עד עליה ראשונה

מוזיקה

הצג תכני מוזיקה נוספים

משמר הירדן

משמר הירדן

משמר הירדן הצבע השולט בציורו של הצייר הפלמי מהמאה ה 16 יאן פרובוסט "לוט ובנותיו בורחים מסדום" הוא ירוק. ירוק שלא רק שנעדר לחלוטין מדרכם של החבורה הנ"ל, אלא גם אינו בנמצא במעבה חורשי הגליל. כנראה שפרובוסט צייר את הציור מדמיונו בלבד, אף לפני שדרך

אם אשכחך (ציון תמתי)

אם אשכחך (ציון תמתי)

אם אשכחך (ציון תמתי) המאורע ששינה את חייו של מנחם מנדל דוליצקי הצעיר והותיר בו חותמו לנצח היה פרעות "סופות בנגב" שלחלקן היה עד. עד אז חי ברוסיה והתפרנס מכתיבה עיתונאית וכתיבת שירים. את שירו "אם אשכחך" כתב בתחילת שנות העשרים כשיר אהבה לוהט לארץ

אנחנו (נבנה ארצנו)

אנחנו (נבנה ארצנו)

אנחנו (נבנה ארצנו) יש שירים שנכתבים בו זמנית: מילים ולחן. כזה הוא גם השיר "אנחנו" הידוע יותר בשם "נבנה ארצנו", אותו חיבר משה ביק בשנת 1928. השיר נכתב בתחילה ביידיש, ולאחר מכן תורגם ע"י אברהם לוינסון לעברית. מאז הפך השיר ללהיט בקרב החלוצים והחלוצות. ביק

שאו ציונה נס ודגל

שאו ציונה נס ודגל

שאו ציונה נס ודגל את המילים לשיר "שאו ציונה נס ודגל" כנראה שכתב נח רוזנבלום לכבוד הוועידה הראשונה של חובבי ציון, בשנת 1884. הימים – ימי העליה הראשונה. את היהודים באירופה, בעיקר במזרחה, רדפו ורצחו. התנאים הכלכליים הקשים היוו אף הם מנוף לעליה זו, והתעוררות

אני מאמין (שחקי שחקי)

אני מאמין (שחקי שחקי)

אני מאמין (שחקי שחקי) שאול טשרניחובסקי כותב שיר מכונן זה באודסה 1892 בגיל 17. שיר זה הוא מעין מניפסט, מצע אידיאולוגי של המשורר, המכיל בחובו כמיהה לעתיד טוב יותר, אישי, אנושי, עולמי, ולאומי-ציוני. זהו יהלום, ולא יאמן שטשרניחובסקי כתב אותו בגיל כה צעיר. הוא נוגע

הוי, ארצי מולדתי!

הוי, ארצי מולדתי!

הוי, ארצי מולדתי! בפשטות ותמימות שרות אסתר שמיר ונורית גלרון את שירו של שאול טשרניחובסקי ללחנה של נעמי שמר. אבל אין שום דבר פשוט בשיר הזה. טשרניחובסקי, רופא רוסי, כתב את השיר הזה בשנת 1933, בגיל 58, שנתיים אחרי עלייתו לארץ. הוא כבר הכיר אותה,

המחרשה

המחרשה

הימים – ימי העליה הראשונה. איכרים יהודים חורשים בשדות המושבות. העולים בעליה זו מקימים מושבות ועובדים את האדמה שחיכתה להם אלפיים שנה. גם הם, היהודים, התגעגעו לעבודת האדמה שנאסרה עליהם ברוב הגלויות, והם שרים בשיר המחרשה לאליקום צונזר: "קָצְרוּ יָדַי וְלֹא זָר". סוף סוף. רוב

פה בארץ חמדת אבות

פה בארץ חמדת אבות

תמיד מסקרן ללמוד איך הופצו שירים לפני עידן היוטיוב וגלגל"צ. השיר הקנוני "פה בארץ חמדת אבות" נלמד לראשונה ע"י תלמידי הגימנסיה הרצליה בשנת 1912 רגע לפני שיצאו לטיול שנתי בגליל העליון. המורה אסף את כולם באולם ולימד אותם את השיר שהולחן ע"י הרמן צבי ארליך

הצג פחות תכני מוזיקה

מחשבה

הצג תכני מחשבה נוספים

הרצל בקונגרס הציוני הראשון

הרצל בקונגרס הציוני הראשון

נאום בנימין זאב הרצל בקונגרס הציוני הראשון 29 באוגוסט, 1897. הרצל מכנס את ההקונגרס הציוני הראשון בבאזל (שם, כדבריו בדיעבד, "הקים את מדינת היהודים") ונואם. בנאומו מנתח הרצל את מצב היהודים בעולם, ומציע לו פתרון. בנאום זה הוא גם מפרט את הגותו הציונית: "עם יכול

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב פינסקר

יהודה לייב פינסקר 25.12.1821-9.12.1891. רופא, הוגה דעות ופעיל ציוני, מראשי תנועת חיבת ציון ואבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!". בעקבות פרעות סופות בנגב (1881) גיבש פינסקר השקפת עולם הקוראת לשחרור עצמי של היהודים באירופה. בספטמבר 1882 פרסם פינסקר את חיבורו "אוטואמנציפציה!". בחיבור זה מפרט המחבר

הרצל

הרצל

בנימין זאב הרצל חוזה המדינה. 2.5.1860-3.7.1904. עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי, אך בעיקר: מדינאי. מכונן הקונגרס הציוני. במהלך עבודתו העיתונאית סיקר את משפט דרייפוס והזדעדע מהאוירה האנטישמית בקרב הציבור הפריזאי. בנקודה זו בחייו הוא מחליט שיש למצוא פתרון מהותי, לאומי ופוליטי ליהודים. חיבר את "מדינת היהודים",

הצג פחות תכני מחשבה