ירושלים

חלכחדגלךכחךלS

חלכחדגלךכחךלS

חלכחדגלךכחךלS

גרסאות שונות

הצג תכני גרסאות שונות נוספים

יומנו של ילד במצור

יומנו של ילד במצור

קטע מיומנו של רואי ברזילאי בן ה 12 החי בירושלים הנצורה: "יום חמישי- בכל זאת האצטומכא דורשת את שלה. להתכרבל על רבע כיכר לחם עבש טובל בשמן ומתובל במלח- זה די קשה. הלילה לא עצמנו עין. פגזי תבערה הציתו אש בקריף של עצים. נזעקנו כולנו

פורצים לעיר העתיקה בתש"ח

פורצים לעיר העתיקה בתש"ח

מתוך ספרו של לוחם הלח"י עזרא יכין: "אלנקם- סיפורו של לוחם חירות ישראל" "16 ביולי. לאן? מנסים לנחש: אולי בית צפפה? ואולי שייח ג'ארח? לא. לפי הרמזים זה חייב להיות משהו הרבה יותר חשוב. לא… איננו רוצים להתאכזב בתשובה שלילית. את המקום הזה איננו מעזים

פרקי תהלים לאמירה בכותל

פרקי תהלים לאמירה בכותל

בעמוד זה ניתן למצוא שני פרקי תהלים (קל' ו-קכו') הנהוג לומר בעת ביקור בכותל: תהלים פרק קל פרק זה נאמר במיוחד בימי אמירת הסליחות. א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה. ב  אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי: תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי. ג  אִם-עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד. ד  כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן, תִּוָּרֵא. ה  קִוִּיתִי

ציון הלא תשאלי – רבי יהודה הלוי

ציון הלא תשאלי – רבי יהודה הלוי

שיר זה, מאת רבי יהודה הלוי, מבטא את אהבתו, כמיהתו וגעגועיו לירושלים. רבי יהודה הלוי היה פילוסוף ומשורר, נולד בצפון ספרד בסוף המאה ה- 11, כתב שירים ופיוטים רבים ואת ספר הכוזרי. האגדה מספרת כי עלה לירושלים, אל מול מקום המקדש קרא את שירו זה, ושם

רבין מסכם את מלחמת ששת הימים

רבין מסכם את מלחמת ששת הימים

סרטון שהתגלה 19 שנה לאחר הירצחו של יצחק רבין, בו הוא, רמטכ"ל המלחמה, מתאר את מלחמת ששת הימים, התקופה שקדמה לה ותוצאותיה. "כל אחד מכם שלחם במלחמת ששת הימים, כל אחד שהיה בארץ במלחמת ששת הימים, כל אחד שחי בארץ עכשיו וסופג את חוויות מלחמת

קול ישראל פורץ לעיר העתיקה

קול ישראל פורץ לעיר העתיקה

כתב קול ישראל רפאל אמיר היה כתב צעיר בפרוץ מלחמת ששת הימים. הוא התלווה לכוחות בדרכם לשחרור העיר העתיקה, ורשמיו מיום זה נכנסו לפנתיאון הלאומי שלנו. בסרטון זה מספר אמיר על האתגרים וההתרגשות של אותו היום. אלו הם קבצי קול של הקלטות דרמטיות מאותו יום:

"בכי של התרוממות נפש" חייל מספר על כיבוש העיר העתיקה

"בכי של התרוממות נפש" חייל מספר על כיבוש העיר העתיקה

"אנו יושבים על הרכס הצופה אל ירושלים העתיקה, עוד מעט אנו עומדים להיכנס אליה. העיר העתיקה של ירושלים, שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה, אנחנו נהיה הראשונים להיכנס אליה. העם היהודי מחכה לניצחוננו. עם ישראל מחכה לשעה היסטורית זו. היו גאים ובהצלחה, לנוע, לנוע

"הר הבית בידינו!" כפי שנשמע ברשת הקשר

"הר הבית בידינו!" כפי שנשמע ברשת הקשר

"הר הבית בידינו! הר הבית בידינו! כאן תלמיד, הר הבית בידינו, עבור." כך אמר מוטה גור, מפקד חטיבה 55, בקול נרגש כשנכבש הר הבית. בהמשך ההקלטה מרשת הקשר מה 7.6.67 שומעים: "קיבלנו, כל הכבוד" "חדל, חדל, כל הכוחות – חדל! תחנת תלמיד כל הכוחות חדל

הפליטים הערבים

הפליטים הערבים

פרק 18 של "עמוד האש", התוכנית המונומנטלית של הערוץ הראשון. כעבור שש וחצי דקות מתחילת הפרק, אומר הקרין: " 30,000 ערבים בעלי יכולת, עזבו את בתיהם לצאת לחוץ לארץ, לארצות ערב השכנות. זה היה הגל הראשון בתהליך שחולל את בעית פליטי פלסטין." לעומת זאת, טוענת

רבי עקיבא והשועלים

רבי עקיבא והשועלים

מדרש מפורסם על רבי עקיבא, המוצא נחמה בחורבן ירושלים. ״ר׳׳ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא… היו עולין לירושלים. כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הן בוכין ור׳׳ע מצחק. אמרו לו מפני

בן-גוריון מודיע בכנסת כי ירושלים היא בירת ישראל

בן-גוריון מודיע בכנסת כי ירושלים היא בירת ישראל

29.11.47, העצרת הכללית של האומות המאוחדות מודיעה על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. בהודעתה זו היא מדגישה כי ירושלים תהיה בין לאומית. ב 5.12.49, ערב דיון נוסף באום בנושא ירושלים, מכריז בן גוריון בכנסת כי ירושלים היא "בירת הנצח של ישראל" ו"לב לבה של מדינת

'ירושלים אהובתי'- נעים עריידי

'ירושלים אהובתי'- נעים עריידי

בעמוד זה ניתן לקרוא את השיר 'ירושלים שלי' שכתב המשורר והחוקר ד"ר נעים עריידי, העוסק בדימוי של העיר כנערה יפה ואהובה. מהשיר וזהותו של המחבר (ערבי-ישראלי) ניתן ללמוד כיצד העיר הופכת למושא אהבה גם של ישראלים שאינם יהודים, כמו גם של בני כל העמים והדתות.

שני שירים על ירושלים- אלישע פורת

שני שירים על ירושלים- אלישע פורת

בעמוד זה ניתן לקרוא שני שירים שכתב המשורר אלישע פורת ועוסקים בירושלים וייחודיותה, משתי נקודות מבט שונות: השיר הראשון נקרא 'שותף לבניין', ועוסק ברצון להיות שותף בבנייתה ההיסטורית המתמשכת של העיר. השיר השני נקרא 'שיעור בגיאולוגיה', ועוסק בייחודה של העיר מנקודת מבט גיאולוגית של סביבתה

'שיר אהבה לציון'- מזמור אהבה בין 2000 שנה לירושלים

'שיר אהבה לציון'- מזמור אהבה בין 2000 שנה לירושלים

בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות המזמור העתיק 'שיר אהבה לציון', שנכתב בתקופת המגילות הגנוזות (ימי בית שני). השיר מתאר געגועים עזים לירושלים, על אף שנכתב בתקופה בה בית המקדש עמד על תילו. זאת בניגוד לשירי געגועים רבים לעיר, שנכתבו לאחר חורבנה בשנת 70

​ 'שיר המעלות' לירושלים- תהלים קט"ו

​ 'שיר המעלות' לירושלים- תהלים קט"ו

בעמוד זה ניתן לקרוא את מזמור קכ"ב בתהלים, הלקוח מתוך סדרת מזמורי 'שיר למעלות' ומוקדש לירושלים. לפי המסורת, מזמורי תהלים נכתבו ע"י דוד המלך, שהיה הראשון לבסס את ירושלים כבירת ישראל. מילות המזמור המלא: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד: שָׂמַחְתִּי, בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ. עֹמְדוֹת, הָיוּ

שלום עליכם- ליד הכותל

שלום עליכם- ליד הכותל

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר שכתב הסופר שלום עליכם, המתאר את חווית הביקור של יהודי ירושלמי בקהילה יהודית בגולה, כאשר הוא מתבקש ע"י רב הקהילה לתאר את מראה הכותל לפרטי פרטים. הרב לא יכול לעמוד בהתרגשות, ופורץ בבכי. מצורף כאן סרטון קצר של הקראת

ירושלים – לב העולם פועם

ירושלים – לב העולם פועם

בעמוד זה ניתן לקרוא את שירו של המשורר הצעיר בן זממנו שלומי אספר, המתאר את ירושלים מנקודת מבט מודרנית עכשווית. השיר מתאר את ירושלים כעיר המחברת בין עבר עשיר והיסטוריה ארוכה מאידך, לבין עיר צעירה ותוססת מאידך. מילות השיר המלא: לך בעיר הישנה, כאן הרחובות

'יפה נוף'- ר' יהודה הלוי

'יפה נוף'- ר' יהודה הלוי

בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות פיוט 'יפה נוף' שכתב ר' יהודה הלוי ומבוצע בידי אתי אנקרי. הפיוט מוקדש לתיאור יופייה של ירושלים, הכיסופים והגעגועים העזים של המחבר אליה. ר' יהודה הלוי, מהחשובים שבהוגים והפייטנים במסורת היהודית, חי בספרד וחש את כאב המרחק בינו

לצנחנים כובשי הכותל- מוטה גור

לצנחנים כובשי הכותל- מוטה גור

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר מתוך נאומו של מוטה (משה) גור, מפקד חטיבת הצנחים במלחמת ששת הימים, ללוחמיו. הדברים נאמרו כחלק מטקס סיום המלחמה שנערך בהר הצופים, בו נאם גם הרמטכ"ל דאז, יצחק רבין ז"ל. דבריו של גור מבטאים את החשיבות ההיסטורית של מעשה

על חורבנה ותיקונה של ירושלים- מתוך מכתב הרמב"ן לבנו

על חורבנה ותיקונה של ירושלים- מתוך מכתב הרמב"ן לבנו

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר מתוך מכתב שכתב הרמב"ן (רבי משה בן נחמן)- מחשובי ההוגים והפרשנים בימי הביניים, לבנו בשנת 1268. במכתב, אותו כתב הרמב"ן במהלך ביקורו בעיר, הוא מציג את תפישתו הדתית ביחס לירושלים החרבה, והאמונה המקובלת כי לעתיד לבוא היא תקום ותיכונן

אברהם אדרת- ויכוח על מעמדה של ירושלים

אברהם אדרת- ויכוח על מעמדה של ירושלים

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לקטע קצר שכתב אברהם אדרת, חבר קיבוץ איילת השחר, בשנת תשכ"ז (1967) לאחר שחרור העיר העתיקה מידי הירדנים. בתקופה זו, הייתה התרגשות גדולה בקרב הציבור הרחב בארץ סביב האפשרות לבקר במקומות הקדושים, שהיו עד אז בשליטה ירדנית. עם זאת, באותה

הרצל על ירושלים- דמיון ומציאות

הרצל על ירושלים- דמיון ומציאות

בעמוד זה ניתן לקרוא מבחר קטעים שכתב חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, במהלך ביקורו בירושלים בשנת 1898. בקטעים אלו מתאר הרצל את התרשמותו העמוקה מהעיר, בה ביקר לראשונה כחלק מביקורו הראשון בארץ בסוף חודש אוקטובר ותחילת חודש נובמבר 1898. שמטרתו העיקרית הייתה להיפגש עם הקיסר

'הכותל המערבי, שארית מחמדנו מימי קדם' – ש"י עגנון

'הכותל המערבי, שארית מחמדנו מימי קדם' – ש"י עגנון

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר מתוך סיפורו של ש"י עגנון, זוכה פרס נובל לספרות ומהסופרים המרכזיים בתרבות העברית לדורותיה, העוסק בכותל המערבי ובמשמעותו בחיי האומה. הקטע לקוח מתוך סיפור בשם 'אברי המשיח', אשר טרם פורסם רשמית והתגלה רק לאחרונה ע"י חוקרי הספרייה הלאומית בארכיונו

הצג פחות תכני גרסאות שונות

מדריכים

הצג תכני מדריכים נוספים

שאלות ותשובות מעשיות על הביקור בכותל

שאלות ותשובות מעשיות על הביקור בכותל

בעמוד זה ניתן למצוא אוסף של שאלות ותשובות הנוגעות לביקור בכותל בדגש מעשי-הלכתי. המידע לקוח מתוך הספר 'כל אחד ממקומו'. כיצד מתנהגים בכותל? מבחינה הלכתית הכותל הוא כמו בית כנסת, וכללי ההתנהגות בו דומים. חבישת כיפה רצויה הן כשלעצמה (כנהוג בעת תפילה) והן כדי לכבד את יתר המתפללים

שוק העיר העתיקה- סרטון קצר

שוק העיר העתיקה- סרטון קצר

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-2 דקות) המתאר את הריחות, הצלילים והמראות הייחודיים של שוק העיר העתיקה בירושלים, אשר מהווה מרכז בילוי ותיירות מרכזי לתיירים רבים מרחבי העולם גם בימינו אנו. הסרטון הופק ע"י ארגון allaboutjerusalem המקדם תיירות בירושלים.  

ירושלים בתשעה קבין: תשעת המקומות היפים בעיר

ירושלים בתשעה קבין: תשעת המקומות היפים בעיר

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר קצר מאתר more-tourism, המפרט את תשעת המקומות המומלצים לביקור בירושלים. מדרש חז"ל מספר כי "עשרה קבין (אמת מידה קדומה) של יופי ירדו לעולם- תשעה נטלה ירושלים, ואחד נטל העולם כולו" (מסכת קידושין, דף מט, ע"ב). מאחר וירושלים מלאה במקומות

ירושלים – העיר שחוברה לה יחדיו

ירושלים – העיר שחוברה לה יחדיו

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר מאתר more-tourism, המתאר בתמצית את ההיסטוריה המודרנית של ירושלים, החל מתקופת המנדט והקמת המדינה, דרך שחרור העיר העתיקה מידי הירדנים במלחמת ששת הימים ועד לימינו אנו. מאז ראשית היישוב העברי בארץ, עמדה ירושלים במרכז הקונפליקט שבין יהודים לערבים בארץ,

ההיסטוריה המרתקת של ירושלים בתקופת התנ”ך על קצה המזלג

ההיסטוריה המרתקת של ירושלים בתקופת התנ”ך על קצה המזלג

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר מתוך אתר 'קסם התנ"ך' של ד"ר חיה שרגא בן איון, המתאר באופן תמציתי את ההיסטוריה המרתקת של ירושלים בתקופת התנ"ך רבת התהפוכות, התככים והקונפליקטים- מבית ומבחוץ. המאמר מחולק לשני פרקים מרכזיים: ♦  ירושלים לפני הכיבוש של דוד המלך ♦

ירושלים – היסטוריה של 3000 שנה

ירושלים – היסטוריה של 3000 שנה

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר שפורסם באתר בית הכנסת של היישוב נופית, הסוקר את 3000 שנות ההיסטוריה של ירושלים. המאמר מתפרס החל מתיאור מקור שמה של ירושלים, דרך תקופת בית ראשון וייסוד הבירה המקראית בתקופת המלכים, חורבן בית ראשון ותקופת בית שני, השלטון הרומי

קצת היסטוריה: ירושלים בתולדות העם היהודי

קצת היסטוריה: ירושלים בתולדות העם היהודי

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר של טטיאנה קולטון מתור אתר macam, המתאר את ההיסטוריה והמרכזיות של ירושלים בתולדות העם היהודי, החל מתקופת המקרא ועד ימינו. המאמר באתר מתמקד בהיסטוריה הדתית של ירושלים דרך המקומות הקדושים, בית המקדש ותקופת המנדט הבריטי. קריאת המאמר מומלצת לאלו המעוניינים

הסטוריה תאטרלית של ירושלים

הסטוריה תאטרלית של ירושלים

בעמוד זה ניתן לצפות במערכון של חברי תיאטרון 'האינקובטור' וקבוצת 'המטבחון', המתארים את ההיסטוריה של ירושלים בחמש דקות ובאופן הומוריסטי ומשעשע. חברי הקבוצה מעניקים מבט אחר על ההיסטוריה רבת התהפוכות של העיר, ומאפשרים הצצה ל-4000 שנות היסטוריה ירושלמית בשבע וקצת דקות… הסרטון הופק ופורסם במקור

ההיסטוריה המרגשת של 4,000 שנות ירושלים בחמש דקות

ההיסטוריה המרגשת של 4,000 שנות ירושלים בחמש דקות

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון הדרכה קצר מטעם המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, המתאר את ההיסטוריה של ירושלים בחמש דקות, החלק מתקופת המקרא ועד ימינו. הסרטון מספק הצצה להיסטוריה העשירה והייחודית של העיר, חשיבותה לעם ישראל ולאזור כולו לאורך הדורות והסיבה למרכזיותה בכל שלושת הדתות

הצג פחות תכני מדריכים

מוזיקה

הצג תכני מוזיקה נוספים

אחד מהגח"ל – אנדרטת נצר אחרון

אחד מהגח"ל – אנדרטת נצר אחרון

בקובץ שירי אלתרמן "עיר היונה" עוסק המשורר בניצולי המחנות שהגיעו לארץ כשריד אחרון ממשפחתם שהושמדה, התגייסו לצבא ונפלו במלחמת השחרור. בתמונה לעיל תוכלו לקרוא את שירו "יום קיבוץ גלויות כפי שהתפרסם בעיתון דבר 31/12/1948. וזהו השיר "אחד מהגח"ל" בביצועו של אריק איינשטיין. בהר הרצל ניצבת

בנייך מרחוק (על העליה מאתיופיה)

בנייך מרחוק (על העליה מאתיופיה)

העליה מאתיופיה החלה טיפין טיפין בשנות השבעים ונמשכה במבצעים גדולים בשנות השמונים והתשעים. בתחילה, נאלצו היהודים ללכת חודשים במדבר הסודני, ורבים לא שרדו את המסע. בהר הרצל הוקם אתר הנצחה לאלפי יהודים אלו. העליה מאתיופיה הביעה יותר מכל את הרצון להעלות יהודים מכל מקום בעולם,

אחי גיבורי התהילה לכבודו של יהודה קן דרור

אחי גיבורי התהילה לכבודו של יהודה קן דרור

הרבה גיבורים היו לישראל, והרבה מהם קבורים בהר הרצל. אחד מהם, שסיפורו הפך לשם דבר לגבורה כזו, הוא יהודה קן דרור. יהודה היה חייל שנפצע במבצע קדש, בקרב המיתלה. הוא נסע בג'יפ לאורך המיצר בכדי למשוך אליו את אש המצרים ובכך לחשוף אותם. כעבור חודשיים

אוהבים אותך מולדת

אוהבים אותך מולדת

"הציונות אינה יותר ואינה פחות מאשר תחושת העם היהודי למקור וליעוד המולדת שקשורת באופן נצחי לשמו." אמר הרצוג בנאומו המונומנטלי באו"ם, בדיון המשווה את הציונות עם גזענות, 37 שנה לאחר ליל הבדולח. שיר זה מתאר את הציונות התמימה, האוהבת, שהיא ההפך הגמור ממה שהאו"ם ניסה

אל ארץ צבי (אח"י דקר)

אל ארץ צבי (אח"י דקר)

הצוללת אח"י דקר טבעה ונעלמה בינואר 1968, בדרכה מאנגליה לארץ. כל אנשי צוותה נספו. החיפושים אחריה נמשכו 31 שנה. בחיפושים אלה הושקעו מאמצים ותקציבי עתק. מדוע? כי מדינת ישראל בכלל וצה"ל בפרט מכבד את אזרחיו ולוחמיו, ויעשה הכל בכדי להביא אותם לארץ, בחייהם או במותם.

כוס אחת של מים

כוס אחת של מים

שירו של דן אלמגור, המספר על המצור ועל המחסור במים. בשירו זה, מתאר אלמגור איך חסכו תושבי העיר הנצורה במים, איך מיחזרו אותם עוד לפני שהמציאו את המושג "מיחזור", ואיך הצליחו לשרוד למרות המחסור החמור. שירה – דני גרנות מילים: דן אלמגור לחן: דני גרנות

אם לא אעלה – בן סנוף

אם לא אעלה – בן סנוף

"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. תדבק לשוני, לחיכי אם-לא אזכרכי: אם לא אעלה, את ירושלים על, ראש שמחתי." תהילים קל"ז

יפה נוף – רבי יהודה הלוי

יפה נוף – רבי יהודה הלוי

שיר זה הוקלט כחלק מדיסק שלם שהקליטה אתי אנקרי של שירי רבי יהודה הלוי. רבי יהודה הלוי חי לפני כאלף שנה בספרד, ונכסף לציון בכל מאודו. שיר זה הוא דוגמא אחת המביעה כיסופים אלו. אנקרי מתחילה לשיר לאחר כ 45 שניות. יפֵה נוף משוש תֵבֵל

מים לדוד המלך

מים לדוד המלך

מילים ולחן: עקיבא נוף דָוִד חָשַׁק בְמַיִם מִן הַבְּאֵר שֶבְּיַד פְּלִשְׁתִּים, לְמַלֵּא אֶת רְצוֹנוֹ יָצְאוּ שְׁלוֹשָה גְּבָרִים, מִהֲרוּ הֵם אֶל בֵּית-לֶחֶם מֵי הַבְּאֵר לְהַעֲלות, זֶה לָזֶה סִפְּרוּ בַּדֶּרֶךְ מַעֲשֵׂי גְּבוּרוֹת. מַיִם לְדָוִד הַמֶּלֶךְ, מַיִם, מַיִם לְדָוִד, מַיִם לְדָוִד הַמֶּלֶך, מַיִם לְדָוִד. סָח אֶחָד מֵהֶם: "שִׁמְעוּ

שישו את ירושלים

שישו את ירושלים

מילים: מן המקורות ועקיבא נוף לחן: עקיבא נוף שישו את ירושלים, גילו בה, גילו בה כל אוהביה. שישו את ירושלים, גילו בה, גילו בה כל אוהביה. על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים, כל היום וכל הלילה. על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים, כל היום וכל

שבחי ירושלים

שבחי ירושלים

לחן: אביהו מדינה מילים: מן התפילה שבחי ירושלים את אדוני הללי אלוהיך ציון. כי חיזק בריחי שערייך ברך בנייך בקרבך. הללי, הללי אלוהייך ציון.

יא ליל

יא ליל

בשנת 78 פורקו הלהקות הצבאיות בפקודתו של הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן. ב 1985 הוקמו מחדש מספר להקות, ולהקת פיקוד מרכז הקליטה והופיעה עם שיר חדש העוסק כולו בעיר העתיקה של ירושלים: יא ליל. בביצוע זה תוכלו לשמוע את שירו של קובי לוריא המושר ע"י נדב

ירושלים של ברזל

ירושלים של ברזל

שיר שכתב מאיר אריאל ע"פ המנגינה של נעמי שמר של "ירושלים של זהב". אריאל, שבמלחמת ששת הימים שרת בירושלים במסגרת חטיבה 55, חטיבת הצנחנים במילואים, כתב שיר זה לאחר שחרור ואיחוד העיר. ביצוע – יהורם גאון במחשכיך ירושלים מצאנו לב אוהב עת באנו להרחיב גבוליך

שיר לכותל

שיר לכותל

מילים: יעקב אורלנד לחן: מרדכי זעירא ביצוע: שושנה דמארי פרצנו דרך שער אריות, אמצנו את העוזי אל המותן, אמרנו לא, כי לא יכול להיות, אבל זה התרחש – הנה הכותל! הינהו שם, עמוד ירושלם. טרופים אליו, שטופי דמים נחלצנו, רק מי שברגליו רץ עם שלם

כותל בירושלים

כותל בירושלים

מילים: דודו ברק לחן: נחצ'ה היימן עוד שיר להרים אשא עוד שיר אל זו ירושלים הד קולי כפעמון עונה ירושלים, לירושלים ואור כתשבץ מזהיר בזוהר יקרות קרא לי בוא אל עירי ירושלים עירי שלי, ירושלים אל עירי ירושלים עירי שלי, ירושלם לילות עם רוחות יסמין

על גבעת התחמושת

על גבעת התחמושת

השיר נכתב ע"י יורם טהרלב והוא מסתמך על ראיון עם לוחמי הקרב ממלחמת ששת הימים על גבעת התחמושת שפורסם בעיתון "במחנה". בין בתי השיר משולבים ציטוטים מהכתבה המדוקלמים תוך כדי השיר ע הציטוטים הם תיאורים של הקרב מנקודת ראותם של לוחמים שהשתתפו בו. שורת המחץ

על כפיו יביא

על כפיו יביא

השיר "על כפיו יביא" בוצע לראשונה ב 1969 והפך ללהיט. באתר של יורם טהרלב, מחבר השיר, ניתן ללמוד על הרקע לכתיבתו: "אחרי מלחמת ששת הימים היה בארץ גל של שירי ניצחון ותהילה. אבל מתחת לפני השטח החלו לרחוש גם זרמים מיסטיים של אמונה בנסים שקרו

שני אליהו

שני אליהו

השיר "שני אליהו" מספר את סיפורם של שני עולי הגרדום אליהו חכים ואליהו בן צורי, שהתנקשו בלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, שגר בקהיר. שני המתנקשים ירו בלורד מוין בעת שהיה במכוניתו והרגוהו. הם נתפסו בעת הימלטם, הועמדו לדין והוצאו להורג בקהיר, ב 22.3.1945, כשהם

הכותל

הכותל

שירו המפורסם של יוסי גמזו נכתב לילה לאחר שחרור העיר העתיקה בששת הימים. גמזו מספר כי ראה את הלוחמים יושבים שפופים ליד שערי העיר העתיקה לאחר הכיבוש, ושהעובדה שהם לא עלצו ולא בזו לאויביהם, אלא ביכו את חבריהם שנפלו גם בשעה זו של התעלות, עשתה

בשערייך ירושלים

בשערייך ירושלים

זהו שירו המפורסם של יוסי גמזו (לחן – בראון יחזקאל) שנכתב בעקבות שחרור העיר בששת הימים. השורה הראשונה מתייחסת לפסוק מתהילים קכ"ב: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם." הפזמון הוא איזכור לשירו של רבי יהודה הלוי, "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך". שירה – יהורם גאון. עוֹמְדוֹת

הקרב האחרון

הקרב האחרון

שירם של חיים חפר ומשה וילנסקי, נכתב ב 1947, מושר ע"י שושנה דמארי. רוח אט תנשוב, תנוע הצמרת, ובחלונך גווע אור הנר, כחלום נוגה בינינו את עוברת, וכל איש אותך זוכר. עם ערב היום, קורא בשמך הנער, והבן לוחש: אימי, אימי… האמנם ילבין שיער ראשך

שיר עד – קרב הראל

שיר עד – קרב הראל

שיר עד – קרב הראל, בביצוע שלישית גשר הירקון. המילים נכתבו ע"י חיים חפר בהסתמך על שיר על מלחמת האזרחים בארה"ב. הוא נכתב כשני עשורים לאחר מלחמת השחרור, ומתאר את הקרבות של חטיבת הראל שנלחמה על ירושלים. מילים: בובי גיבסון, של סילברסטיין ואירווינג גורדון לחן:

ירושלים של זהב

ירושלים של זהב

"ירושלים של זהב" מילים ולחן – נעמי שמר, בכורה עולמית – פסטיבל הזמר תשכ"ז. שיר זה מובא כאן בגרסתו הראשונית, ללא הבית האחרון. שלושה שבועות לאחר פסטיבל זה, פרצה מלחמת ששת הימים, חזרנו אל בורות המים, שופר קרא בהר הבית, ובית נוסף לשיר הקנוני הזה.

'ירושלים של זהב'- נעמי שמר

'ירושלים של זהב'- נעמי שמר

בעמוד זה ניתן לצפות בביצוע ולקרוא את מילות השיר המוכר 'ירושלים של זהב', שהלחינה נעמי שמר. השיר בוצע לראשונה ע"י שולי נתן כחלק מהתכנית האומנותית של פסטיבל הזמר בשנת 67', וזכה במקום הראשון. זאת, למרות כי הוא לא נכלל ברשימת השירים המשתתפים בתחרות, אך השופטים

'ירושלים אשרך'- ר' דוד בוזגלו

'ירושלים אשרך'- ר' דוד בוזגלו

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות הפיוט 'ירושלים אשרך' שחיבר ר' דוד בוזגלו, גדול פייטני יהדות מרוקו. הפיוט מהווה בית ראשון מתוך שיר ארוך שכתב בוזגלו, הכתוב לסירוגין בעברית ובערבית ומשבח את ייחודה וקסמה של העיר, כמו גם את היותה עיר גאולה. לפיוט

'תפילה לירושלים'- שייקה פייקוב

'תפילה לירושלים'- שייקה פייקוב

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של השיר 'תפילה לירושלים', שנכתב ע"י הפזמונאי שייקה פייקוב. השיר מתאר תפילה אישית לשלומה של ירושלים, מנקודת מבטו של ילד הגדל על געגועים וכמיהה לעיר. השיר מבוצע כאן ע"י מלי בורנשטיין ולקוח מתוך האלבום 'שישו את ירושלים'- ערב שירי ירושלים,

אגדת הל"ה

אגדת הל"ה

שיירת הל"ה היתה שיירת לוחמים בפיקודו של דני מס שבאה לתגבר את גוש עציון הנצור במלחמת השחרור. 35 הלוחמים מתוך 40 לוחמי המחלקה, נרצחו וחוללו. פרשה זו היוותה מכה קשה, פיזית ומוראלית. אגדת הל"ה מילים – יורם טהרלב לחן -יוסף הדר שוב לי הביא הרוח

'מעל פסגת הר הצופים'- עמיר בניון

'מעל פסגת הר הצופים'- עמיר בניון

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של עמיר בניון לשיר המוכר 'מעל פסגת הר הצופים', שנכתב בידי אביגדור המאירי ללחן עממי. השיר מתאר את חווית המתבונן על ירושלים מפסגת הר הצופים, ממנה ניתן להשקיף על כל העיר לשלל כיווניה ולחזות ביופייה. השיר מבטא גם את הכמיהה

'המסע לארץ ישראל'- שלמה גרוניך ומקהלת שבא

'המסע לארץ ישראל'- שלמה גרוניך ומקהלת שבא

בעמוד זה ניתן לצפות בביצוע חי לשיר 'המסע לארץ ישראל', המספר את סיפורה של העלייה מאתיופיה דרך הכמיהה לשוב לא"י ולעלות לירושלים, למרות כל התלאות המפרכות והתנאים הבלתי אפשריים עמם נאלצו להתמודד הנודדים במדבר. השיר הולחן ע"י שלמה גרוניך, המבצע אותו יחד עם מקהלת שבא של

'השר משה מונטיפיורי'- יהורם גאון

'השר משה מונטיפיורי'- יהורם גאון

בעמוד זה ניתן להאזין לשיר 'השר משה מנטיפיורי' בביצוע יורם גאון, המספר את סיפורו של אחד מהתורמים הגדולים לירושלים ולמפעל הציוני בעת החדשה- סר משה מונטיפיורי, אשר אחראי לבנייתה של טחנת הקמח המפורסמת בשכונת ימין משה בירושלים ולבנייתן של שתי השכונות הראשונות מחוץ לחומות העיר

'שישו את ירושלים'- צמד דרום

'שישו את ירושלים'- צמד דרום

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של השיר המוכר 'שישו את ירושלים', אותו מבצעים 'צמד דרום'. השיר נכתב ע"י עקיבא נוף (שגן הלחין) בהתבסס על קטע הלקוח מתוך ספר ישעיהו, המתאר את נבואת הנחמה על ירושלים לעתיד לבוא, בה ישמחו וישישו כל אוהביה. גרסה זו של

'שבחי ירושלים'- אביהו מדינה

'שבחי ירושלים'- אביהו מדינה

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של הזמר אביהו מדינה לפיוט המוכר 'שבחי ירושלים'. הפיוט, שמחברו לא ידוע, עוסק בחשיבותה הדתית של העיר ומרכזיותה בעולם היהודי. ההקלטה לקוחה מתוך אלבומו של מדינה 'אין לי מנוח', שיצא בשנת 2004. מילות הפיוט המלא: שבחי ירושלים את עמוניי הללי

'גבעת התחמושת'- להקת פיקוד מרכז

'גבעת התחמושת'- להקת פיקוד מרכז

בעמוד זה ניתן להאזין לשיר 'גבעת התחמושת' בביצוע להקת פיקוד מרכז. השיר, שהפך לאחד השירים המזוהים ביותר הן עם ירושלים והן עם מלחמות ישראל, מתאר מנקודת מבט אישית את הקרב העקוב מדם במלחמת ששת הימים על כיבוש ביה"ס הירדני לשוטרים בירושלים, שכונה 'גבעת התחמושת' לאחר

'אור וירושלים'- הפרברים

'אור וירושלים'- הפרברים

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של צמד 'הפרברים' לשיר 'אור וירושלים'. השיר עוסק ביופייה הייחודי של ירושלים דרך מוטיב האור, המשרה לה נופך כמעט מיסטי. הוא נכתב ע"י יוסף שריג ז"ל, חבר קיבוץ בית השיטה, עבור להקת הגבעטרון, שהקליטה אותו במקור בשנת 1971 כחלק מהאלבום

'ירושלים האחרת'- יזהר כהן

'ירושלים האחרת'- יזהר כהן

בעמוד זה ניתן לצפות בקליפ לשיר 'ירושלים האחרת' בביצוע יזהר כהן, אשר שודר בתכנית 'שביל באמצע שביל בצד' של הטלביזיה החינוכית. השיר, שנכתב ע"י יוסי גמזו והולחן ע"י עמוס מלר, זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר הישראלי והפך לאחד השירים המוכרים מבין שירי ירושלים שנכתבו בעשורים

'על כפיו יביא'- יהורם גאון

'על כפיו יביא'- יהורם גאון

בעמוד זה ניתן להאזין להקלטה של השיר המוכר 'על כפיו יביא' בביצוע יהורם גאון, המתאר את ירושלים מנקודת מבטם של שלושה אנשי מלאכה פשוטים, המחכים לבואו של אליהו הנביא. השיר נכתב ע"י יורם טהרלב והולחן ע"י יאיר רוזנבלום. מילות השיר המלא: ברחובנו הצר גר נגר

'ירושלים של ברזל'- מאיר אריאל

'ירושלים של ברזל'- מאיר אריאל

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע נדיר של מאיר אריאל לשירו המוכר 'ירושלים של ברזל', שנכתב כפרשנות אישית על השיר המוכר 'ירושלים של זהב'. השיר בוצע לראשונה בטקס סיום מלחמת ששת הימים שהתקיים על הר הצופים, במהלכו נאם גם הרמטכ"ל דאז, יצחק רבין ז"ל. בשיר זה

מחרוזת שירי ירושלים

מחרוזת שירי ירושלים

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למחרוזת של 65 שירים העוסקים בירושלים, וביניהם: 'ירושלים של זהב', 'על כפיו יביא', 'אור וירושלים' ועוד שירים מוכרים ואהובים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מפס הקול של ההיסטוריה הישראלית בכלל, ושל ירושלים בפרט.  

באב אל וואד

באב אל וואד

באב אל וואד במחציתה הראשונה של מלחמת העצמאות היתה נתונה ירושלים במצור. שיירות של חטיבת הראל ניסו לפרוץ את הדרך לעיר ברכבים משוריינים דרך שער הגיא, הוא באב אל וואד. שיירות רבות לא הגיעו ליעדן, ולוחמיהן נפלו. שרידי המשוריינים מוצבים כעד אילם לימים ההם, לצידי

שמאל הירדן

שמאל הירדן

שמאל הירדן, הידוע בכינויו "שתי גדות לירדן" הפך לאחר מהמנוני המחתרות הרביזיוניסטיות בארץ בתקופת המאבק במנדט הבריטי. כשפרסם ז'בוטינסקי, מחבר שיר זה, את שירו בעיתון "נתיבות" בשנת 1929 שיצא לאור בקובנה, התווספה לשיר ההערה הבאה: לפני נסיעתו של זאב ז'בוטינסקי לארץ ישראל תיכף אחרי המאורעות,

עלי בריקדות

עלי בריקדות

שיר מרטיט זה נכתב ע"י מיכאל אשבל ביושבו בצינוק הנידונים למוות בבית הכלא המרכזי בירושלים. אשבל נתפס בפעולה של האצ"ל בצריפין. זהו לכאורה שיר אהבה פרטי שנכתב ללחן מוכר של שיר פרטיזנים שכתב יוסל קוטלר והלחין אליהו טיטלבוים, ו"שרה הקטנה" נשואת השיר איננה אלא אמה

חיילים אלמונים

חיילים אלמונים

חיילים אלמונים כשבמשפחה שלי מבקשים לקום לשירת ההמנון, לא מתכוונים ל"התקווה". שרים את "חיילים אלמונים" המנון הלח"י. ככה זה במשפחה הלוחמת. שיר זה חובר והולחן ע"י מפקד ומקים הלח"י, אברהם שטרן, שכינויו המחתרתי היה "יאיר", ב 1932. מילותיו המזעזעות של השיר שקפו תקופה מזעזעת, שההקרבה

'שירו של אבא' ('ייבנה המקדש')- נעמי שמר

'שירו של אבא' ('ייבנה המקדש')- נעמי שמר

בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות השיר 'שירו של אבא' (היידוע יותר כ-'ייבנה המקדש'), אותו כתבה והלחינה נעמי שמר. שיר זה עוסק באפשרות לבנייה מחדש של בית המקדש כאקט של תחייה לאומית, ועל כן מתקשר לתשעה באב ולחורבן הבית. לשיר זה נוצרו מספר ביצועים,

'אם אשכחך ירושלים'- אודי דוידי

'אם אשכחך ירושלים'- אודי דוידי

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של הזמר אודי דוידי לשיר 'אם אשכחך ירושלים', המלווה את טקס שבירת הכוס בחופה. מילות השיר לקוחות מפרק תהלים קלז פס' ה-ו: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי". אודי

הצג פחות תכני מוזיקה

מחשבה

הצג תכני מחשבה נוספים

אגרת מהרמטכ"ל (האחרון) של יהודה לרמטכ"ל (השני) של מדינת ישראל

אגרת מהרמטכ"ל (האחרון) של יהודה לרמטכ"ל (השני) של מדינת ישראל

יגאל ידין היה הרמטכ"ל השני של מדינת ישראל (בגיל 32!) ולמעשה הוא זה שפיקד בפועל על צה"ל במלחמת השחרור, אך את עיקר הקריירה שלו הוא עשה כארכאולוג. ידין חפר אתרים חשובים ביותר באזור מדבר יהודה בהם מצדה, אזור קומרן, ומערות מסתור של לוחמי בר כוכבא

גיוסם של ניצולי השואה למלחמת התקומה

גיוסם של ניצולי השואה למלחמת התקומה

כרזת צו התייצבות "לשרות העם" (מתוך ארכיון צה"ל) שפורסמה כחלק ממאמצי הגיוס של הישוב, החל מפרוץ קרבות מלחמת העצמאות עם הכרזת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947 עוד לפני הקמת המדינה וצה"ל. בכרזה, מודגש כי "מחומות גטו ורשה וממחנות נדחינו, מספינות ההעפלה ומאדמת האבות עולה וגוברת

עובד לידז'ינסקי – הקצין שעוטר פעמיים בעיטור העוז

עובד לידז'ינסקי – הקצין שעוטר פעמיים בעיטור העוז

עובד לידז'ינסקי, שנולד כבן משק ברחובות, היה לוחם בחטיבת יפתח של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. לאחר המלחמה חזר למשק, אך באחד הימים עזב את הבית והתגייס לקורס קצינים והוצב כמפקד בצנחנים. בדצמבר 1955 באחת מהפשיטות על מערכת העמדות הסוריות לחוף הכינרת (מבצע 'עלי זית') הוביל את

הארכיון הציוני המרכזי – המגילות הגנוזות

הארכיון הציוני המרכזי – המגילות הגנוזות

"בצירוף מקרים נדיר, בדיוק באותו יום בו מסתיים המנדט הבריטי בא"י, כ"ט בנובמבר 1947, ראה פרופסור אלעזר סוקניק חלק ממגילה עתיקה, שנמצאה על ידי רועים בדואים, והחליט לרכוש אותה. כך נחשפה אחת מהתגליות הארכאולוגיות הגדולות של המאה ה- 20." כך מתחיל הערך על המגילות הגנוזות באתר

מי היו אלו שכתבו את המגילות הגנוזות?

מי היו אלו שכתבו את המגילות הגנוזות?

פרק של התוכנית "אסכולה" – מדעי היהדות – המגילות הגנוזות. הפרק עוסק במחקריו של פרופ' דוד פלוסר. ד"ר ישראל קנוהל מספר על המגילות הגנוזות והמהפכה שהתחוללה עם גילויין בהבנת תולדות היהדות בימי בית שני. איך ראו עצמם אנשי קומראן? כחלק מהעם או כמורדים? בפרק זה

מדוע נתקדש הכותל?

מדוע נתקדש הכותל?

בעמוד זה ניתן לקרוא הסבר קצר על משמעותו ההסטורית של הכותל, הלקוח מתוך הספר 'כל אחד ממקומו- המדריך ליהדות מעשית', שנכתב ע"י יקיר שגב והרב בני לאו. על פי המסורת, הר הבית, שעליו עמד בית המקדש, קודש על ידי אלוהים בעצמו ונחשב קדוש מעצם מהותו, ואילו

רות קלדרון על בית המקדש

רות קלדרון על בית המקדש

במסורת היהודית בית המקדש הוא הלב, הוא קודש הקודשים, ממנו נברא העולם ובו שוכן האלוהים. האם המבנה ההרוס הזה והחלום להקים אותו מחדש עדיין רלוונטיים עבור ישראל של המאה ה-21? האם סילוק המסגדים של הר הבית ובניית בית המקדש השלישי היא היא גולת הכותרת של

הר הבית – מרכז רוחני וציבורי

הר הבית – מרכז רוחני וציבורי

המאמר שלהלן, בהוצאת יד בן צבי, עוסק בהגדרתו של הר הבית כמרכז של עם ישראל משני ההיבטים: דתי ושלטוני. המאמר עומד על ההבדלים המהותיים בין בית המקדש הראשון והשני. המאמר מתאר את ההיבטים הכלכליים מסחריים שנלוו לחיי הפולחן, כמו העליה לרגל, וכן את חיי היום

בכיה לדורות: הטעויות הפטאליות בירושלים

בכיה לדורות: הטעויות הפטאליות בירושלים

במאמר זה, שפורסם ב"השילוח", כתב העת להגות ולמדיניות, מסביר הפובליציסט ישראל הראל מהן הטעויות הקריטיות שנעשו בירושלים, הן בתש"ח ובעיקר בששת הימים, שלדידו, חמורה מזו של מלחמת העצמאות – "יותר מהבכייה של תש״ח, והיא אכן בכייה לדורות. בתש״ח כלל לא כבשנו. ואילו בתשכ״ז, לאחר שכן

חלוקתה של ירושלים בתש"ח והסיבות לנפילתו של הרובע היהודי

חלוקתה של ירושלים בתש"ח והסיבות לנפילתו של הרובע היהודי

מאמר זה, פרי עטו של פרופסור יהודה לפידות, איש אצל וראש ארגון נתיב, מספר באופן כרונולוגי ומאיר עיניים את השתלשלות המאורעות שהביאה לנפילת העיר העתיקה לידי הליגיון בתש"ח. במאמרו זה, מצטט פרופ' לפידות את בן גוריון האומר: "… אני נגד זה, שאם נכבוש את הדרך

האם הכותל הוא מקום דתי?

האם הכותל הוא מקום דתי?

זהו מאמרו של פרופסור דורון בר, נשיא מכון שכטר ליהדות, בו הוא מספר את סיפורו של הכותל המערבי מאז שחרורו במלחמת ששת הימים, ומעלה דילמות הקשורות אליו, כמו זאת שבכותרת. "הראשוניות של הפולחן המחודש במקום והיעדר סדרים ברורים של תפילה יצרו בעיות מורכבות והניבו כבר

הר הבית בידינו?

הר הבית בידינו?

זמן מה לאחר קריאתו הנרגשת של מוטה גור "הר הבית בידינו", הורה הרמטכ"ל דאז, משה דיין, להוריד את דגל ישראל מההר. לדידו, אין לנו צורך ב"כל הותיקן הזה". הסטטוס קוו שהתגבש בימים ההם בהר השתנה עד היום רק במעט. זהו מאמר פרי עטו של ישראל

'ירושלים של זהב' – עיון בשיר

'ירושלים של זהב' – עיון בשיר

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר של אופיר בן יאיר, בו הוא עוסק בהיבט הרעיוני שעומד בבסיס השיר המוכר 'ירושלים של זהב', תוך כדי ניתוח ספרותי של המקורות עליהם מתבסס השיר. לטענת בן יאיר, השיר מְשמֵש במקביל גם כשיר ישראלי, גם כהמנון ציוני וגם כפיוט

סינדרום ירושלים שלי- אלישע פורת

סינדרום ירושלים שלי- אלישע פורת

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר שכתב המשורר אלישע פורת, העוסק בקשר האישי שלו ירושלים דרך המושג 'סינדרום ירושלים', המתאר תופעה מובחנת וייחודית של אנשים המבקרים לראשונה לעיר (מכל רחבי העולם, יהודים ולא יהודים) ומשתכנעים כי הם למעשה דמויות תנ"כיות (דוד המלך, שלמה המלך וכ'ו)

לשנה הבאה בירושלים הבנויה- מערך לימוד

לשנה הבאה בירושלים הבנויה- מערך לימוד

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק במעמדה של ירושלים בשיח הציבורי כיום. דף הלימוד, שהוכן על-ידי יעל טרן מארגון 'בית הלל', מתמקד בשאלה מהי ירושלים בעבורנו היום – האם היא עיר מפרידה או מחברת? האם היא מציאות או גם חלום? זאת,

יום ירושלים – האתגר

יום ירושלים – האתגר

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק בקונפליקט המצוי באופיו של יום ירושלים. הדף, שהוכן ע"י ארגון יסודות, מעלה את שאלת האחדות והאחידות סביב מקומה וחשיבותה של העיר, בהקשר לויכוח סביב עתידה, מעמדם של תושבי מזרח העיר בה והאם היא אכן מאוחדת, או

מאמץ אחרון לפני ירושלים- מערך לימוד

מאמץ אחרון לפני ירושלים- מערך לימוד

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק בכמיהה לירושלים של יהודי אתיופיה וסיפור הגבורה של עלייתם ארצה. דף הלימוד, שהוכן על-ידי מערכת 'מדרשת' ופנינה (פלגו) גדאי- אגניהו, עוסק בקהילת יהודי אתיופיה- 'ביתא ישראל', וציפייתם במשך אלפי שנים לבואו של יום הגאולה, בו יגשימו

ירושלים לאן? בין חזון למציאות

ירושלים לאן? בין חזון למציאות

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק בשאלה לאן הולכת ירושלים, דרך הפער שבין חזון למציאות והמחלוקת הגיאו-פוליטית סביב ירושלים בימינו. המערך, אותו כתב מיקי דלה טורה מארגון 'גשר', מציג מגוון ציפיות ומשאלות של אישים שונים ביחס לאופייה וצביונה העתידי של ירושלים,

ירושלים טבור העולם- דף לימוד

ירושלים טבור העולם- דף לימוד

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק בתפישה הרואה את ירושלים כ-'טבור העולם'. הדף הוכן ע"י צוות בית המדרש 'אלול'. ירושלים היא מושא הגעגועים היהודי לאורך הדורות, עיר שמשכה, ועדיין מושכת אליה, אנשים מכל הסוגים והדתות- לא רק מהעם היהודי, אלא מכל

מה מיוחד בירושלים? דף לימוד לילדים ונוער

מה מיוחד בירושלים? דף לימוד לילדים ונוער

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק במקומה הייחודי של ירושלים. דף הלימוד, שנכתב ע"י אוריאן ברכה, מיועד בעיקר לילדים ונוער, אך מתאים גם לקהל מבוגר יותר. השאלה העומדת בבסיס הלימוד הינה: מהי חשיבותה של ירושלים ביחס ערים אחרות, שהופכת אותה לבירת ישראל

בן גוריון על ירושלים

בן גוריון על ירושלים

דוד בן גוריון כותב על ירושלים בפרספקטיבה היסטורית 25 שנה לאחר קום המדינה. במאמר זה מנתח בן גוריון את הקשר של עם ישראל לבירתו, את הכיסופים אליה, אבל גם את הקשר של הדתות האחרות לעיר, והמורכבות שיש בה. הוא גם מציע פתרון לבעית הריבונות בה:

הפיוט של בית"ר ירושלים- גיל קופטש

הפיוט של בית"ר ירושלים- גיל קופטש

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר שכתב הבדרן גיל קופטש, העוסק בסיפורו של הפיוט 'מפי אל', הנהוג לשיר בשמחת תורה. רובנו מכירים את הפיוט בתור שיר העידוד הרשמי של אוהדי בית”ר ירושלים – "אין גדולה כמו בית"ר…", מה שמוכיח ביתר תוקף ששיר זה הוא אחד מהפיוטים

מה יש בה בירושלים?

מה יש בה בירושלים?

בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את מערך הלימוד שנכתב בשומר החדש ועוסק בחשיבותה וייחודיותה של ירושלים. יום ירושלים הוא הזדמנות לשאול את עצמינו את השאלה – מה יש בה בירושלים? תפילות אין סוף משובצות בסידור, בהם החלום לשוב לירושלים ולבנותה, מנהגים והלכות רבות מבקשים לשמר את הגעגוע אל

על קַמְצָא וּבַר קַמְצָא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם

על קַמְצָא וּבַר קַמְצָא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם

בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את מערך הלימוד שנכתב בשומר החדש ועוסק במדרש המפורסם על קמצא ובר קמצא. מדובר בסיפור ידוע מאגדות החורבן, המתאר את ימיה האחרונים של ירושלים. ימים אלה, שנות ה-60 לספירה, כוללים יחסים רעועים בקרב היהודים בירושלים, מחלוקות ופלגנות אשר נובעים משנאת

'חורבן ותלישות'- ברל כצנלסון

'חורבן ותלישות'- ברל כצנלסון

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמרו המפורסם והמכונן של ברל כצנלסון 'חורבן ותלישות', אשר הפך לאחד מהמקורות המוכרים והמשפיעים ביותר על עיצוב היחס למסורת היהודית בעולם החילוני בכלל, ובתנועת העבודה בפרט. ברל, שהיה ממנהיגיה הבולטים של התנועה, כתב מאמר זה כמחאה על כך שאחת מתנועות

ירושלים המקוממת מהריסותיה? תפילות הקינה של תשעה באב 1967

ירושלים המקוממת מהריסותיה? תפילות הקינה של תשעה באב 1967

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר מאתר הבלוגים של הספרייה הלאומית, העוסק באופן בו צוין ט' באב בירושלים בשנת 1967, מיד לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים וחיבור הכותל והעיר העתיקה לשטח ירושלים הריבונית. המאמר עוסק בשאלה כיצד בחרו מנהיגי היישוב לציין את יום החורבן והקינות

הצג פחות תכני מחשבה

שונות

הצג תכני שונות נוספים

אגרת מהרמטכ"ל (האחרון) של יהודה לרמטכ"ל (השני) של מדינת ישראל

אגרת מהרמטכ"ל (האחרון) של יהודה לרמטכ"ל (השני) של מדינת ישראל

יגאל ידין היה הרמטכ"ל השני של מדינת ישראל (בגיל 32!) ולמעשה הוא זה שפיקד בפועל על צה"ל במלחמת השחרור, אך את עיקר הקריירה שלו הוא עשה כארכאולוג. ידין חפר אתרים חשובים ביותר באזור מדבר יהודה בהם מצדה, אזור קומרן, ומערות מסתור של לוחמי בר כוכבא

יגאל ידין

יגאל ידין

בסרט זה של כאן חינוכית, מתואר יגאל ידין, לוחם, פוליטיקאי וארכיאולוג. ידין היה הרמטכ"ל השני של צה"ל (שהתמנה לתפקיד זה בגיל 32!), וכארכיאולוג חשף תגליות חשובות במיוחד כגון חלקים גדולים מהחפירות במצדה, וחפירות מערות לוחמי בר כוכבא בנחל חבר. ידין קבור בהר הרצל. אורך הסרטון

לזכרו של יוסף אלמוג (סויסה) ששרת על הצוללת דקר

לזכרו של יוסף אלמוג (סויסה) ששרת על הצוללת דקר

סרטון לזכרו של יוסף אלמוג (סויסה) ששרת על הצוללת דקר וירד איתה למצולות ב30 בינואר 1968. יוסף נולד במרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בגיל שש, המשפחה חיה במושב מבטחים שבמועצה האזורית אשכול. על יוסף באתר יזכור כאשר נמצאה הצוללת דקר, השריד היחיד שנמצא מאיזשהו איש

להביא את לוחמי דקר הביתה

להביא את לוחמי דקר הביתה

סרטונים קצרים על פרשת הצוללת דקר. סרטון (2:17) מתוך פרוייקט הווידאופדיה של חדשות ערוץ 2. מציג את הפרשה באופן תמציתי. בתוכו גם דברי הרמטכ"ל שאול מופז "כשם שמצאנו היום את הדקר, נמשיך ולא נחסוך כל מאמץ, למלא את חובתנו להביא את כל לוחמי צה"ל, השבויים

תעוד מסדר היציאה של צוות הצוללת דקר בנמל פורטסמות, אנגליה 9 בינואר 1968.

תעוד מסדר היציאה של צוות הצוללת דקר בנמל פורטסמות, אנגליה 9 בינואר 1968.

8:35 דקות צילום (ללא קול) מארכיון צה"ל ומערכת הביטחון  של טקס השקת הצוללת דקר שהתקיים בנמל פורטסמות באנגליה, ב9 בינואר 1968 עם יציאתה של הצוללת בהפלגה לנמל חיפה ממנה לא שבה.  בצילומים נראים הלוחמים במסדר על המזח, ואחר כך על הצוללת המסומנת בסימן שהפך מאז

תעוד צוות הצוללת דקר בשבוע הראשון של ההפלגה ארצה ינואר 1968.

תעוד צוות הצוללת דקר בשבוע הראשון של ההפלגה ארצה ינואר 1968.

כתבתם של ערן סיקורל ואייל שחר על התיעוד הנדיר של כתב  קול ישראל ערן שורר, כשהפליג עם צוות הצוללת דקר בששת הימים הראשונים של הפלגתה ארצה, שבוע לפני טביעתה. שורר עזב את הצוללת כשעגנה בגיברלטר ובידיו ההקלטה הנדירה. לאחר שטבעה הצוללת הבין שורר איזה אוצר נשאר

סרטים ארוכים על הצוללת דקר

סרטים ארוכים על הצוללת דקר

ראשון, סרט באורך 47 דקות, של ערוץ נשיונל- גאוגרפיק (באנגלית עם כתוביות בעברית) המתאר בצורה מרגשת ומרתקת את פרשת הצוללת דקר מראשיתה ועד מציאתה, 31 שנים וארבעה חודשים לאחר שנעלמה, בעומק 3 קילומטרים בלב ים. הסרט מתאר בצורה טובה את המחוייבות העמוקה של חיל הים

אנדרטת נצר אחרון בשביל המחבר בין יד ושם והר הרצל

אנדרטת נצר אחרון בשביל המחבר בין יד ושם והר הרצל

סרטון קצר (2 דקות) שהופק לצורך טקס הדלקת המשואות בשנת 2000, בו הדליק משואה יוזם הקמת אנדרטת 'נצר אחרון' יהודה שטרנפלד כהוקרה על מפעלו. האנדרטה הוקמה בשביל הסמלי המחבר בין יד ושם והר הרצל לזכר 433 הנופלים במערכות ישראל שהיו נצר אחרון למשפחתם שנספתה כולה

קרב המיתלה וגבורתו של יהודה קן דרור

קרב המיתלה וגבורתו של יהודה קן דרור

סרט (8 דקות) המתאר את הקרב שהתחולל במיצר המיתלה במלחמת סיני (מבצע קדש) ב1956. חטיבת הצנחנים הוצנחה בתחילת המבצע במרחק 200 ק"מ מהגבול בעומק סיני. אריק שרון המח"ט רצה להתקדם אל מעבר למעבר צר בין הרים שנקרא 'מעבר המיתלה' כדי לתפוס עמדות יותר טובות, אך

נאום חיים הרצוג בעצרת האו"מ בתגובה להחלטה נגד הציונות

נאום חיים הרצוג בעצרת האו"מ בתגובה להחלטה נגד הציונות

סרטון (3 דקות) המביא את עיקרי נאומו של שגריר ישראל באו"ם, מי שהיה אחר כך נשיא המדינה השישי, חיים הרצוג, מ10 בנובמבר 1975 (יום השנה לליל הבדולח), בתגובה להחלטה מספר 3379 שקבעה כי הציונות היא "צורה של גזענות ושל אפליה גזעית" והשוותה אותה למשטר האפרטהייד

הלוויה הראשונה בהר הרצל (חללי לטרון והל"ה)

הלוויה הראשונה בהר הרצל (חללי לטרון והל"ה)

סרטון קצר (2 דקות) של הלוויה הראשונה שהתקיימה בהר הרצל מתוך יומן 'כרמל' בצילומו של הצלם נתן אקסלרוד. הלוויה התקיימה ב17 בנובמבר 1949, כחצי שנה לאחר תום הקרבות של מלחמת העצמאות. בלוויה הובאו למנוחות 323 חללי מלחמת העצמאות שנקברו עד אז בקבורה זמנית. אלו היו

מציאת כתובת הקדשה לאדריאנוס קיסר בירושלים – ומשמעותה

מציאת כתובת הקדשה לאדריאנוס קיסר בירושלים – ומשמעותה

כתבה קצרה (2:30 דקות) מהערוץ הראשון על מציאת כתובת הקדשה לקיסר אדריאנוס, הקיסר שהביס את בר כוכבא, באזור שער שכם בירושלים. זהו למעשה חציה השני של כתובת אבן שחציה הראשון נמצא כבר לפני 100 שנה אך רק עכשיו עם מציאת החצי השני ניתן לתארך את

חורבן בית שני מזוית קומית

חורבן בית שני מזוית קומית

תוכנית הסאטירה "היהודים באים", הפיקה פרק שלם על חשמונאים, יוסף בן מתתיהו, מלחמת הצדוקים, הקנאים והפרושים, כמה רומאים וחורבן הבית. 26 דקות של סאטירה נוקבת הרלוונטית גם לימינו.

חורבן בית ראשון

חורבן בית ראשון

סרטון זה, באורך שבע וחצי דקות, ממחיש באנימציה והצגת תגליות ארכאולוגיות, את חורבן בית ראשון ע"י נבוכדנצר מלך בבל, צעד אחר צעד. הופק ע"י מכון מגלי"ם.

סמינר חקר ירושלים- חוברת מקורות

סמינר חקר ירושלים- חוברת מקורות

בעמוד זה ניתן למצוא את חוברת המקורות המלאה לסמינר חקר ירושלים, שהוכנה במדרשת עין פרת. החוברת מכילה מידע רלבנטי על ההיסטוריה, המתחים הפוליטיים, הדמוגרפיה והתרבות של העיר בת אלפי השנים, כמו גם מקורות וקטעי קריאה שנכתבו על העיר בתקופות שונות.

יומן נדיר של פתיחת מוזיאון ישראל

יומן נדיר של פתיחת מוזיאון ישראל

סרטון קצר ומרגש המתאר את פתיחת מוזיאון ישראל בשנת 1965 מארכיון אולפני הרצליה. ראש הממשלה דאז, מר לוי אשכול אמר בדברי ברכתו: "במקביל לקיבוץ הגלויות של עם ישראל בגוף, מסמל מוזיאון זה את קיבוץ עם ישראל ברוח". אורך הסרטון – כדקה וחצי.

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל

  בתחילת שנות השישים הקימה חברת סולל בונה את מוזיאון ישראל על פי החלטת דוד בן גוריון. האדריכל אל מנספלד תכנן את המבנים המשתלבים בהרי ירושלים וזכה על כך לשבחים ברחבי העולם. בסרט מספר בהתרגשות גמלאי סולל בונה, אליעזר רהט, איך בנו את המוזיאון היפיפה

המגילות הגנוזות – האוצר השמור במדינה

המגילות הגנוזות – האוצר השמור במדינה

  סרט של רשות העתיקות ובו מתועדת חשיפת המתקן הסודי בו מאוכסנות המגילות הגנוזות. זהו האוסף הקדום והגדול ביותר של כתבים יהודיים המתוארכים לסוף ימי בית שני. הוא נחשב לאחד מהאוצרות הארכאולוגים החשובים ביותר בעולם. מגילות קומראן נמצאו במערות לחוף ים המלח בשנות החמישים של

סוד מגילת קומראן

סוד מגילת קומראן

אוסף של פיסות קלף אלו, הטריד את מנוחת החוקרים שנים רבות. אלו הם שרידי מגילת קומראן, שאת משמעותה לא הצליחו החוקרים לבאר, עד שהצטרף לצוות חוקר האקדמיה ללשון העברית. בעזרת מצלמות משוכללות ומחשבה מקורית, הצליחו החוקרים לפצח את החידה. אורך הסרטון של "כאן" תאגיד השידור

המגילות הגנוזות . COM

המגילות הגנוזות . COM

חדשות ערוץ 2 מדווחים על מיזם חדש של גוגל, המאפשר צפיה במגילות הגנוזות בלחיצת כפתור. בסרטון להלן תוכלו לראות את המגילות עצמן.

פינות וסודות במגדל דוד

פינות וסודות במגדל דוד

בעמוד זה ניתן למצוא סרטון קצר (כ-4 דקות) המתאר את הפינות המיוחדות והסודות שניתן לגלות במוזיאון מגדל דוד. הסרטון, שהופק ע"י אתר allaboutjerusalem,  מומלץ עבור אלו המתכננים ביקור במתחם או מתעתדים לבקר בו, ורוצים להכיר אותו קצת לפני כן על מנת להפוך את חווית הביקורת למשמעותית

מגילות קומראן בהיכל הספר

מגילות קומראן בהיכל הספר

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למסמך מידע מפורט על מגילות קומראן (המגילות הגנוזות) אשר שוכנות בהיכל הספר ומהוות את אחד המיצגים המרכזיים במקום. המסמך מפרט את ההיסטוריה העשירה והחשיבות הרבה של המגילות, כמו גם את סיפור גילויין המרתק והבאתן לתצוגה בהיכל. המידע לקוח מתוך אתר

היכל הספר- מידע שימושי ומפה

היכל הספר- מידע שימושי ומפה

בעמוד זה ניתן לקרוא מסמך מידע שימושי על היכל הספר, ההיסטוריה של המבנה והחשיבות ההיסטורית והתרבותית שלו, כמו גם מפה לשימושם של המבקרים במקום. המידע והמפה לקוחים מתוך אתר מוזיאון ישראל (אשר ההיכל שוכן בתחומו). הטקסט המלא: התנ"ך הוא ספר היסוד של עם ישראל. מרבית

JLM I♡U זאת הייתה 2017

JLM I♡U זאת הייתה 2017

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-5 דקות) של קטע 'ספוקן וורד' (באנגלית עם כתוביות בעברית) המוקדש לירושלים והחיים בה במבט עכשווי. הקטע נוצר ע"י האמנית המכונה belief וארגון רוח חדשה.

הפעם הראשונה בכותל- משה עמירב

הפעם הראשונה בכותל- משה עמירב

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע שכתב הצנחן משה עמירב, המספר על הפעם הראשונה בחייו בה הגיע לכותל, כחייל במלחמת ששת הימים: יום שני, 5 ביוני 1967, הגעתי לירושלים המערבית כחייל בחטיבת הצנחנים. כל אותו הלילה התקדמנו מבית לבית תחת אש תופת. הגדוד התקדם מזרחה, וידעתי כי הכיוון

הכותל הקטן

הכותל הקטן

בעמוד זה ניתן למצוא מסמך מידע קצר על 'הכותל הקטן', הלקוח מתוך הספר 'כל אחד ממקומו- המדריך ליהדות מעשית'. מלבד הרבה המוכרת, ישנם חלקים נוספים מהכותל הנגישים לציבור, הנמצאים הן במנהרות הכותל והן בתעלת הניקוז שנחשפה מתחת לרחוב ההרודיאני כחלק מחפירות עיר דוד. אתר תפילה מקובל וותיק

מנהרות הכותל

מנהרות הכותל

אנחנו מכירים את הכותל המערבי, נכון? ובכן, אנחנו מכירים רק 70 מתוך כמעט 500 המטרים שלו. רוב הכותל נמצא תחת בתי הרובע המוסלמי. בכדי לראות את כל אורכו של הכותל צריך לרדת למעבה האדמה, אל מנהרות הכותל. מדובר במערך חללים ומחילות מתקופות שונות. ההולך בהן

חילונים ותשעה באב

חילונים ותשעה באב

מה, לאדם חילוני אין סיבה להתאבל על חורבן בית המקדש? לא. ההתאבלות צריכה לבוא מהמקום הלאומי. כי בית המקדש אינו רק מקום דתי, אלא דווקא מקום מאחד. עובדה: שלוש פעמים בשנה כולם באו אליו. כך נאמר בסרטון הקצר (2:33) של תאגיד השידור "כאן". זוית אחרת

תיעוד נדיר של רב הכותל הראשון ורעייתו, שנפלו ברובע היהודי במלחמת השחרור

תיעוד נדיר של רב הכותל הראשון ורעייתו, שנפלו ברובע היהודי במלחמת השחרור

"אם נגזר על מן דהוא לעלות קרבן על קדושת ירושלים העתיקה ומקומותיה הקדושים, הרי אני מחויב בכך יותר מכל אדם אחר…" כך כתב הרב אורנשטיין שמונה ב 1930 לרב הכותל וכיהן בתפקידו זה עד 1948, כשנהרג בקרבות על הרובע היהודי. רעייתו נפגעה דקות ספורות לאחר

סיפורו של צנחן

סיפורו של צנחן

בסרטון זה ניתן לראות את צבי פרידמן, אחד מהצנחנים ששחררו את הכותל, מספר על הרגעים המרגשים. בויקיציטוט הוא כותב: "את "סיפורו של צנחן" כתבתי ב- 8 ביוני 1967 בשכבי פצוע בבית-החולים "הדסה" בירושלים, מחכה לניתוח להוצאתו של רסיס פגז קטן עשוי מנחושת, שחדר לראשי במהלך

הסכסוך בכותל בזמן המנדט

הסכסוך בכותל בזמן המנדט

יום כיפור תרפ"ט (1928). מאות יהודים ברחבת הכותל, והשמש מעמיד מחיצה בין הנשים לגברים. הערבים רואים במעשה זה הפרת הסטטוס קוו ודורשים להסירה. היהודים מבקשים דחיה עד לאחר היום הקדוש, אך הבריטים מסירים את המחיצה בכח. דבר זה מהווה רוח גבית לערבים, שיוצאים מהמסגדים משולהבים

ולנו יש חובייזה

ולנו יש חובייזה

  ירושלים במצור, השיירות נורות בדרך, ויש רעב אמיתי בעיר. אנשי ירושלים יצאו ללקט מה שיש, ומה שהיה זו החלמית, החובייזה. באמצעות סרטון זה תוכלו לטעום את טעם המצור, לא כביטוי אלא באמת. באתר זה תוכלו ללמוד על יתרונותיה התזונתיים של החוביזה, ובאתר צמח השדה

מה קורה לפתקים בכותל?

מה קורה לפתקים בכותל?

תהיתם מה קורה עם הפתקים שהטמנתם בכותל? בסרטון זה תקבלו את כל התשובות. הרב רבינוביץ', רב הכותל, מסביר שבכל שנה "עושים פסח", אוספים את כל הפתקים ושמים אותם בגניזה. זוהי כתבה מאתר קשת בנושא, ממנה עולה כי ניקוי הפתקים לא נעשה רק פעם בשנה.

הכותל 24/7

הכותל 24/7

https://www.thekotel.org/kotel/kotel_cameras/ הקרן למורשת הכותל המערבי הציבה מצלמות המשדרות לאתר הקרן 24 שעות ביממה את המתרחש ברחבת הכותל, רחבת התפילה וקשת וילסון, כך שגם מי שאינו נמצא במקום בגופו, יוכל להתעדכן, לצפות בבר מצווה או בתפילה, ולהרגיש חלק מהמקום. מוזמנים להכנס.

בתי הכלא המנדטוריים

בתי הכלא המנדטוריים

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי בתי הכלא המדנטוריים בארץ, שיכול לשמש לסיורים באתרים היסטוריים הרלבנטיים לתקופה, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. בתי הכלא המנדטוריים מערכת המשפט ואכיפת החוק המנדטורית כללה בין היתר בתי דין אזרחיים וצבאיים, משטרה (Palestinian Police) ושירות בתי סוהר (Palestinian Prison).

תקופת השלטון הבריטי- חומר רקע

תקופת השלטון הבריטי- חומר רקע

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי תקופת השלטון הבריטי, שיכולה לשמש לסיורים באתרים היסטוריים בירושלים, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. רקע לתקופה: כיבוש הארץ על ידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה (1918-1917) הביא לסיומן של 400 שנות שלטון עות׳מאני, שהפך מושחת ונחשל והתנגד לפעילות הציונית

מוזיאון אסירי המחתרות- תולדות המבנה

מוזיאון אסירי המחתרות- תולדות המבנה

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי אודות המבנה של מוזיאון אסירי המחתרות וההיסטוריה העשירה שלו. תולדות המבנה בשלהי תקופת השלטון העות׳מאני בארץ ישראל, ביקשו מעצמות אירופה להעמיק את אחיזתן בארץ הקודש באמצעים שונים ובהם עידוד ביקורי צליינים נוצריים. במסגרת זו בנו הרוסים בירושלים, בשנות השישים

עולי הגרדום

עולי הגרדום

עולי הגרדום, או הרוגי המלכות, הם 12 חברי המחתרות אצ"ל ולח"י שהוצאו להורג ע"י המנדט הבריטי אחרי שנדונו למוות בתליה. אלו שמותיהם: שמונה מהם נתלו בישראל: שלמה בן יוסף, דב גרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר. שניים מהם נתלו במצרים: אליהו בית-צורי

כיכר בתי מחסה: תשי"ז-תש"ח

כיכר בתי מחסה: תשי"ז-תש"ח

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי כיכר בתי מחסה ברובע היהודי, חשיבותו ההיסטורית של האתר ומרכזיותו במורשת הקרב על ירושלים. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת. בשנת 1947, חיו ברובע היהודי כ-2500 איש (כעשירית מהעיר העתיקה כולה),

תמונות נדירות של הכותל מיד לאחר השחרור

תמונות נדירות של הכותל מיד לאחר השחרור

הספריה הלאומית פרסמה תמונות נדירות מאוסף מיוחד שצולמו בשבוע הראשון לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. בתמונות תוכלו לראות מתפללים מגיעים לכותל ונוגעים באבניו הגדולות, לראשונה מזה 19 שנה. כאן תוכלו לראות מספר תמונות מארכיון קק"ל מאותה תקופה. שיא ההתלהבות היה בחג השבועות, ימים

ברכת הכהנים מכתף הינום ירושלים

ברכת הכהנים מכתף הינום ירושלים

בעמוד זה ניתן למצוא מידע על נוסח ברכת כהנים הקדום שנמצא בכתף הינום, אשר לה חשיבות היסטורית וארכיאולוגית רבה. ברכת הכהנים מכתף הינום ירושלים זוהי עדות כתובה, מימי בית ראשון, לפסוקי תנ״ך. ב״כתף הינום״, סמוך למרכז מורשת בגין נתגלו במערת קבורה מימי בית ראשון שתי

כתובת תל דן

כתובת תל דן

בעמוד זה ניתן למצוא מסמך תמציתי על כתובת תל דן, ההיסטוריה שלה וחשיבותה לחיי העם בתקופת המקרא. כתובת תל דן כתובת דן התגלתה בשנת 1993 ע״י חופרי התל מטעם מכון נלסון גליק למקרא ועתיקות בירושלים. הכתובת היא מצבת ניצחון ארמית שהוצבה בשער העיר דן. לצערנו

כתר ארם-צובא בהיכל הספר

כתר ארם-צובא בהיכל הספר

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי ספר כתר ארם צובא, הרקע לכתיבתו ומקומו החשוב בהיסטוריה היהודית. כתר ארם-צובא לפני כאלף שנים נכתב בטבריה אחד הספרים החשובים בעולם – העותק המושלם, המהימן והמדויק ביותר של התנ״ך זהו ״כתר ארם צובא״.זהו כתב יד של ספר התנ״ך

המלחמה על עין כרם בתש"ח ופלוגת יהונתן

המלחמה על עין כרם בתש"ח ופלוגת יהונתן

בעמוד זה ניתן למצוא מסמך הדרכה לסיפור הקרב על עין כרם בתש"ח, פלוגת יהונתן ותצפית על עין כרם. המידע לקוח מתוך חוברת ההדרכה של מסע ישראלי.

פרשת טוביאנסקי – כתם על צה"ל

פרשת טוביאנסקי – כתם על צה"ל

בעשר הדקות הראשונות של התוכנית, מסופר סיפורו של מאיר טוביאנסקי, קצין בצה"ל, שהוצא להורג במהלך מלחמת השחרור לאחר שהורשע במשפט בזק. הבימאי ריקי שלח שעשה סרט על הפרשה וחיים רמון, לשעבר שר וחבר כנסת, מספרים בסרטון זה על אחת הפרשות האפלות בתולדות מערכת הביטחון.

בעיניו של לוחם

בעיניו של לוחם

מלחמת העצמאות מתוארת דרך יומנו של אמנון, החל מיום ההצבעה באו"ם ועד להקמת צ.ה.ל. התהליך מהתארגנות היישוב להגנתו ועד לנטילת היוזמה להתקפה, מובא בתמונות הבאות" : דצמבר 1947 משמר צינור המים בנגב. ינואר 1948 ההגנה על הרובע היהודי בעיר העתיקה. פברואר 1948 פיצוץ גשר על

הקרב על העיר העתיקה בעיני Palestine films

הקרב על העיר העתיקה בעיני Palestine films

יומן חדשות מארכיון המדינה בשם "ישראל במערכה", המתאר את מלחמת העצמאות. ניתן לראות בו את הקרב על העיר העתיקה ירושלים תחת אש ירדנית, את המלך עבדאללה מתפלל בירושלים, את אבא אבן באו"ם ביוני 1948. צילומים של שבויים ערבים, קרבות יריות לעבר מטוס מצרי בת"א, שיירות

בפקודתך לחם, בפקודתך נפל! דוד בן גוריון ואב שכול

בפקודתך לחם, בפקודתך נפל! דוד בן גוריון ואב שכול

ציר מעלה בית חורון מצפון לעיר, נקרא היום כביש 433, היווה דרך חשובה לירושלים עוד מימי יהודה המכבי. במלחמת השחרור התנכלו הערבים לתחבורה הציבורית שנסעה לעטרות ולנווה יעקב (היישובים היהודים שעל הציר). ההגנה החליטה לצאת למבצע שיפסיק התנכלויות אלו. שמו של המבצע: "מבצע שמואל" ומפקדו

צנחנים בוכים בכותל

צנחנים בוכים בכותל

סיפורו של הצילום המפורסם ביותר ממלחמת ששת הימים, שבו הצלם דוד רובינגר לוכד במצלמתו שלושה צנחנים ששחררו את הכותל, ב-7 ביוני 1967. ההתרגשות מהמעמד נתנה השראה גם למשורר חיים גורי לחבר שיר בנושא: הכותל הזה שמע הרבה תפילות הכותל הזה ראה הרבה חומות נוֹפלות הכותל

ביאליק נואם בפתיחת האוניברסיטה העברית

ביאליק נואם בפתיחת האוניברסיטה העברית

"יום גדול וקדוש לאדוננו ולעמנו" "ברגע הזה הדליק ישראל על הר הצופים את הנר הראשון לחנוכת חיי רוחו" אמר ביאליק בחנוכת האוניברסיטה שעל הר הצופים. בנאום מרגש המובא כאן, שנישא בניסן תרפ"א (אפריל 1925) מנתח ביאליק את ה"סיבוב" שעשה העם היהודי: בגולה לא היה לו

הצצה לנקבת השילוח ומערת חזקיהו

הצצה לנקבת השילוח ומערת חזקיהו

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון הדרכה קצר (כ-2 דקות) של שחר שילה מאתר 'עיר דוד', המציג את אחד האתרים החשובים והמרכזיים מבחינה ארכיאולוגית והיסטורית ליהודים במהלך ההיסטוריה: נקבת השילוח (נקבת חזקיה), שהינה אחת מהאטרקציות המרכזיות בירושלים. הנקבה מוזכרת במקרא בספר ישעיהו בתקופתו של המלך חזקיה,

ביקור האפיפיור בירושלים

ביקור האפיפיור בירושלים

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר המתעד את הביקור שערך בשנת 2009 האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בירושלים. הסרטון מתעד את הביקור של האפיפיור במקומות הקדושים לנצרות בעיר (ובישראל בכלל) ואת מפגשיו עם הרבנים הראשיים לישראל ונשיא המדינה דאז, שמעון פרס. הסרטון מאפשר הצצה לעולמה של הנצרות

ירושלים- כך זה נראה לפני 100 שנה

ירושלים- כך זה נראה לפני 100 שנה

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון תיעודי קצר (כ-8 דקות) ונדיר משנת 1918, המציג את חיי היום יום בעיר העתיקה, בכותל המערבי, בשוק וברחוב יפו. כמו כן, הוא מתמקד במקומות הקדושים ליהודים בעיר: קבר דוד, קבר רחל, מעיין השילוח ויד אבשלום. הסרט (האילם במקור), שנערך על

לבד על החומות – סיפורם של לוחמי הרובע היהודי בתש"ח

לבד על החומות – סיפורם של לוחמי הרובע היהודי בתש"ח

בעמוד זה ניתן לצפות בסרט תיעודי באורך מלא (כ-50 דקות) המגולל את סיפורם של לוחמי צה"ל שלחמו להגנת הרובע היהודי בירושלים במלחמת העצמאות (1948). הסרט מכיל תיעוד שיחות עם לוחמים רבים שהשתתפו בקרבות, המסבירים על חשיבותו האסטרטגית וההיסטורית של הרובע היהודי, על אף שטחו הקטן

bitemojo- יוצאים לאכול בעיר העתיקה

bitemojo- יוצאים לאכול בעיר העתיקה

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כדקה וחצי), המציג את האפשרות ליהנות מסיור אוכל בשוק מחנה יהודה שבירושלים, המכיל מגוון רחב של סגנונות קולינריים, ריחות, טעמים ומסעדות. הסרטון הופק ע"י ארגון allaboutjerusalem המקדם תיירות בירושלים.

הצצה נדירה לירושלים העתיקה

הצצה נדירה לירושלים העתיקה

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון של מדריך הטיולים צחי שקד, המכיל תמונות ישנות ונדירות של ירושלים העתיקה (החל משנת 1853 והלאה). הצפייה בסרטון מאפשרת הצצה להיסטוריה, הארכיאולוגיה והגאוגרפיה הייחודית של העיר והמקומות הידועים בכל העולם בשל כך: הר הבית והכותל המערבי, כנסיית הקבר הקדוש, כיפת

הסטוריה תאטרלית של ירושלים

הסטוריה תאטרלית של ירושלים

בעמוד זה ניתן לצפות במערכון של חברי תיאטרון 'האינקובטור' וקבוצת 'המטבחון', המתארים את ההיסטוריה של ירושלים בחמש דקות ובאופן הומוריסטי ומשעשע. חברי הקבוצה מעניקים מבט אחר על ההיסטוריה רבת התהפוכות של העיר, ומאפשרים הצצה ל-4000 שנות היסטוריה ירושלמית בשבע וקצת דקות… הסרטון הופק ופורסם במקור

אתרי טבע, מורשת ונוף בישראל

אתרי טבע, מורשת ונוף בישראל

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון ארוך יחסית (כ-9 דקות) העוסק באתרי טבע, מורשת ונוף בישראל. הסרטון מכיל צילומי אוויר באיכות גבוהה, ומלווה בכתוביות באנגלית. המקומות והאתרים המוצגים בסרטון: העיר העתיקה, תל אביב, מצדה, היכל הספר ועוד. הסרטון הופק ופורסם ע"י 'אוצרות ישראל'.  

מקומות לא מוכרים בעיר העתיקה בירושלים

מקומות לא מוכרים בעיר העתיקה בירושלים

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון ארוך יחסית (כ-8 דקות) העוסק במקומות ואתרים בעיר העתיקה בירושלים המוכרים פחות לציבור הרחב. בעיר העתיקה בירושלים יש הרבה יותר מה להציע מאשר רק את הכותל וכנסיית הקבר: הכותל הקטן, תצפית גגות, הכנסייה הארמנית סנט. ג'יימס, ההוספיס האוסטרי, חנות הצילום של

אתרים ארכאולוגיים בישראל

אתרים ארכאולוגיים בישראל

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-2 דקות) של תצלומי אוויר ממגוון אתרים ארכאולוגיים חשובים בישראל, כגון: תל מגידו, כפר נחום, סוסיתא, כוכב הירדן ועוד. הסרטון הופק ופורסם ע"י 'חולות נודדים'.  

הצג פחות תכני שונות