ירושלים – מידע כללי

גרסאות שונות

הצג תכני גרסאות שונות נוספים

ציון הלא תשאלי – רבי יהודה הלוי

ציון הלא תשאלי – רבי יהודה הלוי

שיר זה, מאת רבי יהודה הלוי, מבטא את אהבתו, כמיהתו וגעגועיו לירושלים. רבי יהודה הלוי היה פילוסוף ומשורר, נולד בצפון ספרד בסוף המאה ה- 11, כתב שירים ופיוטים רבים ואת ספר הכוזרי. האגדה מספרת כי עלה לירושלים, אל מול מקום המקדש קרא את שירו זה, ושם

"בכי של התרוממות נפש" חייל מספר על כיבוש העיר העתיקה

"בכי של התרוממות נפש" חייל מספר על כיבוש העיר העתיקה

"אנו יושבים על הרכס הצופה אל ירושלים העתיקה, עוד מעט אנו עומדים להיכנס אליה. העיר העתיקה של ירושלים, שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה, אנחנו נהיה הראשונים להיכנס אליה. העם היהודי מחכה לניצחוננו. עם ישראל מחכה לשעה היסטורית זו. היו גאים ובהצלחה, לנוע, לנוע

הפליטים הערבים

הפליטים הערבים

פרק 18 של "עמוד האש", התוכנית המונומנטלית של הערוץ הראשון. כעבור שש וחצי דקות מתחילת הפרק, אומר הקרין: " 30,000 ערבים בעלי יכולת, עזבו את בתיהם לצאת לחוץ לארץ, לארצות ערב השכנות. זה היה הגל הראשון בתהליך שחולל את בעית פליטי פלסטין." לעומת זאת, טוענת

רבי עקיבא והשועלים

רבי עקיבא והשועלים

מדרש מפורסם על רבי עקיבא, המוצא נחמה בחורבן ירושלים. ״ר׳׳ג ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא… היו עולין לירושלים. כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים. התחילו הן בוכין ור׳׳ע מצחק. אמרו לו מפני

בן-גוריון מודיע בכנסת כי ירושלים היא בירת ישראל

בן-גוריון מודיע בכנסת כי ירושלים היא בירת ישראל

29.11.47, העצרת הכללית של האומות המאוחדות מודיעה על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. בהודעתה זו היא מדגישה כי ירושלים תהיה בין לאומית. ב 5.12.49, ערב דיון נוסף באום בנושא ירושלים, מכריז בן גוריון בכנסת כי ירושלים היא "בירת הנצח של ישראל" ו"לב לבה של מדינת

​ 'שיר המעלות' לירושלים- תהלים קט"ו

​ 'שיר המעלות' לירושלים- תהלים קט"ו

בעמוד זה ניתן לקרוא את מזמור קכ"ב בתהלים, הלקוח מתוך סדרת מזמורי 'שיר למעלות' ומוקדש לירושלים. לפי המסורת, מזמורי תהלים נכתבו ע"י דוד המלך, שהיה הראשון לבסס את ירושלים כבירת ישראל. מילות המזמור המלא: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד: שָׂמַחְתִּי, בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ. עֹמְדוֹת, הָיוּ

ירושלים – לב העולם פועם

ירושלים – לב העולם פועם

בעמוד זה ניתן לקרוא את שירו של המשורר הצעיר בן זממנו שלומי אספר, המתאר את ירושלים מנקודת מבט מודרנית עכשווית. השיר מתאר את ירושלים כעיר המחברת בין עבר עשיר והיסטוריה ארוכה מאידך, לבין עיר צעירה ותוססת מאידך. מילות השיר המלא: לך בעיר הישנה, כאן הרחובות

לצנחנים כובשי הכותל- מוטה גור

לצנחנים כובשי הכותל- מוטה גור

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר מתוך נאומו של מוטה (משה) גור, מפקד חטיבת הצנחים במלחמת ששת הימים, ללוחמיו. הדברים נאמרו כחלק מטקס סיום המלחמה שנערך בהר הצופים, בו נאם גם הרמטכ"ל דאז, יצחק רבין ז"ל. דבריו של גור מבטאים את החשיבות ההיסטורית של מעשה

על חורבנה ותיקונה של ירושלים- מתוך מכתב הרמב"ן לבנו

על חורבנה ותיקונה של ירושלים- מתוך מכתב הרמב"ן לבנו

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר מתוך מכתב שכתב הרמב"ן (רבי משה בן נחמן)- מחשובי ההוגים והפרשנים בימי הביניים, לבנו בשנת 1268. במכתב, אותו כתב הרמב"ן במהלך ביקורו בעיר, הוא מציג את תפישתו הדתית ביחס לירושלים החרבה, והאמונה המקובלת כי לעתיד לבוא היא תקום ותיכונן

הרצל על ירושלים- דמיון ומציאות

הרצל על ירושלים- דמיון ומציאות

בעמוד זה ניתן לקרוא מבחר קטעים שכתב חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, במהלך ביקורו בירושלים בשנת 1898. בקטעים אלו מתאר הרצל את התרשמותו העמוקה מהעיר, בה ביקר לראשונה כחלק מביקורו הראשון בארץ בסוף חודש אוקטובר ותחילת חודש נובמבר 1898. שמטרתו העיקרית הייתה להיפגש עם הקיסר

הצג פחות תכני גרסאות שונות

מדריכים

הצג תכני מדריכים נוספים

ההיסטוריה המרתקת של ירושלים בתקופת התנ”ך על קצה המזלג

ההיסטוריה המרתקת של ירושלים בתקופת התנ”ך על קצה המזלג

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר מתוך אתר 'קסם התנ"ך' של ד"ר חיה שרגא בן איון, המתאר באופן תמציתי את ההיסטוריה המרתקת של ירושלים בתקופת התנ"ך רבת התהפוכות, התככים והקונפליקטים- מבית ומבחוץ. המאמר מחולק לשני פרקים מרכזיים: ♦  ירושלים לפני הכיבוש של דוד המלך ♦

הסטוריה תאטרלית של ירושלים

הסטוריה תאטרלית של ירושלים

בעמוד זה ניתן לצפות במערכון של חברי תיאטרון 'האינקובטור' וקבוצת 'המטבחון', המתארים את ההיסטוריה של ירושלים בחמש דקות ובאופן הומוריסטי ומשעשע. חברי הקבוצה מעניקים מבט אחר על ההיסטוריה רבת התהפוכות של העיר, ומאפשרים הצצה ל-4000 שנות היסטוריה ירושלמית בשבע וקצת דקות… הסרטון הופק ופורסם במקור

ההיסטוריה המרגשת של 4,000 שנות ירושלים בחמש דקות

ההיסטוריה המרגשת של 4,000 שנות ירושלים בחמש דקות

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון הדרכה קצר מטעם המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, המתאר את ההיסטוריה של ירושלים בחמש דקות, החלק מתקופת המקרא ועד ימינו. הסרטון מספק הצצה להיסטוריה העשירה והייחודית של העיר, חשיבותה לעם ישראל ולאזור כולו לאורך הדורות והסיבה למרכזיותה בכל שלושת הדתות

הצג פחות תכני מדריכים

מוזיקה

הצג תכני מוזיקה נוספים

אם לא אעלה – בן סנוף

אם לא אעלה – בן סנוף

"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני. תדבק לשוני, לחיכי אם-לא אזכרכי: אם לא אעלה, את ירושלים על, ראש שמחתי." תהילים קל"ז

שישו את ירושלים

שישו את ירושלים

מילים: מן המקורות ועקיבא נוף לחן: עקיבא נוף שישו את ירושלים, גילו בה, גילו בה כל אוהביה. שישו את ירושלים, גילו בה, גילו בה כל אוהביה. על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים, כל היום וכל הלילה. על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים, כל היום וכל

שני אליהו

שני אליהו

השיר "שני אליהו" מספר את סיפורם של שני עולי הגרדום אליהו חכים ואליהו בן צורי, שהתנקשו בלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, שגר בקהיר. שני המתנקשים ירו בלורד מוין בעת שהיה במכוניתו והרגוהו. הם נתפסו בעת הימלטם, הועמדו לדין והוצאו להורג בקהיר, ב 22.3.1945, כשהם

בשערייך ירושלים

בשערייך ירושלים

זהו שירו המפורסם של יוסי גמזו (לחן – בראון יחזקאל) שנכתב בעקבות שחרור העיר בששת הימים. השורה הראשונה מתייחסת לפסוק מתהילים קכ"ב: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם." הפזמון הוא איזכור לשירו של רבי יהודה הלוי, "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך". שירה – יהורם גאון. עוֹמְדוֹת

הקרב האחרון

הקרב האחרון

שירם של חיים חפר ומשה וילנסקי, נכתב ב 1947, מושר ע"י שושנה דמארי. רוח אט תנשוב, תנוע הצמרת, ובחלונך גווע אור הנר, כחלום נוגה בינינו את עוברת, וכל איש אותך זוכר. עם ערב היום, קורא בשמך הנער, והבן לוחש: אימי, אימי… האמנם ילבין שיער ראשך

שיר עד – קרב הראל

שיר עד – קרב הראל

שיר עד – קרב הראל, בביצוע שלישית גשר הירקון. המילים נכתבו ע"י חיים חפר בהסתמך על שיר על מלחמת האזרחים בארה"ב. הוא נכתב כשני עשורים לאחר מלחמת השחרור, ומתאר את הקרבות של חטיבת הראל שנלחמה על ירושלים. מילים: בובי גיבסון, של סילברסטיין ואירווינג גורדון לחן:

ירושלים של זהב

ירושלים של זהב

"ירושלים של זהב" מילים ולחן – נעמי שמר, בכורה עולמית – פסטיבל הזמר תשכ"ז. שיר זה מובא כאן בגרסתו הראשונית, ללא הבית האחרון. שלושה שבועות לאחר פסטיבל זה, פרצה מלחמת ששת הימים, חזרנו אל בורות המים, שופר קרא בהר הבית, ובית נוסף לשיר הקנוני הזה.

'ירושלים אשרך'- ר' דוד בוזגלו

'ירושלים אשרך'- ר' דוד בוזגלו

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע ולקרוא את מילות הפיוט 'ירושלים אשרך' שחיבר ר' דוד בוזגלו, גדול פייטני יהדות מרוקו. הפיוט מהווה בית ראשון מתוך שיר ארוך שכתב בוזגלו, הכתוב לסירוגין בעברית ובערבית ומשבח את ייחודה וקסמה של העיר, כמו גם את היותה עיר גאולה. לפיוט

'תפילה לירושלים'- שייקה פייקוב

'תפילה לירושלים'- שייקה פייקוב

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של השיר 'תפילה לירושלים', שנכתב ע"י הפזמונאי שייקה פייקוב. השיר מתאר תפילה אישית לשלומה של ירושלים, מנקודת מבטו של ילד הגדל על געגועים וכמיהה לעיר. השיר מבוצע כאן ע"י מלי בורנשטיין ולקוח מתוך האלבום 'שישו את ירושלים'- ערב שירי ירושלים,

אגדת הל"ה

אגדת הל"ה

שיירת הל"ה היתה שיירת לוחמים בפיקודו של דני מס שבאה לתגבר את גוש עציון הנצור במלחמת השחרור. 35 הלוחמים מתוך 40 לוחמי המחלקה, נרצחו וחוללו. פרשה זו היוותה מכה קשה, פיזית ומוראלית. אגדת הל"ה מילים – יורם טהרלב לחן -יוסף הדר שוב לי הביא הרוח

'המסע לארץ ישראל'- שלמה גרוניך ומקהלת שבא

'המסע לארץ ישראל'- שלמה גרוניך ומקהלת שבא

בעמוד זה ניתן לצפות בביצוע חי לשיר 'המסע לארץ ישראל', המספר את סיפורה של העלייה מאתיופיה דרך הכמיהה לשוב לא"י ולעלות לירושלים, למרות כל התלאות המפרכות והתנאים הבלתי אפשריים עמם נאלצו להתמודד הנודדים במדבר. השיר הולחן ע"י שלמה גרוניך, המבצע אותו יחד עם מקהלת שבא של

'שבחי ירושלים'- אביהו מדינה

'שבחי ירושלים'- אביהו מדינה

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של הזמר אביהו מדינה לפיוט המוכר 'שבחי ירושלים'. הפיוט, שמחברו לא ידוע, עוסק בחשיבותה הדתית של העיר ומרכזיותה בעולם היהודי. ההקלטה לקוחה מתוך אלבומו של מדינה 'אין לי מנוח', שיצא בשנת 2004. מילות הפיוט המלא: שבחי ירושלים את עמוניי הללי

'גבעת התחמושת'- להקת פיקוד מרכז

'גבעת התחמושת'- להקת פיקוד מרכז

בעמוד זה ניתן להאזין לשיר 'גבעת התחמושת' בביצוע להקת פיקוד מרכז. השיר, שהפך לאחד השירים המזוהים ביותר הן עם ירושלים והן עם מלחמות ישראל, מתאר מנקודת מבט אישית את הקרב העקוב מדם במלחמת ששת הימים על כיבוש ביה"ס הירדני לשוטרים בירושלים, שכונה 'גבעת התחמושת' לאחר

'ירושלים של ברזל'- מאיר אריאל

'ירושלים של ברזל'- מאיר אריאל

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע נדיר של מאיר אריאל לשירו המוכר 'ירושלים של ברזל', שנכתב כפרשנות אישית על השיר המוכר 'ירושלים של זהב'. השיר בוצע לראשונה בטקס סיום מלחמת ששת הימים שהתקיים על הר הצופים, במהלכו נאם גם הרמטכ"ל דאז, יצחק רבין ז"ל. בשיר זה

באב אל וואד

באב אל וואד

באב אל וואד במחציתה הראשונה של מלחמת העצמאות היתה נתונה ירושלים במצור. שיירות של חטיבת הראל ניסו לפרוץ את הדרך לעיר ברכבים משוריינים דרך שער הגיא, הוא באב אל וואד. שיירות רבות לא הגיעו ליעדן, ולוחמיהן נפלו. שרידי המשוריינים מוצבים כעד אילם לימים ההם, לצידי

הצג פחות תכני מוזיקה

מחשבה

הצג תכני מחשבה נוספים

'ירושלים של זהב' – עיון בשיר

'ירושלים של זהב' – עיון בשיר

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר של אופיר בן יאיר, בו הוא עוסק בהיבט הרעיוני שעומד בבסיס השיר המוכר 'ירושלים של זהב', תוך כדי ניתוח ספרותי של המקורות עליהם מתבסס השיר. לטענת בן יאיר, השיר מְשמֵש במקביל גם כשיר ישראלי, גם כהמנון ציוני וגם כפיוט

לשנה הבאה בירושלים הבנויה- מערך לימוד

לשנה הבאה בירושלים הבנויה- מערך לימוד

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק במעמדה של ירושלים בשיח הציבורי כיום. דף הלימוד, שהוכן על-ידי יעל טרן מארגון 'בית הלל', מתמקד בשאלה מהי ירושלים בעבורנו היום – האם היא עיר מפרידה או מחברת? האם היא מציאות או גם חלום? זאת,

מאמץ אחרון לפני ירושלים- מערך לימוד

מאמץ אחרון לפני ירושלים- מערך לימוד

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק בכמיהה לירושלים של יהודי אתיופיה וסיפור הגבורה של עלייתם ארצה. דף הלימוד, שהוכן על-ידי מערכת 'מדרשת' ופנינה (פלגו) גדאי- אגניהו, עוסק בקהילת יהודי אתיופיה- 'ביתא ישראל', וציפייתם במשך אלפי שנים לבואו של יום הגאולה, בו יגשימו

ירושלים לאן? בין חזון למציאות

ירושלים לאן? בין חזון למציאות

בעמוד זה ניתן למצוא קישור לדף לימוד מאתר 'מדרשת', העוסק בשאלה לאן הולכת ירושלים, דרך הפער שבין חזון למציאות והמחלוקת הגיאו-פוליטית סביב ירושלים בימינו. המערך, אותו כתב מיקי דלה טורה מארגון 'גשר', מציג מגוון ציפיות ומשאלות של אישים שונים ביחס לאופייה וצביונה העתידי של ירושלים,

בן גוריון על ירושלים

בן גוריון על ירושלים

דוד בן גוריון כותב על ירושלים בפרספקטיבה היסטורית 25 שנה לאחר קום המדינה. במאמר זה מנתח בן גוריון את הקשר של עם ישראל לבירתו, את הכיסופים אליה, אבל גם את הקשר של הדתות האחרות לעיר, והמורכבות שיש בה. הוא גם מציע פתרון לבעית הריבונות בה:

מה יש בה בירושלים?

מה יש בה בירושלים?

בעמוד זה ניתן לקרוא ולהוריד את מערך הלימוד שנכתב בשומר החדש ועוסק בחשיבותה וייחודיותה של ירושלים. יום ירושלים הוא הזדמנות לשאול את עצמינו את השאלה – מה יש בה בירושלים? תפילות אין סוף משובצות בסידור, בהם החלום לשוב לירושלים ולבנותה, מנהגים והלכות רבות מבקשים לשמר את הגעגוע אל

הצג פחות תכני מחשבה

שונות

הצג תכני שונות נוספים

JLM I♡U זאת הייתה 2017

JLM I♡U זאת הייתה 2017

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-5 דקות) של קטע 'ספוקן וורד' (באנגלית עם כתוביות בעברית) המוקדש לירושלים והחיים בה במבט עכשווי. הקטע נוצר ע"י האמנית המכונה belief וארגון רוח חדשה.

פרשת טוביאנסקי – כתם על צה"ל

פרשת טוביאנסקי – כתם על צה"ל

בעשר הדקות הראשונות של התוכנית, מסופר סיפורו של מאיר טוביאנסקי, קצין בצה"ל, שהוצא להורג במהלך מלחמת השחרור לאחר שהורשע במשפט בזק. הבימאי ריקי שלח שעשה סרט על הפרשה וחיים רמון, לשעבר שר וחבר כנסת, מספרים בסרטון זה על אחת הפרשות האפלות בתולדות מערכת הביטחון.

בפקודתך לחם, בפקודתך נפל! דוד בן גוריון ואב שכול

בפקודתך לחם, בפקודתך נפל! דוד בן גוריון ואב שכול

ציר מעלה בית חורון מצפון לעיר, נקרא היום כביש 433, היווה דרך חשובה לירושלים עוד מימי יהודה המכבי. במלחמת השחרור התנכלו הערבים לתחבורה הציבורית שנסעה לעטרות ולנווה יעקב (היישובים היהודים שעל הציר). ההגנה החליטה לצאת למבצע שיפסיק התנכלויות אלו. שמו של המבצע: "מבצע שמואל" ומפקדו

צנחנים בוכים בכותל

צנחנים בוכים בכותל

סיפורו של הצילום המפורסם ביותר ממלחמת ששת הימים, שבו הצלם דוד רובינגר לוכד במצלמתו שלושה צנחנים ששחררו את הכותל, ב-7 ביוני 1967. ההתרגשות מהמעמד נתנה השראה גם למשורר חיים גורי לחבר שיר בנושא: הכותל הזה שמע הרבה תפילות הכותל הזה ראה הרבה חומות נוֹפלות הכותל

ביאליק נואם בפתיחת האוניברסיטה העברית

ביאליק נואם בפתיחת האוניברסיטה העברית

"יום גדול וקדוש לאדוננו ולעמנו" "ברגע הזה הדליק ישראל על הר הצופים את הנר הראשון לחנוכת חיי רוחו" אמר ביאליק בחנוכת האוניברסיטה שעל הר הצופים. בנאום מרגש המובא כאן, שנישא בניסן תרפ"א (אפריל 1925) מנתח ביאליק את ה"סיבוב" שעשה העם היהודי: בגולה לא היה לו

הסטוריה תאטרלית של ירושלים

הסטוריה תאטרלית של ירושלים

בעמוד זה ניתן לצפות במערכון של חברי תיאטרון 'האינקובטור' וקבוצת 'המטבחון', המתארים את ההיסטוריה של ירושלים בחמש דקות ובאופן הומוריסטי ומשעשע. חברי הקבוצה מעניקים מבט אחר על ההיסטוריה רבת התהפוכות של העיר, ומאפשרים הצצה ל-4000 שנות היסטוריה ירושלמית בשבע וקצת דקות… הסרטון הופק ופורסם במקור

הצג פחות תכני שונות