אזורים בארץ ישראל

גרסאות שונות

הצג תכני גרסאות שונות נוספים

על קרב דוד וגוליית בעיינים מדעיות.

על קרב דוד וגוליית בעיינים מדעיות.

הרצאת TED של מלקולם גלדוול בנושא הקרב בין דוד וגוליית. בתחילת ההרצאה הוא מתאר את הקרב פחות או יותר כפשוטו. החל מהדקה ה5:30 הוא נותן את הקריאה שלו על הקרב הוא מציג את הדברים בצורה שמסבירה את הנצחון של דוד על גוליית בצורה פחות ניסית ויותר

מסדה – יצחק למדן

מסדה – יצחק למדן

את "מסדה" פרסם המשורר, המתרגם והפובליציסט זוכה פרס ישראל יצחק למדן ב-1927, בהיותו בן 28. יצירה זו נקראה ונלמדה רבות בישראל ובתפוצות והיתה לה השפעה נרחבת בדורה. זהו הפרק הראשון מתוך הפואמה המונומנטלית הזו, שבזכותה נחשב למדן בין שלושת האבות המייסדים של השירה העברית בארץ

נאום אלעזר בן יאיר

נאום אלעזר בן יאיר

זהו הנוסח המלא של נאומו האחרון של אלעזר בן יאיר, כפי שנכתב ע"י יוסף בן מתתיהו, הלוא הוא יוספוס פלאביוס. "אסון האדם הוא החיים ולא המוות, כי המוות קורא דרור לנשמות" אומר אלעזר בן יאיר ל 960 חבריו שבמבצר, ומשכנע אותם להתאבד יחדיו. היחיד ששרד

הסיפור האמיתי של מצדה (היהודים באים)

הסיפור האמיתי של מצדה (היהודים באים)

מי יספר את סיפור מצדה? שני האנשים שנותרו חיים לאחר ההתאבדות ההמונית של אנשי מצדה, דנים איך ומי יספר את סיפור הגבורה שהיה בהר. "היהודים באים" מתייחסים באופן סטירי למיתוס הלאומי.

המדרש על רבי אלעזר בבית המרחץ

המדרש על רבי אלעזר בבית המרחץ

בעמוד זה ניתן למצוא את המדרש המלא על רבי אלעזר שנכנס לבית המרחץ הרומי, הלקוח מתוך תלמוד ירושלמי, מסכת שבת פרק ו' דף ח' ט"ג. רבי אלעזר הוה יתיב מטייל בבית הכסא. אתא חד רומאי וקדים יתיה ויתיב ליה. אמר: 'לית הדין על מגן'. מיד נפק

סיפור מרד המכבים והניצחון על אנטיכוס- מתוך המקורות

סיפור מרד המכבים והניצחון על אנטיכוס- מתוך המקורות

בקטע המצורף ניתן לקרוא מבחר קטעים מתוך ספר חשמונאים א', פרקים ג'-ד', בהם מתוארים אופן יציאתם של המקבים למרד נגד אנטיכוס והשתלשלות הקרבות עד לנצחונם וטיהור בית המקדש. את הטקסט המלא של ספר חשמונאים ניתן לקרוא בקישור הבא. על פי ספר מקבים ב', בתום מרד המקבים

סיפור הרקע והסיבות למרד המכבים- מתוך המקורות

סיפור הרקע והסיבות למרד המכבים- מתוך המקורות

בקטע המצורף ניתן לקרוא מבחר קטעים מתוך ספר חשמונאים א', פרקים א'-ב', בהם מתוארים הרקע להשתלשלות המרד, עד למותו של מתיתיהו החשמונאי. את הטקסט המלא של ספר חשמונאים ניתן לקרוא בקישור הבא. על פי ספר מקבים ב', בתום מרד המקבים (שנת 163 לפנה"ס) ועם שחרור ירושלים

יהושע פרק י'- קטע קול וטקסט המקור

יהושע פרק י'- קטע קול וטקסט המקור

בעמוד זה ניתן לקרוא ולהאזין להקלטה של הקראת פרק י' בספר יהושע, בו מסופר על עמק איילון והמלחמה בפלשתים שהתרחשה בו ('שמש בגבעון דום'). ההקלטה נוצרה בידי אתר 'מכון ממרא'. להלן הפסוקים הרלוונטיים: א וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי-צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, כִּי-לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ–כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ,

עמק איילון בתנ"ך- יהושע י'

עמק איילון בתנ"ך- יהושע י'

בעמוד זה ניתן לקרוא את הפסוקים מתוך ספר יהושע פרק י' העוסקים באזור עמק איילון ('שמש בגבעון דום'). בקישור המצורף ניתן גם להאזין להקראת הפסוקים. א וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי-צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, כִּי-לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ–כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ, כֵּן-עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ; וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן, אֶת-יִשְׂרָאֵל,

סנחריב VS עזקה

סנחריב VS עזקה

עזקה היתה עיר חשובה לאורך ההיסטוריה, מתקופת הברונזה התיכונה, דרך תקופת הברזל וכלה בימי בר כוכבא. חשיבותה הרבה נובעת ממיקומה האסטרטגי השולט על הדרך מהעיר הפלישתית גת, דרך עמק האלה להרי יהודה. בממלכת יהודה היתה זו עיר גבול עיקרית. גם סנחיריב ידע את זה, ולכן

מלחמת דוד וגלית, שמואל א'

מלחמת דוד וגלית, שמואל א'

שמואל א פרק יז א וַיַּאַסְפ֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֶת־מַֽחֲנֵיהֶם֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וַיֵּאָ֣סְפ֔וּ שֹׂכֹ֖ה אֲשֶׁ֣ר לִיהוּדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֛וּ בֵּין־שׂוֹכֹ֥ה וּבֵין־עֲזֵקָ֖ה בְּאֶ֥פֶס דַּמִּֽים ׃ ב וְשָׁא֤וּל וְאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙  נֶאֶסְפ֔וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֵ֣מֶק הָאֵלָ֑ה וַיַּעַרְכ֥וּ מִלְחָמָ֖ה לִקְרַ֥את פְּלִשְׁתִּֽים ׃ ג וּפְלִשְׁתִּ֞ים עֹמְדִ֤ים אֶל־הָהָר֙ מִזֶּ֔ה וְיִשְׂרָאֵ֛ל עֹמְדִ֥ים אֶל־הָהָ֖ר מִזֶּ֑ה וְהַגַּ֖יְא בֵּינֵיהֶֽם ׃ ד וַיֵּצֵ֤א אִֽישׁ־הַבֵּנַ֨יִם֙ מִמַּחֲנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים גָּלְיָ֥ת

מזמור נסתר בתהילים מספר על דוד

מזמור נסתר בתהילים מספר על דוד

הסיפור המוכר של דוד וגלית נפתח בתיאור הזה: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-יִשַׁי, הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים, וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן, וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן; וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ, כִּי לֹא-נָסֹב עַד-בֹּאוֹ פֹה. וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי, עִם-יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי; וַיֹּאמֶר ה' קוּם מְשָׁחֵהוּ, כִּי-זֶה הוּא." (שמואל א

אל טל ואל מטר עליכם

אל טל ואל מטר עליכם

סיפור מות שאול ובניו בגלבוע, וקינת דוד עליהם, מתוך ספר שמואל. (א) וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת שָׁאוּל וְדָוִד שָׁב מֵהַכּוֹת אֶת־הָעֲמָלֵק וַיֵּשֶׁב דָּוִד בְּצִקְלָג יָמִים שְׁנָיִם׃ (ב) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְהִנֵּה אִישׁ בָּא מִן־הַמַּחֲנֶה מֵעִם שָׁאוּל וּבְגָדָיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל־רֹאשׁוֹ וַיְהִי בְּבֹאוֹ אֶל־דָּוִד וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ׃

דבר מבקיעי הדרך

דבר מבקיעי הדרך

שירו של נתן אלתרמן המספר את גבורת מבקיעי הדרך לירושלים. ההיגיון גזר: לשווא ! הפחד סח: נחתם דיננו ! חשבון המלחמות השב ירק בבוז אל מול פנינו. פלדה אנגלית ואש -ערבים צווחו: אתכם נכריע ברך !"- ולנו רק מנין רובים… אבל עברנו את הדרך !

בן גוריון מסביר את מבצע נחשון

בן גוריון מסביר את מבצע נחשון

"…היה הכרח לעשות מאמץ נואש לפרוץ דרך לירושלים, אבל הארץ כולה היתה אחוזה להבות, כל יישוב היה בסכנה, כל הדרכים היו משובשות, כל כוחות ה"הגנה" היו מרותקים למקומותיהם… הכנופיות השתוללו בכל מקום, הצבא הבריטי היה "ניטרלי" והמשטרה הבריטית ניסתה לפרק נשק ה"הגנה" באשר מצאה. מחוץ

יומנו של ילד במצור

יומנו של ילד במצור

קטע מיומנו של רואי ברזילאי בן ה 12 החי בירושלים הנצורה: "יום חמישי- בכל זאת האצטומכא דורשת את שלה. להתכרבל על רבע כיכר לחם עבש טובל בשמן ומתובל במלח- זה די קשה. הלילה לא עצמנו עין. פגזי תבערה הציתו אש בקריף של עצים. נזעקנו כולנו

פורצים לעיר העתיקה בתש"ח

פורצים לעיר העתיקה בתש"ח

מתוך ספרו של לוחם הלח"י עזרא יכין: "אלנקם- סיפורו של לוחם חירות ישראל" "16 ביולי. לאן? מנסים לנחש: אולי בית צפפה? ואולי שייח ג'ארח? לא. לפי הרמזים זה חייב להיות משהו הרבה יותר חשוב. לא… איננו רוצים להתאכזב בתשובה שלילית. את המקום הזה איננו מעזים

פרקי תהלים לאמירה בכותל

פרקי תהלים לאמירה בכותל

בעמוד זה ניתן למצוא שני פרקי תהלים (קל' ו-קכו') הנהוג לומר בעת ביקור בכותל: תהלים פרק קל פרק זה נאמר במיוחד בימי אמירת הסליחות. א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה. ב  אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי: תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי. ג  אִם-עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד. ד  כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן, תִּוָּרֵא. ה  קִוִּיתִי

ציון הלא תשאלי – רבי יהודה הלוי

ציון הלא תשאלי – רבי יהודה הלוי

שיר זה, מאת רבי יהודה הלוי, מבטא את אהבתו, כמיהתו וגעגועיו לירושלים. רבי יהודה הלוי היה פילוסוף ומשורר, נולד בצפון ספרד בסוף המאה ה- 11, כתב שירים ופיוטים רבים ואת ספר הכוזרי. האגדה מספרת כי עלה לירושלים, אל מול מקום המקדש קרא את שירו זה, ושם

אהבת הארץ ממש שבממש

אהבת הארץ ממש שבממש

״לי, שנולדתי בארץ-ישראל, לא היתה אהבת המולדת אהבה מופשטת. חבצלת השרון והר הכרמל היו ממש שבממש, פרח נותן ריח והר שרגליי דרכו בשביליו… ראיתי לנגדי לא רק את הקישון העובר בשדות נהלל וכפר יהושע, אלא גם את הקישון נחל קדומים הגורף את צבא סיסרא. כשם

רבין מסכם את מלחמת ששת הימים

רבין מסכם את מלחמת ששת הימים

סרטון שהתגלה 19 שנה לאחר הירצחו של יצחק רבין, בו הוא, רמטכ"ל המלחמה, מתאר את מלחמת ששת הימים, התקופה שקדמה לה ותוצאותיה. "כל אחד מכם שלחם במלחמת ששת הימים, כל אחד שהיה בארץ במלחמת ששת הימים, כל אחד שחי בארץ עכשיו וסופג את חוויות מלחמת

קול ישראל פורץ לעיר העתיקה

קול ישראל פורץ לעיר העתיקה

כתב קול ישראל רפאל אמיר היה כתב צעיר בפרוץ מלחמת ששת הימים. הוא התלווה לכוחות בדרכם לשחרור העיר העתיקה, ורשמיו מיום זה נכנסו לפנתיאון הלאומי שלנו. בסרטון זה מספר אמיר על האתגרים וההתרגשות של אותו היום. אלו הם קבצי קול של הקלטות דרמטיות מאותו יום:

"בכי של התרוממות נפש" חייל מספר על כיבוש העיר העתיקה

"בכי של התרוממות נפש" חייל מספר על כיבוש העיר העתיקה

"אנו יושבים על הרכס הצופה אל ירושלים העתיקה, עוד מעט אנו עומדים להיכנס אליה. העיר העתיקה של ירושלים, שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה, אנחנו נהיה הראשונים להיכנס אליה. העם היהודי מחכה לניצחוננו. עם ישראל מחכה לשעה היסטורית זו. היו גאים ובהצלחה, לנוע, לנוע

"הר הבית בידינו!" כפי שנשמע ברשת הקשר

"הר הבית בידינו!" כפי שנשמע ברשת הקשר

"הר הבית בידינו! הר הבית בידינו! כאן תלמיד, הר הבית בידינו, עבור." כך אמר מוטה גור, מפקד חטיבה 55, בקול נרגש כשנכבש הר הבית. בהמשך ההקלטה מרשת הקשר מה 7.6.67 שומעים: "קיבלנו, כל הכבוד" "חדל, חדל, כל הכוחות – חדל! תחנת תלמיד כל הכוחות חדל

מגש הכסף

מגש הכסף

השיר הקנוני של אלתרמן, שהולחן ע"י שלושה מלחינים שונים, מובא כאן ומושר ע"י יהורם גאון. מגש הכסף / נתן אלתרמן והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת תעמעם לאיטה על גבולות עשנים, ואומה תעמוד – קרועת לב אך נושמת לקבל את הנס, האחד, אין שני… היא לטקס

הפליטים הערבים

הפליטים הערבים

פרק 18 של "עמוד האש", התוכנית המונומנטלית של הערוץ הראשון. כעבור שש וחצי דקות מתחילת הפרק, אומר הקרין: " 30,000 ערבים בעלי יכולת, עזבו את בתיהם לצאת לחוץ לארץ, לארצות ערב השכנות. זה היה הגל הראשון בתהליך שחולל את בעית פליטי פלסטין." לעומת זאת, טוענת

רבי עקיבא והשועלים

רבי עקיבא והשועלים

מדרש מפורסם על רבי עקיבא, המוצא נחמה בחורבן ירושלים. ״ר׳׳ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא… היו עולין לירושלים. כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הן בוכין ור׳׳ע מצחק. אמרו לו מפני

בן-גוריון מודיע בכנסת כי ירושלים היא בירת ישראל

בן-גוריון מודיע בכנסת כי ירושלים היא בירת ישראל

29.11.47, העצרת הכללית של האומות המאוחדות מודיעה על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. בהודעתה זו היא מדגישה כי ירושלים תהיה בין לאומית. ב 5.12.49, ערב דיון נוסף באום בנושא ירושלים, מכריז בן גוריון בכנסת כי ירושלים היא "בירת הנצח של ישראל" ו"לב לבה של מדינת

'ירושלים אהובתי'- נעים עריידי

'ירושלים אהובתי'- נעים עריידי

בעמוד זה ניתן לקרוא את השיר 'ירושלים שלי' שכתב המשורר והחוקר ד"ר נעים עריידי, העוסק בדימוי של העיר כנערה יפה ואהובה. מהשיר וזהותו של המחבר (ערבי-ישראלי) ניתן ללמוד כיצד העיר הופכת למושא אהבה גם של ישראלים שאינם יהודים, כמו גם של בני כל העמים והדתות.

שני שירים על ירושלים- אלישע פורת

שני שירים על ירושלים- אלישע פורת

בעמוד זה ניתן לקרוא שני שירים שכתב המשורר אלישע פורת ועוסקים בירושלים וייחודיותה, משתי נקודות מבט שונות: השיר הראשון נקרא 'שותף לבניין', ועוסק ברצון להיות שותף בבנייתה ההיסטורית המתמשכת של העיר. השיר השני נקרא 'שיעור בגיאולוגיה', ועוסק בייחודה של העיר מנקודת מבט גיאולוגית של סביבתה

'שיר אהבה לציון'- מזמור אהבה בין 2000 שנה לירושלים

'שיר אהבה לציון'- מזמור אהבה בין 2000 שנה לירושלים

בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות המזמור העתיק 'שיר אהבה לציון', שנכתב בתקופת המגילות הגנוזות (ימי בית שני). השיר מתאר געגועים עזים לירושלים, על אף שנכתב בתקופה בה בית המקדש עמד על תילו. זאת בניגוד לשירי געגועים רבים לעיר, שנכתבו לאחר חורבנה בשנת 70

​ 'שיר המעלות' לירושלים- תהלים קט"ו

​ 'שיר המעלות' לירושלים- תהלים קט"ו

בעמוד זה ניתן לקרוא את מזמור קכ"ב בתהלים, הלקוח מתוך סדרת מזמורי 'שיר למעלות' ומוקדש לירושלים. לפי המסורת, מזמורי תהלים נכתבו ע"י דוד המלך, שהיה הראשון לבסס את ירושלים כבירת ישראל. מילות המזמור המלא: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד: שָׂמַחְתִּי, בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ. עֹמְדוֹת, הָיוּ

שלום עליכם- ליד הכותל

שלום עליכם- ליד הכותל

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר שכתב הסופר שלום עליכם, המתאר את חווית הביקור של יהודי ירושלמי בקהילה יהודית בגולה, כאשר הוא מתבקש ע"י רב הקהילה לתאר את מראה הכותל לפרטי פרטים. הרב לא יכול לעמוד בהתרגשות, ופורץ בבכי. מצורף כאן סרטון קצר של הקראת

ירושלים – לב העולם פועם

ירושלים – לב העולם פועם

בעמוד זה ניתן לקרוא את שירו של המשורר הצעיר בן זממנו שלומי אספר, המתאר את ירושלים מנקודת מבט מודרנית עכשווית. השיר מתאר את ירושלים כעיר המחברת בין עבר עשיר והיסטוריה ארוכה מאידך, לבין עיר צעירה ותוססת מאידך. מילות השיר המלא: לך בעיר הישנה, כאן הרחובות

'יפה נוף'- ר' יהודה הלוי

'יפה נוף'- ר' יהודה הלוי

בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות פיוט 'יפה נוף' שכתב ר' יהודה הלוי ומבוצע בידי אתי אנקרי. הפיוט מוקדש לתיאור יופייה של ירושלים, הכיסופים והגעגועים העזים של המחבר אליה. ר' יהודה הלוי, מהחשובים שבהוגים והפייטנים במסורת היהודית, חי בספרד וחש את כאב המרחק בינו

לצנחנים כובשי הכותל- מוטה גור

לצנחנים כובשי הכותל- מוטה גור

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר מתוך נאומו של מוטה (משה) גור, מפקד חטיבת הצנחים במלחמת ששת הימים, ללוחמיו. הדברים נאמרו כחלק מטקס סיום המלחמה שנערך בהר הצופים, בו נאם גם הרמטכ"ל דאז, יצחק רבין ז"ל. דבריו של גור מבטאים את החשיבות ההיסטורית של מעשה

על חורבנה ותיקונה של ירושלים- מתוך מכתב הרמב"ן לבנו

על חורבנה ותיקונה של ירושלים- מתוך מכתב הרמב"ן לבנו

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר מתוך מכתב שכתב הרמב"ן (רבי משה בן נחמן)- מחשובי ההוגים והפרשנים בימי הביניים, לבנו בשנת 1268. במכתב, אותו כתב הרמב"ן במהלך ביקורו בעיר, הוא מציג את תפישתו הדתית ביחס לירושלים החרבה, והאמונה המקובלת כי לעתיד לבוא היא תקום ותיכונן

אברהם אדרת- ויכוח על מעמדה של ירושלים

אברהם אדרת- ויכוח על מעמדה של ירושלים

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לקטע קצר שכתב אברהם אדרת, חבר קיבוץ איילת השחר, בשנת תשכ"ז (1967) לאחר שחרור העיר העתיקה מידי הירדנים. בתקופה זו, הייתה התרגשות גדולה בקרב הציבור הרחב בארץ סביב האפשרות לבקר במקומות הקדושים, שהיו עד אז בשליטה ירדנית. עם זאת, באותה

הרצל על ירושלים- דמיון ומציאות

הרצל על ירושלים- דמיון ומציאות

בעמוד זה ניתן לקרוא מבחר קטעים שכתב חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, במהלך ביקורו בירושלים בשנת 1898. בקטעים אלו מתאר הרצל את התרשמותו העמוקה מהעיר, בה ביקר לראשונה כחלק מביקורו הראשון בארץ בסוף חודש אוקטובר ותחילת חודש נובמבר 1898. שמטרתו העיקרית הייתה להיפגש עם הקיסר

'הכותל המערבי, שארית מחמדנו מימי קדם' – ש"י עגנון

'הכותל המערבי, שארית מחמדנו מימי קדם' – ש"י עגנון

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר מתוך סיפורו של ש"י עגנון, זוכה פרס נובל לספרות ומהסופרים המרכזיים בתרבות העברית לדורותיה, העוסק בכותל המערבי ובמשמעותו בחיי האומה. הקטע לקוח מתוך סיפור בשם 'אברי המשיח', אשר טרם פורסם רשמית והתגלה רק לאחרונה ע"י חוקרי הספרייה הלאומית בארכיונו

קינת דוד ("הצבי ישראל")

קינת דוד ("הצבי ישראל")

בקטע זה ניתן לקרוא את הנוסח המלא של קינת דוד, הלקוחה מתוך ספר שמואל ב', פרק א' פס' יט-כז. הקינה מתארת את ההספד שנשא דוד על יונתן, בנו של שאול המלך, שנהרג עמו בקרב מול הפלשתים שנערך בגלבוע. על אף שקטע זה קשור בבסיסו לתקופת

הצג פחות תכני גרסאות שונות

מדריכים

הצג תכני מדריכים נוספים

סיור ותצפית מתל עזקה

סיור ותצפית מתל עזקה

סרטון (4 דקות) של מכללת הרצוג על תל עזקה – בעיקר העלייה לתל ותצפית ממנו, תוך התייחסות לסיפור דוד וגוליית. מהתצפית נראים תל צפית המזוהה כגת פלשתים – עירו של אכיש, וגוליית הפלשתי. ולצד מזרח עמק האלה ותל שכה, ובמרחק הרי חברון. בסיום הסרטון הוראות

מאמרים על חרבת עתרי

מאמרים על חרבת עתרי

מצורפים שלושה מאמרים מצויינים על חרבת עתרי. מאמרון קריא וידידותי של ספי בן יוסף על חרבת עתרי. לקריאה מאמר מקיף ומדעי על חרבת עתרי של הארכאולוגים בועז זיסו ואמיר גנור מתוך כתב העת קדמוניות. לקריאה מאמר של רבקה שפק ליסק בתוך כתב העת האינטרנטי אימגו.

סיור בחרבת עתרי

סיור בחרבת עתרי

סרטון קצר (5:40) של מכללת הרצוג על חרבת עתרי. הסרטון מראה בצורה קצרה וקולעת את עיקר הנקודות החשובות באתר: על מקור השם עתרי, מערכות המסתור, בית הכנסת, מקוואות הטהרה, קבר האחים, אתרים נוספים באזור. (זהירות – ספויילר 🙂  מצויין לאלו שנשארו באוטובוס… )

'סיפור בדרך' – 6 דקות עם שי אביבי על מרד בר כוכבא

'סיפור בדרך' – 6 דקות עם שי אביבי על מרד בר כוכבא

סרטון קצר בהפקת ערוץ ההיסטוריה על מרד בר כוכבא. הסרטון קצר וקליל ומונחה על ידי שי אביבי ומורה הדרך דגן בורמיל. הסרטון נותן רקע כללי ומתמקד בעיקר במערכות המסתור. אין בו הבחנה ברורה בין היסטוריה ומיתוס – מתייחס לסיפור האריה כאילו הוא חלק מההיסטוריה, או

חפרתם! הרצאה על חפירות תל עזקה

חפרתם! הרצאה על חפירות תל עזקה

הרצאתו של עודד ליפשיץ בכנס באוניברסיטת תל-אביב לאחר עונת החפירות הראשונה של משלחת לאטונשלגר, העוסקת כולה בתל עזקה. בהרצאתו מסביר ליפשיץ על חשיבותה של העיר, ההיסטוריה שלה, מצטט מקורות קדומים העוסקים בה, הן יהודיים והן אחרים מהמזרח הקדום, ומספר על הגילויים בחפירות שנעשו בעיר מבוצרת

סיור בתל עזקה

סיור בתל עזקה

עמותת התיירות של מטה יהודה מציעה מסלול טיול קצר ויפה בתל עזקה. אורך המסלול – קילומטר אחד, ויקח למטיילים כשעה לגמוע אותו. זהו מסלול מעגלי, בדרגת קושי קלה עד בינונית, מתאים לכולם, בכל עונות השנה ולא עולה כסף. באתר של העמותה תוכלו ללמוד על המסלול,

איך להכין קלע

איך להכין קלע

קלע, או רוגטקה, הוא נשק עתיק יומין המשמש עד היום. זהו סירטון מערוץ ההישרדות באורך כשבע דקות המסביר כיצד להכין כלי נשק פשוט זה.

להדריך בתל שוכה

להדריך בתל שוכה

הוצאת "תבונות" של מכללת הרצוג הוציאה מסמך זה בכדי לעזור למדריכים מתחילים או למי שאינו מדריך ורוצה להדריך בתל שוכה. במאמר מתואר הרקע ההיסטורי של התל (המסופר בספר שמואל א) ו"מטרתו להציע מספר רעיונות ומספר שיטות להדרכה בעמק האלה. רעיונות אחדים באים להעשיר את הצד

טיול לחרבת עתרי

טיול לחרבת עתרי

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (3:30 דקות) של טיול בחרבת עתרי. הסרטון הופק ע"י מדריכת הטיולים ד"ר ענת אביטל. לצפייה במידע רלבנטי נוסף על המסלול, ניתן ללחוץ כאן.  

שאלות ותשובות מעשיות על הביקור בכותל

שאלות ותשובות מעשיות על הביקור בכותל

בעמוד זה ניתן למצוא אוסף של שאלות ותשובות הנוגעות לביקור בכותל בדגש מעשי-הלכתי. המידע לקוח מתוך הספר 'כל אחד ממקומו'. כיצד מתנהגים בכותל? מבחינה הלכתית הכותל הוא כמו בית כנסת, וכללי ההתנהגות בו דומים. חבישת כיפה רצויה הן כשלעצמה (כנהוג בעת תפילה) והן כדי לכבד את יתר המתפללים

יוסף בן ממתיהו על ההרודיון

יוסף בן ממתיהו על ההרודיון

כך כותב יוסף בן מתתיהו בספרו "מלחמות היהודים" בתארו את ההרודיון שבדרום מזרח לירושלים: "וכאשר עשה הורדוס זכר עולם לקרוביו ולאוהביו, לא זלזל גם בזכר עצמו: על־כן בנה מבצר בהר הפונה אל ארץ ערב וקרא לו הרודיון על שמו. ואף הרמה העשויה בידי אדם, במרחק

ארכיאולוגיה ביפו

ארכיאולוגיה ביפו

האתר של רשות העתיקות יודע לספר לנו על החפירות שהתבצעו בעיר. בחפירות אלו התגלו שרידים מתחת לשוק הפשפשים מהתקופה ההליניסטית  (מאות 3-4 לפנה"ס) ועד לימינו אנו. חפירות מרתקות שנערכו בנמל יפו שהיה נמל פעיל כבר מהתקופה הכנענית, ומאמר המתמקד במיתוס של פרסאוס ואנדרומדה – שהיה

הולדת העיר העברית הראשונה

הולדת העיר העברית הראשונה

תל אביב-יפו, פרק ראשון בסדרה הדוקומנטרית "תל אביב-יפו" מהבית היוצר של ענת זלצר ומודי בר-און, משוטט מודי ברחובותיה של ת"א ומספר את ההיסטוריה של העיר העברית הראשונה. בפרק הראשון מספר בראון על הקמת העיר. בתחילה הוא מספר על יפו בסוף המאה ה 19. אט אט

תל אביב יפו – סקירה כללית

תל אביב יפו – סקירה כללית

תל אביב היא מטרופולין המהווה את מרכז הכלכלה, התרבות, התקשורת והאמנות של ישראל. שוכנים בה מרכזי המערכת הבנקאית של ישראל, הבורסה לניירות ערך, שגרירויות ונציגויות בינלאומיות, מערכות העיתונים הגדולים בישראל, התיאטרון הלאומי (הבימה), התזמורת הפילהרמונית ומרכזי תרבות ארציים נוספים. תל אביב היא עיר קוסמופוליטית, צעירה

שילה הקדומה

שילה הקדומה

(א) וַיִּקָּהֲלוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שִׁלֹה, וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם, אֶת אֹהֶל מוֹעֵד; וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה, לִפְנֵיהֶם. (י) וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל בְּשִׁלֹה, לִפְנֵי יְהוָה; וַיְחַלֶּק שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמַחְלְקֹתָם. יהושע י"ח האתר תל שילה מזוהה עם שילה הקדומה המוזכרת בתנ״ך, שהיתה המרכז הדתי

קבר רחל בתמונות

קבר רחל בתמונות

עדות מצולמת: 100 שנים של היסטוריה בקבר רחל ​איך צילמו צליינים את קבר רחל בתחילת המאה ה-20? איך הוא נראה במהלך טיול בית ספר של הגימנסיה? מה צולם בשחור-לבן? ולמה הוסיפו צבע בפיתוח? התמונות הנדירות שבארכיוני הספרייה הלאומית מציגות אתר מורשת אחד בזמנים שונים ובשיטות

איפה נקברה רחל?

איפה נקברה רחל?

היסטוריונים וארכיאולוגים מקראיים נחלקו בשאלה היכן מקום קבורתה של רחל אימנו. חלקם טוענים כי היא קבורה היכן שאנו מציינים את קברה היום, צפונית לבית לחם, וחלקם מצביעים דווקא על אפשרות כי היא נקברה בנחלת שבט בנימין. זהו מחקר המעגן תפיסה זו ומביא לה מקורות עתיקים

הרודיון – אהוד נצר

הרודיון – אהוד נצר

פרופ' אהוד נצר היה הארכיאולוג שגילה את הממצאים המשמעותיים ביותר בהרודיון. הוא היה ארכיאולוג מהאוניברסיטה העברית, שהקדיש שנים רבות במחקר ההר. הוא האמין שהמלך הורדוס קבור בו, ולאחר מאמצים כבירים – מצא את הקבר הנכסף. בשנת 2010, בעת סיור בהר, נפל נצר לבור, ונפטר כעבור

מערת המכפלה

מערת המכפלה

מערת המכפלה "וַיִּשְׂאוּ אותוֹ בָנָיו, אַרְצָה כְּנַעַן, וַיִּקְבְּרוּ אותוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה: אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת-קֶבֶר, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי–עַל-פְּנֵי מַמְרֵא" בראשית נ 13. מערת המכפלה נרכשה ע"י אברהם אבינו ובה נקברו אבות האומה. מבנה מונומנטלי עצום נבנה מעליה ע"י הורדוס, לפני אלפיים שנה. זהו

הרודיון – ארכיאולוגיה

הרודיון – ארכיאולוגיה

  רשות הטבע והגנים הפיקה סרטון בן ארבע וחצי דקות הסוקר את הממצאים שעל ההרודיון. ההר, בעל הצורה הייחודית, נמצא רבע שעה בלבד דרום מזרחית לירושלים.  במקום גן לאומי. את הארמון בהר, שחלקו מלאכותי, בנה הורדוס, שם גם נקבר. בין המבנים ניתן למצוא בריכה גדולה בהרודיון

תל חברון – ארכיאולוגיה

תל חברון – ארכיאולוגיה

זהו מחקרו של ד"ר דוד בן שלמה, עמית חוקר באוניברסיטת אריאל, שחשף בשנת 2014 עיר יהודית בחברון מהמאה הראשונה לספירה. במקום התגלו מקוואות ציבוריות, מערכת ניקוז עירונית, ותעשיית שמן זית ויין. במחקר זה מתוארת העיר מימי הקמתה בתקופת הברונזה. הוא מתאר את החפירות הראשונות בתל,

שוק העיר העתיקה- סרטון קצר

שוק העיר העתיקה- סרטון קצר

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-2 דקות) המתאר את הריחות, הצלילים והמראות הייחודיים של שוק העיר העתיקה בירושלים, אשר מהווה מרכז בילוי ותיירות מרכזי לתיירים רבים מרחבי העולם גם בימינו אנו. הסרטון הופק ע"י ארגון allaboutjerusalem המקדם תיירות בירושלים.  

ירושלים בתשעה קבין: תשעת המקומות היפים בעיר

ירושלים בתשעה קבין: תשעת המקומות היפים בעיר

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר קצר מאתר more-tourism, המפרט את תשעת המקומות המומלצים לביקור בירושלים. מדרש חז"ל מספר כי "עשרה קבין (אמת מידה קדומה) של יופי ירדו לעולם- תשעה נטלה ירושלים, ואחד נטל העולם כולו" (מסכת קידושין, דף מט, ע"ב). מאחר וירושלים מלאה במקומות

ירושלים – העיר שחוברה לה יחדיו

ירושלים – העיר שחוברה לה יחדיו

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר מאתר more-tourism, המתאר בתמצית את ההיסטוריה המודרנית של ירושלים, החל מתקופת המנדט והקמת המדינה, דרך שחרור העיר העתיקה מידי הירדנים במלחמת ששת הימים ועד לימינו אנו. מאז ראשית היישוב העברי בארץ, עמדה ירושלים במרכז הקונפליקט שבין יהודים לערבים בארץ,

ההיסטוריה המרתקת של ירושלים בתקופת התנ”ך על קצה המזלג

ההיסטוריה המרתקת של ירושלים בתקופת התנ”ך על קצה המזלג

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר מתוך אתר 'קסם התנ"ך' של ד"ר חיה שרגא בן איון, המתאר באופן תמציתי את ההיסטוריה המרתקת של ירושלים בתקופת התנ"ך רבת התהפוכות, התככים והקונפליקטים- מבית ומבחוץ. המאמר מחולק לשני פרקים מרכזיים: ♦  ירושלים לפני הכיבוש של דוד המלך ♦

ירושלים – היסטוריה של 3000 שנה

ירושלים – היסטוריה של 3000 שנה

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר שפורסם באתר בית הכנסת של היישוב נופית, הסוקר את 3000 שנות ההיסטוריה של ירושלים. המאמר מתפרס החל מתיאור מקור שמה של ירושלים, דרך תקופת בית ראשון וייסוד הבירה המקראית בתקופת המלכים, חורבן בית ראשון ותקופת בית שני, השלטון הרומי

קצת היסטוריה: ירושלים בתולדות העם היהודי

קצת היסטוריה: ירושלים בתולדות העם היהודי

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר של טטיאנה קולטון מתור אתר macam, המתאר את ההיסטוריה והמרכזיות של ירושלים בתולדות העם היהודי, החל מתקופת המקרא ועד ימינו. המאמר באתר מתמקד בהיסטוריה הדתית של ירושלים דרך המקומות הקדושים, בית המקדש ותקופת המנדט הבריטי. קריאת המאמר מומלצת לאלו המעוניינים

הסטוריה תאטרלית של ירושלים

הסטוריה תאטרלית של ירושלים

בעמוד זה ניתן לצפות במערכון של חברי תיאטרון 'האינקובטור' וקבוצת 'המטבחון', המתארים את ההיסטוריה של ירושלים בחמש דקות ובאופן הומוריסטי ומשעשע. חברי הקבוצה מעניקים מבט אחר על ההיסטוריה רבת התהפוכות של העיר, ומאפשרים הצצה ל-4000 שנות היסטוריה ירושלמית בשבע וקצת דקות… הסרטון הופק ופורסם במקור

ההיסטוריה המרגשת של 4,000 שנות ירושלים בחמש דקות

ההיסטוריה המרגשת של 4,000 שנות ירושלים בחמש דקות

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון הדרכה קצר מטעם המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, המתאר את ההיסטוריה של ירושלים בחמש דקות, החלק מתקופת המקרא ועד ימינו. הסרטון מספק הצצה להיסטוריה העשירה והייחודית של העיר, חשיבותה לעם ישראל ולאזור כולו לאורך הדורות והסיבה למרכזיותה בכל שלושת הדתות

הצג פחות תכני מדריכים

מוזיקה

הצג תכני מוזיקה נוספים

אחד מהגח"ל – אנדרטת נצר אחרון

אחד מהגח"ל – אנדרטת נצר אחרון

בקובץ שירי אלתרמן "עיר היונה" עוסק המשורר בניצולי המחנות שהגיעו לארץ כשריד אחרון ממשפחתם שהושמדה, התגייסו לצבא ונפלו במלחמת השחרור. בתמונה לעיל תוכלו לקרוא את שירו "יום קיבוץ גלויות כפי שהתפרסם בעיתון דבר 31/12/1948. וזהו השיר "אחד מהגח"ל" בביצועו של אריק איינשטיין. בהר הרצל ניצבת

בנייך מרחוק (על העליה מאתיופיה)

בנייך מרחוק (על העליה מאתיופיה)

העליה מאתיופיה החלה טיפין טיפין בשנות השבעים ונמשכה במבצעים גדולים בשנות השמונים והתשעים. בתחילה, נאלצו היהודים ללכת חודשים במדבר הסודני, ורבים לא שרדו את המסע. בהר הרצל הוקם אתר הנצחה לאלפי יהודים אלו. העליה מאתיופיה הביעה יותר מכל את הרצון להעלות יהודים מכל מקום בעולם,

אחי גיבורי התהילה לכבודו של יהודה קן דרור

אחי גיבורי התהילה לכבודו של יהודה קן דרור

הרבה גיבורים היו לישראל, והרבה מהם קבורים בהר הרצל. אחד מהם, שסיפורו הפך לשם דבר לגבורה כזו, הוא יהודה קן דרור. יהודה היה חייל שנפצע במבצע קדש, בקרב המיתלה. הוא נסע בג'יפ לאורך המיצר בכדי למשוך אליו את אש המצרים ובכך לחשוף אותם. כעבור חודשיים

אוהבים אותך מולדת

אוהבים אותך מולדת

"הציונות אינה יותר ואינה פחות מאשר תחושת העם היהודי למקור וליעוד המולדת שקשורת באופן נצחי לשמו." אמר הרצוג בנאומו המונומנטלי באו"ם, בדיון המשווה את הציונות עם גזענות, 37 שנה לאחר ליל הבדולח. שיר זה מתאר את הציונות התמימה, האוהבת, שהיא ההפך הגמור ממה שהאו"ם ניסה

אל ארץ צבי (אח"י דקר)

אל ארץ צבי (אח"י דקר)

הצוללת אח"י דקר טבעה ונעלמה בינואר 1968, בדרכה מאנגליה לארץ. כל אנשי צוותה נספו. החיפושים אחריה נמשכו 31 שנה. בחיפושים אלה הושקעו מאמצים ותקציבי עתק. מדוע? כי מדינת ישראל בכלל וצה"ל בפרט מכבד את אזרחיו ולוחמיו, ויעשה הכל בכדי להביא אותם לארץ, בחייהם או במותם.

Masada – Alpha Blondy

Masada – Alpha Blondy

שירו של זמר הרגאיי הנודע, ששר על המצדה ועל המיתוס הנלווה לה, ומדגיש שהחיים הם הקרבה. Sleep by the Dead Sea And rise up with the birds from the hills And clean up my sins while the birds sing I'm gonna walk up to the

Night in Masada

Night in Masada

שיר של דיויד ברוזה, המרבה להופיע במצדה, המספר באנגלית על מצדה, באוירה מדברית, ללא התייחסות להיסטוריה של המקום, אלא רק לתחושה שמדובר בסוף העולם.

מצדה – יזהר כהן

מצדה – יזהר כהן

שירו של נתן יונתן ללחן של נחום היימן, המתאר את מצדה כלפיד של חירות, של מיתוס לאומי המסמל יותר מכל – גבורה. מצדה – אהבה במדבר המלוח איך נותרה לבדה בשרב ובכפור. והיא טעם המלח וטעם הרוח של אומה שעמדה לבדה במצור סילבה מת, נמחקו

The Mars Volta – Goliath

The Mars Volta – Goliath

להקת האינדי ה"מארס וולטה" (The Mars Volta) הוציאה בשנת 2008 את האלבום "התוהו ובוהו בגוליית" ("The Bedlam in Goliath"). אלבום המתאר את גָלְיָת באופנים שונים. That night I remember what you slipped in my glass We came rewinding when I foamed at the mouth while

גוליית – שלמה ארצי

גוליית – שלמה ארצי

שיר בסגנון סווינג המתאר בהומור את גוליית הענק ("לועס פרדס כל בוקר כשהוא קם"), בלי להזכיר את דוד המלך במילה אחת. מושר בפי שלמה ארצי. גוליית שלמה ארצי מילים: אהוד מנור לחן: שלמה ארצי גוליית שוכב פרקדן בצל האילנות הבוקר משמאלו הערב מימינו רגליו טובלות

שיר ערש: דוד מלך ישראל

שיר ערש: דוד מלך ישראל

שיר פחות מוכר על דוד מלך ישראל, בתקופה המוקדמת, לפני הפריצה הגדולה שבאה בעקבות הקרב בעמק האלה, כשעוד היה רועה צאן. שרה – חוה אלבשרטין. דוד מלך ישראל חוה אלברשטיין מילים: סבינה מסג לחן: עממי דוד מלך ישראל כשהיה רועה ישב על סלע וחילל דו…

"גוליית" – להקת כוורת

"גוליית" – להקת כוורת

זהו סיפור דוד וגוליית מזוית קומית של חברי להקת כוורת. מילים: אלון אולארצ'יק ודני סנדרסון, לחן: דני סנדרסון. בסרטון רואים את גידי גוב, דני סנדרסון, אפריים שמיר ואלון אולארצ'יק צעירים ויפים. זהו שיר מאוד עצוב הנושא כזה כאוב, אם תשים תחבושת, לא יעזור לך שנתיים.

בהר הגלבוע

בהר הגלבוע

"מארגני פסטיבל הזמר של שנת 1969 פנו ליוצרים בולטים בזמר העברי בהם המלחין יוסף הדר והזמינו אצלם שירים חדשים לפסטיבל. במהלך שיעור זמרה שהעביר יוסף הדר לתלמידיו התנגנה אצלו לפתע מנגינה שהוא חש שתתאים לפסטיבל. הוא הפסיק את השיעור, רשם את התוים וביקש מלאה נאור

בין כרמל לים

בין כרמל לים

שירו של יורם טהרלב, בן קיבוץ יגור שלמרגלות הכרמל, בביצוע הגבעטרון. לחן: נורית הירש בוא איתי, נצאה שוב למסע בין קני הסוף בין שדות ופרדסים בשבילי הנרקיסים אל הנוף אשר היה בוא, בואה, שוב לשם אל ביתנו הקטן בין כרמל לים בוא, בואה שוב לשם

ילדה של כרמל

ילדה של כרמל

מילים: חמוטל בן זאב לחן: קובי אושרת בית לבן בצל עצי אורן רוח קרה מנשבת בליל שמה אני עדיין אוהבת כך הם קוראים לי: ילדה של כרמל ילדה של כרמל בת הגלים עולה מן החוף מטפסת הרים. ילדה של כרמל בת ההרים יורדת לים אל

ההר הירוק תמיד

ההר הירוק תמיד

יורם טהרלב כתב שיר זה על חוויות ילדותו בקיבוץ יגור שלמרגלות הכרמל. חודש שבט המוזכר בשיר הוא יום הולדתו של המשורר. השיר נכתב ב 1972 כחלק מחגיגות היובל של הקיבוץ. מילים: יורם טהרלב לחן: מוני אמריליו פקחתי את עיני, היה אז חודש שבט, ראיתי מעלי

כוס אחת של מים

כוס אחת של מים

שירו של דן אלמגור, המספר על המצור ועל המחסור במים. בשירו זה, מתאר אלמגור איך חסכו תושבי העיר הנצורה במים, איך מיחזרו אותם עוד לפני שהמציאו את המושג "מיחזור", ואיך הצליחו לשרוד למרות המחסור החמור. שירה – דני גרנות מילים: דן אלמגור לחן: דני גרנות

אם לא אעלה – בן סנוף

אם לא אעלה – בן סנוף

"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. תדבק לשוני, לחיכי אם-לא אזכרכי: אם לא אעלה, את ירושלים על, ראש שמחתי." תהילים קל"ז

הנה אני בא

הנה אני בא

הדג נחש שרים שיר אהבה לירושלים, וקרועים בינה לבין תל אביב. ככה נראית הדרך לירושלים בימינו. מילים ולחן – הדגנחש. הנה אני בא… ירושלים, עיר שווה פיצוץ הולך במדרחוב מרגיש כמו קיבוץ גלויות אלף תרבויות, לכל אחד יש אח ותשע אחיות ערבים בסדר חרדים בחדר

יפה נוף – רבי יהודה הלוי

יפה נוף – רבי יהודה הלוי

שיר זה הוקלט כחלק מדיסק שלם שהקליטה אתי אנקרי של שירי רבי יהודה הלוי. רבי יהודה הלוי חי לפני כאלף שנה בספרד, ונכסף לציון בכל מאודו. שיר זה הוא דוגמא אחת המביעה כיסופים אלו. אנקרי מתחילה לשיר לאחר כ 45 שניות. יפֵה נוף משוש תֵבֵל

מים לדוד המלך

מים לדוד המלך

מילים ולחן: עקיבא נוף דָוִד חָשַׁק בְמַיִם מִן הַבְּאֵר שֶבְּיַד פְּלִשְׁתִּים, לְמַלֵּא אֶת רְצוֹנוֹ יָצְאוּ שְׁלוֹשָה גְּבָרִים, מִהֲרוּ הֵם אֶל בֵּית-לֶחֶם מֵי הַבְּאֵר לְהַעֲלות, זֶה לָזֶה סִפְּרוּ בַּדֶּרֶךְ מַעֲשֵׂי גְּבוּרוֹת. מַיִם לְדָוִד הַמֶּלֶךְ, מַיִם, מַיִם לְדָוִד, מַיִם לְדָוִד הַמֶּלֶך, מַיִם לְדָוִד. סָח אֶחָד מֵהֶם: "שִׁמְעוּ

שישו את ירושלים

שישו את ירושלים

מילים: מן המקורות ועקיבא נוף לחן: עקיבא נוף שישו את ירושלים, גילו בה, גילו בה כל אוהביה. שישו את ירושלים, גילו בה, גילו בה כל אוהביה. על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים, כל היום וכל הלילה. על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים, כל היום וכל

שבחי ירושלים

שבחי ירושלים

לחן: אביהו מדינה מילים: מן התפילה שבחי ירושלים את אדוני הללי אלוהיך ציון. כי חיזק בריחי שערייך ברך בנייך בקרבך. הללי, הללי אלוהייך ציון.

יא ליל

יא ליל

בשנת 78 פורקו הלהקות הצבאיות בפקודתו של הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן. ב 1985 הוקמו מחדש מספר להקות, ולהקת פיקוד מרכז הקליטה והופיעה עם שיר חדש העוסק כולו בעיר העתיקה של ירושלים: יא ליל. בביצוע זה תוכלו לשמוע את שירו של קובי לוריא המושר ע"י נדב

שיר ההד

שיר ההד

אמנם, זהו אינו שיר על גוש עציון, אך הגוש מוזכר בו, כאחד מהמקומות בהם ההרים העונים למשורר. הביצוע הראשון והמפורסם ביותר של שיר זה הוא של אריק לביא. כאן מובא השיר בביצוע של מיכה שטרית. מילים: יעקב שבתאי לחן: יוחנן זראי בוקר עלה בהרים הכחולים

ירושלים של ברזל

ירושלים של ברזל

שיר שכתב מאיר אריאל ע"פ המנגינה של נעמי שמר של "ירושלים של זהב". אריאל, שבמלחמת ששת הימים שרת בירושלים במסגרת חטיבה 55, חטיבת הצנחנים במילואים, כתב שיר זה לאחר שחרור ואיחוד העיר. ביצוע – יהורם גאון במחשכיך ירושלים מצאנו לב אוהב עת באנו להרחיב גבוליך

שיר לכותל

שיר לכותל

מילים: יעקב אורלנד לחן: מרדכי זעירא ביצוע: שושנה דמארי פרצנו דרך שער אריות, אמצנו את העוזי אל המותן, אמרנו לא, כי לא יכול להיות, אבל זה התרחש – הנה הכותל! הינהו שם, עמוד ירושלם. טרופים אליו, שטופי דמים נחלצנו, רק מי שברגליו רץ עם שלם

כותל בירושלים

כותל בירושלים

מילים: דודו ברק לחן: נחצ'ה היימן עוד שיר להרים אשא עוד שיר אל זו ירושלים הד קולי כפעמון עונה ירושלים, לירושלים ואור כתשבץ מזהיר בזוהר יקרות קרא לי בוא אל עירי ירושלים עירי שלי, ירושלים אל עירי ירושלים עירי שלי, ירושלם לילות עם רוחות יסמין

על גבעת התחמושת

על גבעת התחמושת

השיר נכתב ע"י יורם טהרלב והוא מסתמך על ראיון עם לוחמי הקרב ממלחמת ששת הימים על גבעת התחמושת שפורסם בעיתון "במחנה". בין בתי השיר משולבים ציטוטים מהכתבה המדוקלמים תוך כדי השיר ע הציטוטים הם תיאורים של הקרב מנקודת ראותם של לוחמים שהשתתפו בו. שורת המחץ

על כפיו יביא

על כפיו יביא

השיר "על כפיו יביא" בוצע לראשונה ב 1969 והפך ללהיט. באתר של יורם טהרלב, מחבר השיר, ניתן ללמוד על הרקע לכתיבתו: "אחרי מלחמת ששת הימים היה בארץ גל של שירי ניצחון ותהילה. אבל מתחת לפני השטח החלו לרחוש גם זרמים מיסטיים של אמונה בנסים שקרו

שני אליהו

שני אליהו

השיר "שני אליהו" מספר את סיפורם של שני עולי הגרדום אליהו חכים ואליהו בן צורי, שהתנקשו בלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, שגר בקהיר. שני המתנקשים ירו בלורד מוין בעת שהיה במכוניתו והרגוהו. הם נתפסו בעת הימלטם, הועמדו לדין והוצאו להורג בקהיר, ב 22.3.1945, כשהם

הכותל

הכותל

שירו המפורסם של יוסי גמזו נכתב לילה לאחר שחרור העיר העתיקה בששת הימים. גמזו מספר כי ראה את הלוחמים יושבים שפופים ליד שערי העיר העתיקה לאחר הכיבוש, ושהעובדה שהם לא עלצו ולא בזו לאויביהם, אלא ביכו את חבריהם שנפלו גם בשעה זו של התעלות, עשתה

בשערייך ירושלים

בשערייך ירושלים

זהו שירו המפורסם של יוסי גמזו (לחן – בראון יחזקאל) שנכתב בעקבות שחרור העיר בששת הימים. השורה הראשונה מתייחסת לפסוק מתהילים קכ"ב: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם." הפזמון הוא איזכור לשירו של רבי יהודה הלוי, "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך". שירה – יהורם גאון. עוֹמְדוֹת

הקרב האחרון

הקרב האחרון

שירם של חיים חפר ומשה וילנסקי, נכתב ב 1947, מושר ע"י שושנה דמארי. רוח אט תנשוב, תנוע הצמרת, ובחלונך גווע אור הנר, כחלום נוגה בינינו את עוברת, וכל איש אותך זוכר. עם ערב היום, קורא בשמך הנער, והבן לוחש: אימי, אימי… האמנם ילבין שיער ראשך

שיר עד – קרב הראל

שיר עד – קרב הראל

שיר עד – קרב הראל, בביצוע שלישית גשר הירקון. המילים נכתבו ע"י חיים חפר בהסתמך על שיר על מלחמת האזרחים בארה"ב. הוא נכתב כשני עשורים לאחר מלחמת השחרור, ומתאר את הקרבות של חטיבת הראל שנלחמה על ירושלים. מילים: בובי גיבסון, של סילברסטיין ואירווינג גורדון לחן:

ירושלים של זהב

ירושלים של זהב

"ירושלים של זהב" מילים ולחן – נעמי שמר, בכורה עולמית – פסטיבל הזמר תשכ"ז. שיר זה מובא כאן בגרסתו הראשונית, ללא הבית האחרון. שלושה שבועות לאחר פסטיבל זה, פרצה מלחמת ששת הימים, חזרנו אל בורות המים, שופר קרא בהר הבית, ובית נוסף לשיר הקנוני הזה.

קזבלן

קזבלן

בקטע וידאו זה, תוכלו לצפות בשיר "כל הכבוד" מתוך "קזבלן", מושר ע"י יהורם גאון, ולצפות בסצנה שקודמת לו. השיר עצמו מתחיל לאחר ארבע וחצי דקות לערך. "קזבלן" הוא מחזמר וסרט מצליחים מאת יגאל מוסינזון המתרחשים ב"שטח הגדול" ביפו. המחזה הראשוני נכתב בשנת 1954. הסיפור עוסק

זוהי יפו ילדה

זוהי יפו ילדה

השיר המוכר של אבי טולדנו זוכה כאן לביצוע רענן, בצירוף את מאיה בוסקילה הצעירה. (מתוך "ספיישל אבי טולדנו" ששודר בערוץ הראשון.) את השיר הקליט לראשונה טולדנו הצעיר עוד לפני גיוסו לצבא, כשהמלחין משה וילנסקי שמע אותו במקרה ובחר בו לשיר שיר זה. וילנסקי הלחין את

נמה יפו

נמה יפו

"נמה יפו" בביצוע מקהלת דורות. "מַדּוּעַ זֶה עוֹבְרוֹת אוֹרְחוֹת הַגְּמַלִּים בְּפַעֲמוֹנִים עַל צַוְּארֵיהֶן דַּוְקָא בְּשָׁעָה שְׁתַּיִם-שָׁלוֹשׁ בַּלַּיְלָה, בְּשָׁעָה שֶׁתּוֹשָׁבֵי הָעִיר יְשֵׁנִים? וּמַדּוּעַ לֹא לְהָעִיר אֶת אָזְנֵי אַחֵינוּ הָעֲרָבִים, שֶׁבְּעוֹבְרָם עִם אוֹרְחוֹתֵיהֶם דֶּרֶךְ הָעִיר הַיְּשֵׁנָה, יָסִירוּ אֶת הַפַּעֲמוֹנִים, וְהֵם עַצְמָם יַפְסִיקוּ לְרֶגַע אֶת שִׁירֵיהֶם הַנְּעִימִים לָנוּ

אין כמו יפו בלילות'ה

אין כמו יפו בלילות'ה

ביצוע מרענן לשיר המוכר מבוצע ע"י להקת אטרף וגידי גוב בתוכנית "לילה גוב". אין כמו יפו בלילות אין כמו יפו בעולם כשעוברות החתיכות עם שפתיים צבע דם. איך שהן מנדנדות – וואלה זאת ממול פצצה, רק תקרא לה – היא תתן קפיצה כמו חטפה פה

ערב עירוני

ערב עירוני

בשיר "ערב עירוני" מתאר אלתרמן ערב בעיר תל אביב. השיר התפרסם באוסף שיריו המוקדם של המשורר, בספר "שירים 1931–1935", שיצא לאור בשנת 1984. יוני רכטר עשה נפלאות בלחן שלו, והביצוע של יוסי בנאי מביא את השיר הזה, שלוקח את הערב העירוני המנוכר באופן אישי מאוד,

'ירושלים של זהב'- נעמי שמר

'ירושלים של זהב'- נעמי שמר

בעמוד זה ניתן לצפות בביצוע ולקרוא את מילות השיר המוכר 'ירושלים של זהב', שהלחינה נעמי שמר. השיר בוצע לראשונה ע"י שולי נתן כחלק מהתכנית האומנותית של פסטיבל הזמר בשנת 67', וזכה במקום הראשון. זאת, למרות כי הוא לא נכלל ברשימת השירים המשתתפים בתחרות, אך השופטים

על גגות תל אביב

על גגות תל אביב

אלונה דניאל כתבה, הלחינה ושרה שיר זה, המתאר משחק תופסת/מחבואים למבוגרים בלבד. זהו שיר רוק רווי מיניות. ביצוע זה פחות מוכר בו דניאל מלווה ברביעיית כל קשת. זהו הביצוע המוכר. חפש אותי הלילה במקומות סגורים חפש אותי בבית ובבתי זרים אומנם עכשיו זה סוף הסתיו

במקום הכי נמוך בתל אביב

במקום הכי נמוך בתל אביב

אסתר שמיר כתבה, הלחינה ושרה על המקום הכי נמוך בתל אביב, מקום מסוכן, בוגדני, מריר, מקום של אסקפיזם. במקום הכי נמוך בתל אביב אסור לך להפנות את הגב השקט מאיים להתלקח מישהו יפסיד עצמו בקרב. במקום הכי נמוך בתל אביב הלב מונח חשוף על השולחן

לא נרדמת תל אביב

לא נרדמת תל אביב

עדי כהן שרה את שירו של דני רובס "לא נרדמת תל אביב", המתאר את תל אביב כ"עיר בלי הפסקה" (משפט שגם היה סלוגן של העיר שנים רבות ונצרב בתודעה). כשהניאון וההמון את הרחובות שוטפים בקצב ומפנים את אפרורית היום. כל הפינות הן תחנות לכל מי

העיר הלבנה

העיר הלבנה

בסוף שנות החמישים כתבה נעמי שמר את אחד מהשירים היפים ביותר שנכתבו אי פעם על תל אביב. השיר מתאר את תל אביב של היום ושל הלילה, במבט רחום ואוהב. אריק איינשטיין הוסיף מקסם שירתו ועוטף הכל בחום קולו. כבר בימיה הראשונים כונתה תל-אביב "העיר הלבנה",

גן השקמים

גן השקמים

שיר משנות החמישים שמתרפק בנוסטלגיה על זכרונות מתל אביב הצעירה. המשורר מציין את השינוי הגדול שחל בעיר מאז שהיא נוסדה בשנת 1909, והוא מתגעגע לימי גן השקמים הרחוקים. דמיינו מה היה אומר היום… מילים – יצחק יצחקי לחן – יוחנן זראי היה היו כאן פעם

פרחה במרצדס

פרחה במרצדס

השיר "בחום של תל אביב" הידוע יותר בכינויו "פרחה במרצדס", מתאר אספקט אחר של תל אביב: תל אביב של פוזה, ותל אביב של צעירים רווקים בחיפוש אחר זוגיות.  מילים – עברי לידר, לחן – הנרי. פרחה במרצדס משנה את המקום שלה, בסדר החדש רואים את

יא חביבי תל אביב

יא חביבי תל אביב

עומר אדם שר על תל אביב. הייתי ברצון מסבירה מה אומר השיר אבל אני לא מבינה מילה. מילים ולחן: דורון מדלי היא מרגישה שנפתח לה המזל פגשה אחד, גבר-גבר ורג'אל והיא תלחש לו, מה היא תלחש לו- "קח אותי על הגמל" I'm your beauty You're my

'ירושלים אשרך'- ר' דוד בוזגלו

'ירושלים אשרך'- ר' דוד בוזגלו

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות הפיוט 'ירושלים אשרך' שחיבר ר' דוד בוזגלו, גדול פייטני יהדות מרוקו. הפיוט מהווה בית ראשון מתוך שיר ארוך שכתב בוזגלו, הכתוב לסירוגין בעברית ובערבית ומשבח את ייחודה וקסמה של העיר, כמו גם את היותה עיר גאולה. לפיוט

'תפילה לירושלים'- שייקה פייקוב

'תפילה לירושלים'- שייקה פייקוב

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של השיר 'תפילה לירושלים', שנכתב ע"י הפזמונאי שייקה פייקוב. השיר מתאר תפילה אישית לשלומה של ירושלים, מנקודת מבטו של ילד הגדל על געגועים וכמיהה לעיר. השיר מבוצע כאן ע"י מלי בורנשטיין ולקוח מתוך האלבום 'שישו את ירושלים'- ערב שירי ירושלים,

אברהם אבינו בלאדינו

אברהם אבינו בלאדינו

"המלך נמרוד" הוא שיר לדינו עתיק הידוע בכינויו "אברם אבינו". הוא מספר על לידתו של אברהם וסיפור מאבקו בנמרוד, וכולל מדרשים ומסורות עתיקות, ונכתב כנראה לפני גירוש ספרד. במדרש מתואר נמרוד כמי שביקש להשליך את אברהם לכבשן האש. בשיר זה הוא מתואר כאילו רדף את

אני אוהב אותך לאה

אני אוהב אותך לאה

שימי תבורי מחדש את שירו של צביקה פיק, "אני אוהב אותך לאה", כחלק מפרויקט "עבודה עברית". השיר מובא כאן משום שלאה אימנו קבורה במערת המכפלה, וכן הדובר בשיר, יעקב אבינו. זה הביצוע המקורי: מילים: אהוד מנור לחן: צביקה פיק את אותו הבוקר לא אשכח כשטמנת

ישי ריבו – איפה הם כל אבותינו

ישי ריבו – איפה הם כל אבותינו

ישי ריבו מחדש את שירם של החלונות הגבוהים "איפה הם כל אבותינו" בפרויקט מחווה של גלי צה"ל ללהקה משנות השישים. השיר מובא כאן כתזכורת לאבותינו הקבורים במערת המכפלה. בשיר מוזכרים אישים מרכזיים ביהדות, מהם רק אברהם קבור במערה. מים – חיים חפר לחן – שמוליק

קול פעמונים

קול פעמונים

ישי ריבו כותב, מלחין ושר בעדינות את התקווה שבנבואת ירמיהו. "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ. כֹּה אָמַר יְהוָה מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה". ריבו מוסיף ציטוטים שונים אותם הוא שוזר בשיר נפלא זה, כמו זה משיר השירים: "שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים

אחכה – שירו המרגש של אריק אינשטיין

אחכה – שירו המרגש של אריק אינשטיין

את השיר "אחכה" כתב עלי מוהר דווקא מנקודת מבטו של יעקב. הסיפור מוכר: לבן אביהן של לאה ורחל מרמה את יעקב, ונותן לו את לאה אחרי שבע שנים בהן רעה יעקב את צאנו של לבן בעבור רחל. יעקב היה צריך לעבוד שבע שנים נוספות בכדי

ראי רחל ראי

ראי רחל ראי

את שירו המפורסם של אריק לביא "שוב לא נלך" הידוע יותר בכינויו "ראי, רחל, ראי", כתב שמוליק רוזן, החידונאי המפורסם, במלחמת ששת הימים, כששבנו לקבר רחל. את ההתרגשות אפשר לשמוע מהמילים ומהשבועה ש"שוב לא נלך", כלומר – לא נעזוב אותך, רחל. את השיר הלחין אפי

מנעי קולך – עידן רייכל שר לרחל אימנו

מנעי קולך – עידן רייכל שר לרחל אימנו

רחל אימנו היוותה השראה למשוררים וציירים רבים לאורך הדורות. סיפורה הדרמטי, הרומנטי, הטרגי, הרטיט לבבות רבים. השיר הזה, כמו רבים אחרים, מסתמך על הפסוקים מספר ירמיהו האומרים: "כֹּה אָמַר יְהוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי

אגדת הל"ה

אגדת הל"ה

שיירת הל"ה היתה שיירת לוחמים בפיקודו של דני מס שבאה לתגבר את גוש עציון הנצור במלחמת השחרור. 35 הלוחמים מתוך 40 לוחמי המחלקה, נרצחו וחוללו. פרשה זו היוותה מכה קשה, פיזית ומוראלית. אגדת הל"ה מילים – יורם טהרלב לחן -יוסף הדר שוב לי הביא הרוח

'מעל פסגת הר הצופים'- עמיר בניון

'מעל פסגת הר הצופים'- עמיר בניון

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של עמיר בניון לשיר המוכר 'מעל פסגת הר הצופים', שנכתב בידי אביגדור המאירי ללחן עממי. השיר מתאר את חווית המתבונן על ירושלים מפסגת הר הצופים, ממנה ניתן להשקיף על כל העיר לשלל כיווניה ולחזות ביופייה. השיר מבטא גם את הכמיהה

'המסע לארץ ישראל'- שלמה גרוניך ומקהלת שבא

'המסע לארץ ישראל'- שלמה גרוניך ומקהלת שבא

בעמוד זה ניתן לצפות בביצוע חי לשיר 'המסע לארץ ישראל', המספר את סיפורה של העלייה מאתיופיה דרך הכמיהה לשוב לא"י ולעלות לירושלים, למרות כל התלאות המפרכות והתנאים הבלתי אפשריים עמם נאלצו להתמודד הנודדים במדבר. השיר הולחן ע"י שלמה גרוניך, המבצע אותו יחד עם מקהלת שבא של

'השר משה מונטיפיורי'- יהורם גאון

'השר משה מונטיפיורי'- יהורם גאון

בעמוד זה ניתן להאזין לשיר 'השר משה מנטיפיורי' בביצוע יורם גאון, המספר את סיפורו של אחד מהתורמים הגדולים לירושלים ולמפעל הציוני בעת החדשה- סר משה מונטיפיורי, אשר אחראי לבנייתה של טחנת הקמח המפורסמת בשכונת ימין משה בירושלים ולבנייתן של שתי השכונות הראשונות מחוץ לחומות העיר

'שישו את ירושלים'- צמד דרום

'שישו את ירושלים'- צמד דרום

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של השיר המוכר 'שישו את ירושלים', אותו מבצעים 'צמד דרום'. השיר נכתב ע"י עקיבא נוף (שגן הלחין) בהתבסס על קטע הלקוח מתוך ספר ישעיהו, המתאר את נבואת הנחמה על ירושלים לעתיד לבוא, בה ישמחו וישישו כל אוהביה. גרסה זו של

'שבחי ירושלים'- אביהו מדינה

'שבחי ירושלים'- אביהו מדינה

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של הזמר אביהו מדינה לפיוט המוכר 'שבחי ירושלים'. הפיוט, שמחברו לא ידוע, עוסק בחשיבותה הדתית של העיר ומרכזיותה בעולם היהודי. ההקלטה לקוחה מתוך אלבומו של מדינה 'אין לי מנוח', שיצא בשנת 2004. מילות הפיוט המלא: שבחי ירושלים את עמוניי הללי

'גבעת התחמושת'- להקת פיקוד מרכז

'גבעת התחמושת'- להקת פיקוד מרכז

בעמוד זה ניתן להאזין לשיר 'גבעת התחמושת' בביצוע להקת פיקוד מרכז. השיר, שהפך לאחד השירים המזוהים ביותר הן עם ירושלים והן עם מלחמות ישראל, מתאר מנקודת מבט אישית את הקרב העקוב מדם במלחמת ששת הימים על כיבוש ביה"ס הירדני לשוטרים בירושלים, שכונה 'גבעת התחמושת' לאחר

'אור וירושלים'- הפרברים

'אור וירושלים'- הפרברים

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של צמד 'הפרברים' לשיר 'אור וירושלים'. השיר עוסק ביופייה הייחודי של ירושלים דרך מוטיב האור, המשרה לה נופך כמעט מיסטי. הוא נכתב ע"י יוסף שריג ז"ל, חבר קיבוץ בית השיטה, עבור להקת הגבעטרון, שהקליטה אותו במקור בשנת 1971 כחלק מהאלבום

'ירושלים האחרת'- יזהר כהן

'ירושלים האחרת'- יזהר כהן

בעמוד זה ניתן לצפות בקליפ לשיר 'ירושלים האחרת' בביצוע יזהר כהן, אשר שודר בתכנית 'שביל באמצע שביל בצד' של הטלביזיה החינוכית. השיר, שנכתב ע"י יוסי גמזו והולחן ע"י עמוס מלר, זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר הישראלי והפך לאחד השירים המוכרים מבין שירי ירושלים שנכתבו בעשורים

'על כפיו יביא'- יהורם גאון

'על כפיו יביא'- יהורם גאון

בעמוד זה ניתן להאזין להקלטה של השיר המוכר 'על כפיו יביא' בביצוע יהורם גאון, המתאר את ירושלים מנקודת מבטם של שלושה אנשי מלאכה פשוטים, המחכים לבואו של אליהו הנביא. השיר נכתב ע"י יורם טהרלב והולחן ע"י יאיר רוזנבלום. מילות השיר המלא: ברחובנו הצר גר נגר

'ירושלים של ברזל'- מאיר אריאל

'ירושלים של ברזל'- מאיר אריאל

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע נדיר של מאיר אריאל לשירו המוכר 'ירושלים של ברזל', שנכתב כפרשנות אישית על השיר המוכר 'ירושלים של זהב'. השיר בוצע לראשונה בטקס סיום מלחמת ששת הימים שהתקיים על הר הצופים, במהלכו נאם גם הרמטכ"ל דאז, יצחק רבין ז"ל. בשיר זה

מחרוזת שירי ירושלים

מחרוזת שירי ירושלים

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למחרוזת של 65 שירים העוסקים בירושלים, וביניהם: 'ירושלים של זהב', 'על כפיו יביא', 'אור וירושלים' ועוד שירים מוכרים ואהובים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מפס הקול של ההיסטוריה הישראלית בכלל, ושל ירושלים בפרט.  

באב אל וואד

באב אל וואד

באב אל וואד במחציתה הראשונה של מלחמת העצמאות היתה נתונה ירושלים במצור. שיירות של חטיבת הראל ניסו לפרוץ את הדרך לעיר ברכבים משוריינים דרך שער הגיא, הוא באב אל וואד. שיירות רבות לא הגיעו ליעדן, ולוחמיהן נפלו. שרידי המשוריינים מוצבים כעד אילם לימים ההם, לצידי

שמאל הירדן

שמאל הירדן

שמאל הירדן, הידוע בכינויו "שתי גדות לירדן" הפך לאחר מהמנוני המחתרות הרביזיוניסטיות בארץ בתקופת המאבק במנדט הבריטי. כשפרסם ז'בוטינסקי, מחבר שיר זה, את שירו בעיתון "נתיבות" בשנת 1929 שיצא לאור בקובנה, התווספה לשיר ההערה הבאה: לפני נסיעתו של זאב ז'בוטינסקי לארץ ישראל תיכף אחרי המאורעות,

עלי בריקדות

עלי בריקדות

שיר מרטיט זה נכתב ע"י מיכאל אשבל ביושבו בצינוק הנידונים למוות בבית הכלא המרכזי בירושלים. אשבל נתפס בפעולה של האצ"ל בצריפין. זהו לכאורה שיר אהבה פרטי שנכתב ללחן מוכר של שיר פרטיזנים שכתב יוסל קוטלר והלחין אליהו טיטלבוים, ו"שרה הקטנה" נשואת השיר איננה אלא אמה

חיילים אלמונים

חיילים אלמונים

חיילים אלמונים כשבמשפחה שלי מבקשים לקום לשירת ההמנון, לא מתכוונים ל"התקווה". שרים את "חיילים אלמונים" המנון הלח"י. ככה זה במשפחה הלוחמת. שיר זה חובר והולחן ע"י מפקד ומקים הלח"י, אברהם שטרן, שכינויו המחתרתי היה "יאיר", ב 1932. מילותיו המזעזעות של השיר שקפו תקופה מזעזעת, שההקרבה

ההר הירוק תמיד

ההר הירוק תמיד

מילים: יורם טהרלב לחן: מוני אמריליו פקחתי את עיני, היה אז חודש שבט, ראיתי מעלי ציפור קטנה אחת ותכלת השמים וענן יחיד וראיתי את ההר הירוק תמיד. פזמון: ההר הירוק כל ימות השנה אני עוד חולם ושואל לנשום רוחותיך כבראשונה לשכב בצילך כרמל. במשחקי ילדות

פנה הגשם

פנה הגשם

פנה הגשם הגיעו החלוצים לארץ, השילו בדרכם את הגלות ואת הדת, ובאו ליצור חברה חדשה, יצרנית, שוויונית וציונית. לוואקום שנוצר בחיי התרבות, יצקו הקיבוצניקים תכנים חדשים. אלוהים נזנח, ובמקומו הגיעה האדמה והקשר הקדוש איתה שחיכה אלפיים שנים לחידושו. בקיבוצים חגגו את החגים החקלאיים, כלומר –

שיר הנמל

שיר הנמל

שיר הנמל ב 1936 החל לפעול נמל תל אביב, שהיווה תחליף לנמל יפו הותיק, שעובדיו הערבים שבתו, כחלק מהמרד הערבי. הפעלת הנמל החלופי מנעה את קריסת ענף יצוא פירות ההדר עליו התבסס הישוב היהודי בארץ באותם ימים. הקמת הנמל לוותה מהמורות וקשיים. המנדט הבריטי התנגד,

שיר העמק – שיר ערש שלא נותן לישון

שיר העמק – שיר ערש שלא נותן לישון

נתן אלתרמן נותן לנו הצצה ללילה טיפוסי בעמק יזרעאל: לילה שמתחיל רגוע, בו העמל יכול לנוח סוף סוף, וסביב סביב שקט ושלווה. התיאורים כה יפים ועדינים, שכמעט יכולנו לטעות ולחשוב שאפשר באמת ללכת לישון. אך העובדה ששקט זה אפשרי רק משום ש"אנו לך משמרת", מבשרת

'שירו של אבא' ('ייבנה המקדש')- נעמי שמר

'שירו של אבא' ('ייבנה המקדש')- נעמי שמר

בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות השיר 'שירו של אבא' (היידוע יותר כ-'ייבנה המקדש'), אותו כתבה והלחינה נעמי שמר. שיר זה עוסק באפשרות לבנייה מחדש של בית המקדש כאקט של תחייה לאומית, ועל כן מתקשר לתשעה באב ולחורבן הבית. לשיר זה נוצרו מספר ביצועים,

'אם אשכחך ירושלים'- אודי דוידי

'אם אשכחך ירושלים'- אודי דוידי

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של הזמר אודי דוידי לשיר 'אם אשכחך ירושלים', המלווה את טקס שבירת הכוס בחופה. מילות השיר לקוחות מפרק תהלים קלז פס' ה-ו: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי". אודי

הצג פחות תכני מוזיקה

מחשבה

הצג תכני מחשבה נוספים

אגרת מהרמטכ"ל (האחרון) של יהודה לרמטכ"ל (השני) של מדינת ישראל

אגרת מהרמטכ"ל (האחרון) של יהודה לרמטכ"ל (השני) של מדינת ישראל

יגאל ידין היה הרמטכ"ל השני של מדינת ישראל (בגיל 32!) ולמעשה הוא זה שפיקד בפועל על צה"ל במלחמת השחרור, אך את עיקר הקריירה שלו הוא עשה כארכאולוג. ידין חפר אתרים חשובים ביותר באזור מדבר יהודה בהם מצדה, אזור קומרן, ומערות מסתור של לוחמי בר כוכבא

גיוסם של ניצולי השואה למלחמת התקומה

גיוסם של ניצולי השואה למלחמת התקומה

כרזת צו התייצבות "לשרות העם" (מתוך ארכיון צה"ל) שפורסמה כחלק ממאמצי הגיוס של הישוב, החל מפרוץ קרבות מלחמת העצמאות עם הכרזת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947 עוד לפני הקמת המדינה וצה"ל. בכרזה, מודגש כי "מחומות גטו ורשה וממחנות נדחינו, מספינות ההעפלה ומאדמת האבות עולה וגוברת

עובד לידז'ינסקי – הקצין שעוטר פעמיים בעיטור העוז

עובד לידז'ינסקי – הקצין שעוטר פעמיים בעיטור העוז

עובד לידז'ינסקי, שנולד כבן משק ברחובות, היה לוחם בחטיבת יפתח של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. לאחר המלחמה חזר למשק, אך באחד הימים עזב את הבית והתגייס לקורס קצינים והוצב כמפקד בצנחנים. בדצמבר 1955 באחת מהפשיטות על מערכת העמדות הסוריות לחוף הכינרת (מבצע 'עלי זית') הוביל את

אלוף (מיל.) שלמה שמיר על קרבות לטרון

אלוף (מיל.) שלמה שמיר על קרבות לטרון

מאמר שכתב על קרבות לטרון האלוף (במיל.) שלמה שמיר שהיה מפקד חטיבה 7 בקרבות. מתוך כתב העת 'מערכות' בהוצאת צבא הגנה לישראל. בין תפקידיו היה שלמה שמיר גם מפקד חיל האויר וגם מפקד חיל הים. לקריאה המאמר שניתן לראות בו גם מאמר אפולוגטי מטעם מי שהיה

אמת תורת בר כוכבא גם בנפול ביתר

אמת תורת בר כוכבא גם בנפול ביתר

שירו של אצ"ג (- אורי צבי גרינברג) משורר, איש תנועת חירות וחבר כנסת מטעמה בכנסת הראשונה. אצ"ג כתב את השיר בשנת 1930 והוא מתייחס לטראומה הקשה של מאורעות תרפ"ט שארעו בקיץ שלפני אותה שנה, בהם נרצחו בטבח נוראי רוב יהודי חברון, ועוד עשרות בירושלים, מוצא,

מרד בר כוכבא ותוצאותיו

מרד בר כוכבא ותוצאותיו

קישור למאמר קלאסי וחשוב מאד על המרד, של ההסטוריון דוד פלוסר באתר 'דעת'.  המאמר נכתב בשנות ה60 של המאה הקודמת אבל הוא עדיין חשוב לקריאה כביום כתיבתו. לקריאה פלוסר, במבט של היסטוריון שהיתה לו נגישות טובה למקורות הרומיים, מביא בתחילת המאמר את הרקע למרד, את

מחקר על מיתוס האריה בסיפורי בר כוכבא ודרך התפתחותו

מחקר על מיתוס האריה בסיפורי בר כוכבא ודרך התפתחותו

שני חלקי מאמר מרתק של הבלוגר אלי אשד, חוקר תרבות מצויין שמתחקה כאן אחר היווצרות והתפתחות מיתוס האריה ומרכיבים מיתיים אחרים בסיפורי בר כוכבא. בחלק הראשון של המאמר – מביא אשד את מחקרו של הרן שני כיצד התפתח מיתוס בר כוכבא והאריה. בחלק השני של המאמר – 

האם צריך לחנך על ערכי מרד בר כוכבא?

האם צריך לחנך על ערכי מרד בר כוכבא?

מובאים כאן דבריו של יגאל ידין, מתוך דיון שנערך בתנועה הקיבוצית בשנת 1983, בעיצומו של הפולמוס שנפתח עם הוצאת ספרו של יהושפט הרכבי שטען כי צריך להפסיק לחנך על ערכי מרד בר כוכבא שכן הוא היה הרפתקן מדיני שהביא חורבן על יהודה. ידין מתייחס בדבריו

'והארץ היתה תוהו ובוהו' – מרד בר כוכבא

'והארץ היתה תוהו ובוהו' – מרד בר כוכבא

בדקה 16:50 עד 25:00 על מרד בר כוכבא מתוך הסדרה 'והארץ היתה תוהו ובוהו' של הטלויזיה הישראלית. את הפרק הזה (פרק תשיעי) כתב וביים עומר יפמן. זו הסדרה העדכנית ביותר על ארץ ישראל ההיסטוריה והארכאולוגיה שלה.  משלב בתוכו היסטוריה, ארכאולוגיה ורעיונות. מומלץ. הנושאים עליהם מדובר

"אל בינתך אל תישען" – אמאוס כמשל על חשיבותם של חברים

"אל בינתך אל תישען" – אמאוס כמשל על חשיבותם של חברים

מצורף עמוד מקורות המספרים על התהליך שעבר על רבי אלעזר מהתנשאות יהירה ועד להבנת הצורך בחברים. רבי אלעזר בן ערך היה התלמיד הכי מבריק של רבן יוחנן בן זכאי. כשרבן יוחנן בן זכאי נפטר, רבי אלעזר לא ראה לנכון לגור עם כל שאר התלמידים ביבנה

עלייתו וקמילתו של מיתוס מצדה

עלייתו וקמילתו של מיתוס מצדה

אם בתחילה מיתוס מצדה היווה מגדלור של גאווה יהודית ציונית, הטוען כי עדיף למות בן חורין מאשר ליפול ביד צר, לאורך השנים הוא הוכה והושמץ. מאמר זה, מאת מדריך הטיולים גילי חסקין, סוקר את המהפכים שעבר המיתוס, את המקורות בעדו ונגדו, ובהחלט מעורר מחשבה.

הארכיון הציוני המרכזי – המגילות הגנוזות

הארכיון הציוני המרכזי – המגילות הגנוזות

"בצירוף מקרים נדיר, בדיוק באותו יום בו מסתיים המנדט הבריטי בא"י, כ"ט בנובמבר 1947, ראה פרופסור אלעזר סוקניק חלק ממגילה עתיקה, שנמצאה על ידי רועים בדואים, והחליט לרכוש אותה. כך נחשפה אחת מהתגליות הארכאולוגיות הגדולות של המאה ה- 20." כך מתחיל הערך על המגילות הגנוזות באתר

מי היו אלו שכתבו את המגילות הגנוזות?

מי היו אלו שכתבו את המגילות הגנוזות?

פרק של התוכנית "אסכולה" – מדעי היהדות – המגילות הגנוזות. הפרק עוסק במחקריו של פרופ' דוד פלוסר. ד"ר ישראל קנוהל מספר על המגילות הגנוזות והמהפכה שהתחוללה עם גילויין בהבנת תולדות היהדות בימי בית שני. איך ראו עצמם אנשי קומראן? כחלק מהעם או כמורדים? בפרק זה

מי באמת הרג את גולית?

מי באמת הרג את גולית?

באתר מט"ח מובא מאמר מאת הפרופסור לארכאולוגיה רוני רייך, המטיל ספק בסיפור דוד וגוליית המוכר כל כך. רייך משווה בין סיפור זה לבין סיפור אחר, דומה לו להחריד, משמואל ב', המספר "ויך אלחנן בן יערי ארגים בית הלחמי את גלית הגתי". הכותב מתמודד עם השאלות

רקע קצר על אמאוס

רקע קצר על אמאוס

בעמוד זה ניתן למצוא רקע כללי על אמאוס וחשיבותו ההיסטורית של המקום. אמאוס נזכרה לראשונה בספר מקבים א' בתיאור הקרב שהתחולל כאן בשנת 165 לפנה"ס. כאן חנה אז מחנה הצבא של הממלכה הסלאוקית. יהודה המכבי תקף את המחנה בהפתעה, כאשר ניקנור הסלאוקי יצא בראש צבאו

מדוע נתקדש הכותל?

מדוע נתקדש הכותל?

בעמוד זה ניתן לקרוא הסבר קצר על משמעותו ההסטורית של הכותל, הלקוח מתוך הספר 'כל אחד ממקומו- המדריך ליהדות מעשית', שנכתב ע"י יקיר שגב והרב בני לאו. על פי המסורת, הר הבית, שעליו עמד בית המקדש, קודש על ידי אלוהים בעצמו ונחשב קדוש מעצם מהותו, ואילו

רות קלדרון על בית המקדש

רות קלדרון על בית המקדש

במסורת היהודית בית המקדש הוא הלב, הוא קודש הקודשים, ממנו נברא העולם ובו שוכן האלוהים. האם המבנה ההרוס הזה והחלום להקים אותו מחדש עדיין רלוונטיים עבור ישראל של המאה ה-21? האם סילוק המסגדים של הר הבית ובניית בית המקדש השלישי היא היא גולת הכותרת של

הר הבית – מרכז רוחני וציבורי

הר הבית – מרכז רוחני וציבורי

המאמר שלהלן, בהוצאת יד בן צבי, עוסק בהגדרתו של הר הבית כמרכז של עם ישראל משני ההיבטים: דתי ושלטוני. המאמר עומד על ההבדלים המהותיים בין בית המקדש הראשון והשני. המאמר מתאר את ההיבטים הכלכליים מסחריים שנלוו לחיי הפולחן, כמו העליה לרגל, וכן את חיי היום

בכיה לדורות: הטעויות הפטאליות בירושלים

בכיה לדורות: הטעויות הפטאליות בירושלים

במאמר זה, שפורסם ב"השילוח", כתב העת להגות ולמדיניות, מסביר הפובליציסט ישראל הראל מהן הטעויות הקריטיות שנעשו בירושלים, הן בתש"ח ובעיקר בששת הימים, שלדידו, חמורה מזו של מלחמת העצמאות – "יותר מהבכייה של תש״ח, והיא אכן בכייה לדורות. בתש״ח כלל לא כבשנו. ואילו בתשכ״ז, לאחר שכן

חלוקתה של ירושלים בתש"ח והסיבות לנפילתו של הרובע היהודי

חלוקתה של ירושלים בתש"ח והסיבות לנפילתו של הרובע היהודי

מאמר זה, פרי עטו של פרופסור יהודה לפידות, איש אצל וראש ארגון נתיב, מספר באופן כרונולוגי ומאיר עיניים את השתלשלות המאורעות שהביאה לנפילת העיר העתיקה לידי הליגיון בתש"ח. במאמרו זה, מצטט פרופ' לפידות את בן גוריון האומר: "… אני נגד זה, שאם נכבוש את הדרך

האם הכותל הוא מקום דתי?

האם הכותל הוא מקום דתי?

זהו מאמרו של פרופסור דורון בר, נשיא מכון שכטר ליהדות, בו הוא מספר את סיפורו של הכותל המערבי מאז שחרורו במלחמת ששת הימים, ומעלה דילמות הקשורות אליו, כמו זאת שבכותרת. "הראשוניות של הפולחן המחודש במקום והיעדר סדרים ברורים של תפילה יצרו בעיות מורכבות והניבו כבר

הר הבית בידינו?

הר הבית בידינו?

זמן מה לאחר קריאתו הנרגשת של מוטה גור "הר הבית בידינו", הורה הרמטכ"ל דאז, משה דיין, להוריד את דגל ישראל מההר. לדידו, אין לנו צורך ב"כל הותיקן הזה". הסטטוס קוו שהתגבש בימים ההם בהר השתנה עד היום רק במעט. זהו מאמר פרי עטו של ישראל

בגין זועם: מי באמת שחרר את יפו?

בגין זועם: מי באמת שחרר את יפו?

במאמר המתפרסם באתר של בית מורשת מנחם בגין, מתוארת מלחמה שהתנהלה במקביל למלחמת העצמאות: המלחמה על ההיסטוריה. בגין זועם על כך שלא ניתן הקרדיט ההולם ללוחמים שלחמו לשחרור יפו. לרגל 70 שנה לשחרור יפו בידי האצ"ל – כתבתו של מנחם בגין בעיתון 'חרות' משנת 1952

מורכבות בדרום העיר

מורכבות בדרום העיר

מסתננים / מבקשי מקלט / מבקשי עבודה שהגיעו מאפריקה, קבעו מושבם בדרום העיר. רובם הגדול שוהה בארץ בניגוד לחוק. חוקים ותוכניות שונים מבקשים לפתור את הבעיה. מאז הקמת הגדר בדרום הארץ – פסק כמעט לחלוטין זרם המסתננים, וכעת על ישראל להתמודד עם כארבעים אלף אפריקאים

'ירושלים של זהב' – עיון בשיר

'ירושלים של זהב' – עיון בשיר

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר של אופיר בן יאיר, בו הוא עוסק בהיבט הרעיוני שעומד בבסיס השיר המוכר 'ירושלים של זהב', תוך כדי ניתוח ספרותי של המקורות עליהם מתבסס השיר. לטענת בן יאיר, השיר מְשמֵש במקביל גם כשיר ישראלי, גם כהמנון ציוני וגם כפיוט

מוסיקה בתל אביב

מוסיקה בתל אביב

במאמר זה סוקר המחבר את חיי התרבות של תל אביב בראשיתה. לטענתו, גם בימיה הראשונים היתה תל אביב חוד החנית ביצירה המוסיקלית. "כשיורד הערב על תל אביב היא נהפכת לגן מוסיקלי גדול. מכל החלונות והגזוזטראות, מכל הסמטאות והקרנות, בוקעים ומשתפכים צלילי שירה. קולות גברים, זמרת

בנית תל אביב

בנית תל אביב

מאמר זה, מתוך האתר של 66 המשפחות המייסדות של תל אביב, מספר על הפיכת תל אביב משכונה קטנה בת 3000 תושבים לעיר בת מאה אלף איש. פרופסור גדעון ביגר מספר, כי התנופה הגדולה בבנית העיר חלה בזמן המנדט, אך הולדתה בתקופת השלטון העותמני. הוא מספר

הגירוש הגדול מתל אביב

הגירוש הגדול מתל אביב

במאמר זה מספר אילן שחורי על הגירוש הגדול של יהודי תל אביב ויפו ע"י הטורכים ב 1917. כל תושבי העיר, 7000 במספר, נאלצו לעקור צפונה, חלקם אף גורש לחו"ל. קדם לגירוש מסע השתדלות של ראשי הישוב למנוע אותו, אך ללא הועיל. בזמן הגלות נפטרו כ

סינדרום ירושלים שלי- אלישע פורת

סינדרום ירושלים שלי- אלישע פורת

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר שכתב המשורר אלישע פורת, העוסק בקשר האישי שלו ירושלים דרך המושג 'סינדרום ירושלים', המתאר תופעה מובחנת וייחודית של אנשים המבקרים לראשונה לעיר (מכל רחבי העולם, יהודים ולא יהודים) ומשתכנעים כי הם למעשה דמויות תנ"כיות (דוד המלך, שלמה המלך וכ'ו)

לשנה הבאה בירושלים הבנויה- מערך לימוד

לשנה הבאה בירושלים הבנויה- מערך לימוד

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק במעמדה של ירושלים בשיח הציבורי כיום. דף הלימוד, שהוכן על-ידי יעל טרן מארגון 'בית הלל', מתמקד בשאלה מהי ירושלים בעבורנו היום – האם היא עיר מפרידה או מחברת? האם היא מציאות או גם חלום? זאת,

יום ירושלים – האתגר

יום ירושלים – האתגר

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק בקונפליקט המצוי באופיו של יום ירושלים. הדף, שהוכן ע"י ארגון יסודות, מעלה את שאלת האחדות והאחידות סביב מקומה וחשיבותה של העיר, בהקשר לויכוח סביב עתידה, מעמדם של תושבי מזרח העיר בה והאם היא אכן מאוחדת, או

מאמץ אחרון לפני ירושלים- מערך לימוד

מאמץ אחרון לפני ירושלים- מערך לימוד

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק בכמיהה לירושלים של יהודי אתיופיה וסיפור הגבורה של עלייתם ארצה. דף הלימוד, שהוכן על-ידי מערכת 'מדרשת' ופנינה (פלגו) גדאי- אגניהו, עוסק בקהילת יהודי אתיופיה- 'ביתא ישראל', וציפייתם במשך אלפי שנים לבואו של יום הגאולה, בו יגשימו

ירושלים לאן? בין חזון למציאות

ירושלים לאן? בין חזון למציאות

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק בשאלה לאן הולכת ירושלים, דרך הפער שבין חזון למציאות והמחלוקת הגיאו-פוליטית סביב ירושלים בימינו. המערך, אותו כתב מיקי דלה טורה מארגון 'גשר', מציג מגוון ציפיות ומשאלות של אישים שונים ביחס לאופייה וצביונה העתידי של ירושלים,

ירושלים טבור העולם- דף לימוד

ירושלים טבור העולם- דף לימוד

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק בתפישה הרואה את ירושלים כ-'טבור העולם'. הדף הוכן ע"י צוות בית המדרש 'אלול'. ירושלים היא מושא הגעגועים היהודי לאורך הדורות, עיר שמשכה, ועדיין מושכת אליה, אנשים מכל הסוגים והדתות- לא רק מהעם היהודי, אלא מכל

מה מיוחד בירושלים? דף לימוד לילדים ונוער

מה מיוחד בירושלים? דף לימוד לילדים ונוער

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק במקומה הייחודי של ירושלים. דף הלימוד, שנכתב ע"י אוריאן ברכה, מיועד בעיקר לילדים ונוער, אך מתאים גם לקהל מבוגר יותר. השאלה העומדת בבסיס הלימוד הינה: מהי חשיבותה של ירושלים ביחס ערים אחרות, שהופכת אותה לבירת ישראל

בן גוריון על ירושלים

בן גוריון על ירושלים

דוד בן גוריון כותב על ירושלים בפרספקטיבה היסטורית 25 שנה לאחר קום המדינה. במאמר זה מנתח בן גוריון את הקשר של עם ישראל לבירתו, את הכיסופים אליה, אבל גם את הקשר של הדתות האחרות לעיר, והמורכבות שיש בה. הוא גם מציע פתרון לבעית הריבונות בה:

הפיוט של בית"ר ירושלים- גיל קופטש

הפיוט של בית"ר ירושלים- גיל קופטש

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר שכתב הבדרן גיל קופטש, העוסק בסיפורו של הפיוט 'מפי אל', הנהוג לשיר בשמחת תורה. רובנו מכירים את הפיוט בתור שיר העידוד הרשמי של אוהדי בית”ר ירושלים – "אין גדולה כמו בית"ר…", מה שמוכיח ביתר תוקף ששיר זה הוא אחד מהפיוטים

מה יש בה בירושלים?

מה יש בה בירושלים?

בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את מערך הלימוד שנכתב בשומר החדש ועוסק בחשיבותה וייחודיותה של ירושלים. יום ירושלים הוא הזדמנות לשאול את עצמינו את השאלה – מה יש בה בירושלים? תפילות אין סוף משובצות בסידור, בהם החלום לשוב לירושלים ולבנותה, מנהגים והלכות רבות מבקשים לשמר את הגעגוע אל

על קַמְצָא וּבַר קַמְצָא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם

על קַמְצָא וּבַר קַמְצָא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם

בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את מערך הלימוד שנכתב בשומר החדש ועוסק במדרש המפורסם על קמצא ובר קמצא. מדובר בסיפור ידוע מאגדות החורבן, המתאר את ימיה האחרונים של ירושלים. ימים אלה, שנות ה-60 לספירה, כוללים יחסים רעועים בקרב היהודים בירושלים, מחלוקות ופלגנות אשר נובעים משנאת

אזור אלונים בתקופת התנ"ך וסיפור כרם נבות

אזור אלונים בתקופת התנ"ך וסיפור כרם נבות

בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד מערך לימוד שהוכן בשומר החדש, העוסק בסיפורו של אזור אלונים ועמק יזרעאל בתקופת התנ"ך. דף הלימוד מתמקד בסיפור כרם נבות היזרעאלי, דרך מושג השררה והקשר שלו לימינו. אחאב, מלך ישראל, חשק בכרמו של נבות וניהל עמו משא ומתן. נבות סירב למכור

'חורבן ותלישות'- ברל כצנלסון

'חורבן ותלישות'- ברל כצנלסון

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמרו המפורסם והמכונן של ברל כצנלסון 'חורבן ותלישות', אשר הפך לאחד מהמקורות המוכרים והמשפיעים ביותר על עיצוב היחס למסורת היהודית בעולם החילוני בכלל, ובתנועת העבודה בפרט. ברל, שהיה ממנהיגיה הבולטים של התנועה, כתב מאמר זה כמחאה על כך שאחת מתנועות

ירושלים המקוממת מהריסותיה? תפילות הקינה של תשעה באב 1967

ירושלים המקוממת מהריסותיה? תפילות הקינה של תשעה באב 1967

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר מאתר הבלוגים של הספרייה הלאומית, העוסק באופן בו צוין ט' באב בירושלים בשנת 1967, מיד לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים וחיבור הכותל והעיר העתיקה לשטח ירושלים הריבונית. המאמר עוסק בשאלה כיצד בחרו מנהיגי היישוב לציין את יום החורבן והקינות

הצג פחות תכני מחשבה

שונות

הצג תכני שונות נוספים

אגרת מהרמטכ"ל (האחרון) של יהודה לרמטכ"ל (השני) של מדינת ישראל

אגרת מהרמטכ"ל (האחרון) של יהודה לרמטכ"ל (השני) של מדינת ישראל

יגאל ידין היה הרמטכ"ל השני של מדינת ישראל (בגיל 32!) ולמעשה הוא זה שפיקד בפועל על צה"ל במלחמת השחרור, אך את עיקר הקריירה שלו הוא עשה כארכאולוג. ידין חפר אתרים חשובים ביותר באזור מדבר יהודה בהם מצדה, אזור קומרן, ומערות מסתור של לוחמי בר כוכבא

יגאל ידין

יגאל ידין

בסרט זה של כאן חינוכית, מתואר יגאל ידין, לוחם, פוליטיקאי וארכיאולוג. ידין היה הרמטכ"ל השני של צה"ל (שהתמנה לתפקיד זה בגיל 32!), וכארכיאולוג חשף תגליות חשובות במיוחד כגון חלקים גדולים מהחפירות במצדה, וחפירות מערות לוחמי בר כוכבא בנחל חבר. ידין קבור בהר הרצל. אורך הסרטון

לזכרו של יוסף אלמוג (סויסה) ששרת על הצוללת דקר

לזכרו של יוסף אלמוג (סויסה) ששרת על הצוללת דקר

סרטון לזכרו של יוסף אלמוג (סויסה) ששרת על הצוללת דקר וירד איתה למצולות ב30 בינואר 1968. יוסף נולד במרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בגיל שש, המשפחה חיה במושב מבטחים שבמועצה האזורית אשכול. על יוסף באתר יזכור כאשר נמצאה הצוללת דקר, השריד היחיד שנמצא מאיזשהו איש

להביא את לוחמי דקר הביתה

להביא את לוחמי דקר הביתה

סרטונים קצרים על פרשת הצוללת דקר. סרטון (2:17) מתוך פרוייקט הווידאופדיה של חדשות ערוץ 2. מציג את הפרשה באופן תמציתי. בתוכו גם דברי הרמטכ"ל שאול מופז "כשם שמצאנו היום את הדקר, נמשיך ולא נחסוך כל מאמץ, למלא את חובתנו להביא את כל לוחמי צה"ל, השבויים

תעוד מסדר היציאה של צוות הצוללת דקר בנמל פורטסמות, אנגליה 9 בינואר 1968.

תעוד מסדר היציאה של צוות הצוללת דקר בנמל פורטסמות, אנגליה 9 בינואר 1968.

8:35 דקות צילום (ללא קול) מארכיון צה"ל ומערכת הביטחון  של טקס השקת הצוללת דקר שהתקיים בנמל פורטסמות באנגליה, ב9 בינואר 1968 עם יציאתה של הצוללת בהפלגה לנמל חיפה ממנה לא שבה.  בצילומים נראים הלוחמים במסדר על המזח, ואחר כך על הצוללת המסומנת בסימן שהפך מאז

תעוד צוות הצוללת דקר בשבוע הראשון של ההפלגה ארצה ינואר 1968.

תעוד צוות הצוללת דקר בשבוע הראשון של ההפלגה ארצה ינואר 1968.

כתבתם של ערן סיקורל ואייל שחר על התיעוד הנדיר של כתב  קול ישראל ערן שורר, כשהפליג עם צוות הצוללת דקר בששת הימים הראשונים של הפלגתה ארצה, שבוע לפני טביעתה. שורר עזב את הצוללת כשעגנה בגיברלטר ובידיו ההקלטה הנדירה. לאחר שטבעה הצוללת הבין שורר איזה אוצר נשאר

סרטים ארוכים על הצוללת דקר

סרטים ארוכים על הצוללת דקר

ראשון, סרט באורך 47 דקות, של ערוץ נשיונל- גאוגרפיק (באנגלית עם כתוביות בעברית) המתאר בצורה מרגשת ומרתקת את פרשת הצוללת דקר מראשיתה ועד מציאתה, 31 שנים וארבעה חודשים לאחר שנעלמה, בעומק 3 קילומטרים בלב ים. הסרט מתאר בצורה טובה את המחוייבות העמוקה של חיל הים

אנדרטת נצר אחרון בשביל המחבר בין יד ושם והר הרצל

אנדרטת נצר אחרון בשביל המחבר בין יד ושם והר הרצל

סרטון קצר (2 דקות) שהופק לצורך טקס הדלקת המשואות בשנת 2000, בו הדליק משואה יוזם הקמת אנדרטת 'נצר אחרון' יהודה שטרנפלד כהוקרה על מפעלו. האנדרטה הוקמה בשביל הסמלי המחבר בין יד ושם והר הרצל לזכר 433 הנופלים במערכות ישראל שהיו נצר אחרון למשפחתם שנספתה כולה

קרב המיתלה וגבורתו של יהודה קן דרור

קרב המיתלה וגבורתו של יהודה קן דרור

סרט (8 דקות) המתאר את הקרב שהתחולל במיצר המיתלה במלחמת סיני (מבצע קדש) ב1956. חטיבת הצנחנים הוצנחה בתחילת המבצע במרחק 200 ק"מ מהגבול בעומק סיני. אריק שרון המח"ט רצה להתקדם אל מעבר למעבר צר בין הרים שנקרא 'מעבר המיתלה' כדי לתפוס עמדות יותר טובות, אך

נאום חיים הרצוג בעצרת האו"מ בתגובה להחלטה נגד הציונות

נאום חיים הרצוג בעצרת האו"מ בתגובה להחלטה נגד הציונות

סרטון (3 דקות) המביא את עיקרי נאומו של שגריר ישראל באו"ם, מי שהיה אחר כך נשיא המדינה השישי, חיים הרצוג, מ10 בנובמבר 1975 (יום השנה לליל הבדולח), בתגובה להחלטה מספר 3379 שקבעה כי הציונות היא "צורה של גזענות ושל אפליה גזעית" והשוותה אותה למשטר האפרטהייד

הלוויה הראשונה בהר הרצל (חללי לטרון והל"ה)

הלוויה הראשונה בהר הרצל (חללי לטרון והל"ה)

סרטון קצר (2 דקות) של הלוויה הראשונה שהתקיימה בהר הרצל מתוך יומן 'כרמל' בצילומו של הצלם נתן אקסלרוד. הלוויה התקיימה ב17 בנובמבר 1949, כחצי שנה לאחר תום הקרבות של מלחמת העצמאות. בלוויה הובאו למנוחות 323 חללי מלחמת העצמאות שנקברו עד אז בקבורה זמנית. אלו היו

הקול האחרון – סיפורה של  הדסה למפל, הקשרית שנהרגה בקרבות לטרון

הקול האחרון – סיפורה של הדסה למפל, הקשרית שנהרגה בקרבות לטרון

מצורפים שלושה מקורות על הדסה למפל, פליטת שואה שהגיע ארצה בקבוצת 'ילדי טהרן' (קבוצת ילדים שהוברחו מאירופה דרך איראן), נהרגה כקשרית במבצע בן נון ב' בקרב על משטרת לטרון, ונקברה בקבר האחים של הרוגי לטרון בהר הרצל. כתבה שכתב מנחם תלמי "הקול האחרון". בעיתון מעריב (מאי

סיפורו של אהרון ששון – אחד משלושה עשר נעדרי קרבות לטרון

סיפורו של אהרון ששון – אחד משלושה עשר נעדרי קרבות לטרון

ראיון רדיו ברשת ב' (6:44 דקות), בו מספר שוקה דינור לשמעון פרנס את סיפורו המרגש והמיוחד של אהרון ששון. את הסיפור חשף שרון מעיין, חוקר צבאי ביחידה לאיתור נעדרים של פיקוד דרום. ששון שנעלם בקרב, נחשב במשך שנים כמי שברח מהקרב ואף שיתף פעולה עם

הקרב על לטרון ופציעתו של אריק שרון

הקרב על לטרון ופציעתו של אריק שרון

כתבתו של איתן אורן ששודרה בערוץ הראשון  'לקחי אריק שרון'. חלקה הראשון עד דקה 4:35 עוסק בקרב על לטרון במבצע בן נון א' בו נפצע אריק שרון (שיינרמן אז) כמפקד מחלקת החוד. הסרט נותן רקע טוב על הקרב. חלקה השני של הכתבה עוסק בהקמת יחידה

על קרבות לטרון מתוך הסדרה 'תקומה'

על קרבות לטרון מתוך הסדרה 'תקומה'

פרק 3 מתוך הסדרה תקומה של הטלויזיה הישראלית, "מגש הכסף- הדיפת צבאות ערב ושביתת הנשק 1949-1948" שכתב וביים תום בן מיור. בדקה 26:20 עד דקה 29:50 סיפור הקרב על משטרת לטרון, במסגרת מבצע בן נון א' – לצורך פריצת הדרך לירושלים. בקטע גם התייחסות ביקורתית

רב אלוף משה דיין על רוח הלוחמים בהשראת דוד וגוליית

רב אלוף משה דיין על רוח הלוחמים בהשראת דוד וגוליית

מאמר שכתב הרמטכ"ל לשעבר משה דיין ,שהיה אז כבר שר הבטחון, לכבוד יום העצמאות העשרים למדינת ישראל, שנה אחרי נצחון מלחמת ששת הימים. בשלושת העמודים הראשונים של המאמר דיין מנתח את סיפור הקרב של דוד וגוליית. ניתוח חד ומעניין. בסוף הניתוח הוא עושה הבחנה חשובה

חרבת קיאפה שבין עזקה לתל שכה – העיר שעריים של דוד?

חרבת קיאפה שבין עזקה לתל שכה – העיר שעריים של דוד?

כתבה (11 דקות) של חן ליברמן בערוץ 10 המציגה את האתר חרבת קיאפה ואת הבסיס לזיהויו בצורה תמציתית ובהירה. (ההקדמה של הקריינית בערוץ 10 לא מתאימה כל כך לתוכן הכתבה, אז מי שמחפש כתבה על דוד וגוליית שלא יחפש כאן) להרחבה:  סרט  קצר (8 דקות)

מציאת כתובת הקדשה לאדריאנוס קיסר בירושלים – ומשמעותה

מציאת כתובת הקדשה לאדריאנוס קיסר בירושלים – ומשמעותה

כתבה קצרה (2:30 דקות) מהערוץ הראשון על מציאת כתובת הקדשה לקיסר אדריאנוס, הקיסר שהביס את בר כוכבא, באזור שער שכם בירושלים. זהו למעשה חציה השני של כתובת אבן שחציה הראשון נמצא כבר לפני 100 שנה אך רק עכשיו עם מציאת החצי השני ניתן לתארך את

ארבעה פרקי פודקאסט על מרד בר כוכבא

ארבעה פרקי פודקאסט על מרד בר כוכבא

קישור לארבעת הפרקים על מרד בר כוכבא מתוך הפודקאסט 'קטעים בהיסטוריה' של יובל מלחי. מאד מומלץ וכייפי לשמיעה מלווה בקטעי מוזיקה ובהרבה פרטים פיקאנטיים ומעניינים. יובל מלחי הוא אחד הפודקאסטרים הידועים בישראל ומדבר בשפה שמאד מתאימה לנוער ולמי שלא מחשיב את עצמו כאיש מקצוע. (כל

"קרב ביניים" כמו של דוד וגוליית – מתוך הסרט טרויה.

"קרב ביניים" כמו של דוד וגוליית – מתוך הסרט טרויה.

הקרב בין דוד וגוליית הוא קרב מוזר, מה פתאום שני אנשים נלחמים כנציגים של שני העמים? וַיֵּצֵא אִישׁ-הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ … וַיַּעֲמֹד, וַיִּקְרָא אֶל-מַעַרְכֹת יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לָהֶם, לָמָּה תֵצְאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה? הֲלוֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי וְאַתֶּם עֲבָדִים לְשָׁאוּל.  בְּרוּ לָכֶם אִישׁ וְיֵרֵד אֵלָי. אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם

צוואתו הרוחנית של גואל הקרקעות יהושע חנקין והשראתו מסיפור דוד וגוליית.

צוואתו הרוחנית של גואל הקרקעות יהושע חנקין והשראתו מסיפור דוד וגוליית.

הרצאה של עדנה זיידמן, בת משפחתו של יהושע חנקין המתארת את מסירותו לעניין גאולת הקרקעות בארץ ישראל כחלק מהמפעל הציוני.חנקין ראה את רכישת הקרקעות בארץ ישראל עבור העם היהודי כייעודו בחיים כפי שהוא כותב בצוואתו: "לפני שישים שנה ומעלה נתגלה לי ייעודי בחיים מטעם ההשגחה

מצדה בכרמל

מצדה בכרמל

פרק לא מוכר בהיסטוריה היהודית: במלחמת העולם השניה, כשהחשש מפני פלישה גרמנית לארץ היה גדול וסביר, הכינו אנשי ההגנה תוכנית לריכוז האוכלוסיה היהודית בכרמל, אם צבא גרמניה יפלוש והבריטים יסוגו. הם תכננו להלחם עד לאיש האחרון. השם "מצדה על הכרמל" מורה יותר מכל על הסיכוי

איך הפכה מצדה למיתוס

איך הפכה מצדה למיתוס

מטרתו של מאמר זה היא לסקור כיצד הפך סיפור המצור על מצדה למיתוס של גבורה בתודעת היישוב לפני קום המדינה, ובמיוחד בקרב הנוער של תנועת העבודה, עד שהיה למיתוס ישראלי החוצה אידאולוגיות ותנועות פוליטיות. המאמר סוקר את התהוות המיתוס למרות תחושת אי הנוחות שהסיפור יוצר

סיפור מצדה

סיפור מצדה

זהו סיפור מבצר מצדה מתוך אתר "דעת" על מכללת הרצוג. כאן מתואר הסיפור כולו, בצורה מרגשת וחיה. את הרקע ההיסטורי, ההחלטה על ההתאבדות ההמונית, ההתאבדות עצמה וההשלכות של המעשה על הרומאים. במקור זה נוכל לקרוא גם על השרידים שנמצאו על ההר, על ארמון הורדוס, על

חוברת סדרת יו"ש- מכינת עין פרת

חוברת סדרת יו"ש- מכינת עין פרת

בעמוד זה ניתן למצוא את חוברת המקורות המלאה של סדרת יו"ש במכינת עין פרת- שלוחת נופי פרת, מחזור ו'.

חורבן בית שני מזוית קומית

חורבן בית שני מזוית קומית

תוכנית הסאטירה "היהודים באים", הפיקה פרק שלם על חשמונאים, יוסף בן מתתיהו, מלחמת הצדוקים, הקנאים והפרושים, כמה רומאים וחורבן הבית. 26 דקות של סאטירה נוקבת הרלוונטית גם לימינו.

מלחמת דוד וגולית

מלחמת דוד וגולית

קרב דוד בגולית מומחש בסרטון אנימציה זה, ובהסבריו של ג'קי לוי. אורכו – שש דקות והוא הופק בעבור מכון מגלי"ם.

חורבן בית ראשון

חורבן בית ראשון

סרטון זה, באורך שבע וחצי דקות, ממחיש באנימציה והצגת תגליות ארכאולוגיות, את חורבן בית ראשון ע"י נבוכדנצר מלך בבל, צעד אחר צעד. הופק ע"י מכון מגלי"ם.

סמינר חקר ירושלים- חוברת מקורות

סמינר חקר ירושלים- חוברת מקורות

בעמוד זה ניתן למצוא את חוברת המקורות המלאה לסמינר חקר ירושלים, שהוכנה במדרשת עין פרת. החוברת מכילה מידע רלבנטי על ההיסטוריה, המתחים הפוליטיים, הדמוגרפיה והתרבות של העיר בת אלפי השנים, כמו גם מקורות וקטעי קריאה שנכתבו על העיר בתקופות שונות.

יומן נדיר של פתיחת מוזיאון ישראל

יומן נדיר של פתיחת מוזיאון ישראל

סרטון קצר ומרגש המתאר את פתיחת מוזיאון ישראל בשנת 1965 מארכיון אולפני הרצליה. ראש הממשלה דאז, מר לוי אשכול אמר בדברי ברכתו: "במקביל לקיבוץ הגלויות של עם ישראל בגוף, מסמל מוזיאון זה את קיבוץ עם ישראל ברוח". אורך הסרטון – כדקה וחצי.

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל

  בתחילת שנות השישים הקימה חברת סולל בונה את מוזיאון ישראל על פי החלטת דוד בן גוריון. האדריכל אל מנספלד תכנן את המבנים המשתלבים בהרי ירושלים וזכה על כך לשבחים ברחבי העולם. בסרט מספר בהתרגשות גמלאי סולל בונה, אליעזר רהט, איך בנו את המוזיאון היפיפה

המגילות הגנוזות – האוצר השמור במדינה

המגילות הגנוזות – האוצר השמור במדינה

  סרט של רשות העתיקות ובו מתועדת חשיפת המתקן הסודי בו מאוכסנות המגילות הגנוזות. זהו האוסף הקדום והגדול ביותר של כתבים יהודיים המתוארכים לסוף ימי בית שני. הוא נחשב לאחד מהאוצרות הארכאולוגים החשובים ביותר בעולם. מגילות קומראן נמצאו במערות לחוף ים המלח בשנות החמישים של

סוד מגילת קומראן

סוד מגילת קומראן

אוסף של פיסות קלף אלו, הטריד את מנוחת החוקרים שנים רבות. אלו הם שרידי מגילת קומראן, שאת משמעותה לא הצליחו החוקרים לבאר, עד שהצטרף לצוות חוקר האקדמיה ללשון העברית. בעזרת מצלמות משוכללות ומחשבה מקורית, הצליחו החוקרים לפצח את החידה. אורך הסרטון של "כאן" תאגיד השידור

המגילות הגנוזות . COM

המגילות הגנוזות . COM

חדשות ערוץ 2 מדווחים על מיזם חדש של גוגל, המאפשר צפיה במגילות הגנוזות בלחיצת כפתור. בסרטון להלן תוכלו לראות את המגילות עצמן.

הפצינט – גוליית

הפצינט – גוליית

במאמר מרתק זה תוכלו לנתח את גוליית כפציינט. פרופסור ולדימיר ברגינר, נוירולוג מבאר שבע, קורא את פרק י"ז בשמואל א' כגיליון רפואי של הענק, וקובע כי היה לו גידול ביותרת המוח, וכי הוא סבל מעודף הורמון גדילה. מחלה זו מאופיינת גם בכובד תנועה, כך שלדעת ברגינר

תל עזקה – מבט מלמעלה

תל עזקה – מבט מלמעלה

זהו צילום של תל עזקה מרחפן. אורך הסרטון – דקה וחצי, וצפייה בו תעזור להבין את חשיבותו האסטרטגית של התל.

"קלע דוד" מערכת טילים ישראלית

"קלע דוד" מערכת טילים ישראלית

זוהי כתבה מעיתון כלכליסט על מערכת "קלע דוד" – מערכת הגנה אווירית מהמתקדמות בעולם שפותחה בידי רפא"ל, אלתא (התעשייה האווירית) ורייתאון האמריקאית ונודעה בעבר בשם "שרביט קסמים". מה עושה אותו לכל כך מתקדם ועתיר יכולות? "כלכליסט" מציג: עשרה דברים שאולי לא ידעתם על המערכת הייחודית

האם עאהד תמימי היא דוד הפלסטיני?

האם עאהד תמימי היא דוד הפלסטיני?

"ילדה יפה בת 17 עשתה מעשה נורא, וכשקצין ישראלי גאה שוב פלש לביתה – היא דפקה לו סטירה. היא נולדה לתוך זה ובסטירה הזאת היו חמישים שנה של כיבוש והשפלות. וביום שבו יסופר סיפור המאבק, את, עהד תמימי, אדומת השיער, כמו דוד שסטר לגוליית, תהיי

באמת היו כאן ענקים?

באמת היו כאן ענקים?

סרט באורך 50 דקות מספר את המחקרים האחרונים שבאים לענות על השאלה שבכותרת. הסרט עוסק במיוחד בגלית, ובסיפור מלחמתו בדוד שארעה בעמק האלה. קיומם של הענקים מצית את דמיונם של דורות רבים משחר ההיסטוריה. מידי פעם מתגלים "מאובנים" של ענקים כאלה, המתגלים בסופו של דבר

חרבת עתרי- מידע ארכיאולוגי

חרבת עתרי- מידע ארכיאולוגי

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי על חרבת עתרי וחשיבותו הארכיאולוגית של האתר. המידע לקוח מתוך אתר רשות העתיקות. לקריאת המידע במתכונתו המקורית ניתן ללחוץ כאן.  עתרי שוכנת בפארק מערות עדולם , בלב שפלת יהודה העשיר באתרים ארכיאולוגיים ובשבילי טיול לכל המשפחה. מומלץ להגיע באביב

בית השלום באמאוס

בית השלום באמאוס

בעמוד זה ניתן למצוא מידע קצר ותמציתי על מבנה בית השלום באמאוס, המשמש כיום את הקהילה הנוצרית 'בני האושר', ובו פועל כיום גם מרכז מבקרים פתוח לציבור. בית השלום נבנה בשנים 1931-1932 על ידי נזירים, אולם בשנות מלחמת העולם השנייה, החזיקו שלטונות המנדט הבריטי אזרחים גרמנים במבנה. בין השנים 1948–1967 גרו בבניין משקיפי או"ם שפיקחו על שביתת הנשק באזור

מצגת על אמאוס

מצגת על אמאוס

בעמוד זה ניתן לצפות במצגת קצרה על אמאוס וההיסטוריה של המקום, בדגש על התקופה הביזנטית. המצגת נוצרה ופורסמה בידי מורה הדרך בן ציון לזר. קישור לצפייה במצגת ניתן למצוא גם כאן.   

שביל אמאוס – מבצר בקכידס הסלווקי

שביל אמאוס – מבצר בקכידס הסלווקי

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-5:30 דקות) על שביל אמאוס ומבצר בקכידס הסלווקי הנמצא על השביל. הסרטון נוצר ופורסם בעמוד היוטיוב של מורה הדרך צחי שקד.   

עמק המעיינות בפארק קנדה- דף מסלול

עמק המעיינות בפארק קנדה- דף מסלול

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף מסלול בעמק המעיינות, כולל מידע שימושי לגבי אורך המסלול ופרטים רלבנטיים נוספים. בנוסף, ניתן למצוא כאן את דף המסלול בפורמט doc. המידע נוצר ופורסם ע"י בית ספר שדה שער הגיא.  לצפייה בדף, לחצו כאן. 

עמק המעיינות בפארק איילון-קנדה

עמק המעיינות בפארק איילון-קנדה

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למסלול טיול והמלצות לביקור בפארק איילון קנדה, יחד עם מפה של מסלול מומלץ לטיול במקום. המידע לקוח מתוך אתר e-yarok של הקק"ל. עמק המעיינות הוא גיא קטן המתחיל את דרכו למרגלות חורבת עקד – גבעה גבוהה שבה נחשפו שרידי יישוב

פארק איילון קנדה- מידע שימושי

פארק איילון קנדה- מידע שימושי

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למסמך מידע שימושי על פארק איילון קנדה, ההיסטוריה והאופי הייחודיים שלו, יחד עם מפת הפארק והאיזור. החומרים נוצרו ע"י קק"ל. לצפייה במסמך, לחצו כאן.

פארק איילון- סרטון הסבר

פארק איילון- סרטון הסבר

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון הסבר קצר (כ-3 דקות) על פארק איילון והייחודיות שבו. הסרטון נוצר והועלה לעמוד היוטיוב thecar.

אירוס הגלבוע

אירוס הגלבוע

אִירוּס הַגִּלְבֹּעַ (Iris haynei) הוא מין בסוג אירוס, בתת-הסוג אירוס (Iris Iris), בסקציית אירוסי ההיכל (אוֹנְקוֹצִיקְלוּס – oncocyclus). שמו ניתן לו על שם ויליאם אמהרסט היין (Hayne), שאסף את הצמח לראשונה בהר הגלבוע בשנת 1876. אירוס הגלבוע הוא מין אנדמי לארץ ישראל. תפוצת הפרח: גולן,

חי-בר כרמל

חי-בר כרמל

סרטון בן 11 דקות המספר את סיפורו של החי בר שעל הכרמל. המקום מוקדש לגידול בעלי חיים הנתונים בסכנת הכחדה או שנכחדו מהארץ, ומכוון להשבת חיות אלו לטבע. במקום גרעיני רבייה של היחמור הפרסי, אייל הכרמל, וכן של נשרים ועופות דורסים. המקום החל לעבוד ב

פינות וסודות במגדל דוד

פינות וסודות במגדל דוד

בעמוד זה ניתן למצוא סרטון קצר (כ-4 דקות) המתאר את הפינות המיוחדות והסודות שניתן לגלות במוזיאון מגדל דוד. הסרטון, שהופק ע"י אתר allaboutjerusalem,  מומלץ עבור אלו המתכננים ביקור במתחם או מתעתדים לבקר בו, ורוצים להכיר אותו קצת לפני כן על מנת להפוך את חווית הביקורת למשמעותית

מגילות קומראן בהיכל הספר

מגילות קומראן בהיכל הספר

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למסמך מידע מפורט על מגילות קומראן (המגילות הגנוזות) אשר שוכנות בהיכל הספר ומהוות את אחד המיצגים המרכזיים במקום. המסמך מפרט את ההיסטוריה העשירה והחשיבות הרבה של המגילות, כמו גם את סיפור גילויין המרתק והבאתן לתצוגה בהיכל. המידע לקוח מתוך אתר

היכל הספר- מידע שימושי ומפה

היכל הספר- מידע שימושי ומפה

בעמוד זה ניתן לקרוא מסמך מידע שימושי על היכל הספר, ההיסטוריה של המבנה והחשיבות ההיסטורית והתרבותית שלו, כמו גם מפה לשימושם של המבקרים במקום. המידע והמפה לקוחים מתוך אתר מוזיאון ישראל (אשר ההיכל שוכן בתחומו). הטקסט המלא: התנ"ך הוא ספר היסוד של עם ישראל. מרבית

JLM I♡U זאת הייתה 2017

JLM I♡U זאת הייתה 2017

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-5 דקות) של קטע 'ספוקן וורד' (באנגלית עם כתוביות בעברית) המוקדש לירושלים והחיים בה במבט עכשווי. הקטע נוצר ע"י האמנית המכונה belief וארגון רוח חדשה.

הפעם הראשונה בכותל- משה עמירב

הפעם הראשונה בכותל- משה עמירב

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע שכתב הצנחן משה עמירב, המספר על הפעם הראשונה בחייו בה הגיע לכותל, כחייל במלחמת ששת הימים: יום שני, 5 ביוני 1967, הגעתי לירושלים המערבית כחייל בחטיבת הצנחנים. כל אותו הלילה התקדמנו מבית לבית תחת אש תופת. הגדוד התקדם מזרחה, וידעתי כי הכיוון

הכותל הקטן

הכותל הקטן

בעמוד זה ניתן למצוא מסמך מידע קצר על 'הכותל הקטן', הלקוח מתוך הספר 'כל אחד ממקומו- המדריך ליהדות מעשית'. מלבד הרבה המוכרת, ישנם חלקים נוספים מהכותל הנגישים לציבור, הנמצאים הן במנהרות הכותל והן בתעלת הניקוז שנחשפה מתחת לרחוב ההרודיאני כחלק מחפירות עיר דוד. אתר תפילה מקובל וותיק

מסע הל"ה

מסע הל"ה

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-2 וחצי דקות) של תנועת 'בני עקיבא', המספר את סיפורה של שיירת הל"ה. בלילה שבין ה 15 ל 16 בינואר 1948, יצאה מחלקה בת 38 לוחמי פלמ"ח בפיקודו של דני מס הנערץ לגוש עציון הנצור. שלושה נאלצו לחזור בתחילת

אגדת הל"ה- סרטון של ערוץ ההיסטוריה

אגדת הל"ה- סרטון של ערוץ ההיסטוריה

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-3 דקות) מתוך ערוץ ההיסטוריה, המספר את סיפורה הייחודי של שיירת הל"ה. בלילה שבין ה 15 ל 16 בינואר 1948, יצאה מחלקה בת 38 לוחמי פלמ"ח בפיקודו של דני מס הנערץ לגוש עציון הנצור. שלושה נאלצו לחזור בתחילת המסע,

ראש הממשלה לוי אשכול מבקר בגוש עציון

ראש הממשלה לוי אשכול מבקר בגוש עציון

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון נדיר של ביקור ראש הממשלה לוי אשכול בכפר עציון בחודש דצמבר 67' (כחצי שנה לאחר סיום מלחמת ששת הימים וכיבוש גוש עציון מידי הירדנים). כפר עציון הוא קיבוץ דתי שהוקם בתקופת המנדט לפני נפילתו בידי הירדנים במהלך מלחמת העצמאות, ננטש

ילדי כפר עציון שנותרו בחיים

ילדי כפר עציון שנותרו בחיים

בעמוד זה ניתן לצפות בכתבה ששודרה בערוץ הראשון (כיום כאן 11), אשר מתעדת את סיפורם הייחודי של 'ילדי כפר עציון'- ילדי הקיבוץ שנשלחו ממנו במלחמת העצמאות מחשש לחייהם, ונותרו יתומים לאחר הטבח שנערך שם בזמן המלחמה ע"י הצבא הירדני.

סיפור שיירת הל"ה והקראת השיר 'הנה מוטלות גופותינו'

סיפור שיירת הל"ה והקראת השיר 'הנה מוטלות גופותינו'

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר המתאר את סיפור מחלקת הל"ה של הפלמ"ח, שיצאה בה' שבט תש"ח להביא תגבורת לגוש עציון וכל לוחמיה נפלו למארב. בסרטון מוצגת הדילמה עמה נאלץ להתמודד מפקד השיירה, דני מס, ובנוסף תיעוד של משורר הפלמ"ח, חיים גורי, המקריא את שירו

מנהרות הכותל

מנהרות הכותל

אנחנו מכירים את הכותל המערבי, נכון? ובכן, אנחנו מכירים רק 70 מתוך כמעט 500 המטרים שלו. רוב הכותל נמצא תחת בתי הרובע המוסלמי. בכדי לראות את כל אורכו של הכותל צריך לרדת למעבה האדמה, אל מנהרות הכותל. מדובר במערך חללים ומחילות מתקופות שונות. ההולך בהן

חילונים ותשעה באב

חילונים ותשעה באב

מה, לאדם חילוני אין סיבה להתאבל על חורבן בית המקדש? לא. ההתאבלות צריכה לבוא מהמקום הלאומי. כי בית המקדש אינו רק מקום דתי, אלא דווקא מקום מאחד. עובדה: שלוש פעמים בשנה כולם באו אליו. כך נאמר בסרטון הקצר (2:33) של תאגיד השידור "כאן". זוית אחרת

תיעוד נדיר של רב הכותל הראשון ורעייתו, שנפלו ברובע היהודי במלחמת השחרור

תיעוד נדיר של רב הכותל הראשון ורעייתו, שנפלו ברובע היהודי במלחמת השחרור

"אם נגזר על מן דהוא לעלות קרבן על קדושת ירושלים העתיקה ומקומותיה הקדושים, הרי אני מחויב בכך יותר מכל אדם אחר…" כך כתב הרב אורנשטיין שמונה ב 1930 לרב הכותל וכיהן בתפקידו זה עד 1948, כשנהרג בקרבות על הרובע היהודי. רעייתו נפגעה דקות ספורות לאחר

סיפורו של צנחן

סיפורו של צנחן

בסרטון זה ניתן לראות את צבי פרידמן, אחד מהצנחנים ששחררו את הכותל, מספר על הרגעים המרגשים. בויקיציטוט הוא כותב: "את "סיפורו של צנחן" כתבתי ב- 8 ביוני 1967 בשכבי פצוע בבית-החולים "הדסה" בירושלים, מחכה לניתוח להוצאתו של רסיס פגז קטן עשוי מנחושת, שחדר לראשי במהלך

הסכסוך בכותל בזמן המנדט

הסכסוך בכותל בזמן המנדט

יום כיפור תרפ"ט (1928). מאות יהודים ברחבת הכותל, והשמש מעמיד מחיצה בין הנשים לגברים. הערבים רואים במעשה זה הפרת הסטטוס קוו ודורשים להסירה. היהודים מבקשים דחיה עד לאחר היום הקדוש, אך הבריטים מסירים את המחיצה בכח. דבר זה מהווה רוח גבית לערבים, שיוצאים מהמסגדים משולהבים

ולנו יש חובייזה

ולנו יש חובייזה

  ירושלים במצור, השיירות נורות בדרך, ויש רעב אמיתי בעיר. אנשי ירושלים יצאו ללקט מה שיש, ומה שהיה זו החלמית, החובייזה. באמצעות סרטון זה תוכלו לטעום את טעם המצור, לא כביטוי אלא באמת. באתר זה תוכלו ללמוד על יתרונותיה התזונתיים של החוביזה, ובאתר צמח השדה

מה קורה לפתקים בכותל?

מה קורה לפתקים בכותל?

תהיתם מה קורה עם הפתקים שהטמנתם בכותל? בסרטון זה תקבלו את כל התשובות. הרב רבינוביץ', רב הכותל, מסביר שבכל שנה "עושים פסח", אוספים את כל הפתקים ושמים אותם בגניזה. זוהי כתבה מאתר קשת בנושא, ממנה עולה כי ניקוי הפתקים לא נעשה רק פעם בשנה.

הכותל 24/7

הכותל 24/7

https://www.thekotel.org/kotel/kotel_cameras/ הקרן למורשת הכותל המערבי הציבה מצלמות המשדרות לאתר הקרן 24 שעות ביממה את המתרחש ברחבת הכותל, רחבת התפילה וקשת וילסון, כך שגם מי שאינו נמצא במקום בגופו, יוכל להתעדכן, לצפות בבר מצווה או בתפילה, ולהרגיש חלק מהמקום. מוזמנים להכנס.

בתי הכלא המנדטוריים

בתי הכלא המנדטוריים

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי בתי הכלא המדנטוריים בארץ, שיכול לשמש לסיורים באתרים היסטוריים הרלבנטיים לתקופה, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. בתי הכלא המנדטוריים מערכת המשפט ואכיפת החוק המנדטורית כללה בין היתר בתי דין אזרחיים וצבאיים, משטרה (Palestinian Police) ושירות בתי סוהר (Palestinian Prison).

תקופת השלטון הבריטי- חומר רקע

תקופת השלטון הבריטי- חומר רקע

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי תקופת השלטון הבריטי, שיכולה לשמש לסיורים באתרים היסטוריים בירושלים, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. רקע לתקופה: כיבוש הארץ על ידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה (1918-1917) הביא לסיומן של 400 שנות שלטון עות׳מאני, שהפך מושחת ונחשל והתנגד לפעילות הציונית

מוזיאון אסירי המחתרות- תולדות המבנה

מוזיאון אסירי המחתרות- תולדות המבנה

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי אודות המבנה של מוזיאון אסירי המחתרות וההיסטוריה העשירה שלו. תולדות המבנה בשלהי תקופת השלטון העות׳מאני בארץ ישראל, ביקשו מעצמות אירופה להעמיק את אחיזתן בארץ הקודש באמצעים שונים ובהם עידוד ביקורי צליינים נוצריים. במסגרת זו בנו הרוסים בירושלים, בשנות השישים

עולי הגרדום

עולי הגרדום

עולי הגרדום, או הרוגי המלכות, הם 12 חברי המחתרות אצ"ל ולח"י שהוצאו להורג ע"י המנדט הבריטי אחרי שנדונו למוות בתליה. אלו שמותיהם: שמונה מהם נתלו בישראל: שלמה בן יוסף, דב גרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר. שניים מהם נתלו במצרים: אליהו בית-צורי

כיכר בתי מחסה: תשי"ז-תש"ח

כיכר בתי מחסה: תשי"ז-תש"ח

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי כיכר בתי מחסה ברובע היהודי, חשיבותו ההיסטורית של האתר ומרכזיותו במורשת הקרב על ירושלים. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת. בשנת 1947, חיו ברובע היהודי כ-2500 איש (כעשירית מהעיר העתיקה כולה),

תמונות נדירות של הכותל מיד לאחר השחרור

תמונות נדירות של הכותל מיד לאחר השחרור

הספריה הלאומית פרסמה תמונות נדירות מאוסף מיוחד שצולמו בשבוע הראשון לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. בתמונות תוכלו לראות מתפללים מגיעים לכותל ונוגעים באבניו הגדולות, לראשונה מזה 19 שנה. כאן תוכלו לראות מספר תמונות מארכיון קק"ל מאותה תקופה. שיא ההתלהבות היה בחג השבועות, ימים

ברכת הכהנים מכתף הינום ירושלים

ברכת הכהנים מכתף הינום ירושלים

בעמוד זה ניתן למצוא מידע על נוסח ברכת כהנים הקדום שנמצא בכתף הינום, אשר לה חשיבות היסטורית וארכיאולוגית רבה. ברכת הכהנים מכתף הינום ירושלים זוהי עדות כתובה, מימי בית ראשון, לפסוקי תנ״ך. ב״כתף הינום״, סמוך למרכז מורשת בגין נתגלו במערת קבורה מימי בית ראשון שתי

כתובת תל דן

כתובת תל דן

בעמוד זה ניתן למצוא מסמך תמציתי על כתובת תל דן, ההיסטוריה שלה וחשיבותה לחיי העם בתקופת המקרא. כתובת תל דן כתובת דן התגלתה בשנת 1993 ע״י חופרי התל מטעם מכון נלסון גליק למקרא ועתיקות בירושלים. הכתובת היא מצבת ניצחון ארמית שהוצבה בשער העיר דן. לצערנו

כתר ארם-צובא בהיכל הספר

כתר ארם-צובא בהיכל הספר

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי ספר כתר ארם צובא, הרקע לכתיבתו ומקומו החשוב בהיסטוריה היהודית. כתר ארם-צובא לפני כאלף שנים נכתב בטבריה אחד הספרים החשובים בעולם – העותק המושלם, המהימן והמדויק ביותר של התנ״ך זהו ״כתר ארם צובא״.זהו כתב יד של ספר התנ״ך

המלחמה על עין כרם בתש"ח ופלוגת יהונתן

המלחמה על עין כרם בתש"ח ופלוגת יהונתן

בעמוד זה ניתן למצוא מסמך הדרכה לסיפור הקרב על עין כרם בתש"ח, פלוגת יהונתן ותצפית על עין כרם. המידע לקוח מתוך חוברת ההדרכה של מסע ישראלי.

מרד בר כוכבא

מרד בר כוכבא

בעמוד זה תוכלו למצוא מידע תמציתי לגבי מרד בר כוכבא, הסיבות לפריצתו ושלביו השונים, כחלק מסיור באזור חרבת עתרי ושפלת יהודה מרד בר כוכבא (132-135 לספירה) הסיבות לפרוץ המרד: אדריאנוס קיסר שולט בארץ וגוזר גזירות נגד מילה, שבת, לימוד תורה, והופך את ירושלים לעיר אלילית

פרשת טוביאנסקי – כתם על צה"ל

פרשת טוביאנסקי – כתם על צה"ל

בעשר הדקות הראשונות של התוכנית, מסופר סיפורו של מאיר טוביאנסקי, קצין בצה"ל, שהוצא להורג במהלך מלחמת השחרור לאחר שהורשע במשפט בזק. הבימאי ריקי שלח שעשה סרט על הפרשה וחיים רמון, לשעבר שר וחבר כנסת, מספרים בסרטון זה על אחת הפרשות האפלות בתולדות מערכת הביטחון.

בעיניו של לוחם

בעיניו של לוחם

מלחמת העצמאות מתוארת דרך יומנו של אמנון, החל מיום ההצבעה באו"ם ועד להקמת צ.ה.ל. התהליך מהתארגנות היישוב להגנתו ועד לנטילת היוזמה להתקפה, מובא בתמונות הבאות" : דצמבר 1947 משמר צינור המים בנגב. ינואר 1948 ההגנה על הרובע היהודי בעיר העתיקה. פברואר 1948 פיצוץ גשר על

הקרב על הקסטל

הקרב על הקסטל

סרטון שהפיקה רשות הטבע והגנים המוקרן בגן לאומי הקסטל. בסרטון מודגשת חשיבותו האיסטרטגית של הקסטל, שממנו ירו הערבים על השיירות בציר לירושלים. בתחילת אפריל יצאו כוחות ההגנה למבצע נחשון שמטרתו להבטיח את הדרך לבירה ולהחזיק בנקודות השולטות על דרך זו. בסרטון תוכלו לראות איך נכבשו

הקרב על העיר העתיקה בעיני Palestine films

הקרב על העיר העתיקה בעיני Palestine films

יומן חדשות מארכיון המדינה בשם "ישראל במערכה", המתאר את מלחמת העצמאות. ניתן לראות בו את הקרב על העיר העתיקה ירושלים תחת אש ירדנית, את המלך עבדאללה מתפלל בירושלים, את אבא אבן באו"ם ביוני 1948. צילומים של שבויים ערבים, קרבות יריות לעבר מטוס מצרי בת"א, שיירות

בפקודתך לחם, בפקודתך נפל! דוד בן גוריון ואב שכול

בפקודתך לחם, בפקודתך נפל! דוד בן גוריון ואב שכול

ציר מעלה בית חורון מצפון לעיר, נקרא היום כביש 433, היווה דרך חשובה לירושלים עוד מימי יהודה המכבי. במלחמת השחרור התנכלו הערבים לתחבורה הציבורית שנסעה לעטרות ולנווה יעקב (היישובים היהודים שעל הציר). ההגנה החליטה לצאת למבצע שיפסיק התנכלויות אלו. שמו של המבצע: "מבצע שמואל" ומפקדו

צנחנים בוכים בכותל

צנחנים בוכים בכותל

סיפורו של הצילום המפורסם ביותר ממלחמת ששת הימים, שבו הצלם דוד רובינגר לוכד במצלמתו שלושה צנחנים ששחררו את הכותל, ב-7 ביוני 1967. ההתרגשות מהמעמד נתנה השראה גם למשורר חיים גורי לחבר שיר בנושא: הכותל הזה שמע הרבה תפילות הכותל הזה ראה הרבה חומות נוֹפלות הכותל

ביאליק נואם בפתיחת האוניברסיטה העברית

ביאליק נואם בפתיחת האוניברסיטה העברית

"יום גדול וקדוש לאדוננו ולעמנו" "ברגע הזה הדליק ישראל על הר הצופים את הנר הראשון לחנוכת חיי רוחו" אמר ביאליק בחנוכת האוניברסיטה שעל הר הצופים. בנאום מרגש המובא כאן, שנישא בניסן תרפ"א (אפריל 1925) מנתח ביאליק את ה"סיבוב" שעשה העם היהודי: בגולה לא היה לו

הצצה לנקבת השילוח ומערת חזקיהו

הצצה לנקבת השילוח ומערת חזקיהו

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון הדרכה קצר (כ-2 דקות) של שחר שילה מאתר 'עיר דוד', המציג את אחד האתרים החשובים והמרכזיים מבחינה ארכיאולוגית והיסטורית ליהודים במהלך ההיסטוריה: נקבת השילוח (נקבת חזקיה), שהינה אחת מהאטרקציות המרכזיות בירושלים. הנקבה מוזכרת במקרא בספר ישעיהו בתקופתו של המלך חזקיה,

ביקור האפיפיור בירושלים

ביקור האפיפיור בירושלים

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר המתעד את הביקור שערך בשנת 2009 האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בירושלים. הסרטון מתעד את הביקור של האפיפיור במקומות הקדושים לנצרות בעיר (ובישראל בכלל) ואת מפגשיו עם הרבנים הראשיים לישראל ונשיא המדינה דאז, שמעון פרס. הסרטון מאפשר הצצה לעולמה של הנצרות

ירושלים- כך זה נראה לפני 100 שנה

ירושלים- כך זה נראה לפני 100 שנה

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון תיעודי קצר (כ-8 דקות) ונדיר משנת 1918, המציג את חיי היום יום בעיר העתיקה, בכותל המערבי, בשוק וברחוב יפו. כמו כן, הוא מתמקד במקומות הקדושים ליהודים בעיר: קבר דוד, קבר רחל, מעיין השילוח ויד אבשלום. הסרט (האילם במקור), שנערך על

לבד על החומות – סיפורם של לוחמי הרובע היהודי בתש"ח

לבד על החומות – סיפורם של לוחמי הרובע היהודי בתש"ח

בעמוד זה ניתן לצפות בסרט תיעודי באורך מלא (כ-50 דקות) המגולל את סיפורם של לוחמי צה"ל שלחמו להגנת הרובע היהודי בירושלים במלחמת העצמאות (1948). הסרט מכיל תיעוד שיחות עם לוחמים רבים שהשתתפו בקרבות, המסבירים על חשיבותו האסטרטגית וההיסטורית של הרובע היהודי, על אף שטחו הקטן

bitemojo- יוצאים לאכול בעיר העתיקה

bitemojo- יוצאים לאכול בעיר העתיקה

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כדקה וחצי), המציג את האפשרות ליהנות מסיור אוכל בשוק מחנה יהודה שבירושלים, המכיל מגוון רחב של סגנונות קולינריים, ריחות, טעמים ומסעדות. הסרטון הופק ע"י ארגון allaboutjerusalem המקדם תיירות בירושלים.

הצצה נדירה לירושלים העתיקה

הצצה נדירה לירושלים העתיקה

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון של מדריך הטיולים צחי שקד, המכיל תמונות ישנות ונדירות של ירושלים העתיקה (החל משנת 1853 והלאה). הצפייה בסרטון מאפשרת הצצה להיסטוריה, הארכיאולוגיה והגאוגרפיה הייחודית של העיר והמקומות הידועים בכל העולם בשל כך: הר הבית והכותל המערבי, כנסיית הקבר הקדוש, כיפת

הסטוריה תאטרלית של ירושלים

הסטוריה תאטרלית של ירושלים

בעמוד זה ניתן לצפות במערכון של חברי תיאטרון 'האינקובטור' וקבוצת 'המטבחון', המתארים את ההיסטוריה של ירושלים בחמש דקות ובאופן הומוריסטי ומשעשע. חברי הקבוצה מעניקים מבט אחר על ההיסטוריה רבת התהפוכות של העיר, ומאפשרים הצצה ל-4000 שנות היסטוריה ירושלמית בשבע וקצת דקות… הסרטון הופק ופורסם במקור

שיירת הל"ה

שיירת הל"ה

שיירת הל"ה בלילה שבין ה 15 ל 16 בינואר 1948, יצאה מחלקה בת 38 לוחמי פלמ"ח בפיקודו של דני מס הנערץ לגוש עציון הנצור. שלושה נאלצו לחזור בתחילת המסע, ול"ה הלוחמים הנותרים המשיכו בחסות החשיכה. בדרכה, פגשה המחלקה רועה צאן ערבי זקן, חסה עליו והוא,

כפר עציון

כפר עציון

כפר עציון הוא קיבוץ דתי בגוש עציון, שנפל במלחמת השחרור ושב ועלה על הקרקע לאחר מלחמת ששת הימים. הישוב הוקם כחלק מארבעה ישובים שקמו להגנה על ירושלים מדרום. ב 29.11.47 נותק גוש עציון מירושלים ע"י מתקפת הערבים, והוא נותרו ללא הספקה. שיירות הובילו אליו אוכל,

כך ניהלו החשמונאים את המרד ביוונים- מחקר מהשטח

כך ניהלו החשמונאים את המרד ביוונים- מחקר מהשטח

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון הסבר קצר (כ-3 דקות) המציג את ממצאי המחקר ההיסטורי-ארכיאולוגי לגבי מרד החשמונאים ביוונים. בסרטון, שהופק ע"י אונ' בר אילן, מציג פרופ' בועז זיסו מהמחלקה לארכיאולוגיה באונ' את הדרמה שהתרחשה בארצנו בשנים 167-160 לפני הספירה, עת פלש הכובש הסלאוקי (יווני) והפר את

אתרי טבע, מורשת ונוף בישראל

אתרי טבע, מורשת ונוף בישראל

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון ארוך יחסית (כ-9 דקות) העוסק באתרי טבע, מורשת ונוף בישראל. הסרטון מכיל צילומי אוויר באיכות גבוהה, ומלווה בכתוביות באנגלית. המקומות והאתרים המוצגים בסרטון: העיר העתיקה, תל אביב, מצדה, היכל הספר ועוד. הסרטון הופק ופורסם ע"י 'אוצרות ישראל'.  

מקומות לא מוכרים בעיר העתיקה בירושלים

מקומות לא מוכרים בעיר העתיקה בירושלים

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון ארוך יחסית (כ-8 דקות) העוסק במקומות ואתרים בעיר העתיקה בירושלים המוכרים פחות לציבור הרחב. בעיר העתיקה בירושלים יש הרבה יותר מה להציע מאשר רק את הכותל וכנסיית הקבר: הכותל הקטן, תצפית גגות, הכנסייה הארמנית סנט. ג'יימס, ההוספיס האוסטרי, חנות הצילום של

אתרים ארכאולוגיים בישראל

אתרים ארכאולוגיים בישראל

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-2 דקות) של תצלומי אוויר ממגוון אתרים ארכאולוגיים חשובים בישראל, כגון: תל מגידו, כפר נחום, סוסיתא, כוכב הירדן ועוד. הסרטון הופק ופורסם ע"י 'חולות נודדים'.  

'הנה מוטלות גופותינו'-חיים גורי

'הנה מוטלות גופותינו'-חיים גורי

בקטע זה ניתן לקרוא את מילות השיר 'הנה מוטלות גופותינו' שכתב המשורר חיים גורי ז"ל. שיר זה, שנכתב לזכר 35 לוחמי הפלמ"ח שנפלו בקרב על נבי דניאל (ה-ל"ה) במסגרת מלחמת השחרור, הפך לאחד הטקסטים המרכזיים הקשורים לזיכרון הנופלים במערכות ישראל, ומשמש בטקסים רבים של יום

הצג פחות תכני שונות