פיוטים לליל שבת

מוזיקה

הצג תכני מוזיקה נוספים

הפיוט 'דרור יקרא' (קול וטקסט)

הפיוט 'דרור יקרא' (קול וטקסט)

בקטע זה ניתן להאזין ולצפות במילות הפיוט המוכר 'דרור יקרא', אותו כתב דונש בן לברט. הפיוט, אותו נהוג לשיר בין היתר כחלק מסעודת ליל השבת, קורא לנו לנוח בשבת ולהפסיק את המולת החיים, מאחר והשבת מטרתה היא 'לקרוא דרור' ולאפשר לנו חירות. לפיוט זה ישנם

הפיוט 'מנוחה ושמחה' בביצוע ר' שלמה קרליבך (קול וטקסט)

הפיוט 'מנוחה ושמחה' בביצוע ר' שלמה קרליבך (קול וטקסט)

בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'מנוחה ושמחה', שהתפרסם בקהילות ישראל על אף שמחברו אינו ידוע. הפיוט, אותו נהוג לשיר בין היתר בליל שבת, משבח ומפאר השבת כיום של מנוחה ושמחה המביא אור ליהודים. הוא מקובל בעיקר בקהילות יהודי אשכנז. לפיוט זה

הפיוט 'ישמחו במלכותך' (קול וטקסט)

הפיוט 'ישמחו במלכותך' (קול וטקסט)

בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'ישמחו במלכותך', שמיוחס לחז"ל. הפיוט, אותו נהוג לשיר בין היתר בליל שבת, משבח ומפאר את מעשיו וגדולתו של הקב"ה והחסד שעשה עם ישראל. הוא מוכר בעיקר בקרב עדות אשכנז. לפיוט קיימים מספר ביצועים ולחנים מוכרים, וכאן

הפיוט 'צור משלו אכלנו' (קול וטקסט)

הפיוט 'צור משלו אכלנו' (קול וטקסט)

בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'צור משלו אכלנו', שמקובל בקהילות רבות ושונות על אף שמחברו אינו ידוע. הפיוט, אותו נהוג לשיר בין היתר בליל שבת, מברך את הקב"ה על הטוב שנתן לנו והמזון שזן אותנו. יש הנוהגים להקדים את שירת הפיוט

הפיוט 'ישמח חתני' (וידאו וטקסט)

הפיוט 'ישמח חתני' (וידאו וטקסט)

בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'ישמח חתני', שהפך לפופולרי בקהילות רבות על אף שמחברו אינו ידוע. הפיוט, אותו נהוג לשיר בין היתר בליל שבת, מברך את החתן ושמח בשמחתו. לפיוט זה ישנם ביצועים רבים, המשתנים לפי הנוסח והסגנון המוזיקאלי המקובל בכל

הפיוט 'בר יוחאי' לליל שבת (קול וטקסט)

הפיוט 'בר יוחאי' לליל שבת (קול וטקסט)

בקטע זה ניתן להאזין לביצוע מודרני של הפיוט המוכר 'בר יוחאי', אשר נהוג לשיר בקרב עדות המזרח בליל שבת. הפיוט נכתב ע"י רבי שמעון לביא ומתאר את מעלותיו ונפלאותיו של התנא המפורסם ר' שמעון בר יוחאי מתקופת בית שני. כאן השיר בביצוע איציק ואבישי אשל,

הפיוט 'כי אשמרה שבת' (וידאו וטקסט)

הפיוט 'כי אשמרה שבת' (וידאו וטקסט)

בקטע זה ניתן להאזין לביצוע של הפיוט המוכר 'כי אשמרה שבת' בליווי מילות השיר. הפיוט נכתב ע"י ר' אברהם אבן עזרא, מחשובי המשוררים וההוגים היהודיים בימי הביניים ונהוג לשיר אותו, בין היתר, כחלק מסעודת ליל שבת. לפיוט ביצועים רבים, וכאן הוא מובא בלחן ובביצוע המודרני

הפיוט 'יה ריבון עולם' (קול וטקסט)

הפיוט 'יה ריבון עולם' (קול וטקסט)

בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'יה ריבון עולם', שנכתב ע"י רבי ישראל נג'ארה. הפיוט, אותו נהוג לשיר בין היתר בליל שבת, נכתב במקור בארמית ומצורף לו כאן התרגום לעברית. הפיוט משבח ומפאר את מעשיו וגדולתו של הקב"ה והחסד שעשה עם ישראל.

הפיוט 'על אהבתך אשתה גביעי' (וידאו וטקסט)

הפיוט 'על אהבתך אשתה גביעי' (וידאו וטקסט)

בקטע זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'על אהבתך אשתה גביעי', שנכתב ע"י רבי יהודה הלוי, מגדולי משוררי ישראל בכל הזמנים ומההוגים הבולטים ביהדות ימי הביניים. הפיוט, אותו נהוג לשיר בין היתר בליל שבת, משבח ומפאר את יום השבת כיום של התענגות ומנוחה.

'אזמר בשבחין' – שיר קבלי לליל שבת בביצוע אהוד בנאי (קול וטקסט)

'אזמר בשבחין' – שיר קבלי לליל שבת בביצוע אהוד בנאי (קול וטקסט)

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של אהוד בנאי לשיר 'אזמר בשבחין'- ניגון קבלי המיוחס לאר"י הקדוש (מיסטיקן ידוע ומייסד זרם הקבלה בצפת של המאה ה-16) ואשר נהוג לשיר לפני הקידוש של ליל שבת. מילות השיר מבוססות על קטע מספר הזוהר (החיבור המרכזי בספרות הקבלה) והולחנו,

'ברוך אל עליון' -שיר לשבת (קול וטקסט)

'ברוך אל עליון' -שיר לשבת (קול וטקסט)

 בקטע זה ניתן להאזין לביצוע של הפיוט 'ברוך אל עליון', אותו נהוג לשיר במהלך סעודת השבת. הפיוט נכתב במקור ע"י ר' ברוך בר שמואל ממגנצא- פוסק ופייטן אשכנזי, שחי במאות ה-12-13. הגרסה כאן מבוצעת בידי הזמרים יצחק מאיר ויוסי גיל, ללחן של משה גולדמן. כמו מזמורים

'כל מקדש שביעי'- פיוט אשכנזי לליל שבת

'כל מקדש שביעי'- פיוט אשכנזי לליל שבת

בעמוד זה ניתן להאזין לביצוע של הפיוט העתיק 'כל מקדש שביעי', שחובר על ידי הרב משה בן קלונימוס כבר במאה ה-10. הפיוט הופיע לראשונה בספר 'מחזור ויטרי', שחובר במאה ה-12. את הפיוט נוהגים לשיר בקהלות האשכנזים בליל שבת, והוא מורכב משבעה בתים. הצלע הרביעית בכל

'אתקינו סעודתא'- מחרוזת פיוטים לליל שבת ('אזמר בשבחין', 'אסדר לסעודתא', 'בני היכלא')

'אתקינו סעודתא'- מחרוזת פיוטים לליל שבת ('אזמר בשבחין', 'אסדר לסעודתא', 'בני היכלא')

בעמוד זה ניתן להאזין לסדרה של שלושה פיוטים קבליים לליל שבת, הנקראים כולם יחדיו 'אתקינו סעודתא' (בעברית – הכינו את הסעודה). זהו קטע מתוך ספר הזוהר (החיבור המרכזי בספרות הקבלה), בו מסופר כי התנא רבי שמעון היה מבקש לקראת סעודת השבת 'להתקין את סעודת האמונה

'יום שישי הגיע'- אביהו מדינה

'יום שישי הגיע'- אביהו מדינה

השיר 'יום שישי הגיע' חובר והולחן על ידי הפזמונאי והמלחין הישראלי אביהו מדינה. השיר פורסם לראשונה באלבומו של הזמר דקלון ולהקת צלילי הכרם- 'יום שישי הגיע', שיצא בשנת 1981. בשיר יום שישי הגיע מציג מדינה יהודי העורך מסע בין קהילות ישראל השונות, בו הוא פוגש

הפיוט 'יום זה מכובד' (קול וטקסט)

הפיוט 'יום זה מכובד' (קול וטקסט)

בקטע זה ניתן להאזין לביצוע של הפיוט 'יום זה מכובד', הנהוג לשיר כחלק מסעודת השבת. הפיוט כשמו כן הוא – פיוט ליום השבת המכובד. כמו פיוטים רבים אחרים, גם פיוט זה בנוי בצורת אקרוסטיכון, כלומר מבנה טקסטואלי היוצר מילה (או רצף מלים) על ידי ליקוט

הפיוט 'מנוחה ושמחה' לשבת (קול וטקסט)

הפיוט 'מנוחה ושמחה' לשבת (קול וטקסט)

בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות הפיוט האשכנזי 'מנוחה ושמחה', הנהוג לשיר בליל שבת. הפיוט מורכב מחמישה בתים, כאשר לכל אחד מהם ארבע צלעות בסיום שווה, כלומר סיום כל צלע מסתיימת באות זהה. כמו מזמורים רבים אחרים, גם פיוט זה בנוי בצורת אקרוסטיכון, כלומר

הפיוט 'יום זה לישראל' לשבת (קול וטקסט)

הפיוט 'יום זה לישראל' לשבת (קול וטקסט)

'יום זה לישראל' הינו פיוט המושר בליל שבת ומקובל בקרב עדות שונות. הפיוט מורכב מאחד עשר בתים בני ארבע צלעות כל אחד, המסתיימים כולם במילים 'שבת מנוחה'. מי חיבר את הפיוט הכה מוכר הזה? כמו מזמורים רבים אחרים, גם פיוט זה בנוי בצורת אקרוסטיכון, כלומר

הפיוט 'יה אכסוף' לשבת (קול וטקסט)

הפיוט 'יה אכסוף' לשבת (קול וטקסט)

בקטע זה ניתן לצפות בביצוע של הפיוט 'יה אכסוף' מתוך הופעה חיה של הזמרים קובי אפללו ויצחק מאיר. פיוט זה, מהפיוטים הליריים והמוכרים ביותר של זמירות השבת, חובר על רבי אהרן הגדול מקרלין [1736-1772], תלמידו המפורסם של רבי דב ממזריטש – המגיד ממזריטש [1710-1772], מראשוני

הפיוט 'אל אדון' לשבת בביצוע אהוד בנאי (קול וטקסט)

הפיוט 'אל אדון' לשבת בביצוע אהוד בנאי (קול וטקסט)

בקטע זה ניתן להאזין לפיוט 'אל אדון', הנהוג לומר כחלק מתפילת שחרית לשבת. מחברה של תפילה זה אנונימי, אך ניתן לייחסו ככל הנראה לתקופת המאה ה-3 או ה-4 לספירהפיוט זה שונה במהותו ממזמורי השבת 'הרגילים' בכך שהוא מהווה חלק מן התפילה המיוחדת ליום השבת (השונה

הפיוט 'כי אשמרה שבת' (קול וטקסט)

הפיוט 'כי אשמרה שבת' (קול וטקסט)

 כי אשמרה שבת הוא פיוט מוכר הנהוג לשיר בסעודת הבוקר של יום השבת, אך יש הנוהגים לשיר אותו גם בסעודת ליל שבת. כמו מזמורים רבים אחרים, גם פיוט זה בנוי בצורת אקרוסטיכון, כלומר מבנה טקסטואלי היוצר מילה (או רצף מלים) על ידי ליקוט האותיות הראשונות

הפיוט 'דרור יקרא' לשבת בביצוע 'הברירה הטבעית' (קול וטקסט)

הפיוט 'דרור יקרא' לשבת בביצוע 'הברירה הטבעית' (קול וטקסט)

בקטע זה ניתן להאזין להקלטה של הפיוט 'דרור יקרא' בביצוע הרכב 'הברירה הטבעית'. 'דרור יקרא' הוא פיוט הנהוג לשיר בסעודת הבוקר יום השבת, אך יש גם השרים אותו בסעודת ליל שבת. כמו מזמורים רבים אחרים, גם מזמור זה בנוי בצורת אקרוסטיכון, כלומר מבנה טקסטואלי היוצר

מזמור 'יה ריבון עולם' לסעודת שבת בנוסח ויז'ניץ (וידאו וטקסט)

מזמור 'יה ריבון עולם' לסעודת שבת בנוסח ויז'ניץ (וידאו וטקסט)

בקטע זה ניתן לצפות בביצוע ולקרוא את מילות הפיוט המוכר 'יה ריבון עלם ועלמיא', הנהוג לשיר במהלך סעודת השבת. זהו אחד המזמורים המוכרים והמושרים ביותר בסעודת ליל השבת בקרב העדות כולן – אשכנזים וספרדים כאחד. המזמור חובר על ידי רבי ישראל נג'ארה (1555 –1628), שהיה

הצג פחות תכני מוזיקה