אתרים בירושלים

גרסאות שונות

הצג תכני גרסאות שונות נוספים

יומנו של ילד במצור

יומנו של ילד במצור

קטע מיומנו של רואי ברזילאי בן ה 12 החי בירושלים הנצורה: "יום חמישי- בכל זאת האצטומכא דורשת את שלה. להתכרבל על רבע כיכר לחם עבש טובל בשמן ומתובל במלח- זה די קשה. הלילה לא עצמנו עין. פגזי תבערה הציתו אש בקריף של עצים. נזעקנו כולנו

פורצים לעיר העתיקה בתש"ח

פורצים לעיר העתיקה בתש"ח

מתוך ספרו של לוחם הלח"י עזרא יכין: "אלנקם- סיפורו של לוחם חירות ישראל" "16 ביולי. לאן? מנסים לנחש: אולי בית צפפה? ואולי שייח ג'ארח? לא. לפי הרמזים זה חייב להיות משהו הרבה יותר חשוב. לא… איננו רוצים להתאכזב בתשובה שלילית. את המקום הזה איננו מעזים

פרקי תהלים לאמירה בכותל

פרקי תהלים לאמירה בכותל

בעמוד זה ניתן למצוא שני פרקי תהלים (קל' ו-קכו') הנהוג לומר בעת ביקור בכותל: תהלים פרק קל פרק זה נאמר במיוחד בימי אמירת הסליחות. א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה. ב  אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי: תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי. ג  אִם-עֲוֺנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד. ד  כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן, תִּוָּרֵא. ה  קִוִּיתִי

קול ישראל פורץ לעיר העתיקה

קול ישראל פורץ לעיר העתיקה

כתב קול ישראל רפאל אמיר היה כתב צעיר בפרוץ מלחמת ששת הימים. הוא התלווה לכוחות בדרכם לשחרור העיר העתיקה, ורשמיו מיום זה נכנסו לפנתיאון הלאומי שלנו. בסרטון זה מספר אמיר על האתגרים וההתרגשות של אותו היום. אלו הם קבצי קול של הקלטות דרמטיות מאותו יום:

"בכי של התרוממות נפש" חייל מספר על כיבוש העיר העתיקה

"בכי של התרוממות נפש" חייל מספר על כיבוש העיר העתיקה

"אנו יושבים על הרכס הצופה אל ירושלים העתיקה, עוד מעט אנו עומדים להיכנס אליה. העיר העתיקה של ירושלים, שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה, אנחנו נהיה הראשונים להיכנס אליה. העם היהודי מחכה לניצחוננו. עם ישראל מחכה לשעה היסטורית זו. היו גאים ובהצלחה, לנוע, לנוע

"הר הבית בידינו!" כפי שנשמע ברשת הקשר

"הר הבית בידינו!" כפי שנשמע ברשת הקשר

"הר הבית בידינו! הר הבית בידינו! כאן תלמיד, הר הבית בידינו, עבור." כך אמר מוטה גור, מפקד חטיבה 55, בקול נרגש כשנכבש הר הבית. בהמשך ההקלטה מרשת הקשר מה 7.6.67 שומעים: "קיבלנו, כל הכבוד" "חדל, חדל, כל הכוחות – חדל! תחנת תלמיד כל הכוחות חדל

שלום עליכם- ליד הכותל

שלום עליכם- ליד הכותל

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר שכתב הסופר שלום עליכם, המתאר את חווית הביקור של יהודי ירושלמי בקהילה יהודית בגולה, כאשר הוא מתבקש ע"י רב הקהילה לתאר את מראה הכותל לפרטי פרטים. הרב לא יכול לעמוד בהתרגשות, ופורץ בבכי. מצורף כאן סרטון קצר של הקראת

'הכותל המערבי, שארית מחמדנו מימי קדם' – ש"י עגנון

'הכותל המערבי, שארית מחמדנו מימי קדם' – ש"י עגנון

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע קצר מתוך סיפורו של ש"י עגנון, זוכה פרס נובל לספרות ומהסופרים המרכזיים בתרבות העברית לדורותיה, העוסק בכותל המערבי ובמשמעותו בחיי האומה. הקטע לקוח מתוך סיפור בשם 'אברי המשיח', אשר טרם פורסם רשמית והתגלה רק לאחרונה ע"י חוקרי הספרייה הלאומית בארכיונו

הצג פחות תכני גרסאות שונות

מדריכים

הצג תכני מדריכים נוספים

שוק העיר העתיקה- סרטון קצר

שוק העיר העתיקה- סרטון קצר

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-2 דקות) המתאר את הריחות, הצלילים והמראות הייחודיים של שוק העיר העתיקה בירושלים, אשר מהווה מרכז בילוי ותיירות מרכזי לתיירים רבים מרחבי העולם גם בימינו אנו. הסרטון הופק ע"י ארגון allaboutjerusalem המקדם תיירות בירושלים.  

ירושלים בתשעה קבין: תשעת המקומות היפים בעיר

ירושלים בתשעה קבין: תשעת המקומות היפים בעיר

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר קצר מאתר more-tourism, המפרט את תשעת המקומות המומלצים לביקור בירושלים. מדרש חז"ל מספר כי "עשרה קבין (אמת מידה קדומה) של יופי ירדו לעולם- תשעה נטלה ירושלים, ואחד נטל העולם כולו" (מסכת קידושין, דף מט, ע"ב). מאחר וירושלים מלאה במקומות

שאלות ותשובות מעשיות על הביקור בכותל

שאלות ותשובות מעשיות על הביקור בכותל

בעמוד זה ניתן למצוא אוסף של שאלות ותשובות הנוגעות לביקור בכותל בדגש מעשי-הלכתי. המידע לקוח מתוך הספר 'כל אחד ממקומו'. כיצד מתנהגים בכותל? מבחינה הלכתית הכותל הוא כמו בית כנסת, וכללי ההתנהגות בו דומים. חבישת כיפה רצויה הן כשלעצמה (כנהוג בעת תפילה) והן כדי לכבד את יתר המתפללים

הצג פחות תכני מדריכים

מוזיקה

הצג תכני מוזיקה נוספים

אחד מהגח"ל – אנדרטת נצר אחרון

אחד מהגח"ל – אנדרטת נצר אחרון

בקובץ שירי אלתרמן "עיר היונה" עוסק המשורר בניצולי המחנות שהגיעו לארץ כשריד אחרון ממשפחתם שהושמדה, התגייסו לצבא ונפלו במלחמת השחרור. בתמונה לעיל תוכלו לקרוא את שירו "יום קיבוץ גלויות כפי שהתפרסם בעיתון דבר 31/12/1948. וזהו השיר "אחד מהגח"ל" בביצועו של אריק איינשטיין. בהר הרצל ניצבת

בנייך מרחוק (על העליה מאתיופיה)

בנייך מרחוק (על העליה מאתיופיה)

העליה מאתיופיה החלה טיפין טיפין בשנות השבעים ונמשכה במבצעים גדולים בשנות השמונים והתשעים. בתחילה, נאלצו היהודים ללכת חודשים במדבר הסודני, ורבים לא שרדו את המסע. בהר הרצל הוקם אתר הנצחה לאלפי יהודים אלו. העליה מאתיופיה הביעה יותר מכל את הרצון להעלות יהודים מכל מקום בעולם,

אחי גיבורי התהילה לכבודו של יהודה קן דרור

אחי גיבורי התהילה לכבודו של יהודה קן דרור

הרבה גיבורים היו לישראל, והרבה מהם קבורים בהר הרצל. אחד מהם, שסיפורו הפך לשם דבר לגבורה כזו, הוא יהודה קן דרור. יהודה היה חייל שנפצע במבצע קדש, בקרב המיתלה. הוא נסע בג'יפ לאורך המיצר בכדי למשוך אליו את אש המצרים ובכך לחשוף אותם. כעבור חודשיים

אוהבים אותך מולדת

אוהבים אותך מולדת

"הציונות אינה יותר ואינה פחות מאשר תחושת העם היהודי למקור וליעוד המולדת שקשורת באופן נצחי לשמו." אמר הרצוג בנאומו המונומנטלי באו"ם, בדיון המשווה את הציונות עם גזענות, 37 שנה לאחר ליל הבדולח. שיר זה מתאר את הציונות התמימה, האוהבת, שהיא ההפך הגמור ממה שהאו"ם ניסה

אל ארץ צבי (אח"י דקר)

אל ארץ צבי (אח"י דקר)

הצוללת אח"י דקר טבעה ונעלמה בינואר 1968, בדרכה מאנגליה לארץ. כל אנשי צוותה נספו. החיפושים אחריה נמשכו 31 שנה. בחיפושים אלה הושקעו מאמצים ותקציבי עתק. מדוע? כי מדינת ישראל בכלל וצה"ל בפרט מכבד את אזרחיו ולוחמיו, ויעשה הכל בכדי להביא אותם לארץ, בחייהם או במותם.

כוס אחת של מים

כוס אחת של מים

שירו של דן אלמגור, המספר על המצור ועל המחסור במים. בשירו זה, מתאר אלמגור איך חסכו תושבי העיר הנצורה במים, איך מיחזרו אותם עוד לפני שהמציאו את המושג "מיחזור", ואיך הצליחו לשרוד למרות המחסור החמור. שירה – דני גרנות מילים: דן אלמגור לחן: דני גרנות

יפה נוף – רבי יהודה הלוי

יפה נוף – רבי יהודה הלוי

שיר זה הוקלט כחלק מדיסק שלם שהקליטה אתי אנקרי של שירי רבי יהודה הלוי. רבי יהודה הלוי חי לפני כאלף שנה בספרד, ונכסף לציון בכל מאודו. שיר זה הוא דוגמא אחת המביעה כיסופים אלו. אנקרי מתחילה לשיר לאחר כ 45 שניות. יפֵה נוף משוש תֵבֵל

מים לדוד המלך

מים לדוד המלך

מילים ולחן: עקיבא נוף דָוִד חָשַׁק בְמַיִם מִן הַבְּאֵר שֶבְּיַד פְּלִשְׁתִּים, לְמַלֵּא אֶת רְצוֹנוֹ יָצְאוּ שְׁלוֹשָה גְּבָרִים, מִהֲרוּ הֵם אֶל בֵּית-לֶחֶם מֵי הַבְּאֵר לְהַעֲלות, זֶה לָזֶה סִפְּרוּ בַּדֶּרֶךְ מַעֲשֵׂי גְּבוּרוֹת. מַיִם לְדָוִד הַמֶּלֶךְ, מַיִם, מַיִם לְדָוִד, מַיִם לְדָוִד הַמֶּלֶך, מַיִם לְדָוִד. סָח אֶחָד מֵהֶם: "שִׁמְעוּ

שבחי ירושלים

שבחי ירושלים

לחן: אביהו מדינה מילים: מן התפילה שבחי ירושלים את אדוני הללי אלוהיך ציון. כי חיזק בריחי שערייך ברך בנייך בקרבך. הללי, הללי אלוהייך ציון.

יא ליל

יא ליל

בשנת 78 פורקו הלהקות הצבאיות בפקודתו של הרמטכ"ל דאז, רפאל איתן. ב 1985 הוקמו מחדש מספר להקות, ולהקת פיקוד מרכז הקליטה והופיעה עם שיר חדש העוסק כולו בעיר העתיקה של ירושלים: יא ליל. בביצוע זה תוכלו לשמוע את שירו של קובי לוריא המושר ע"י נדב

שיר לכותל

שיר לכותל

מילים: יעקב אורלנד לחן: מרדכי זעירא ביצוע: שושנה דמארי פרצנו דרך שער אריות, אמצנו את העוזי אל המותן, אמרנו לא, כי לא יכול להיות, אבל זה התרחש – הנה הכותל! הינהו שם, עמוד ירושלם. טרופים אליו, שטופי דמים נחלצנו, רק מי שברגליו רץ עם שלם

כותל בירושלים

כותל בירושלים

מילים: דודו ברק לחן: נחצ'ה היימן עוד שיר להרים אשא עוד שיר אל זו ירושלים הד קולי כפעמון עונה ירושלים, לירושלים ואור כתשבץ מזהיר בזוהר יקרות קרא לי בוא אל עירי ירושלים עירי שלי, ירושלים אל עירי ירושלים עירי שלי, ירושלם לילות עם רוחות יסמין

שני אליהו

שני אליהו

השיר "שני אליהו" מספר את סיפורם של שני עולי הגרדום אליהו חכים ואליהו בן צורי, שהתנקשו בלורד מוין, השר לענייני המזרח התיכון בממשלת בריטניה, שגר בקהיר. שני המתנקשים ירו בלורד מוין בעת שהיה במכוניתו והרגוהו. הם נתפסו בעת הימלטם, הועמדו לדין והוצאו להורג בקהיר, ב 22.3.1945, כשהם

הכותל

הכותל

שירו המפורסם של יוסי גמזו נכתב לילה לאחר שחרור העיר העתיקה בששת הימים. גמזו מספר כי ראה את הלוחמים יושבים שפופים ליד שערי העיר העתיקה לאחר הכיבוש, ושהעובדה שהם לא עלצו ולא בזו לאויביהם, אלא ביכו את חבריהם שנפלו גם בשעה זו של התעלות, עשתה

שמאל הירדן

שמאל הירדן

שמאל הירדן, הידוע בכינויו "שתי גדות לירדן" הפך לאחר מהמנוני המחתרות הרביזיוניסטיות בארץ בתקופת המאבק במנדט הבריטי. כשפרסם ז'בוטינסקי, מחבר שיר זה, את שירו בעיתון "נתיבות" בשנת 1929 שיצא לאור בקובנה, התווספה לשיר ההערה הבאה: לפני נסיעתו של זאב ז'בוטינסקי לארץ ישראל תיכף אחרי המאורעות,

עלי בריקדות

עלי בריקדות

שיר מרטיט זה נכתב ע"י מיכאל אשבל ביושבו בצינוק הנידונים למוות בבית הכלא המרכזי בירושלים. אשבל נתפס בפעולה של האצ"ל בצריפין. זהו לכאורה שיר אהבה פרטי שנכתב ללחן מוכר של שיר פרטיזנים שכתב יוסל קוטלר והלחין אליהו טיטלבוים, ו"שרה הקטנה" נשואת השיר איננה אלא אמה

חיילים אלמונים

חיילים אלמונים

חיילים אלמונים כשבמשפחה שלי מבקשים לקום לשירת ההמנון, לא מתכוונים ל"התקווה". שרים את "חיילים אלמונים" המנון הלח"י. ככה זה במשפחה הלוחמת. שיר זה חובר והולחן ע"י מפקד ומקים הלח"י, אברהם שטרן, שכינויו המחתרתי היה "יאיר", ב 1932. מילותיו המזעזעות של השיר שקפו תקופה מזעזעת, שההקרבה

'שירו של אבא' ('ייבנה המקדש')- נעמי שמר

'שירו של אבא' ('ייבנה המקדש')- נעמי שמר

בעמוד זה ניתן להאזין ולקרוא את מילות השיר 'שירו של אבא' (היידוע יותר כ-'ייבנה המקדש'), אותו כתבה והלחינה נעמי שמר. שיר זה עוסק באפשרות לבנייה מחדש של בית המקדש כאקט של תחייה לאומית, ועל כן מתקשר לתשעה באב ולחורבן הבית. לשיר זה נוצרו מספר ביצועים,

הצג פחות תכני מוזיקה

מחשבה

הצג תכני מחשבה נוספים

אגרת מהרמטכ"ל (האחרון) של יהודה לרמטכ"ל (השני) של מדינת ישראל

אגרת מהרמטכ"ל (האחרון) של יהודה לרמטכ"ל (השני) של מדינת ישראל

יגאל ידין היה הרמטכ"ל השני של מדינת ישראל (בגיל 32!) ולמעשה הוא זה שפיקד בפועל על צה"ל במלחמת השחרור, אך את עיקר הקריירה שלו הוא עשה כארכאולוג. ידין חפר אתרים חשובים ביותר באזור מדבר יהודה בהם מצדה, אזור קומרן, ומערות מסתור של לוחמי בר כוכבא

גיוסם של ניצולי השואה למלחמת התקומה

גיוסם של ניצולי השואה למלחמת התקומה

כרזת צו התייצבות "לשרות העם" (מתוך ארכיון צה"ל) שפורסמה כחלק ממאמצי הגיוס של הישוב, החל מפרוץ קרבות מלחמת העצמאות עם הכרזת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947 עוד לפני הקמת המדינה וצה"ל. בכרזה, מודגש כי "מחומות גטו ורשה וממחנות נדחינו, מספינות ההעפלה ומאדמת האבות עולה וגוברת

עובד לידז'ינסקי – הקצין שעוטר פעמיים בעיטור העוז

עובד לידז'ינסקי – הקצין שעוטר פעמיים בעיטור העוז

עובד לידז'ינסקי, שנולד כבן משק ברחובות, היה לוחם בחטיבת יפתח של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. לאחר המלחמה חזר למשק, אך באחד הימים עזב את הבית והתגייס לקורס קצינים והוצב כמפקד בצנחנים. בדצמבר 1955 באחת מהפשיטות על מערכת העמדות הסוריות לחוף הכינרת (מבצע 'עלי זית') הוביל את

הארכיון הציוני המרכזי – המגילות הגנוזות

הארכיון הציוני המרכזי – המגילות הגנוזות

"בצירוף מקרים נדיר, בדיוק באותו יום בו מסתיים המנדט הבריטי בא"י, כ"ט בנובמבר 1947, ראה פרופסור אלעזר סוקניק חלק ממגילה עתיקה, שנמצאה על ידי רועים בדואים, והחליט לרכוש אותה. כך נחשפה אחת מהתגליות הארכאולוגיות הגדולות של המאה ה- 20." כך מתחיל הערך על המגילות הגנוזות באתר

מי היו אלו שכתבו את המגילות הגנוזות?

מי היו אלו שכתבו את המגילות הגנוזות?

פרק של התוכנית "אסכולה" – מדעי היהדות – המגילות הגנוזות. הפרק עוסק במחקריו של פרופ' דוד פלוסר. ד"ר ישראל קנוהל מספר על המגילות הגנוזות והמהפכה שהתחוללה עם גילויין בהבנת תולדות היהדות בימי בית שני. איך ראו עצמם אנשי קומראן? כחלק מהעם או כמורדים? בפרק זה

מדוע נתקדש הכותל?

מדוע נתקדש הכותל?

בעמוד זה ניתן לקרוא הסבר קצר על משמעותו ההסטורית של הכותל, הלקוח מתוך הספר 'כל אחד ממקומו- המדריך ליהדות מעשית', שנכתב ע"י יקיר שגב והרב בני לאו. על פי המסורת, הר הבית, שעליו עמד בית המקדש, קודש על ידי אלוהים בעצמו ונחשב קדוש מעצם מהותו, ואילו

רות קלדרון על בית המקדש

רות קלדרון על בית המקדש

במסורת היהודית בית המקדש הוא הלב, הוא קודש הקודשים, ממנו נברא העולם ובו שוכן האלוהים. האם המבנה ההרוס הזה והחלום להקים אותו מחדש עדיין רלוונטיים עבור ישראל של המאה ה-21? האם סילוק המסגדים של הר הבית ובניית בית המקדש השלישי היא היא גולת הכותרת של

הר הבית – מרכז רוחני וציבורי

הר הבית – מרכז רוחני וציבורי

המאמר שלהלן, בהוצאת יד בן צבי, עוסק בהגדרתו של הר הבית כמרכז של עם ישראל משני ההיבטים: דתי ושלטוני. המאמר עומד על ההבדלים המהותיים בין בית המקדש הראשון והשני. המאמר מתאר את ההיבטים הכלכליים מסחריים שנלוו לחיי הפולחן, כמו העליה לרגל, וכן את חיי היום

בכיה לדורות: הטעויות הפטאליות בירושלים

בכיה לדורות: הטעויות הפטאליות בירושלים

במאמר זה, שפורסם ב"השילוח", כתב העת להגות ולמדיניות, מסביר הפובליציסט ישראל הראל מהן הטעויות הקריטיות שנעשו בירושלים, הן בתש"ח ובעיקר בששת הימים, שלדידו, חמורה מזו של מלחמת העצמאות – "יותר מהבכייה של תש״ח, והיא אכן בכייה לדורות. בתש״ח כלל לא כבשנו. ואילו בתשכ״ז, לאחר שכן

חלוקתה של ירושלים בתש"ח והסיבות לנפילתו של הרובע היהודי

חלוקתה של ירושלים בתש"ח והסיבות לנפילתו של הרובע היהודי

מאמר זה, פרי עטו של פרופסור יהודה לפידות, איש אצל וראש ארגון נתיב, מספר באופן כרונולוגי ומאיר עיניים את השתלשלות המאורעות שהביאה לנפילת העיר העתיקה לידי הליגיון בתש"ח. במאמרו זה, מצטט פרופ' לפידות את בן גוריון האומר: "… אני נגד זה, שאם נכבוש את הדרך

האם הכותל הוא מקום דתי?

האם הכותל הוא מקום דתי?

זהו מאמרו של פרופסור דורון בר, נשיא מכון שכטר ליהדות, בו הוא מספר את סיפורו של הכותל המערבי מאז שחרורו במלחמת ששת הימים, ומעלה דילמות הקשורות אליו, כמו זאת שבכותרת. "הראשוניות של הפולחן המחודש במקום והיעדר סדרים ברורים של תפילה יצרו בעיות מורכבות והניבו כבר

הר הבית בידינו?

הר הבית בידינו?

זמן מה לאחר קריאתו הנרגשת של מוטה גור "הר הבית בידינו", הורה הרמטכ"ל דאז, משה דיין, להוריד את דגל ישראל מההר. לדידו, אין לנו צורך ב"כל הותיקן הזה". הסטטוס קוו שהתגבש בימים ההם בהר השתנה עד היום רק במעט. זהו מאמר פרי עטו של ישראל

'חורבן ותלישות'- ברל כצנלסון

'חורבן ותלישות'- ברל כצנלסון

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמרו המפורסם והמכונן של ברל כצנלסון 'חורבן ותלישות', אשר הפך לאחד מהמקורות המוכרים והמשפיעים ביותר על עיצוב היחס למסורת היהודית בעולם החילוני בכלל, ובתנועת העבודה בפרט. ברל, שהיה ממנהיגיה הבולטים של התנועה, כתב מאמר זה כמחאה על כך שאחת מתנועות

ירושלים המקוממת מהריסותיה? תפילות הקינה של תשעה באב 1967

ירושלים המקוממת מהריסותיה? תפילות הקינה של תשעה באב 1967

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למאמר מאתר הבלוגים של הספרייה הלאומית, העוסק באופן בו צוין ט' באב בירושלים בשנת 1967, מיד לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים וחיבור הכותל והעיר העתיקה לשטח ירושלים הריבונית. המאמר עוסק בשאלה כיצד בחרו מנהיגי היישוב לציין את יום החורבן והקינות

הצג פחות תכני מחשבה

שונות

הצג תכני שונות נוספים

אגרת מהרמטכ"ל (האחרון) של יהודה לרמטכ"ל (השני) של מדינת ישראל

אגרת מהרמטכ"ל (האחרון) של יהודה לרמטכ"ל (השני) של מדינת ישראל

יגאל ידין היה הרמטכ"ל השני של מדינת ישראל (בגיל 32!) ולמעשה הוא זה שפיקד בפועל על צה"ל במלחמת השחרור, אך את עיקר הקריירה שלו הוא עשה כארכאולוג. ידין חפר אתרים חשובים ביותר באזור מדבר יהודה בהם מצדה, אזור קומרן, ומערות מסתור של לוחמי בר כוכבא

יגאל ידין

יגאל ידין

בסרט זה של כאן חינוכית, מתואר יגאל ידין, לוחם, פוליטיקאי וארכיאולוג. ידין היה הרמטכ"ל השני של צה"ל (שהתמנה לתפקיד זה בגיל 32!), וכארכיאולוג חשף תגליות חשובות במיוחד כגון חלקים גדולים מהחפירות במצדה, וחפירות מערות לוחמי בר כוכבא בנחל חבר. ידין קבור בהר הרצל. אורך הסרטון

לזכרו של יוסף אלמוג (סויסה) ששרת על הצוללת דקר

לזכרו של יוסף אלמוג (סויסה) ששרת על הצוללת דקר

סרטון לזכרו של יוסף אלמוג (סויסה) ששרת על הצוללת דקר וירד איתה למצולות ב30 בינואר 1968. יוסף נולד במרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בגיל שש, המשפחה חיה במושב מבטחים שבמועצה האזורית אשכול. על יוסף באתר יזכור כאשר נמצאה הצוללת דקר, השריד היחיד שנמצא מאיזשהו איש

להביא את לוחמי דקר הביתה

להביא את לוחמי דקר הביתה

סרטונים קצרים על פרשת הצוללת דקר. סרטון (2:17) מתוך פרוייקט הווידאופדיה של חדשות ערוץ 2. מציג את הפרשה באופן תמציתי. בתוכו גם דברי הרמטכ"ל שאול מופז "כשם שמצאנו היום את הדקר, נמשיך ולא נחסוך כל מאמץ, למלא את חובתנו להביא את כל לוחמי צה"ל, השבויים

תעוד מסדר היציאה של צוות הצוללת דקר בנמל פורטסמות, אנגליה 9 בינואר 1968.

תעוד מסדר היציאה של צוות הצוללת דקר בנמל פורטסמות, אנגליה 9 בינואר 1968.

8:35 דקות צילום (ללא קול) מארכיון צה"ל ומערכת הביטחון  של טקס השקת הצוללת דקר שהתקיים בנמל פורטסמות באנגליה, ב9 בינואר 1968 עם יציאתה של הצוללת בהפלגה לנמל חיפה ממנה לא שבה.  בצילומים נראים הלוחמים במסדר על המזח, ואחר כך על הצוללת המסומנת בסימן שהפך מאז

תעוד צוות הצוללת דקר בשבוע הראשון של ההפלגה ארצה ינואר 1968.

תעוד צוות הצוללת דקר בשבוע הראשון של ההפלגה ארצה ינואר 1968.

כתבתם של ערן סיקורל ואייל שחר על התיעוד הנדיר של כתב  קול ישראל ערן שורר, כשהפליג עם צוות הצוללת דקר בששת הימים הראשונים של הפלגתה ארצה, שבוע לפני טביעתה. שורר עזב את הצוללת כשעגנה בגיברלטר ובידיו ההקלטה הנדירה. לאחר שטבעה הצוללת הבין שורר איזה אוצר נשאר

סרטים ארוכים על הצוללת דקר

סרטים ארוכים על הצוללת דקר

ראשון, סרט באורך 47 דקות, של ערוץ נשיונל- גאוגרפיק (באנגלית עם כתוביות בעברית) המתאר בצורה מרגשת ומרתקת את פרשת הצוללת דקר מראשיתה ועד מציאתה, 31 שנים וארבעה חודשים לאחר שנעלמה, בעומק 3 קילומטרים בלב ים. הסרט מתאר בצורה טובה את המחוייבות העמוקה של חיל הים

אנדרטת נצר אחרון בשביל המחבר בין יד ושם והר הרצל

אנדרטת נצר אחרון בשביל המחבר בין יד ושם והר הרצל

סרטון קצר (2 דקות) שהופק לצורך טקס הדלקת המשואות בשנת 2000, בו הדליק משואה יוזם הקמת אנדרטת 'נצר אחרון' יהודה שטרנפלד כהוקרה על מפעלו. האנדרטה הוקמה בשביל הסמלי המחבר בין יד ושם והר הרצל לזכר 433 הנופלים במערכות ישראל שהיו נצר אחרון למשפחתם שנספתה כולה

קרב המיתלה וגבורתו של יהודה קן דרור

קרב המיתלה וגבורתו של יהודה קן דרור

סרט (8 דקות) המתאר את הקרב שהתחולל במיצר המיתלה במלחמת סיני (מבצע קדש) ב1956. חטיבת הצנחנים הוצנחה בתחילת המבצע במרחק 200 ק"מ מהגבול בעומק סיני. אריק שרון המח"ט רצה להתקדם אל מעבר למעבר צר בין הרים שנקרא 'מעבר המיתלה' כדי לתפוס עמדות יותר טובות, אך

נאום חיים הרצוג בעצרת האו"מ בתגובה להחלטה נגד הציונות

נאום חיים הרצוג בעצרת האו"מ בתגובה להחלטה נגד הציונות

סרטון (3 דקות) המביא את עיקרי נאומו של שגריר ישראל באו"ם, מי שהיה אחר כך נשיא המדינה השישי, חיים הרצוג, מ10 בנובמבר 1975 (יום השנה לליל הבדולח), בתגובה להחלטה מספר 3379 שקבעה כי הציונות היא "צורה של גזענות ושל אפליה גזעית" והשוותה אותה למשטר האפרטהייד

הלוויה הראשונה בהר הרצל (חללי לטרון והל"ה)

הלוויה הראשונה בהר הרצל (חללי לטרון והל"ה)

סרטון קצר (2 דקות) של הלוויה הראשונה שהתקיימה בהר הרצל מתוך יומן 'כרמל' בצילומו של הצלם נתן אקסלרוד. הלוויה התקיימה ב17 בנובמבר 1949, כחצי שנה לאחר תום הקרבות של מלחמת העצמאות. בלוויה הובאו למנוחות 323 חללי מלחמת העצמאות שנקברו עד אז בקבורה זמנית. אלו היו

מציאת כתובת הקדשה לאדריאנוס קיסר בירושלים – ומשמעותה

מציאת כתובת הקדשה לאדריאנוס קיסר בירושלים – ומשמעותה

כתבה קצרה (2:30 דקות) מהערוץ הראשון על מציאת כתובת הקדשה לקיסר אדריאנוס, הקיסר שהביס את בר כוכבא, באזור שער שכם בירושלים. זהו למעשה חציה השני של כתובת אבן שחציה הראשון נמצא כבר לפני 100 שנה אך רק עכשיו עם מציאת החצי השני ניתן לתארך את

חורבן בית שני מזוית קומית

חורבן בית שני מזוית קומית

תוכנית הסאטירה "היהודים באים", הפיקה פרק שלם על חשמונאים, יוסף בן מתתיהו, מלחמת הצדוקים, הקנאים והפרושים, כמה רומאים וחורבן הבית. 26 דקות של סאטירה נוקבת הרלוונטית גם לימינו.

חורבן בית ראשון

חורבן בית ראשון

סרטון זה, באורך שבע וחצי דקות, ממחיש באנימציה והצגת תגליות ארכאולוגיות, את חורבן בית ראשון ע"י נבוכדנצר מלך בבל, צעד אחר צעד. הופק ע"י מכון מגלי"ם.

יומן נדיר של פתיחת מוזיאון ישראל

יומן נדיר של פתיחת מוזיאון ישראל

סרטון קצר ומרגש המתאר את פתיחת מוזיאון ישראל בשנת 1965 מארכיון אולפני הרצליה. ראש הממשלה דאז, מר לוי אשכול אמר בדברי ברכתו: "במקביל לקיבוץ הגלויות של עם ישראל בגוף, מסמל מוזיאון זה את קיבוץ עם ישראל ברוח". אורך הסרטון – כדקה וחצי.

מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל

  בתחילת שנות השישים הקימה חברת סולל בונה את מוזיאון ישראל על פי החלטת דוד בן גוריון. האדריכל אל מנספלד תכנן את המבנים המשתלבים בהרי ירושלים וזכה על כך לשבחים ברחבי העולם. בסרט מספר בהתרגשות גמלאי סולל בונה, אליעזר רהט, איך בנו את המוזיאון היפיפה

המגילות הגנוזות – האוצר השמור במדינה

המגילות הגנוזות – האוצר השמור במדינה

  סרט של רשות העתיקות ובו מתועדת חשיפת המתקן הסודי בו מאוכסנות המגילות הגנוזות. זהו האוסף הקדום והגדול ביותר של כתבים יהודיים המתוארכים לסוף ימי בית שני. הוא נחשב לאחד מהאוצרות הארכאולוגים החשובים ביותר בעולם. מגילות קומראן נמצאו במערות לחוף ים המלח בשנות החמישים של

סוד מגילת קומראן

סוד מגילת קומראן

אוסף של פיסות קלף אלו, הטריד את מנוחת החוקרים שנים רבות. אלו הם שרידי מגילת קומראן, שאת משמעותה לא הצליחו החוקרים לבאר, עד שהצטרף לצוות חוקר האקדמיה ללשון העברית. בעזרת מצלמות משוכללות ומחשבה מקורית, הצליחו החוקרים לפצח את החידה. אורך הסרטון של "כאן" תאגיד השידור

המגילות הגנוזות . COM

המגילות הגנוזות . COM

חדשות ערוץ 2 מדווחים על מיזם חדש של גוגל, המאפשר צפיה במגילות הגנוזות בלחיצת כפתור. בסרטון להלן תוכלו לראות את המגילות עצמן.

פינות וסודות במגדל דוד

פינות וסודות במגדל דוד

בעמוד זה ניתן למצוא סרטון קצר (כ-4 דקות) המתאר את הפינות המיוחדות והסודות שניתן לגלות במוזיאון מגדל דוד. הסרטון, שהופק ע"י אתר allaboutjerusalem,  מומלץ עבור אלו המתכננים ביקור במתחם או מתעתדים לבקר בו, ורוצים להכיר אותו קצת לפני כן על מנת להפוך את חווית הביקורת למשמעותית

מגילות קומראן בהיכל הספר

מגילות קומראן בהיכל הספר

בעמוד זה ניתן למצוא קישור למסמך מידע מפורט על מגילות קומראן (המגילות הגנוזות) אשר שוכנות בהיכל הספר ומהוות את אחד המיצגים המרכזיים במקום. המסמך מפרט את ההיסטוריה העשירה והחשיבות הרבה של המגילות, כמו גם את סיפור גילויין המרתק והבאתן לתצוגה בהיכל. המידע לקוח מתוך אתר

היכל הספר- מידע שימושי ומפה

היכל הספר- מידע שימושי ומפה

בעמוד זה ניתן לקרוא מסמך מידע שימושי על היכל הספר, ההיסטוריה של המבנה והחשיבות ההיסטורית והתרבותית שלו, כמו גם מפה לשימושם של המבקרים במקום. המידע והמפה לקוחים מתוך אתר מוזיאון ישראל (אשר ההיכל שוכן בתחומו). הטקסט המלא: התנ"ך הוא ספר היסוד של עם ישראל. מרבית

הפעם הראשונה בכותל- משה עמירב

הפעם הראשונה בכותל- משה עמירב

בעמוד זה ניתן לקרוא קטע שכתב הצנחן משה עמירב, המספר על הפעם הראשונה בחייו בה הגיע לכותל, כחייל במלחמת ששת הימים: יום שני, 5 ביוני 1967, הגעתי לירושלים המערבית כחייל בחטיבת הצנחנים. כל אותו הלילה התקדמנו מבית לבית תחת אש תופת. הגדוד התקדם מזרחה, וידעתי כי הכיוון

הכותל הקטן

הכותל הקטן

בעמוד זה ניתן למצוא מסמך מידע קצר על 'הכותל הקטן', הלקוח מתוך הספר 'כל אחד ממקומו- המדריך ליהדות מעשית'. מלבד הרבה המוכרת, ישנם חלקים נוספים מהכותל הנגישים לציבור, הנמצאים הן במנהרות הכותל והן בתעלת הניקוז שנחשפה מתחת לרחוב ההרודיאני כחלק מחפירות עיר דוד. אתר תפילה מקובל וותיק

מנהרות הכותל

מנהרות הכותל

אנחנו מכירים את הכותל המערבי, נכון? ובכן, אנחנו מכירים רק 70 מתוך כמעט 500 המטרים שלו. רוב הכותל נמצא תחת בתי הרובע המוסלמי. בכדי לראות את כל אורכו של הכותל צריך לרדת למעבה האדמה, אל מנהרות הכותל. מדובר במערך חללים ומחילות מתקופות שונות. ההולך בהן

חילונים ותשעה באב

חילונים ותשעה באב

מה, לאדם חילוני אין סיבה להתאבל על חורבן בית המקדש? לא. ההתאבלות צריכה לבוא מהמקום הלאומי. כי בית המקדש אינו רק מקום דתי, אלא דווקא מקום מאחד. עובדה: שלוש פעמים בשנה כולם באו אליו. כך נאמר בסרטון הקצר (2:33) של תאגיד השידור "כאן". זוית אחרת

תיעוד נדיר של רב הכותל הראשון ורעייתו, שנפלו ברובע היהודי במלחמת השחרור

תיעוד נדיר של רב הכותל הראשון ורעייתו, שנפלו ברובע היהודי במלחמת השחרור

"אם נגזר על מן דהוא לעלות קרבן על קדושת ירושלים העתיקה ומקומותיה הקדושים, הרי אני מחויב בכך יותר מכל אדם אחר…" כך כתב הרב אורנשטיין שמונה ב 1930 לרב הכותל וכיהן בתפקידו זה עד 1948, כשנהרג בקרבות על הרובע היהודי. רעייתו נפגעה דקות ספורות לאחר

סיפורו של צנחן

סיפורו של צנחן

בסרטון זה ניתן לראות את צבי פרידמן, אחד מהצנחנים ששחררו את הכותל, מספר על הרגעים המרגשים. בויקיציטוט הוא כותב: "את "סיפורו של צנחן" כתבתי ב- 8 ביוני 1967 בשכבי פצוע בבית-החולים "הדסה" בירושלים, מחכה לניתוח להוצאתו של רסיס פגז קטן עשוי מנחושת, שחדר לראשי במהלך

הסכסוך בכותל בזמן המנדט

הסכסוך בכותל בזמן המנדט

יום כיפור תרפ"ט (1928). מאות יהודים ברחבת הכותל, והשמש מעמיד מחיצה בין הנשים לגברים. הערבים רואים במעשה זה הפרת הסטטוס קוו ודורשים להסירה. היהודים מבקשים דחיה עד לאחר היום הקדוש, אך הבריטים מסירים את המחיצה בכח. דבר זה מהווה רוח גבית לערבים, שיוצאים מהמסגדים משולהבים

ולנו יש חובייזה

ולנו יש חובייזה

  ירושלים במצור, השיירות נורות בדרך, ויש רעב אמיתי בעיר. אנשי ירושלים יצאו ללקט מה שיש, ומה שהיה זו החלמית, החובייזה. באמצעות סרטון זה תוכלו לטעום את טעם המצור, לא כביטוי אלא באמת. באתר זה תוכלו ללמוד על יתרונותיה התזונתיים של החוביזה, ובאתר צמח השדה

מה קורה לפתקים בכותל?

מה קורה לפתקים בכותל?

תהיתם מה קורה עם הפתקים שהטמנתם בכותל? בסרטון זה תקבלו את כל התשובות. הרב רבינוביץ', רב הכותל, מסביר שבכל שנה "עושים פסח", אוספים את כל הפתקים ושמים אותם בגניזה. זוהי כתבה מאתר קשת בנושא, ממנה עולה כי ניקוי הפתקים לא נעשה רק פעם בשנה.

הכותל 24/7

הכותל 24/7

https://www.thekotel.org/kotel/kotel_cameras/ הקרן למורשת הכותל המערבי הציבה מצלמות המשדרות לאתר הקרן 24 שעות ביממה את המתרחש ברחבת הכותל, רחבת התפילה וקשת וילסון, כך שגם מי שאינו נמצא במקום בגופו, יוכל להתעדכן, לצפות בבר מצווה או בתפילה, ולהרגיש חלק מהמקום. מוזמנים להכנס.

בתי הכלא המנדטוריים

בתי הכלא המנדטוריים

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי בתי הכלא המדנטוריים בארץ, שיכול לשמש לסיורים באתרים היסטוריים הרלבנטיים לתקופה, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. בתי הכלא המנדטוריים מערכת המשפט ואכיפת החוק המנדטורית כללה בין היתר בתי דין אזרחיים וצבאיים, משטרה (Palestinian Police) ושירות בתי סוהר (Palestinian Prison).

תקופת השלטון הבריטי- חומר רקע

תקופת השלטון הבריטי- חומר רקע

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי תקופת השלטון הבריטי, שיכולה לשמש לסיורים באתרים היסטוריים בירושלים, ביניהם מוזיאון אסירי המחתרות. רקע לתקופה: כיבוש הארץ על ידי הבריטים בשלהי מלחמת העולם הראשונה (1918-1917) הביא לסיומן של 400 שנות שלטון עות׳מאני, שהפך מושחת ונחשל והתנגד לפעילות הציונית

מוזיאון אסירי המחתרות- תולדות המבנה

מוזיאון אסירי המחתרות- תולדות המבנה

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי אודות המבנה של מוזיאון אסירי המחתרות וההיסטוריה העשירה שלו. תולדות המבנה בשלהי תקופת השלטון העות׳מאני בארץ ישראל, ביקשו מעצמות אירופה להעמיק את אחיזתן בארץ הקודש באמצעים שונים ובהם עידוד ביקורי צליינים נוצריים. במסגרת זו בנו הרוסים בירושלים, בשנות השישים

עולי הגרדום

עולי הגרדום

עולי הגרדום, או הרוגי המלכות, הם 12 חברי המחתרות אצ"ל ולח"י שהוצאו להורג ע"י המנדט הבריטי אחרי שנדונו למוות בתליה. אלו שמותיהם: שמונה מהם נתלו בישראל: שלמה בן יוסף, דב גרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, יעקב וייס, אבשלום חביב ומאיר נקר. שניים מהם נתלו במצרים: אליהו בית-צורי

כיכר בתי מחסה: תשי"ז-תש"ח

כיכר בתי מחסה: תשי"ז-תש"ח

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי כיכר בתי מחסה ברובע היהודי, חשיבותו ההיסטורית של האתר ומרכזיותו במורשת הקרב על ירושלים. כיכר בתי מחסה: תש״ח–תשכ״ז הסיפור יסופר להלן בקצרה, להרחבה ניתן להסתכל באתר דעת. בשנת 1947, חיו ברובע היהודי כ-2500 איש (כעשירית מהעיר העתיקה כולה),

תמונות נדירות של הכותל מיד לאחר השחרור

תמונות נדירות של הכותל מיד לאחר השחרור

הספריה הלאומית פרסמה תמונות נדירות מאוסף מיוחד שצולמו בשבוע הראשון לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. בתמונות תוכלו לראות מתפללים מגיעים לכותל ונוגעים באבניו הגדולות, לראשונה מזה 19 שנה. כאן תוכלו לראות מספר תמונות מארכיון קק"ל מאותה תקופה. שיא ההתלהבות היה בחג השבועות, ימים

ברכת הכהנים מכתף הינום ירושלים

ברכת הכהנים מכתף הינום ירושלים

בעמוד זה ניתן למצוא מידע על נוסח ברכת כהנים הקדום שנמצא בכתף הינום, אשר לה חשיבות היסטורית וארכיאולוגית רבה. ברכת הכהנים מכתף הינום ירושלים זוהי עדות כתובה, מימי בית ראשון, לפסוקי תנ״ך. ב״כתף הינום״, סמוך למרכז מורשת בגין נתגלו במערת קבורה מימי בית ראשון שתי

כתובת תל דן

כתובת תל דן

בעמוד זה ניתן למצוא מסמך תמציתי על כתובת תל דן, ההיסטוריה שלה וחשיבותה לחיי העם בתקופת המקרא. כתובת תל דן כתובת דן התגלתה בשנת 1993 ע״י חופרי התל מטעם מכון נלסון גליק למקרא ועתיקות בירושלים. הכתובת היא מצבת ניצחון ארמית שהוצבה בשער העיר דן. לצערנו

כתר ארם-צובא בהיכל הספר

כתר ארם-צובא בהיכל הספר

בעמוד זה ניתן למצוא מידע תמציתי לגבי ספר כתר ארם צובא, הרקע לכתיבתו ומקומו החשוב בהיסטוריה היהודית. כתר ארם-צובא לפני כאלף שנים נכתב בטבריה אחד הספרים החשובים בעולם – העותק המושלם, המהימן והמדויק ביותר של התנ״ך זהו ״כתר ארם צובא״.זהו כתב יד של ספר התנ״ך

בעיניו של לוחם

בעיניו של לוחם

מלחמת העצמאות מתוארת דרך יומנו של אמנון, החל מיום ההצבעה באו"ם ועד להקמת צ.ה.ל. התהליך מהתארגנות היישוב להגנתו ועד לנטילת היוזמה להתקפה, מובא בתמונות הבאות" : דצמבר 1947 משמר צינור המים בנגב. ינואר 1948 ההגנה על הרובע היהודי בעיר העתיקה. פברואר 1948 פיצוץ גשר על

הקרב על העיר העתיקה בעיני Palestine films

הקרב על העיר העתיקה בעיני Palestine films

יומן חדשות מארכיון המדינה בשם "ישראל במערכה", המתאר את מלחמת העצמאות. ניתן לראות בו את הקרב על העיר העתיקה ירושלים תחת אש ירדנית, את המלך עבדאללה מתפלל בירושלים, את אבא אבן באו"ם ביוני 1948. צילומים של שבויים ערבים, קרבות יריות לעבר מטוס מצרי בת"א, שיירות

הצצה לנקבת השילוח ומערת חזקיהו

הצצה לנקבת השילוח ומערת חזקיהו

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון הדרכה קצר (כ-2 דקות) של שחר שילה מאתר 'עיר דוד', המציג את אחד האתרים החשובים והמרכזיים מבחינה ארכיאולוגית והיסטורית ליהודים במהלך ההיסטוריה: נקבת השילוח (נקבת חזקיה), שהינה אחת מהאטרקציות המרכזיות בירושלים. הנקבה מוזכרת במקרא בספר ישעיהו בתקופתו של המלך חזקיה,

ביקור האפיפיור בירושלים

ביקור האפיפיור בירושלים

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר המתעד את הביקור שערך בשנת 2009 האפיפיור בנדיקטוס ה-16 בירושלים. הסרטון מתעד את הביקור של האפיפיור במקומות הקדושים לנצרות בעיר (ובישראל בכלל) ואת מפגשיו עם הרבנים הראשיים לישראל ונשיא המדינה דאז, שמעון פרס. הסרטון מאפשר הצצה לעולמה של הנצרות

bitemojo- יוצאים לאכול בעיר העתיקה

bitemojo- יוצאים לאכול בעיר העתיקה

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כדקה וחצי), המציג את האפשרות ליהנות מסיור אוכל בשוק מחנה יהודה שבירושלים, המכיל מגוון רחב של סגנונות קולינריים, ריחות, טעמים ומסעדות. הסרטון הופק ע"י ארגון allaboutjerusalem המקדם תיירות בירושלים.

הצצה נדירה לירושלים העתיקה

הצצה נדירה לירושלים העתיקה

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון של מדריך הטיולים צחי שקד, המכיל תמונות ישנות ונדירות של ירושלים העתיקה (החל משנת 1853 והלאה). הצפייה בסרטון מאפשרת הצצה להיסטוריה, הארכיאולוגיה והגאוגרפיה הייחודית של העיר והמקומות הידועים בכל העולם בשל כך: הר הבית והכותל המערבי, כנסיית הקבר הקדוש, כיפת

אתרי טבע, מורשת ונוף בישראל

אתרי טבע, מורשת ונוף בישראל

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון ארוך יחסית (כ-9 דקות) העוסק באתרי טבע, מורשת ונוף בישראל. הסרטון מכיל צילומי אוויר באיכות גבוהה, ומלווה בכתוביות באנגלית. המקומות והאתרים המוצגים בסרטון: העיר העתיקה, תל אביב, מצדה, היכל הספר ועוד. הסרטון הופק ופורסם ע"י 'אוצרות ישראל'.  

מקומות לא מוכרים בעיר העתיקה בירושלים

מקומות לא מוכרים בעיר העתיקה בירושלים

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון ארוך יחסית (כ-8 דקות) העוסק במקומות ואתרים בעיר העתיקה בירושלים המוכרים פחות לציבור הרחב. בעיר העתיקה בירושלים יש הרבה יותר מה להציע מאשר רק את הכותל וכנסיית הקבר: הכותל הקטן, תצפית גגות, הכנסייה הארמנית סנט. ג'יימס, ההוספיס האוסטרי, חנות הצילום של

אתרים ארכאולוגיים בישראל

אתרים ארכאולוגיים בישראל

בעמוד זה ניתן לצפות בסרטון קצר (כ-2 דקות) של תצלומי אוויר ממגוון אתרים ארכאולוגיים חשובים בישראל, כגון: תל מגידו, כפר נחום, סוסיתא, כוכב הירדן ועוד. הסרטון הופק ופורסם ע"י 'חולות נודדים'.  

הצג פחות תכני שונות