעה לעולים, ביניהם פליטים מהמחנות באירופה, לעלות לארץ דרך סוריה ולבנון. שיר זה מתאר את הקשיים במבצע זה, ובנחישות של העולים ושל המסייעים

אנו נושאים לפידים

אנו נושאים לפידים

אנו נושאים לפידים איך נראה חג החנוכה כשמוציאים ממנו את האל? "אנו נושאים לפידים" הוא שיר חנוכה חילוני, שנכתב בשנות השלושים המוקדמות ע"י אהרון זאב והולחן ע"י מרדכי זעירא. אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים. זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ וּמִי אֲשֶׁר לֵב לוֹ הַצָּמֵא לָאוֹר –

הורה ממטרה

הורה ממטרה

הורה ממטרה היום, כשמדינת ישראל היא מעצמת היי טק גם בתחום המים, קשה לדמיין איך בעבר הלא רחוק היתה תלויה בגשם בלבד. אחד הקטליזטורים לבנית המוביל הארצי, אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר מאז קום המדינה, היה דווקא הספר הלבן. אחד הטיעונים שהציגו הבריטים במסמך זה, המגביל

פנה הגשם

פנה הגשם

פנה הגשם הגיעו החלוצים לארץ, השילו בדרכם את הגלות ואת הדת, ובאו ליצור חברה חדשה, יצרנית, שוויונית וציונית. לוואקום שנוצר בחיי התרבות, יצקו הקיבוצניקים תכנים חדשים. אלוהים נזנח, ובמקומו הגיעה האדמה והקשר הקדוש איתה שחיכה אלפיים שנים לחידושו. בקיבוצים חגגו את החגים החקלאיים, כלומר –

אם אשכחך (ציון תמתי)

אם אשכחך (ציון תמתי)

אם אשכחך (ציון תמתי) המאורע ששינה את חייו של מנחם מנדל דוליצקי הצעיר והותיר בו חותמו לנצח היה פרעות "סופות בנגב" שלחלקן היה עד. עד אז חי ברוסיה והתפרנס מכתיבה עיתונאית וכתיבת שירים. את שירו "אם אשכחך" כתב בתחילת שנות העשרים כשיר אהבה לוהט לארץ

אנחנו (נבנה ארצנו)

אנחנו (נבנה ארצנו)

אנחנו (נבנה ארצנו) יש שירים שנכתבים בו זמנית: מילים ולחן. כזה הוא גם השיר "אנחנו" הידוע יותר בשם "נבנה ארצנו", אותו חיבר משה ביק בשנת 1928. השיר נכתב בתחילה ביידיש, ולאחר מכן תורגם ע"י אברהם לוינסון לעברית. מאז הפך השיר ללהיט בקרב החלוצים והחלוצות. ביק

שאו ציונה נס ודגל

שאו ציונה נס ודגל

שאו ציונה נס ודגל את המילים לשיר "שאו ציונה נס ודגל" כנראה שכתב נח רוזנבלום לכבוד הוועידה הראשונה של חובבי ציון, בשנת 1884. הימים – ימי העליה הראשונה. את היהודים באירופה, בעיקר במזרחה, רדפו ורצחו. התנאים הכלכליים הקשים היוו אף הם מנוף לעליה זו, והתעוררות

אני מאמין (שחקי שחקי)

אני מאמין (שחקי שחקי)

אני מאמין (שחקי שחקי) שאול טשרניחובסקי כותב שיר מכונן זה באודסה 1892 בגיל 17. שיר זה הוא מעין מניפסט, מצע אידיאולוגי של המשורר, המכיל בחובו כמיהה לעתיד טוב יותר, אישי, אנושי, עולמי, ולאומי-ציוני. זהו יהלום, ולא יאמן שטשרניחובסקי כתב אותו בגיל כה צעיר. הוא נוגע

הבו לבנים

הבו לבנים

הבו לבנים שיר חלוצי קלאסי, שאמנם לא עוסק בחקלאות או בעמק, אך רווי ציונות, הקרבה ותקווה לעתיד טוב יותר. כמובן – לא לאינדיבידואל אלא לקולקטיב, ל"עמנו". יש להניח שהתשלום הזעום ששולם לבנאים גיבורי השיר לא הספיק להרבה, ולכן באה השורה המנחמת "עתיד עמנו לנו שכר".

הוי, ארצי מולדתי!

הוי, ארצי מולדתי!

הוי, ארצי מולדתי! בפשטות ותמימות שרות אסתר שמיר ונורית גלרון את שירו של שאול טשרניחובסקי ללחנה של נעמי שמר. אבל אין שום דבר פשוט בשיר הזה. טשרניחובסקי, רופא רוסי, כתב את השיר הזה בשנת 1933, בגיל 58, שנתיים אחרי עלייתו לארץ. הוא כבר הכיר אותה,

שיר הנמל

שיר הנמל

שיר הנמל ב 1936 החל לפעול נמל תל אביב, שהיווה תחליף לנמל יפו הותיק, שעובדיו הערבים שבתו, כחלק מהמרד הערבי. הפעלת הנמל החלופי מנעה את קריסת ענף יצוא פירות ההדר עליו התבסס הישוב היהודי בארץ באותם ימים. הקמת הנמל לוותה מהמורות וקשיים. המנדט הבריטי התנגד,

המחרשה

המחרשה

הימים – ימי העליה הראשונה. איכרים יהודים חורשים בשדות המושבות. העולים בעליה זו מקימים מושבות ועובדים את האדמה שחיכתה להם אלפיים שנה. גם הם, היהודים, התגעגעו לעבודת האדמה שנאסרה עליהם ברוב הגלויות, והם שרים בשיר המחרשה לאליקום צונזר: "קָצְרוּ יָדַי וְלֹא זָר". סוף סוף. רוב

פה בארץ חמדת אבות

פה בארץ חמדת אבות

תמיד מסקרן ללמוד איך הופצו שירים לפני עידן היוטיוב וגלגל"צ. השיר הקנוני "פה בארץ חמדת אבות" נלמד לראשונה ע"י תלמידי הגימנסיה הרצליה בשנת 1912 רגע לפני שיצאו לטיול שנתי בגליל העליון. המורה אסף את כולם באולם ולימד אותם את השיר שהולחן ע"י הרמן צבי ארליך

שיר העמק – שיר ערש שלא נותן לישון

שיר העמק – שיר ערש שלא נותן לישון

נתן אלתרמן נותן לנו הצצה ללילה טיפוסי בעמק יזרעאל: לילה שמתחיל רגוע, בו העמל יכול לנוח סוף סוף, וסביב סביב שקט ושלווה. התיאורים כה יפים ועדינים, שכמעט יכולנו לטעות ולחשוב שאפשר באמת ללכת לישון. אך העובדה ששקט זה אפשרי רק משום ש"אנו לך משמרת", מבשרת

ביצוע עכשוי לשיר החירות (פנינו אל השמש העולה)

ביצוע עכשוי לשיר החירות (פנינו אל השמש העולה)

בכישרון ועדינות רבים, מבצעים איתמר רוטשילד וערן ויץ שיר מראשית הציונות, והופכים אותו לרלוונטי. מילות השיר של יצחק שנהר, והלחן של דניאל סמבורסקי, שהלחין גם את "שיר בוקר" ("בהרים כבר השמש מלהטת"). פָּנֵינוּ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה, דַּרְכֵּנוּ שׁוּב פּוֹנָה מִזְרָחָה. אָנוּ צוֹפִים לִקְרַאת שָׁעָה גְּדוֹלָה,

שורו הביטו וראו – ההמנון של שנות השלושים

שורו הביטו וראו – ההמנון של שנות השלושים

בערב עלייתו לקרקע של תל עמל, הישוב הראשון מתוך שורה של 52 ישובי חומה ומגדל, ישב חלוץ צעיר בשם זלמן חן, ובעודו נפעם מהמעמד – כתב והלחין את השיר "שורו, הביטו וראו", שהפך במהרה ללהיט של התקופה. לשיר היתה עדנה מחודשת כשעשרות שנים לאחר מכן

הצג פחות תכני מוזיקה

מחשבה

הצג תכני מחשבה נוספים

גיוסם של ניצולי השואה למלחמת התקומה

גיוסם של ניצולי השואה למלחמת התקומה

כרזת צו התייצבות "לשרות העם" (מתוך ארכיון צה"ל) שפורסמה כחלק ממאמצי הגיוס של הישוב, החל מפרוץ קרבות מלחמת העצמאות עם הכרזת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947 עוד לפני הקמת המדינה וצה"ל. בכרזה, מודגש כי "מחומות גטו ורשה וממחנות נדחינו, מספינות ההעפלה ומאדמת האבות עולה וגוברת

עובד לידז'ינסקי – הקצין שעוטר פעמיים בעיטור העוז

עובד לידז'ינסקי – הקצין שעוטר פעמיים בעיטור העוז

עובד לידז'ינסקי, שנולד כבן משק ברחובות, היה לוחם בחטיבת יפתח של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. לאחר המלחמה חזר למשק, אך באחד הימים עזב את הבית והתגייס לקורס קצינים והוצב כמפקד בצנחנים. בדצמבר 1955 באחת מהפשיטות על מערכת העמדות הסוריות לחוף הכינרת (מבצע 'עלי זית') הוביל את

אלוף (מיל.) שלמה שמיר על קרבות לטרון

אלוף (מיל.) שלמה שמיר על קרבות לטרון

מאמר שכתב על קרבות לטרון האלוף (במיל.) שלמה שמיר שהיה מפקד חטיבה 7 בקרבות. מתוך כתב העת 'מערכות' בהוצאת צבא הגנה לישראל. בין תפקידיו היה שלמה שמיר גם מפקד חיל האויר וגם מפקד חיל הים. לקריאה המאמר שניתן לראות בו גם מאמר אפולוגטי מטעם מי שהיה

אמת תורת בר כוכבא גם בנפול ביתר

אמת תורת בר כוכבא גם בנפול ביתר

שירו של אצ"ג (- אורי צבי גרינברג) משורר, איש תנועת חירות וחבר כנסת מטעמה בכנסת הראשונה. אצ"ג כתב את השיר בשנת 1930 והוא מתייחס לטראומה הקשה של מאורעות תרפ"ט שארעו בקיץ שלפני אותה שנה, בהם נרצחו בטבח נוראי רוב יהודי חברון, ועוד עשרות בירושלים, מוצא,

תומר פרסיקו על גוש אמונים

תומר פרסיקו על גוש אמונים

באתר זה, תוכלו לקרוא ניתוח של החוקר והמרצה תומר פרסיקו בנוגע ל"עלייתו ונפילתו של גוש אמונים, או כשלון הניסיון היהודי האחרון להתנגד לתהליך החילון". פרסיקו מנתח את מהות המדינה במשנתו של הרב קוק, ואת גוש אמונים כזרוע הביצועית של רעיונות אלו. הרב קוק טען שהכל

מרדכי קידר על התגובות בעולם המוסלמי למלחמה

מרדכי קידר על התגובות בעולם המוסלמי למלחמה

המזרחן ד"ר מרדכי קידר מנתח את התגובות בעולם המוסלמי לניצחון המזהיר של ישראל במלחמת ששת הימים. מתוך יום העיון "חמישים שנה למלחמת ששת הימים – היבטים תיאולוגיים" שנערך בפקולטה למדעי היהדות, המחלקה למחשבת ישראל. קידר מחלק את התגובות לשתיים: ההלם הראשוני והאפטר-שוק, חודשים או שנים

הר הבית בידינו?

הר הבית בידינו?

זמן מה לאחר קריאתו הנרגשת של מוטה גור "הר הבית בידינו", הורה הרמטכ"ל דאז, משה דיין, להוריד את דגל ישראל מההר. לדידו, אין לנו צורך ב"כל הותיקן הזה". הסטטוס קוו שהתגבש בימים ההם בהר השתנה עד היום רק במעט. זהו מאמר פרי עטו של ישראל

שטמפפר בא

שטמפפר בא

כתבנו יהושע שטמפפר לאחר שנים של עוני ורעב, קור, מחסור ומחלות בירושלים המוכה, מחליט יהושע שטמפפר לגבש סביבו קבוצה ולצאת אל המרחב. הם מצליחים לרכוש את אדמות אומלבס, היא פתח תקווה, ולהקים עליהן מושבה משגשגת. במשך ארבע שנים, חלקן בירושלים וחלקן בפתח תקוה, מדווח שטמפפר

למה לא אוגנדה?

למה לא אוגנדה?

למה לא אוגנדה? בניגוד למשתמע משירם של שלישית "מה קשור?" הרצל דוקא נטה לקבל את הצעתו של שר המושבו צ'מברלין ב 1903. בהצעה תחכיר בריטניה ליהודים שטח להקמת מושבה יהודית במזרח אפריקה. מצב היהודים הקשה ברוסיה הניע את הרצל להעלות הצעה זו בקונגרס השישי, כפתרון

מלחמת השפות

מלחמת השפות

מלחמת השפות "מלחמת השפות" היתה מאבק מפורסם ביישוב היהודי בארץ בתחילת המאה הקודמת, שהחל עם הכוונה להקים מוסד ללימודים טכניים בחיפה (הטכניון). המאבק יצא מגבולות חבר הנאמנים של המוסד, והלהיט את הישוב של אותם ימים, שרובו תמך בלימודים בעברית, למרות הקשיים שבמונחים טכניים שעדיין אינם

נאום הדגל של שרת

נאום הדגל של שרת

אנו מביאים כאן את נאומו של משה שרת מה 3.4.1945 אותו נשא בפני לוחמי הבריגדה היהודית באיטליה. שרת היה בימים ההם ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. בסוף הנאום הוא הניף את הדגל העברי (שהפך ברבות הימים לדגל ישראל). בנאומו, מדגיש שרת את המטרה שלשמה

ז'בוטינסקי: כולה שלנו

ז'בוטינסקי: כולה שלנו

ז'בוטינסקי מכריז: כולה שלנו! נאום מכונן זה נשא ז'בוטינסקי ב 1937 והוא עוסק בשאלת חלוקת הארץ. "ראשית… -ארץ ישראל איננה קניינם אך ורק של אלה שהצליחו לעלות. הרשו לי לדבר בשם אלה שלא הצליחו. אלה שסגור בפניהם השער, ועתה רוצים לסגור אותו לנצח. שנית –

הרצל בקונגרס הציוני הראשון

הרצל בקונגרס הציוני הראשון

נאום בנימין זאב הרצל בקונגרס הציוני הראשון 29 באוגוסט, 1897. הרצל מכנס את ההקונגרס הציוני הראשון בבאזל (שם, כדבריו בדיעבד, "הקים את מדינת היהודים") ונואם. בנאומו מנתח הרצל את מצב היהודים בעולם, ומציע לו פתרון. בנאום זה הוא גם מפרט את הגותו הציונית: "עם יכול

נאום בן גוריון באונסקו"פ

נאום בן גוריון באונסקו"פ

נאום בן גוריון בועידת אונסקו"פ במאי 1947 התכנסה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם, במטרה לבחון את שאלת ארץ ישראל לאחר תום המנדט הבריטי בה. בנאומו של דוד בן גוריון בפני הועדה הוא טוען שההיסטוריה היהודית היא הכתב הזכויות שלנו על הארץ, ומוסיף שכל ילד יהודי מכיר

הרב קוק

הרב קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוק 7.9.1865-1.9-1935 מכונה גם הראי"ה. כיהן כרבה הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל. פוסק, מקובל והוגה דעות. נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית. ב 1904 עלה לארץ מלטביה, שימש כרב הראשי של יפו והמושבות ולאחר מכן כרבה הראשי של ירושלים. הקים את

ברל קצנלסון

ברל קצנלסון

ברל קצנלסון "במרכזה של ההיסטוריה העברית עומד דבר הגשמת הציונות במלוא היקפה ותוכנה… במרכזה של ההיסטוריה האנושית עומד דבר הגשמת הסוציאליזם במלוא היקפו ותוכנו." 1887-1944, מנהיג והוגה דעות של תנועת העבודה. גם אם מעולם לא נבחר למשרה רשמית, כצנלסון נחשב לסמכות בקרב רבים. הוא היה

זאב ז'בוטינסקי

זאב ז'בוטינסקי

זאב ז'בוטינסקי 17.10.1880-4.8.1940, מייסד התנועה הרביזיוניסטית, ראש בית"ר, ממקימי הגדוד העברי, מקים האצ"ל ונשיא הצה"ר, סופר, מתרגם ומנהיג ציוני.   ז'בוטינסקי נולד ברוסיה למשפחה מסורתית. לאחר פרעות קישינייב הצטרף להסתדרות הציונית, והיה מראשי הציונות ברוסיה. במלחמת העולם הראשונה ייסד יחד עם יוסף טרומפלדור את גדוד נהגי הפרדות, בו

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב פינסקר 25.12.1821-9.12.1891. רופא, הוגה דעות ופעיל ציוני, מראשי תנועת חיבת ציון ואבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!". בעקבות פרעות סופות בנגב (1881) גיבש פינסקר השקפת עולם הקוראת לשחרור עצמי של היהודים באירופה. בספטמבר 1882 פרסם פינסקר את חיבורו "אוטואמנציפציה!". בחיבור זה מפרט המחבר

א"ד גורדון

א"ד גורדון

א"ד גורדון א"ד גורדון, נולד ברוסיה ב 9.6.1856, נפטר בישראל ב 22.2.1922, מייסד "דת העבודה". גורדון עלה לארץ ב 1904 כשהיה בן 48, והתעקש להיות חקלאי שכיר למרות גילו המאוחר וחולשתו הפיזית. מ 1905 ועד למותו היה המנהיג הרוחני של הפועל הצעיר. במאמר זה, תחת

אחד העם

אחד העם

אחד העם  אַחַד הָעָם הוא שם העט של אשר צבי גינצברג (18.8.1956-2.1.1927) אחד מהוגי הדעות המרכזיים של הציונות, שהניח את היסודות לציונית הרוחנית, והחילונית-לאומית. כינויו בא לו מהאופן בו היה חותם על כתביו, לאמור: אינני מורם מעם, אלא אחד מהעם. הוא נולד בפלך קייב, ועלה

ישראל- ארץ, עם, מדינה (מערך שיעור)

ישראל- ארץ, עם, מדינה (מערך שיעור)

בעמוד זה ניתן למצוא מערך לימוד שנכתב ע"י יערה סלמון מיכאלי ממכינת 'קול עמי', העוסק בחיבור שבין 'השילוש' הישראלי: עם ישראל, ארץ ישראל ומדינת ישראל, והתפקיד של כל אחד מהם בימינו.

מה פתאום ששני יהודים מארצות הברית ידליקו משואה ביום העצמאות?

מה פתאום ששני יהודים מארצות הברית ידליקו משואה ביום העצמאות?

בעמוד זה ניתן למצוא מערך לימוד שנכתב במכינת 'קול עמי', ועוסק בשאלת הקשר בין ישראל ליהדות התפוצות דרך השאלה האם ראוי כי יהודים מארה"ב ידליקו משואה בטקס הדלקת המשואות הרשמי של יום העצמאות בהר הרצל, כפי שנערך כל שנה.

האם צריך את ישראל? מערך לימוד

האם צריך את ישראל? מערך לימוד

בעמוד זה ניתן למצוא מערך לימוד שנכתב ע"י יערה סלמון מיכאלי ממכינת 'קול עמי', ועוסק בשאלת הצורך בקיומה של מדינת ישראל לעם היהודי. השאלה העומדת במרכז המערך הינה: האם עם ישראל יכול להתקיים כיום בלי מדינת ישראל?  

Kol Ami B'Seder- the state of Israel (עברית ואנגלית)

Kol Ami B'Seder- the state of Israel (עברית ואנגלית)

בעמוד זה ניתן למצוא מערך לימוד שנכתב ע"י יערה סלמון מיכאלי ממכינת 'קול עמי', ועוסק במשמעותה של מדינת ישראל במסורת היהודית ובתפישה הציונית.

Kol Ami B'Seder- the land of Israel (עברית ואנגלית)

Kol Ami B'Seder- the land of Israel (עברית ואנגלית)

בעמוד זה ניתן למצוא מערך לימוד שנכתב ע"י יערה סלמון מיכאלי ממכינת 'קול עמי', ועוסק במשמעותה של ארץ ישראל במסורת היהודית.

דוד בן גוריון – צמיחתו של מדינאי

דוד בן גוריון – צמיחתו של מדינאי

שיעורה של כלת פרס ישראל הפרופ' אניטה שפירא בנושא "דוד בן גוריון – צמיחתו של מדינאי", שניתן במרכז האקדמי שלם. בשיעור זה מנתחת פרופ' שפירא את בן גוריון כמנהיג מרכזי בהיסטוריה הציונית, ואת הדרך שעשה עד שהגיע להיות כזה. אורך השיעור – 54 דקות,

בן גוריון על ירושלים

בן גוריון על ירושלים

דוד בן גוריון כותב על ירושלים בפרספקטיבה היסטורית 25 שנה לאחר קום המדינה. במאמר זה מנתח בן גוריון את הקשר של עם ישראל לבירתו, את הכיסופים אליה, אבל גם את הקשר של הדתות האחרות לעיר, והמורכבות שיש בה. הוא גם מציע פתרון לבעית הריבונות בה:

הרצל

הרצל

בנימין זאב הרצל חוזה המדינה. 2.5.1860-3.7.1904. עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי, אך בעיקר: מדינאי. מכונן הקונגרס הציוני. במהלך עבודתו העיתונאית סיקר את משפט דרייפוס והזדעדע מהאוירה האנטישמית בקרב הציבור הפריזאי. בנקודה זו בחייו הוא מחליט שיש למצוא פתרון מהותי, לאומי ופוליטי ליהודים. חיבר את "מדינת היהודים",

יצחק שדה

יצחק שדה

יצחק שדה ("הזקן") נולד ב 10 באוגוסט 1890, היה ממנהיגי גדוד העבודה, מקים הפלמ"ח ומפקדו הראשון. נפטר ב 20 באוגוסט 1952. "שדה לא היה רק איש צבא. הוא היה ציוני, הומאניסט וסוציאליסט; הוא שטבע את מטבע הלשון 'טוהר הנשק'; הוא ששנה באוזני חניכיו: 'אהוב את

קורס ציונות- שיעורי סיכום

קורס ציונות- שיעורי סיכום

בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את התכנים המלאים של חלק שיעורי הסיכום, מתוך קורס הציונות שהוכן בשומר החדש. חלק זה מכיל כרגע נושא אחד: 'החלום האישי שלי', המצורף כאן כקובץ powerpoint.  

קורס ציונות- מידות

קורס ציונות- מידות

בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את התכנים המלאים של החלק 'מידות' מתוך קורס הציונות שהוכן בשומר החדש. חלק זה מכיל שני נושאים: 'בין אוטופיה לחזון' ו-'שליחות', המצורפים כאן כקבצי powerpoint.  

קורס ציונות- מבט חדש ישן

קורס ציונות- מבט חדש ישן

בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את התכנים המלאים של החלק 'מבט חדש-ישן', מתוך קורס הציונות שהוכן בשומר החדש. הקבצים המצורפים (בפורמט power point) מחולקים לפני נושאים. לפתיחת הקבצים, לחצו על הקישורים כאן:

קורס ציונות- סוגיות בחברה הישראלית

קורס ציונות- סוגיות בחברה הישראלית

בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את התכנים המלאים של חלק המבואות בקורס הציונות, שהוכן בשומר החדש. חלק זה מכיל כרגע נושא אחד בשם 'די לשסעים- ימין ושמאל זה לחלשים', המצורף כאן כקובץ.    

קורס ציונות- אישים

קורס ציונות- אישים

בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את התכנים המלאים של חלק האישים בקורס הציונות, שהוכן בשומר החדש. הקבצים המצורפים (בפורמט power point) מחולקים לפני נושאים. לפתיחת הקבצים, לחצו על הקישורים כאן:

קורס ציונות- ערכים

קורס ציונות- ערכים

בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את התכנים המלאים של חלק המבואות בקורס הציונות, שהוכן בשומר החדש. הקבצים המצורפים (בפורמט power point) מחולקים לפני נושאים. לפתיחת הקבצים, לחצו על הקישורים כאן:    

קורס ציונות- מבואות

קורס ציונות- מבואות

בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את התכנים המלאים של חלק המבואות בקורס הציונות, שהוכן בשומר החדש. הקבצים המצורפים (בפורמט power point) מחולקים לפני נושאים. לפתיחת הקבצים, לחצו על הקישורים כאן:

קורס ציונות- תוכן עניינים וראשי פרקים

קורס ציונות- תוכן עניינים וראשי פרקים

בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את התכנים המלאים של קורס הציונות, שהוכן בשומר החדש. הקורס עוסק בנושאי הליבה של עולם ההגות הציונית, ומהווה בסיס ללימוד ועיסוק מעמיק בנושאים אלו. ראשי הפרקים של הקורס: מבואות: מהשומר לצה"ל, משבר בציונות, תיקון עולם, מאבק רעיוני בתוך העם היהודי,

הצג פחות תכני מחשבה

שונות

הצג תכני שונות נוספים

אנדרטת נצר אחרון בשביל המחבר בין יד ושם והר הרצל

אנדרטת נצר אחרון בשביל המחבר בין יד ושם והר הרצל

סרטון קצר (2 דקות) שהופק לצורך טקס הדלקת המשואות בשנת 2000, בו הדליק משואה יוזם הקמת אנדרטת 'נצר אחרון' יהודה שטרנפלד כהוקרה על מפעלו. האנדרטה הוקמה בשביל הסמלי המחבר בין יד ושם והר הרצל לזכר 433 הנופלים במערכות ישראל שהיו נצר אחרון למשפחתם שנספתה כולה

קרב המיתלה וגבורתו של יהודה קן דרור

קרב המיתלה וגבורתו של יהודה קן דרור

סרט (8 דקות) המתאר את הקרב שהתחולל במיצר המיתלה במלחמת סיני (מבצע קדש) ב1956. חטיבת הצנחנים הוצנחה בתחילת המבצע במרחק 200 ק"מ מהגבול בעומק סיני. אריק שרון המח"ט רצה להתקדם אל מעבר למעבר צר בין הרים שנקרא 'מעבר המיתלה' כדי לתפוס עמדות יותר טובות, אך

נאום חיים הרצוג בעצרת האו"מ בתגובה להחלטה נגד הציונות

נאום חיים הרצוג בעצרת האו"מ בתגובה להחלטה נגד הציונות

סרטון (3 דקות) המביא את עיקרי נאומו של שגריר ישראל באו"ם, מי שהיה אחר כך נשיא המדינה השישי, חיים הרצוג, מ10 בנובמבר 1975 (יום השנה לליל הבדולח), בתגובה להחלטה מספר 3379 שקבעה כי הציונות היא "צורה של גזענות ושל אפליה גזעית" והשוותה אותה למשטר האפרטהייד

הלוויה הראשונה בהר הרצל (חללי לטרון והל"ה)

הלוויה הראשונה בהר הרצל (חללי לטרון והל"ה)

סרטון קצר (2 דקות) של הלוויה הראשונה שהתקיימה בהר הרצל מתוך יומן 'כרמל' בצילומו של הצלם נתן אקסלרוד. הלוויה התקיימה ב17 בנובמבר 1949, כחצי שנה לאחר תום הקרבות של מלחמת העצמאות. בלוויה הובאו למנוחות 323 חללי מלחמת העצמאות שנקברו עד אז בקבורה זמנית. אלו היו

הקול האחרון – סיפורה של  הדסה למפל, הקשרית שנהרגה בקרבות לטרון

הקול האחרון – סיפורה של הדסה למפל, הקשרית שנהרגה בקרבות לטרון

מצורפים שלושה מקורות על הדסה למפל, פליטת שואה שהגיע ארצה בקבוצת 'ילדי טהרן' (קבוצת ילדים שהוברחו מאירופה דרך איראן), נהרגה כקשרית במבצע בן נון ב' בקרב על משטרת לטרון, ונקברה בקבר האחים של הרוגי לטרון בהר הרצל. כתבה שכתב מנחם תלמי "הקול האחרון". בעיתון מעריב (מאי

סיפורו של אהרון ששון – אחד משלושה עשר נעדרי קרבות לטרון

סיפורו של אהרון ששון – אחד משלושה עשר נעדרי קרבות לטרון

ראיון רדיו ברשת ב' (6:44 דקות), בו מספר שוקה דינור לשמעון פרנס את סיפורו המרגש והמיוחד של אהרון ששון. את הסיפור חשף שרון מעיין, חוקר צבאי ביחידה לאיתור נעדרים של פיקוד דרום. ששון שנעלם בקרב, נחשב במשך שנים כמי שברח מהקרב ואף שיתף פעולה עם

הקרב על לטרון ופציעתו של אריק שרון

הקרב על לטרון ופציעתו של אריק שרון

כתבתו של איתן אורן ששודרה בערוץ הראשון  'לקחי אריק שרון'. חלקה הראשון עד דקה 4:35 עוסק בקרב על לטרון במבצע בן נון א' בו נפצע אריק שרון (שיינרמן אז) כמפקד מחלקת החוד. הסרט נותן רקע טוב על הקרב. חלקה השני של הכתבה עוסק בהקמת יחידה

צוואתו הרוחנית של גואל הקרקעות יהושע חנקין והשראתו מסיפור דוד וגוליית.

צוואתו הרוחנית של גואל הקרקעות יהושע חנקין והשראתו מסיפור דוד וגוליית.

הרצאה של עדנה זיידמן, בת משפחתו של יהושע חנקין המתארת את מסירותו לעניין גאולת הקרקעות בארץ ישראל כחלק מהמפעל הציוני.חנקין ראה את רכישת הקרקעות בארץ ישראל עבור העם היהודי כייעודו בחיים כפי שהוא כותב בצוואתו: "לפני שישים שנה ומעלה נתגלה לי ייעודי בחיים מטעם ההשגחה

תוצאות המלחמה: מהפך פוליטי

תוצאות המלחמה: מהפך פוליטי

חוסר האמון של הציבור במנהיגיו הפוליטים משמאל, הוליד את המהפך ההיסטורי בו הימין נטל את מושכות השלטון. בבחירות 1977 לכנסת התשיעית, גבר בגין על פרס והפך להיות ראש ממשלה. זו היתה הפעם הראשונה בה מנצח הימין ושובר את הגמוניית מפא"י בשלטון. זהו סרטון קצרצר מהערוץ

תוצאות המלחמה: מחאת המילואימניקים

תוצאות המלחמה: מחאת המילואימניקים

מוטי אשכנזי היה מפקד מוצב "בודפשט" בתעלה, שהתריע על המצב לפני פרוץ המלחמה אך מפקדיו לא הקשיבו לו. כשתמו הקרבות ואשכנזי השתחרר, החל בהפגנת יחיד מול משרד ראש הממשלה. הוא דרש את התפטרותו של דיין וגולדה והחל בשביתת רעב של 48 שעות. מחאתו סחפה המונים.

הקונספציה ע"פ "היהודים באים"

הקונספציה ע"פ "היהודים באים"

תוכנית הסאטירה "היהודים באים" ממחישה בהומור את האופוריה שלאחר מלחמת ששת הימים שמנעה מראשי המדינה לקחת ברצינות את ההתרעות על המלחמה הקרבה.

ההתפכחות

ההתפכחות

בתחילת סרטון זה, בן תשע הדקות שהופק עבור הערוץ ראשון, ניתן לראות את דיין מתרברב בכוחו של צה"ל ובטוח בנצחון ישראל. בהמשך יאמר כי המלחמה הזאת אינה כמו המלחמות הקודמות, אמר משה דיין, לאחר מספר ימים של לחימה קשה. זהו שינוי של 180 מעלות מהיהירות

סיפורו של אבי לניר

סיפורו של אבי לניר

זהו סיפורו של סא"ל אבי לניר (25 בינואר 1940 – אוקטובר 1973), טייס הקרב הישראלי הבכיר ביותר שנפל בשבי במלחמת יום הכיפורים ולא שב. הוא עונה למוות משום שידע את אחד מהסודות האסטרטגים של צה"ל, ולא גילה. אורך הסרטון כתשע דקות. זוהי כתבה מ"מקור ראשון"

סיפורו של אבי לניר

סיפורו של אבי לניר

זהו סיפורו של סא"ל אבי לניר (25 בינואר 1940 – אוקטובר 1973), טייס הקרב הישראלי הבכיר ביותר שנפל בשבי במלחמת יום הכיפורים ולא שב. הוא עונה למוות משום שידע את אחד מהסודות האסטרטגים של צה"ל, ולא גילה. אורך הסרטון כתשע דקות. זוהי כתבה מ"מקור ראשון"

איך מטפלים במשפחה שכולה?

איך מטפלים במשפחה שכולה?

זוהי כתבה המתארת את תוצאותיה של שיחת טלפון שהתנהלה ב 1970 בין משה דיין לפסיכולוגית צעירה, בה הוא ביקש ממנה לתכנן מערך תמיכה נפשית למשפחות שכולות במקרה של התקפה על ישראל מכל החזיתות. "ואז שאלתי אותו: 'אוקיי אז מה משרד הביטחון עשה מאז מלחמת השחרור'?

כך נראה ונשמע יום כיפור 1973

כך נראה ונשמע יום כיפור 1973

תיעוד של יום כיפור 1973: אנשים מקשיבים לרדיו בטלית. אוטובוסים ממתינים לנסוע לחזית. דאגה לצד התבדחויות. יוהרה לצד חרדה. השעה 13:50 – תנועה ערה של כלי רכב צבאיים, בבתי הכנסת המתפללים נקראים למילואים: "לאט התחילו להבין שמתנהלת מלחמה בהיקף מלא". סרטון של "כאן" תאגיד השידור

תיעוד של יומה האחרון של המלחמה

תיעוד של יומה האחרון של המלחמה

צילומים מקוריים מהיום האחרון למלחמה. "אין כאן שמחה," אומר הקריין, "יש התפכחות. התפכחות מהקצב המסחרר, וראשית מחשבה על ההתארגנות שלאחר המלחמה. יש זמן להרהר משהו בחברים שלא הגיעו ליום הזה." המלחמה הקשה הסתיימה ב-24 באוקטובר 1973, אחרי 19 ימים. כעת ניתן להתקשר הביתה, להתרחץ, להתגלח.

קולות מן השבי

קולות מן השבי

מלחמת יום הכיפורים, כמו כל מלחמה, התאפיינה באי ודאות ובהיעדר מידע על אודות גורלם של הלוחמים שנהרגו, נפצעו או נפלו בשבי בעת הקרבות המרים בסיני ובגולן. המשפחות נאלצו לנדוד יום יום למשרדי קצין העיר ולחפש אחר גורל יקיריהן בתמונות סטילס שצילמו עיתונאים זרים. אבל אדם

צליחת תעלת סואץ

צליחת תעלת סואץ

סרט באורך כחצי שעה שהופק ע"י חיל הנדסה, המשחזר את אחד מהמבצעים הנועזים – ויש היאמרו היומרניים – של החיל: צליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים, במסגרת מבצע "אבירי לב". בסרט, שילוב של צילומי מקור ושיחזורים של צליחת התעלה, ע"י אגד הצליחה של חיל ההנדסה

ההוא שידע

ההוא שידע

זהו סיפורו של איש הצללים מייק הררי, שהחליט בערוב ימיו לדבר. המידע שהעביר הררי, אז מפקד "קיסריה", ערב המלחמה לארץ, אמר במפורש כי תפרוץ מלחמה ב 6.10. בארץ התייחסו למידע זה בביטול כי לא תאם את ה"קונספציה". כתבתו של אמיר בר שלום, שאורכה כ 13

חיל חינוך על מלחמת יום כיפור

חיל חינוך על מלחמת יום כיפור

"הכשל המודיעיני היה מוחלט" מספר הסרטון שלפניכם, שהופק ע"י חיל חינוך ואורכו – 18 דקות, המשובץ קטעי ארכיון מהתקופה ההיא. "רק בבוקר של יום הכיפורים הגיע מודיעין מוסמך שאמר שבערב תפרוץ מלחמה." סרטון זה מדגיש את יתרון הכח הברור שהיה למדינות ערב בפרוץ המלחמה. הסרטון

הרקע להקמת שלום עכשיו

הרקע להקמת שלום עכשיו

"שלום עכשיו היא התנועה הגדולה והוותיקה בישראל הפועלת לקידום השלום דרך פתרון של שתי מדינות לשני עמים ולסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני." כך פותח האתר הרשמי של התנועה כשהוא מבקש להציג אותה. בהמשך יספר, כי התנועה מאמינה בשתי מדינות לשני עמים בגבולות 67, וכי רק לאחר הקמת

לאטמה ל"שלום עכשיו"

לאטמה ל"שלום עכשיו"

סרטון סאטירי על "שלום עכשיו", בו מובעות הטענות העיקריות מהימין נגד התנועה. בסרטון נראה פעיל שלום עכשיו מספר כיצד מנעו הוא וחבריו הקמת ישוב, עיבוד קרקע ע"י מתנחלים ו"במקרים קשים במיוחד", הצליחו אפילו להרוס יישובים. "תראה את המקום עכשיו, איזו שממה נהדרת" הוא אומר.

"ניקוי ראש" על "גוש אמונים"

"ניקוי ראש" על "גוש אמונים"

שיר סאטירי של התוכנית "ניקוי ראש" משנות השבעים, שצולם לאחר הניסיון השמיני לעלות לסבסטיה. בשיר עולות הטענות העיקריות של השמאל נגד המתנחלים, על היכולת שלהם לקבוע מדיניות ולכופף את ידי הממשלה כרצונם. אורך המערכון – כשתי דקות.

הקמת גוש אמונים

הקמת גוש אמונים

סרטון המתאר את תחילת גוש אמונים. ב 1968 חוזרים יהודים לחברון, וב 1974 – מנסים לראשונה להקים ישוב יהודי בשומרון (סבסטיה). אלו 4 דקות מתוך סרטה של מנורה חזני (בתו של בני קצובר, ממקימי גוש אמונים) "רוח אחרת".

שרון מספר על קרב אבו עגילה

שרון מספר על קרב אבו עגילה

אלוף אריאל (אריק) שרון, מפקד אוגדה 38 בפיקוד הדרום, בתיעוד נדיר של סיכום הקרב בחצי האי סיני, במסגרת תיעוד סיכומי מלחמת ששת הימים ע"י המטות השונים. הומר במסגרת פרויקט הדיגיטציה של חינוכית. אורך הקטע – 7:26

60 ימים של טלטלה – מבט מעמיק על המלחמה

60 ימים של טלטלה – מבט מעמיק על המלחמה

הבמאי והמפיק אורי שין חוזר אל המתיחות של 1967 טרום המלחמה, ממפה ומנתח את האירועים הבינלאומיים, הדרמות הפוליטיות והדילמות האישיות אשר הובילו לפרוץ מלחמת ששת הימים. סרט באורך 51 דקות בהנחיית העיתונאי ד"ר רונן ברגמן, שהופק בעבור תאגיד השידור הציבורי "כאן".

חדשות מן העבר – מלחמת ששת הימים

חדשות מן העבר – מלחמת ששת הימים

פרק מהסדרה "חדשות העבר" של הטלויזיה החינוכית, באורך רבע שעה. לאחר סדרה של קרבות קשים באזור ירושלים, הצנחנים משחררים את העיר העתיקה ובוכים בכותל המערבי במה שהפך לאחד מרגעי השיא של מלחמת ששת הימים. בפרק שזורים קטעי ארכיון רבים המציגים את המאורעות בחיות ובדיוק.

גבורתו של נהג משאית

גבורתו של נהג משאית

סרטון אנימציה בהפקת "דיבוק", בשת"פ עם גרין פרודקשיין – במסגרת פרויקט 6X6 של חיל החינוך והנוער. זוהי מורשת קרב, המביאה את סיפורו של סמ"ר מרדכי עטיא, נהג משאית, שגילה יוזמה וחילץ פצועים במהלך הלחימה תוך סיכון חייו. אורך הסרטון – כחמש דקות.

מלחמת ששת הימים באנימציה

מלחמת ששת הימים באנימציה

סרטון אנימציה קליל ומלמד על הרקע למלחמת ששת הימים ועל המלחמה עצמה. אורכו – כשלוש דקות והוא הופק בעבור the Jewish Story

מסע הל"ה

מסע הל"ה

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-2 וחצי דקות) של תנועת 'בני עקיבא', המספר את סיפורה של שיירת הל"ה. בלילה שבין ה 15 ל 16 בינואר 1948, יצאה מחלקה בת 38 לוחמי פלמ"ח בפיקודו של דני מס הנערץ לגוש עציון הנצור. שלושה נאלצו לחזור בתחילת

אגדת הל"ה- סרטון של ערוץ ההיסטוריה

אגדת הל"ה- סרטון של ערוץ ההיסטוריה

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-3 דקות) מתוך ערוץ ההיסטוריה, המספר את סיפורה הייחודי של שיירת הל"ה. בלילה שבין ה 15 ל 16 בינואר 1948, יצאה מחלקה בת 38 לוחמי פלמ"ח בפיקודו של דני מס הנערץ לגוש עציון הנצור. שלושה נאלצו לחזור בתחילת המסע,

ראש הממשלה לוי אשכול מבקר בגוש עציון

ראש הממשלה לוי אשכול מבקר בגוש עציון

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון נדיר של ביקור ראש הממשלה לוי אשכול בכפר עציון בחודש דצמבר 67' (כחצי שנה לאחר סיום מלחמת ששת הימים וכיבוש גוש עציון מידי הירדנים). כפר עציון הוא קיבוץ דתי שהוקם בתקופת המנדט לפני נפילתו בידי הירדנים במהלך מלחמת העצמאות, ננטש

ילדי כפר עציון שנותרו בחיים

ילדי כפר עציון שנותרו בחיים

בעמוד זה ניתן לצפות בכתבה ששודרה בערוץ הראשון (כיום כאן 11), אשר מתעדת את סיפורם הייחודי של 'ילדי כפר עציון'- ילדי הקיבוץ שנשלחו ממנו במלחמת העצמאות מחשש לחייהם, ונותרו יתומים לאחר הטבח שנערך שם בזמן המלחמה ע"י הצבא הירדני.

סיפורו של צנחן

סיפורו של צנחן

בסרטון זה ניתן לראות את צבי פרידמן, אחד מהצנחנים ששחררו את הכותל, מספר על הרגעים המרגשים. בויקיציטוט הוא כותב: "את "סיפורו של צנחן" כתבתי ב- 8 ביוני 1967 בשכבי פצוע בבית-החולים "הדסה" בירושלים, מחכה לניתוח להוצאתו של רסיס פגז קטן עשוי מנחושת, שחדר לראשי במהלך

בתי הכלא המנדטוריים

בתי הכלא המנדטוריים

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי בתי הכלא המדנטוריים בארץ, שיכול לשמש לסיורים באתרים היסטוריים הרלבנטיים לתקופה, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. בתי הכלא המנדטוריים מערכת המשפט ואכיפת החוק המנדטורית כללה בין היתר בתי דין אזרחיים וצבאיים, משטרה (Palestinian Police) ושירות בתי סוהר (Palestinian Prison).

תקופת השלטון הבריטי- חומר רקע

תקופת השלטון הבריטי- חומר רקע

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי תקופת השלטון הבריטי, שיכולה לשמש לסיורים באתרים היסטוריים בירושלים, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. רקע לתקופה: כיבוש הארץ על ידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה (1918-1917) הביא לסיומן של 400 שנות שלטון עות׳מאני, שהפך מושחת ונחשל והתנגד לפעילות הציונית

מוזיאון אסירי המחתרות- תולדות המבנה

מוזיאון אסירי המחתרות- תולדות המבנה

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי אודות המבנה של מוזיאון אסירי המחתרות וההיסטוריה העשירה שלו. תולדות המבנה בשלהי תקופת השלטון העות׳מאני בארץ ישראל, ביקשו מעצמות אירופה להעמיק את אחיזתן בארץ הקודש באמצעים שונים ובהם עידוד ביקורי צליינים נוצריים. במסגרת זו בנו הרוסים בירושלים, בשנות השישים

עולי הגרדום

עולי הגרדום

עולי הגרדום, או הרוגי המלכות, הם 12 חברי המחתרות אצ"ל ולח"י שהוצאו להורג ע"י המנדט הבריטי אחרי שנדונו למוות בתליה. אלו שמותיהם: שמונה מהם נתלו בישראל: שלמה בן יוסף, דב גרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר. שניים מהם נתלו במצרים: אליהו בית-צורי

כיכר בתי מחסה: תשי"ז-תש"ח

כיכר בתי מחסה: תשי"ז-תש"ח

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי כיכר בתי מחסה ברובע היהודי, חשיבותו ההיסטורית של האתר ומרכזיותו במורשת הקרב על ירושלים. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת. בשנת 1947, חיו ברובע היהודי כ-2500 איש (כעשירית מהעיר העתיקה כולה),

תמונות נדירות של הכותל מיד לאחר השחרור

תמונות נדירות של הכותל מיד לאחר השחרור

הספריה הלאומית פרסמה תמונות נדירות מאוסף מיוחד שצולמו בשבוע הראשון לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. בתמונות תוכלו לראות מתפללים מגיעים לכותל ונוגעים באבניו הגדולות, לראשונה מזה 19 שנה. כאן תוכלו לראות מספר תמונות מארכיון קק"ל מאותה תקופה. שיא ההתלהבות היה בחג השבועות, ימים

המלחמה על עין כרם בתש"ח ופלוגת יהונתן

המלחמה על עין כרם בתש"ח ופלוגת יהונתן

בעמוד זה ניתן למצוא מסמך הדרכה לסיפור הקרב על עין כרם בתש"ח, פלוגת יהונתן ותצפית על עין כרם. המידע לקוח מתוך חוברת ההדרכה של מסע ישראלי.

פתיחת בית העלמין הצבאי בהר הרצל

פתיחת בית העלמין הצבאי בהר הרצל

בסרטון זה תוכלו לצפות ב"יומן כרמל" שהיה יומן חדשות שהוקרן לפני הסרטים בבתי הקולנוע. יומן זה מתאר את הקמת בית העלמין הצבאי בהר הרצל ב 1949, ואת הקברים הראשונים שבו, מתמלאים בחללי מלחמת העצמאות. במלחמה נפלו 6000 איש, מתוכם 3600 חיילים. מספר זה היווה כאחוז

הקרב על הקסטל

הקרב על הקסטל

סרטון שהפיקה רשות הטבע והגנים המוקרן בגן לאומי הקסטל. בסרטון מודגשת חשיבותו האיסטרטגית של הקסטל, שממנו ירו הערבים על השיירות בציר לירושלים. בתחילת אפריל יצאו כוחות ההגנה למבצע נחשון שמטרתו להבטיח את הדרך לבירה ולהחזיק בנקודות השולטות על דרך זו. בסרטון תוכלו לראות איך נכבשו

צנחנים בוכים בכותל

צנחנים בוכים בכותל

סיפורו של הצילום המפורסם ביותר ממלחמת ששת הימים, שבו הצלם דוד רובינגר לוכד במצלמתו שלושה צנחנים ששחררו את הכותל, ב-7 ביוני 1967. ההתרגשות מהמעמד נתנה השראה גם למשורר חיים גורי לחבר שיר בנושא: הכותל הזה שמע הרבה תפילות הכותל הזה ראה הרבה חומות נוֹפלות הכותל

ביאליק נואם בפתיחת האוניברסיטה העברית

ביאליק נואם בפתיחת האוניברסיטה העברית

"יום גדול וקדוש לאדוננו ולעמנו" "ברגע הזה הדליק ישראל על הר הצופים את הנר הראשון לחנוכת חיי רוחו" אמר ביאליק בחנוכת האוניברסיטה שעל הר הצופים. בנאום מרגש המובא כאן, שנישא בניסן תרפ"א (אפריל 1925) מנתח ביאליק את ה"סיבוב" שעשה העם היהודי: בגולה לא היה לו

ציונות = גזענות?

ציונות = גזענות?

1975: האו"ם קובע כי הציונות היא גזענות. חיים הרצוג, שגריר ישראל באו"ם דאז, נואם בעצרת, ומאשים את המוסד בשפל חסר תקדים. הוא מאשים את המדינות שהצביעו בעד החלטה זו כאנטישמיות, גזעניות ואנטי יהודיות. "החלטה זו, המושתתת על שנאה, שקר ויוהרה, משוללת כל ערך חוקי ומוסרי.

ירושלים- כך זה נראה לפני 100 שנה

ירושלים- כך זה נראה לפני 100 שנה

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון תיעודי קצר (כ-8 דקות) ונדיר משנת 1918, המציג את חיי היום יום בעיר העתיקה, בכותל המערבי, בשוק וברחוב יפו. כמו כן, הוא מתמקד במקומות הקדושים ליהודים בעיר: קבר דוד, קבר רחל, מעיין השילוח ויד אבשלום. הסרט (האילם במקור), שנערך על

לבד על החומות – סיפורם של לוחמי הרובע היהודי בתש"ח

לבד על החומות – סיפורם של לוחמי הרובע היהודי בתש"ח

בעמוד זה ניתן לצפות בסרט תיעודי באורך מלא (כ-50 דקות) המגולל את סיפורם של לוחמי צה"ל שלחמו להגנת הרובע היהודי בירושלים במלחמת העצמאות (1948). הסרט מכיל תיעוד שיחות עם לוחמים רבים שהשתתפו בקרבות, המסבירים על חשיבותו האסטרטגית וההיסטורית של הרובע היהודי, על אף שטחו הקטן

כפר עציון

כפר עציון

כפר עציון הוא קיבוץ דתי בגוש עציון, שנפל במלחמת השחרור ושב ועלה על הקרקע לאחר מלחמת ששת הימים. הישוב הוקם כחלק מארבעה ישובים שקמו להגנה על ירושלים מדרום. ב 29.11.47 נותק גוש עציון מירושלים ע"י מתקפת הערבים, והוא נותרו ללא הספקה. שיירות הובילו אליו אוכל,

בן גוריון מכריז על הקמת המדינה

בן גוריון מכריז על הקמת המדינה

בסרטון קצר והיסטורי זה, אנו רואים את דוד בן גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל "מתוקף זכותנו ההיסטורית", בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948

'לחבר זוגות גרביים'- חנה סנש

'לחבר זוגות גרביים'- חנה סנש

בעמוד זה ניתן למצוא את הקטע 'לחבר זוגות גרביים' שכתבה חנה סנש, ועוסק בתחושת השליחות.  

הצג פחות תכני שונות