תקופת המנדט הבריטי

מדריכים

הצג תכני מדריכים נוספים

ארגון ההגנה

ארגון ההגנה

ארגון ההגנה בעקבות מאורעות תר"פ (1920), כשהבריטים פעלו כנגד היהודים הנטבחים ברחבי הארץ, ולא רק שלא עצרו את הפוגרום אלא אף מנעו מכוחות יהודים לסייע ולהגן, הבינו בישוב כי אין הם יכולים להסתמך יותר על מושיע חיצוני, וכי ההגנה על הישוב העברי בא"י חייבת להיות

הצג פחות תכני מדריכים

מוזיקה

הצג תכני מוזיקה נוספים

שני אליהו

שני אליהו

השיר "שני אליהו" מספר את סיפורם של שני עולי הגרדום אליהו חכים ואליהו בן צורי, שהתנקשו בלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, שגר בקהיר. שני המתנקשים ירו בלורד מוין בעת שהיה במכוניתו והרגוהו. הם נתפסו בעת הימלטם, הועמדו לדין והוצאו להורג בקהיר, ב 22.3.1945, כשהם

באב אל וואד

באב אל וואד

באב אל וואד במחציתה הראשונה של מלחמת העצמאות היתה נתונה ירושלים במצור. שיירות של חטיבת הראל ניסו לפרוץ את הדרך לעיר ברכבים משוריינים דרך שער הגיא, הוא באב אל וואד. שיירות רבות לא הגיעו ליעדן, ולוחמיהן נפלו. שרידי המשוריינים מוצבים כעד אילם לימים ההם, לצידי

שמאל הירדן

שמאל הירדן

שמאל הירדן, הידוע בכינויו "שתי גדות לירדן" הפך לאחר מהמנוני המחתרות הרביזיוניסטיות בארץ בתקופת המאבק במנדט הבריטי. כשפרסם ז'בוטינסקי, מחבר שיר זה, את שירו בעיתון "נתיבות" בשנת 1929 שיצא לאור בקובנה, התווספה לשיר ההערה הבאה: לפני נסיעתו של זאב ז'בוטינסקי לארץ ישראל תיכף אחרי המאורעות,

עלי בריקדות

עלי בריקדות

שיר מרטיט זה נכתב ע"י מיכאל אשבל ביושבו בצינוק הנידונים למוות בבית הכלא המרכזי בירושלים. אשבל נתפס בפעולה של האצ"ל בצריפין. זהו לכאורה שיר אהבה פרטי שנכתב ללחן מוכר של שיר פרטיזנים שכתב יוסל קוטלר והלחין אליהו טיטלבוים, ו"שרה הקטנה" נשואת השיר איננה אלא אמה

חיילים אלמונים

חיילים אלמונים

חיילים אלמונים כשבמשפחה שלי מבקשים לקום לשירת ההמנון, לא מתכוונים ל"התקווה". שרים את "חיילים אלמונים" המנון הלח"י. ככה זה במשפחה הלוחמת. שיר זה חובר והולחן ע"י מפקד ומקים הלח"י, אברהם שטרן, שכינויו המחתרתי היה "יאיר", ב 1932. מילותיו המזעזעות של השיר שקפו תקופה מזעזעת, שההקרבה

זמר הפלוגות

זמר הפלוגות

זמר הפלוגות אלתרמן, סמבורסקי, דרמה ואידיאולוגיה. מתכון ללהיט בטוח. "זמר הפלוגות" חובר ב 1938, בערך שנה לאחר הקמת הפו"שים, פלוגות השדה והפך להמנון הפלוגות. פלוגות אלו הגנו על היישובים היהודים מפני תקיפות הערבים בימי המאורעות ובכלל. הפלוגות, בפיקודו של יצחק שדה, לא רק הגנו על

בין גבולות

בין גבולות

בין גבולות שיר זה מתאר את העליות היבשתיות הבלתי לגליות בשנות הארבעים. חיים חפר, מחבר מילות השיר, היה חלק מחוליה של הפלמ"ח שסייעה לעולים, ביניהם פליטים מהמחנות באירופה, לעלות לארץ דרך סוריה ולבנון. שיר זה מתאר את הקשיים במבצע זה, ובנחישות של העולים ושל המסייעים

הצג פחות תכני מוזיקה

מחשבה

הצג תכני מחשבה נוספים

אמת תורת בר כוכבא גם בנפול ביתר

אמת תורת בר כוכבא גם בנפול ביתר

שירו של אצ"ג (- אורי צבי גרינברג) משורר, איש תנועת חירות וחבר כנסת מטעמה בכנסת הראשונה. אצ"ג כתב את השיר בשנת 1930 והוא מתייחס לטראומה הקשה של מאורעות תרפ"ט שארעו בקיץ שלפני אותה שנה, בהם נרצחו בטבח נוראי רוב יהודי חברון, ועוד עשרות בירושלים, מוצא,

נאום הדגל של שרת

נאום הדגל של שרת

אנו מביאים כאן את נאומו של משה שרת מה 3.4.1945 אותו נשא בפני לוחמי הבריגדה היהודית באיטליה. שרת היה בימים ההם ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. בסוף הנאום הוא הניף את הדגל העברי (שהפך ברבות הימים לדגל ישראל). בנאומו, מדגיש שרת את המטרה שלשמה

ז'בוטינסקי: כולה שלנו

ז'בוטינסקי: כולה שלנו

ז'בוטינסקי מכריז: כולה שלנו! נאום מכונן זה נשא ז'בוטינסקי ב 1937 והוא עוסק בשאלת חלוקת הארץ. "ראשית… -ארץ ישראל איננה קניינם אך ורק של אלה שהצליחו לעלות. הרשו לי לדבר בשם אלה שלא הצליחו. אלה שסגור בפניהם השער, ועתה רוצים לסגור אותו לנצח. שנית –

נאום בן גוריון באונסקו"פ

נאום בן גוריון באונסקו"פ

נאום בן גוריון בועידת אונסקו"פ במאי 1947 התכנסה ועדת אונסקו"פ מטעם האו"ם, במטרה לבחון את שאלת ארץ ישראל לאחר תום המנדט הבריטי בה. בנאומו של דוד בן גוריון בפני הועדה הוא טוען שההיסטוריה היהודית היא הכתב הזכויות שלנו על הארץ, ומוסיף שכל ילד יהודי מכיר

זאב ז'בוטינסקי

זאב ז'בוטינסקי

זאב ז'בוטינסקי 17.10.1880-4.8.1940, מייסד התנועה הרביזיוניסטית, ראש בית"ר, ממקימי הגדוד העברי, מקים האצ"ל ונשיא הצה"ר, סופר, מתרגם ומנהיג ציוני.   ז'בוטינסקי נולד ברוסיה למשפחה מסורתית. לאחר פרעות קישינייב הצטרף להסתדרות הציונית, והיה מראשי הציונות ברוסיה. במלחמת העולם הראשונה ייסד יחד עם יוסף טרומפלדור את גדוד נהגי הפרדות, בו

יצחק שדה

יצחק שדה

יצחק שדה ("הזקן") נולד ב 10 באוגוסט 1890, היה ממנהיגי גדוד העבודה, מקים הפלמ"ח ומפקדו הראשון. נפטר ב 20 באוגוסט 1952. "שדה לא היה רק איש צבא. הוא היה ציוני, הומאניסט וסוציאליסט; הוא שטבע את מטבע הלשון 'טוהר הנשק'; הוא ששנה באוזני חניכיו: 'אהוב את

הצג פחות תכני מחשבה

שונות

הצג תכני שונות נוספים

בתי הכלא המנדטוריים

בתי הכלא המנדטוריים

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי בתי הכלא המדנטוריים בארץ, שיכול לשמש לסיורים באתרים היסטוריים הרלבנטיים לתקופה, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. בתי הכלא המנדטוריים מערכת המשפט ואכיפת החוק המנדטורית כללה בין היתר בתי דין אזרחיים וצבאיים, משטרה (Palestinian Police) ושירות בתי סוהר (Palestinian Prison).

תקופת השלטון הבריטי- חומר רקע

תקופת השלטון הבריטי- חומר רקע

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי תקופת השלטון הבריטי, שיכולה לשמש לסיורים באתרים היסטוריים בירושלים, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. רקע לתקופה: כיבוש הארץ על ידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה (1918-1917) הביא לסיומן של 400 שנות שלטון עות׳מאני, שהפך מושחת ונחשל והתנגד לפעילות הציונית

מוזיאון אסירי המחתרות- תולדות המבנה

מוזיאון אסירי המחתרות- תולדות המבנה

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי אודות המבנה של מוזיאון אסירי המחתרות וההיסטוריה העשירה שלו. תולדות המבנה בשלהי תקופת השלטון העות׳מאני בארץ ישראל, ביקשו מעצמות אירופה להעמיק את אחיזתן בארץ הקודש באמצעים שונים ובהם עידוד ביקורי צליינים נוצריים. במסגרת זו בנו הרוסים בירושלים, בשנות השישים

עולי הגרדום

עולי הגרדום

עולי הגרדום, או הרוגי המלכות, הם 12 חברי המחתרות אצ"ל ולח"י שהוצאו להורג ע"י המנדט הבריטי אחרי שנדונו למוות בתליה. אלו שמותיהם: שמונה מהם נתלו בישראל: שלמה בן יוסף, דב גרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר. שניים מהם נתלו במצרים: אליהו בית-צורי

כיכר בתי מחסה: תשי"ז-תש"ח

כיכר בתי מחסה: תשי"ז-תש"ח

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי כיכר בתי מחסה ברובע היהודי, חשיבותו ההיסטורית של האתר ומרכזיותו במורשת הקרב על ירושלים. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת. בשנת 1947, חיו ברובע היהודי כ-2500 איש (כעשירית מהעיר העתיקה כולה),

ביאליק נואם בפתיחת האוניברסיטה העברית

ביאליק נואם בפתיחת האוניברסיטה העברית

"יום גדול וקדוש לאדוננו ולעמנו" "ברגע הזה הדליק ישראל על הר הצופים את הנר הראשון לחנוכת חיי רוחו" אמר ביאליק בחנוכת האוניברסיטה שעל הר הצופים. בנאום מרגש המובא כאן, שנישא בניסן תרפ"א (אפריל 1925) מנתח ביאליק את ה"סיבוב" שעשה העם היהודי: בגולה לא היה לו

'לחבר זוגות גרביים'- חנה סנש

'לחבר זוגות גרביים'- חנה סנש

בעמוד זה ניתן למצוא את הקטע 'לחבר זוגות גרביים' שכתבה חנה סנש, ועוסק בתחושת השליחות.  

הצג פחות תכני שונות