מלחמות ישראל

גרסאות שונות

הצג תכני גרסאות שונות נוספים

"חורבן הבית השלישי" ע"פ משה דיין

"חורבן הבית השלישי" ע"פ משה דיין

בתום היום השני של המלחמה, עם היוודע מספר האבדות הגדול בחזיתות הדרומית והצפונית, מגיע דיין לשפל נפשי הגובל בהיסטריה. הוא מכנה את המצב "חורבן הבית השלישי" ואף מצהיר על כך בפני ועדת העורכים. דיין אף ביקש להמשיך ולספר את תחושותיו בפני הציבור, אך גולדה מנעה

צליחת תעלת סואץ

צליחת תעלת סואץ

הרמטכ"ל דדו ז"ל פוקד על אריק שרון להחזיק את ראש הגשר שמעל לתעלת סואץ, ומבהיר לו שאין לחצות את התעלה. שרון אומר שקיבל את הפקודה. כתבה זו מראה איך החליט שרון לצלוח למרות פקודה זו, ומה היו ההשלכות של הצליחה.

ועדת אגרנט

ועדת אגרנט

ב- 18.11.1973 החליטה הממשלה להקים ועדת חקירה לחקירת מה שכונה בציבור "המחדל" בהתייחסם לחוסר המוכנות לקראת מלחמת יום כיפור. הועדה חקרה את: 1) "המידע, בימים שקדמו למלחמת יום-הכיפורים על מהלכי האויב וכוונותיו לפתוח במלחמה, וכן ההיערכות וההחלטות של הגורמים הצבאיים והאזרחיים המוסמכים לכך, בקשר למידע

גולדה מאיר מודיעה על תחילת המלחמה

גולדה מאיר מודיעה על תחילת המלחמה

ראש הממשלה גולדה מאיר מודיעה בסרטון זה על תחילת מלחמת יום הכיפורים: "צבאות מצרים וסוריה פתחו במתקפה נגד ישראל. צה"ל נלחם והודף את ההתקפה. לאויב נגרמו אבדות רציניות. שליטי מצרים וסוריה תכננו מזה זמן רב את הפרת הפסקת האש. התוקפים מפיצים את השקר כי ישראל

מבזק קול ישראל המודיע על פרוץ המלחמה

מבזק קול ישראל המודיע על פרוץ המלחמה

הקלטה מקורית של שידורי החדשות ביום כיפור בשעה 15:00, המכריזים על פרוץ המלחמה. בימים כתיקונם אין חדשות ביום קדוש זה, אך בשל מצב החירום – חודשו השידורים. "דובר צה"ל מוסר כי סמוך לשעה 14:00 פתחו הכוחות המצריים והסוריים בהתקפה בסיני וברמת הגולן. כוחותינו פועלים נגד

תיאוריות קונספירציה סביב מלחמת יום כיפור

תיאוריות קונספירציה סביב מלחמת יום כיפור

תוכנית של העיתונאי בן כספית, הסוקר את הקונספירציות סביב מלחמת יום כיפור. כיצד הופתעה ישראל? האם היתה זו מלחמה מכורה מראש? האם המלחמה הזו היתה רק הכנה להסכם השלום עם מצריים? תוכנית של "החינוכית" באורך 24 דקות.

הקמת "שלום עכשיו"

הקמת "שלום עכשיו"

כעשור לאחר מלחמת הימים, קמה תנועת שלום עכשיו, שחרטה על דגלה את הסיסמה "טוב שלום מארץ ישראל השלמה", כקונטרה לתנועות ההתיישבות ביש"ע ולתנועות הימין. התנועה קמה בעקבות מכתב הקצינים, עליו תוכלו ללמוד בסרטון קצר זה. "דקה ישראלית על מכתב הקצינים" הופק בגל"צ לרגל יום השנה

נעמי שמר על גוש אמונים

נעמי שמר על גוש אמונים

השיר "איש מוזר" נכתב ע"י נעמי שמר, לאחר שהשתתפה בעליה לקרקע השמינית לסבסטיה. זהו, למעשה, שיר הלל לאנשי גוש אמונים שעלו להתנחל. במאמר זה תוכלו לקרוא התייחסות נוספת לשיר זה, המתארת את האיש המוזר כשמר עצמה. מוסיקת רקע: רמי הראל, קורא: דודו אלהרר. איש מוזר

רבין מסכם את מלחמת ששת הימים

רבין מסכם את מלחמת ששת הימים

סרטון שהתגלה 19 שנה לאחר הירצחו של יצחק רבין, בו הוא, רמטכ"ל המלחמה, מתאר את מלחמת ששת הימים, התקופה שקדמה לה ותוצאותיה. "כל אחד מכם שלחם במלחמת ששת הימים, כל אחד שהיה בארץ במלחמת ששת הימים, כל אחד שחי בארץ עכשיו וסופג את חוויות מלחמת

קול ישראל פורץ לעיר העתיקה

קול ישראל פורץ לעיר העתיקה

כתב קול ישראל רפאל אמיר היה כתב צעיר בפרוץ מלחמת ששת הימים. הוא התלווה לכוחות בדרכם לשחרור העיר העתיקה, ורשמיו מיום זה נכנסו לפנתיאון הלאומי שלנו. בסרטון זה מספר אמיר על האתגרים וההתרגשות של אותו היום. אלו הם קבצי קול של הקלטות דרמטיות מאותו יום:

"בכי של התרוממות נפש" חייל מספר על כיבוש העיר העתיקה

"בכי של התרוממות נפש" חייל מספר על כיבוש העיר העתיקה

"אנו יושבים על הרכס הצופה אל ירושלים העתיקה, עוד מעט אנו עומדים להיכנס אליה. העיר העתיקה של ירושלים, שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה, אנחנו נהיה הראשונים להיכנס אליה. העם היהודי מחכה לניצחוננו. עם ישראל מחכה לשעה היסטורית זו. היו גאים ובהצלחה, לנוע, לנוע

"הר הבית בידינו!" כפי שנשמע ברשת הקשר

"הר הבית בידינו!" כפי שנשמע ברשת הקשר

"הר הבית בידינו! הר הבית בידינו! כאן תלמיד, הר הבית בידינו, עבור." כך אמר מוטה גור, מפקד חטיבה 55, בקול נרגש כשנכבש הר הבית. בהמשך ההקלטה מרשת הקשר מה 7.6.67 שומעים: "קיבלנו, כל הכבוד" "חדל, חדל, כל הכוחות – חדל! תחנת תלמיד כל הכוחות חדל

הצג פחות תכני גרסאות שונות

מוזיקה

הצג תכני מוזיקה נוספים

את המנגינה הזאת

את המנגינה הזאת

בבסיס רמת דוד של חיל האויר נערכה, חודשים מספר לאחר מלחמת יום כיפור, מסיבה לחיילי החייל ששבו מהשבי הסורי. במסיבה ההיא, מפקד חיל האוויר, האלוף בני פלד, אמר את המשפט שיהפוך לשיר: "את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק, מוכרחים להמשיך לנגן". הוא אמר זאת בכדי

שיר חייל

שיר חייל

ש"יר חייל" חובר ע"י סרן נמרוד גאון שנפל במלחמת ששת הימים. לאחר שנפל, שלחה אימו את השיר לזמר האהוב עליו, שלמה ארצי, שהלחין אותו והפך אותו ללהיט. לפני שנים מספר נפטרה האם. זוהי כתבה המתארת את הקשר המיוחד שהיה לה עם ארצי. אני שומע שוב

החיטה צומחת שוב

החיטה צומחת שוב

11 חברי בני קיבוץ בית השיטה נפלו במלחמת יום כיפור. ההלם והאבל על האובדן הניעו את דורית צמרת, חברת הקיבוץ, לחבר שיר זה. בשיר תוהה המשוררת איך יתכן שעולם נוהג כרגיל גם אחרי שהאיום מכל קרה. הלחין – חיים ברקני, שרה – חוה אלברשטיין. שדות

היה לי חבר היה לי אח

היה לי חבר היה לי אח

ביצוע חדש ומרגש של השיר המוכר שנכתב לזכר הנופלים במלחמת יום כיפור. מבצעים: עמיר בניון, דוד ד'אור ואופיר בן שטרית. הקליפ הופק כחלק מהמיזם "האחים שלנו". מילים: יורם טהרלב, לחן: יאיר רוזנבלום. במקום שאליו אני הולך היו רבים כבר לפני. השאירו שביל, השאירו עץ, השאירו

אין לך מה לדאוג

אין לך מה לדאוג

ביצוע מחודש ומחויך לשיר המוכר (הביצוע המקורי היה של עוזי פוקס). מילים: תלמה אליגון רוז, לחן: קובי אושרת. השיר הוא מעין מכתב של חייל לאהובתו, המתאר את החיים בחזית ורק מנסה להרגיע. ביצוע זה הופק לרגל חגיגות ה 70 למדינה ע"י דיג'יי גל מלכה וחברי

לו יהי

לו יהי

אחד משיריה המפורסמים והאהובים ביותר של נעמי שמר, שכתבה גם את מילותיו וגם את לחנו. שיר זה, שנכתב בתחילה למנגינה של Let it Be של החיפושיות, הולחן מחדש ע"י שמר, והושר לראשונה בסוכות 1974. השיר בוצע בפני חיילים ע"י שמר, הגששים וחוה אלברשטיין, והפך לשיר

המלחמה האחרונה

המלחמה האחרונה

במלחמת יום כיפור יצאו המלחין דובי זלצר ויהורם גאון להופיע לפני חיילים בקווי כל החזיתות, בדרום ובצפון. בכל מקום שאלו אותנו חיילים מדוע לא נכתבו שירים על המלחמה הזאת. באחת ההופעות הם פגשו את חיים חפר בבור המפקדה בביר גפגפה, וסיפרו לו על בקשת החיילים…

אחי גיבורי התהילה

אחי גיבורי התהילה

שיר זה, שנכתב לכאורה לבניו של מתתיהו, נכתב למעשה לזכר שיריונרים שנפלו במלחמת יום הכיפורים. שרה – אילנית. מילים: דודו ברק לחן: שייקה פייקוב אחי בכורי יוחנן אליך קוראים השמים שומר נתיביך מלאך בלבן מפרש הוא עליך כנפיים. שני לי יקרת שמעון אל חום המדבר

חורף 73

חורף 73

שירו של שמואל הספרי, לחן: אורי וידיסלבסקי. השיר עוסק בכמיהה לשלום שהתעצמה לאחר מלחמת יום כיפור שהיוותה טראומה קשה לחברה הישראלית. לאחר המלחמה היה "בייבי בום", כלומר – לידה של המוני תינוקות חדשים, שנולדו לארץ כואבת ופצועה, אך שורדת. השיר הזה נכתב 20 שנה לאחר

אני ואתה נשנה את העולם

אני ואתה נשנה את העולם

שיר תמים ומלא תקווה זה, מתקשר באופן טבעי לתנועות השלום בארץ. "מהפכות מתחילות במשפט פשוט, נאיבי ואופטימי כמו: "אני ואתה נשנה את העולם" שנשמע כמעט כמו "כוח להמונים" של ג'ון לנון. גם לנון היה נאיבי, למרות שהאמין בכל ליבו בכוחם של ההמונים לשנות. " כך

שיר לשלום

שיר לשלום

אחד השירים המזוהים ביותר עם תנועות השלום בארץ, הוא כמובן "שיר לשלום" של יענקל'ה רוטבליט, שהלחין יאיר רוזנבלום. השיר הושר לראשונה ב 1969 ע"י להקת הנח"ל, סולנית – מירי אלוני. אלוני גם שרה שיר זה על במת העצרת ב 4.11.95, כשלצידה יצחק רבין ז"ל, שנרצח

פרחים בקנה

פרחים בקנה

זהו שירו של דודו ברק, שהלחין אפי נצר ועיבד בני נגרי. את השיר ביצעה לראשונה להקת חיל התותחנים ב-1970, והוא היה לשיר המזוהה ביותר עמה. ברק כתב את השיר בעקבות מלחמת ששת הימים, והוא מבטא את תחושת האופטימיות שאחזה אז, בציפייה לתום עידן המלחמות ("בשדות

בתי את בוכה או צוחקת

בתי את בוכה או צוחקת

"בתי את בוכה או צוחקת" הוא שיר ניצחון אופטימי-מריר, המתאר תחושה אותנטית אחרי מלחמה. חברי קיבוץ גדות, ששהו בשלושת השבועות שקדמו למלחמה (ובמלחמה עצמה) במקלטים, יצאו מהם בסופה וראו חורבן מצד אחד, ומצד שני – האויב שאיים עליהם – נוצח ונסוג. סיפורו של השיר המתאר

מה אברך

מה אברך

ביצוע מרגש של רוני דלומי החיילת הצעירה, לשירם הידוע של רחל שפירא ויאיר רוזנבלום, לזכר חללי מלחמת ששת הימים. דלומי שרה את השיר באירוע "שירים לזכרם" במשכן הכנסת לזכר חללי מערכות ישראל 2011. מה אברך לו, במה יבורך? זה הילד? שאל המלאך. מה אברך לו,

מי שחלם

מי שחלם

"מי שחלם" הוא שיר יוצא דופן בשירי מלחמת ששת הימים. בעוד רוב השירים שמכתבו לאור המלחמה ההיא הם שירי ניצחון שמחים, שיר נוגה זה מדבר על הנופלים בה. מילים: דידי מנוסי, לחן: יוחנן זראי מי שחלם לו ונשאר לו החלום מי שלחם, הוא לא ישכח

מלכות החרמון

מלכות החרמון

להקת פיקוד צפון שרה על "מלכות החרמון", שנכתב כשיר אהבה של חייל לנערתו, לה הוא מבטיח שלו היתה שם איתו היה נותן לה "את כל האורות, חמדתי מהבניאס ועד הכינרת", אות לכיבוש אזורים אלו. מילים: יובב כץ, לחן: אפי נצר. כל המילים השמחות פרצו, שוב,

עמק דותן

עמק דותן

להקת פיקוד צפון שרה את שירה של דליה רביקוביץ' ללחן של שמעון ישראלי על הקרב בעמק דותן. שם מכרו האחים את יוסף לעבדות שם עלו במישור תמרות אש ועשן ובתוך הקמה, התפרש לו הגדוד בעמק דותן עמק תבואות וכרם זיתים עמק חיטה לבנה כפשתן וגדי

שארם א-שייח

שארם א-שייח

עמוס אטינגר כתב בהתרגשות על כיבוש שארם א-שייח, הנקודה הדרומית ביותר בסיני, בה הוקמה לימים העיירה אופירה. הלחין – רפי גבאי. גדול הוא הלילה ולך מחייך חזרנו עם בוקר אל שארם א-שייח עברנו בלילה, בים ובהר ובאנו עם בוקר אל תוך המיצר את שארם א-שייח,

ירושלים של ברזל

ירושלים של ברזל

שיר שכתב מאיר אריאל ע"פ המנגינה של נעמי שמר של "ירושלים של זהב". אריאל, שבמלחמת ששת הימים שרת בירושלים במסגרת חטיבה 55, חטיבת הצנחנים במילואים, כתב שיר זה לאחר שחרור ואיחוד העיר. ביצוע – יהורם גאון במחשכיך ירושלים מצאנו לב אוהב עת באנו להרחיב גבוליך

על גבעת התחמושת

על גבעת התחמושת

השיר נכתב ע"י יורם טהרלב והוא מסתמך על ראיון עם לוחמי הקרב ממלחמת ששת הימים על גבעת התחמושת שפורסם בעיתון "במחנה". בין בתי השיר משולבים ציטוטים מהכתבה המדוקלמים תוך כדי השיר ע הציטוטים הם תיאורים של הקרב מנקודת ראותם של לוחמים שהשתתפו בו. שורת המחץ

על כפיו יביא

על כפיו יביא

השיר "על כפיו יביא" בוצע לראשונה ב 1969 והפך ללהיט. באתר של יורם טהרלב, מחבר השיר, ניתן ללמוד על הרקע לכתיבתו: "אחרי מלחמת ששת הימים היה בארץ גל של שירי ניצחון ותהילה. אבל מתחת לפני השטח החלו לרחוש גם זרמים מיסטיים של אמונה בנסים שקרו

רבנו גורן

רבנו גורן

שיר על הרב גורן, המתאר את מלחמת ששת הימים באופן כזה שעוקב אחרי הרב שלמה גורן, הרב הצבאי הראשי באותם ימים. מילים – יורם טהרלב, לחן – עממי כשהעם נקרא לתורן אז הרב, רבנו גורן על ראשו חבש את כובע הפלדה עם שופר ועם קפוטה

בשערייך ירושלים

בשערייך ירושלים

זהו שירו המפורסם של יוסי גמזו (לחן – בראון יחזקאל) שנכתב בעקבות שחרור העיר בששת הימים. השורה הראשונה מתייחסת לפסוק מתהילים קכ"ב: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם." הפזמון הוא איזכור לשירו של רבי יהודה הלוי, "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך". שירה – יהורם גאון. עוֹמְדוֹת

ירושלים של זהב

ירושלים של זהב

"ירושלים של זהב" מילים ולחן – נעמי שמר, בכורה עולמית – פסטיבל הזמר תשכ"ז. שיר זה מובא כאן בגרסתו הראשונית, ללא הבית האחרון. שלושה שבועות לאחר פסטיבל זה, פרצה מלחמת ששת הימים, חזרנו אל בורות המים, שופר קרא בהר הבית, ובית נוסף לשיר הקנוני הזה.

הצג פחות תכני מוזיקה

מחשבה

הצג תכני מחשבה נוספים

גיוסם של ניצולי השואה למלחמת התקומה

גיוסם של ניצולי השואה למלחמת התקומה

כרזת צו התייצבות "לשרות העם" (מתוך ארכיון צה"ל) שפורסמה כחלק ממאמצי הגיוס של הישוב, החל מפרוץ קרבות מלחמת העצמאות עם הכרזת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947 עוד לפני הקמת המדינה וצה"ל. בכרזה, מודגש כי "מחומות גטו ורשה וממחנות נדחינו, מספינות ההעפלה ומאדמת האבות עולה וגוברת

עובד לידז'ינסקי – הקצין שעוטר פעמיים בעיטור העוז

עובד לידז'ינסקי – הקצין שעוטר פעמיים בעיטור העוז

עובד לידז'ינסקי, שנולד כבן משק ברחובות, היה לוחם בחטיבת יפתח של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. לאחר המלחמה חזר למשק, אך באחד הימים עזב את הבית והתגייס לקורס קצינים והוצב כמפקד בצנחנים. בדצמבר 1955 באחת מהפשיטות על מערכת העמדות הסוריות לחוף הכינרת (מבצע 'עלי זית') הוביל את

אלוף (מיל.) שלמה שמיר על קרבות לטרון

אלוף (מיל.) שלמה שמיר על קרבות לטרון

מאמר שכתב על קרבות לטרון האלוף (במיל.) שלמה שמיר שהיה מפקד חטיבה 7 בקרבות. מתוך כתב העת 'מערכות' בהוצאת צבא הגנה לישראל. בין תפקידיו היה שלמה שמיר גם מפקד חיל האויר וגם מפקד חיל הים. לקריאה המאמר שניתן לראות בו גם מאמר אפולוגטי מטעם מי שהיה

תומר פרסיקו על גוש אמונים

תומר פרסיקו על גוש אמונים

באתר זה, תוכלו לקרוא ניתוח של החוקר והמרצה תומר פרסיקו בנוגע ל"עלייתו ונפילתו של גוש אמונים, או כשלון הניסיון היהודי האחרון להתנגד לתהליך החילון". פרסיקו מנתח את מהות המדינה במשנתו של הרב קוק, ואת גוש אמונים כזרוע הביצועית של רעיונות אלו. הרב קוק טען שהכל

מרדכי קידר על התגובות בעולם המוסלמי למלחמה

מרדכי קידר על התגובות בעולם המוסלמי למלחמה

המזרחן ד"ר מרדכי קידר מנתח את התגובות בעולם המוסלמי לניצחון המזהיר של ישראל במלחמת ששת הימים. מתוך יום העיון "חמישים שנה למלחמת ששת הימים – היבטים תיאולוגיים" שנערך בפקולטה למדעי היהדות, המחלקה למחשבת ישראל. קידר מחלק את התגובות לשתיים: ההלם הראשוני והאפטר-שוק, חודשים או שנים

הר הבית בידינו?

הר הבית בידינו?

זמן מה לאחר קריאתו הנרגשת של מוטה גור "הר הבית בידינו", הורה הרמטכ"ל דאז, משה דיין, להוריד את דגל ישראל מההר. לדידו, אין לנו צורך ב"כל הותיקן הזה". הסטטוס קוו שהתגבש בימים ההם בהר השתנה עד היום רק במעט. זהו מאמר פרי עטו של ישראל

הצג פחות תכני מחשבה

שונות

הצג תכני שונות נוספים

קרב המיתלה וגבורתו של יהודה קן דרור

קרב המיתלה וגבורתו של יהודה קן דרור

סרט (8 דקות) המתאר את הקרב שהתחולל במיצר המיתלה במלחמת סיני (מבצע קדש) ב1956. חטיבת הצנחנים הוצנחה בתחילת המבצע במרחק 200 ק"מ מהגבול בעומק סיני. אריק שרון המח"ט רצה להתקדם אל מעבר למעבר צר בין הרים שנקרא 'מעבר המיתלה' כדי לתפוס עמדות יותר טובות, אך

הלוויה הראשונה בהר הרצל (חללי לטרון והל"ה)

הלוויה הראשונה בהר הרצל (חללי לטרון והל"ה)

סרטון קצר (2 דקות) של הלוויה הראשונה שהתקיימה בהר הרצל מתוך יומן 'כרמל' בצילומו של הצלם נתן אקסלרוד. הלוויה התקיימה ב17 בנובמבר 1949, כחצי שנה לאחר תום הקרבות של מלחמת העצמאות. בלוויה הובאו למנוחות 323 חללי מלחמת העצמאות שנקברו עד אז בקבורה זמנית. אלו היו

הקול האחרון – סיפורה של  הדסה למפל, הקשרית שנהרגה בקרבות לטרון

הקול האחרון – סיפורה של הדסה למפל, הקשרית שנהרגה בקרבות לטרון

מצורפים שלושה מקורות על הדסה למפל, פליטת שואה שהגיע ארצה בקבוצת 'ילדי טהרן' (קבוצת ילדים שהוברחו מאירופה דרך איראן), נהרגה כקשרית במבצע בן נון ב' בקרב על משטרת לטרון, ונקברה בקבר האחים של הרוגי לטרון בהר הרצל. כתבה שכתב מנחם תלמי "הקול האחרון". בעיתון מעריב (מאי

סיפורו של אהרון ששון – אחד משלושה עשר נעדרי קרבות לטרון

סיפורו של אהרון ששון – אחד משלושה עשר נעדרי קרבות לטרון

ראיון רדיו ברשת ב' (6:44 דקות), בו מספר שוקה דינור לשמעון פרנס את סיפורו המרגש והמיוחד של אהרון ששון. את הסיפור חשף שרון מעיין, חוקר צבאי ביחידה לאיתור נעדרים של פיקוד דרום. ששון שנעלם בקרב, נחשב במשך שנים כמי שברח מהקרב ואף שיתף פעולה עם

הקרב על לטרון ופציעתו של אריק שרון

הקרב על לטרון ופציעתו של אריק שרון

כתבתו של איתן אורן ששודרה בערוץ הראשון  'לקחי אריק שרון'. חלקה הראשון עד דקה 4:35 עוסק בקרב על לטרון במבצע בן נון א' בו נפצע אריק שרון (שיינרמן אז) כמפקד מחלקת החוד. הסרט נותן רקע טוב על הקרב. חלקה השני של הכתבה עוסק בהקמת יחידה

תוצאות המלחמה: מהפך פוליטי

תוצאות המלחמה: מהפך פוליטי

חוסר האמון של הציבור במנהיגיו הפוליטים משמאל, הוליד את המהפך ההיסטורי בו הימין נטל את מושכות השלטון. בבחירות 1977 לכנסת התשיעית, גבר בגין על פרס והפך להיות ראש ממשלה. זו היתה הפעם הראשונה בה מנצח הימין ושובר את הגמוניית מפא"י בשלטון. זהו סרטון קצרצר מהערוץ

תוצאות המלחמה: מחאת המילואימניקים

תוצאות המלחמה: מחאת המילואימניקים

מוטי אשכנזי היה מפקד מוצב "בודפשט" בתעלה, שהתריע על המצב לפני פרוץ המלחמה אך מפקדיו לא הקשיבו לו. כשתמו הקרבות ואשכנזי השתחרר, החל בהפגנת יחיד מול משרד ראש הממשלה. הוא דרש את התפטרותו של דיין וגולדה והחל בשביתת רעב של 48 שעות. מחאתו סחפה המונים.

הקונספציה ע"פ "היהודים באים"

הקונספציה ע"פ "היהודים באים"

תוכנית הסאטירה "היהודים באים" ממחישה בהומור את האופוריה שלאחר מלחמת ששת הימים שמנעה מראשי המדינה לקחת ברצינות את ההתרעות על המלחמה הקרבה.

ההתפכחות

ההתפכחות

בתחילת סרטון זה, בן תשע הדקות שהופק עבור הערוץ ראשון, ניתן לראות את דיין מתרברב בכוחו של צה"ל ובטוח בנצחון ישראל. בהמשך יאמר כי המלחמה הזאת אינה כמו המלחמות הקודמות, אמר משה דיין, לאחר מספר ימים של לחימה קשה. זהו שינוי של 180 מעלות מהיהירות

סיפורו של אבי לניר

סיפורו של אבי לניר

זהו סיפורו של סא"ל אבי לניר (25 בינואר 1940 – אוקטובר 1973), טייס הקרב הישראלי הבכיר ביותר שנפל בשבי במלחמת יום הכיפורים ולא שב. הוא עונה למוות משום שידע את אחד מהסודות האסטרטגים של צה"ל, ולא גילה. אורך הסרטון כתשע דקות. זוהי כתבה מ"מקור ראשון"

סיפורו של אבי לניר

סיפורו של אבי לניר

זהו סיפורו של סא"ל אבי לניר (25 בינואר 1940 – אוקטובר 1973), טייס הקרב הישראלי הבכיר ביותר שנפל בשבי במלחמת יום הכיפורים ולא שב. הוא עונה למוות משום שידע את אחד מהסודות האסטרטגים של צה"ל, ולא גילה. אורך הסרטון כתשע דקות. זוהי כתבה מ"מקור ראשון"

איך מטפלים במשפחה שכולה?

איך מטפלים במשפחה שכולה?

זוהי כתבה המתארת את תוצאותיה של שיחת טלפון שהתנהלה ב 1970 בין משה דיין לפסיכולוגית צעירה, בה הוא ביקש ממנה לתכנן מערך תמיכה נפשית למשפחות שכולות במקרה של התקפה על ישראל מכל החזיתות. "ואז שאלתי אותו: 'אוקיי אז מה משרד הביטחון עשה מאז מלחמת השחרור'?

כך נראה ונשמע יום כיפור 1973

כך נראה ונשמע יום כיפור 1973

תיעוד של יום כיפור 1973: אנשים מקשיבים לרדיו בטלית. אוטובוסים ממתינים לנסוע לחזית. דאגה לצד התבדחויות. יוהרה לצד חרדה. השעה 13:50 – תנועה ערה של כלי רכב צבאיים, בבתי הכנסת המתפללים נקראים למילואים: "לאט התחילו להבין שמתנהלת מלחמה בהיקף מלא". סרטון של "כאן" תאגיד השידור

תיעוד של יומה האחרון של המלחמה

תיעוד של יומה האחרון של המלחמה

צילומים מקוריים מהיום האחרון למלחמה. "אין כאן שמחה," אומר הקריין, "יש התפכחות. התפכחות מהקצב המסחרר, וראשית מחשבה על ההתארגנות שלאחר המלחמה. יש זמן להרהר משהו בחברים שלא הגיעו ליום הזה." המלחמה הקשה הסתיימה ב-24 באוקטובר 1973, אחרי 19 ימים. כעת ניתן להתקשר הביתה, להתרחץ, להתגלח.

קולות מן השבי

קולות מן השבי

מלחמת יום הכיפורים, כמו כל מלחמה, התאפיינה באי ודאות ובהיעדר מידע על אודות גורלם של הלוחמים שנהרגו, נפצעו או נפלו בשבי בעת הקרבות המרים בסיני ובגולן. המשפחות נאלצו לנדוד יום יום למשרדי קצין העיר ולחפש אחר גורל יקיריהן בתמונות סטילס שצילמו עיתונאים זרים. אבל אדם

צליחת תעלת סואץ

צליחת תעלת סואץ

סרט באורך כחצי שעה שהופק ע"י חיל הנדסה, המשחזר את אחד מהמבצעים הנועזים – ויש היאמרו היומרניים – של החיל: צליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים, במסגרת מבצע "אבירי לב". בסרט, שילוב של צילומי מקור ושיחזורים של צליחת התעלה, ע"י אגד הצליחה של חיל ההנדסה

ההוא שידע

ההוא שידע

זהו סיפורו של איש הצללים מייק הררי, שהחליט בערוב ימיו לדבר. המידע שהעביר הררי, אז מפקד "קיסריה", ערב המלחמה לארץ, אמר במפורש כי תפרוץ מלחמה ב 6.10. בארץ התייחסו למידע זה בביטול כי לא תאם את ה"קונספציה". כתבתו של אמיר בר שלום, שאורכה כ 13

חיל חינוך על מלחמת יום כיפור

חיל חינוך על מלחמת יום כיפור

"הכשל המודיעיני היה מוחלט" מספר הסרטון שלפניכם, שהופק ע"י חיל חינוך ואורכו – 18 דקות, המשובץ קטעי ארכיון מהתקופה ההיא. "רק בבוקר של יום הכיפורים הגיע מודיעין מוסמך שאמר שבערב תפרוץ מלחמה." סרטון זה מדגיש את יתרון הכח הברור שהיה למדינות ערב בפרוץ המלחמה. הסרטון

הרקע להקמת שלום עכשיו

הרקע להקמת שלום עכשיו

"שלום עכשיו היא התנועה הגדולה והוותיקה בישראל הפועלת לקידום השלום דרך פתרון של שתי מדינות לשני עמים ולסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני." כך פותח האתר הרשמי של התנועה כשהוא מבקש להציג אותה. בהמשך יספר, כי התנועה מאמינה בשתי מדינות לשני עמים בגבולות 67, וכי רק לאחר הקמת

לאטמה ל"שלום עכשיו"

לאטמה ל"שלום עכשיו"

סרטון סאטירי על "שלום עכשיו", בו מובעות הטענות העיקריות מהימין נגד התנועה. בסרטון נראה פעיל שלום עכשיו מספר כיצד מנעו הוא וחבריו הקמת ישוב, עיבוד קרקע ע"י מתנחלים ו"במקרים קשים במיוחד", הצליחו אפילו להרוס יישובים. "תראה את המקום עכשיו, איזו שממה נהדרת" הוא אומר.

"ניקוי ראש" על "גוש אמונים"

"ניקוי ראש" על "גוש אמונים"

שיר סאטירי של התוכנית "ניקוי ראש" משנות השבעים, שצולם לאחר הניסיון השמיני לעלות לסבסטיה. בשיר עולות הטענות העיקריות של השמאל נגד המתנחלים, על היכולת שלהם לקבוע מדיניות ולכופף את ידי הממשלה כרצונם. אורך המערכון – כשתי דקות.

הקמת גוש אמונים

הקמת גוש אמונים

סרטון המתאר את תחילת גוש אמונים. ב 1968 חוזרים יהודים לחברון, וב 1974 – מנסים לראשונה להקים ישוב יהודי בשומרון (סבסטיה). אלו 4 דקות מתוך סרטה של מנורה חזני (בתו של בני קצובר, ממקימי גוש אמונים) "רוח אחרת".

שרון מספר על קרב אבו עגילה

שרון מספר על קרב אבו עגילה

אלוף אריאל (אריק) שרון, מפקד אוגדה 38 בפיקוד הדרום, בתיעוד נדיר של סיכום הקרב בחצי האי סיני, במסגרת תיעוד סיכומי מלחמת ששת הימים ע"י המטות השונים. הומר במסגרת פרויקט הדיגיטציה של חינוכית. אורך הקטע – 7:26

60 ימים של טלטלה – מבט מעמיק על המלחמה

60 ימים של טלטלה – מבט מעמיק על המלחמה

הבמאי והמפיק אורי שין חוזר אל המתיחות של 1967 טרום המלחמה, ממפה ומנתח את האירועים הבינלאומיים, הדרמות הפוליטיות והדילמות האישיות אשר הובילו לפרוץ מלחמת ששת הימים. סרט באורך 51 דקות בהנחיית העיתונאי ד"ר רונן ברגמן, שהופק בעבור תאגיד השידור הציבורי "כאן".

חדשות מן העבר – מלחמת ששת הימים

חדשות מן העבר – מלחמת ששת הימים

פרק מהסדרה "חדשות העבר" של הטלויזיה החינוכית, באורך רבע שעה. לאחר סדרה של קרבות קשים באזור ירושלים, הצנחנים משחררים את העיר העתיקה ובוכים בכותל המערבי במה שהפך לאחד מרגעי השיא של מלחמת ששת הימים. בפרק שזורים קטעי ארכיון רבים המציגים את המאורעות בחיות ובדיוק.

גבורתו של נהג משאית

גבורתו של נהג משאית

סרטון אנימציה בהפקת "דיבוק", בשת"פ עם גרין פרודקשיין – במסגרת פרויקט 6X6 של חיל החינוך והנוער. זוהי מורשת קרב, המביאה את סיפורו של סמ"ר מרדכי עטיא, נהג משאית, שגילה יוזמה וחילץ פצועים במהלך הלחימה תוך סיכון חייו. אורך הסרטון – כחמש דקות.

מלחמת ששת הימים באנימציה

מלחמת ששת הימים באנימציה

סרטון אנימציה קליל ומלמד על הרקע למלחמת ששת הימים ועל המלחמה עצמה. אורכו – כשלוש דקות והוא הופק בעבור the Jewish Story

מסע הל"ה

מסע הל"ה

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-2 וחצי דקות) של תנועת 'בני עקיבא', המספר את סיפורה של שיירת הל"ה. בלילה שבין ה 15 ל 16 בינואר 1948, יצאה מחלקה בת 38 לוחמי פלמ"ח בפיקודו של דני מס הנערץ לגוש עציון הנצור. שלושה נאלצו לחזור בתחילת

אגדת הל"ה- סרטון של ערוץ ההיסטוריה

אגדת הל"ה- סרטון של ערוץ ההיסטוריה

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-3 דקות) מתוך ערוץ ההיסטוריה, המספר את סיפורה הייחודי של שיירת הל"ה. בלילה שבין ה 15 ל 16 בינואר 1948, יצאה מחלקה בת 38 לוחמי פלמ"ח בפיקודו של דני מס הנערץ לגוש עציון הנצור. שלושה נאלצו לחזור בתחילת המסע,

ראש הממשלה לוי אשכול מבקר בגוש עציון

ראש הממשלה לוי אשכול מבקר בגוש עציון

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון נדיר של ביקור ראש הממשלה לוי אשכול בכפר עציון בחודש דצמבר 67' (כחצי שנה לאחר סיום מלחמת ששת הימים וכיבוש גוש עציון מידי הירדנים). כפר עציון הוא קיבוץ דתי שהוקם בתקופת המנדט לפני נפילתו בידי הירדנים במהלך מלחמת העצמאות, ננטש

ילדי כפר עציון שנותרו בחיים

ילדי כפר עציון שנותרו בחיים

בעמוד זה ניתן לצפות בכתבה ששודרה בערוץ הראשון (כיום כאן 11), אשר מתעדת את סיפורם הייחודי של 'ילדי כפר עציון'- ילדי הקיבוץ שנשלחו ממנו במלחמת העצמאות מחשש לחייהם, ונותרו יתומים לאחר הטבח שנערך שם בזמן המלחמה ע"י הצבא הירדני.

סיפורו של צנחן

סיפורו של צנחן

בסרטון זה ניתן לראות את צבי פרידמן, אחד מהצנחנים ששחררו את הכותל, מספר על הרגעים המרגשים. בויקיציטוט הוא כותב: "את "סיפורו של צנחן" כתבתי ב- 8 ביוני 1967 בשכבי פצוע בבית-החולים "הדסה" בירושלים, מחכה לניתוח להוצאתו של רסיס פגז קטן עשוי מנחושת, שחדר לראשי במהלך

תקופת השלטון הבריטי- חומר רקע

תקופת השלטון הבריטי- חומר רקע

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי תקופת השלטון הבריטי, שיכולה לשמש לסיורים באתרים היסטוריים בירושלים, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. רקע לתקופה: כיבוש הארץ על ידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה (1918-1917) הביא לסיומן של 400 שנות שלטון עות׳מאני, שהפך מושחת ונחשל והתנגד לפעילות הציונית

תמונות נדירות של הכותל מיד לאחר השחרור

תמונות נדירות של הכותל מיד לאחר השחרור

הספריה הלאומית פרסמה תמונות נדירות מאוסף מיוחד שצולמו בשבוע הראשון לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. בתמונות תוכלו לראות מתפללים מגיעים לכותל ונוגעים באבניו הגדולות, לראשונה מזה 19 שנה. כאן תוכלו לראות מספר תמונות מארכיון קק"ל מאותה תקופה. שיא ההתלהבות היה בחג השבועות, ימים

המלחמה על עין כרם בתש"ח ופלוגת יהונתן

המלחמה על עין כרם בתש"ח ופלוגת יהונתן

בעמוד זה ניתן למצוא מסמך הדרכה לסיפור הקרב על עין כרם בתש"ח, פלוגת יהונתן ותצפית על עין כרם. המידע לקוח מתוך חוברת ההדרכה של מסע ישראלי.

פתיחת בית העלמין הצבאי בהר הרצל

פתיחת בית העלמין הצבאי בהר הרצל

בסרטון זה תוכלו לצפות ב"יומן כרמל" שהיה יומן חדשות שהוקרן לפני הסרטים בבתי הקולנוע. יומן זה מתאר את הקמת בית העלמין הצבאי בהר הרצל ב 1949, ואת הקברים הראשונים שבו, מתמלאים בחללי מלחמת העצמאות. במלחמה נפלו 6000 איש, מתוכם 3600 חיילים. מספר זה היווה כאחוז

הקרב על הקסטל

הקרב על הקסטל

סרטון שהפיקה רשות הטבע והגנים המוקרן בגן לאומי הקסטל. בסרטון מודגשת חשיבותו האיסטרטגית של הקסטל, שממנו ירו הערבים על השיירות בציר לירושלים. בתחילת אפריל יצאו כוחות ההגנה למבצע נחשון שמטרתו להבטיח את הדרך לבירה ולהחזיק בנקודות השולטות על דרך זו. בסרטון תוכלו לראות איך נכבשו

צנחנים בוכים בכותל

צנחנים בוכים בכותל

סיפורו של הצילום המפורסם ביותר ממלחמת ששת הימים, שבו הצלם דוד רובינגר לוכד במצלמתו שלושה צנחנים ששחררו את הכותל, ב-7 ביוני 1967. ההתרגשות מהמעמד נתנה השראה גם למשורר חיים גורי לחבר שיר בנושא: הכותל הזה שמע הרבה תפילות הכותל הזה ראה הרבה חומות נוֹפלות הכותל

כפר עציון

כפר עציון

כפר עציון הוא קיבוץ דתי בגוש עציון, שנפל במלחמת השחרור ושב ועלה על הקרקע לאחר מלחמת ששת הימים. הישוב הוקם כחלק מארבעה ישובים שקמו להגנה על ירושלים מדרום. ב 29.11.47 נותק גוש עציון מירושלים ע"י מתקפת הערבים, והוא נותרו ללא הספקה. שיירות הובילו אליו אוכל,

הצג פחות תכני שונות