ששת הימים

האם הכותל הוא מקום דתי?

האם הכותל הוא מקום דתי?

זהו מאמרו של פרופסור דורון בר, נשיא מכון שכטר ליהדות, בו הוא מספר את סיפורו של הכותל המערבי מאז שחרורו במלחמת ששת הימים, ומעלה דילמות הקשורות אליו, כמו זאת שבכותרת. "הראשוניות של הפולחן המחודש במקום והיעדר סדרים ברורים של תפילה יצרו בעיות מורכבות והניבו כבר

שיר לכותל

שיר לכותל

מילים: יעקב אורלנד לחן: מרדכי זעירא ביצוע: שושנה דמארי פרצנו דרך שער אריות, אמצנו את העוזי אל המותן, אמרנו לא, כי לא יכול להיות, אבל זה התרחש – הנה הכותל! הינהו שם, עמוד ירושלם. טרופים אליו, שטופי דמים נחלצנו, רק מי שברגליו רץ עם שלם

על גבעת התחמושת

על גבעת התחמושת

השיר נכתב ע"י יורם טהרלב והוא מסתמך על ראיון עם לוחמי הקרב ממלחמת ששת הימים על גבעת התחמושת שפורסם בעיתון "במחנה". בין בתי השיר משולבים ציטוטים מהכתבה המדוקלמים תוך כדי השיר ע הציטוטים הם תיאורים של הקרב מנקודת ראותם של לוחמים שהשתתפו בו. שורת המחץ

על כפיו יביא

על כפיו יביא

השיר "על כפיו יביא" בוצע לראשונה ב 1969 והפך ללהיט. באתר של יורם טהרלב, מחבר השיר, ניתן ללמוד על הרקע לכתיבתו: "אחרי מלחמת ששת הימים היה בארץ גל של שירי ניצחון ותהילה. אבל מתחת לפני השטח החלו לרחוש גם זרמים מיסטיים של אמונה בנסים שקרו

רבין מסכם את מלחמת ששת הימים

רבין מסכם את מלחמת ששת הימים

סרטון שהתגלה 19 שנה לאחר הירצחו של יצחק רבין, בו הוא, רמטכ"ל המלחמה, מתאר את מלחמת ששת הימים, התקופה שקדמה לה ותוצאותיה. "כל אחד מכם שלחם במלחמת ששת הימים, כל אחד שהיה בארץ במלחמת ששת הימים, כל אחד שחי בארץ עכשיו וסופג את חוויות מלחמת

קול ישראל פורץ לעיר העתיקה

קול ישראל פורץ לעיר העתיקה

כתב קול ישראל רפאל אמיר היה כתב צעיר בפרוץ מלחמת ששת הימים. הוא התלווה לכוחות בדרכם לשחרור העיר העתיקה, ורשמיו מיום זה נכנסו לפנתיאון הלאומי שלנו. בסרטון זה מספר אמיר על האתגרים וההתרגשות של אותו היום. אלו הם קבצי קול של הקלטות דרמטיות מאותו יום:

רבנו גורן

רבנו גורן

שיר על הרב גורן, המתאר את מלחמת ששת הימים באופן כזה שעוקב אחרי הרב שלמה גורן, הרב הצבאי הראשי באותם ימים. מילים – יורם טהרלב, לחן – עממי כשהעם נקרא לתורן אז הרב, רבנו גורן על ראשו חבש את כובע הפלדה עם שופר ועם קפוטה

הכותל

הכותל

שירו המפורסם של יוסי גמזו נכתב לילה לאחר שחרור העיר העתיקה בששת הימים. גמזו מספר כי ראה את הלוחמים יושבים שפופים ליד שערי העיר העתיקה לאחר הכיבוש, ושהעובדה שהם לא עלצו ולא בזו לאויביהם, אלא ביכו את חבריהם שנפלו גם בשעה זו של התעלות, עשתה

בשערייך ירושלים

בשערייך ירושלים

זהו שירו המפורסם של יוסי גמזו (לחן – בראון יחזקאל) שנכתב בעקבות שחרור העיר בששת הימים. השורה הראשונה מתייחסת לפסוק מתהילים קכ"ב: "עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם." הפזמון הוא איזכור לשירו של רבי יהודה הלוי, "ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך". שירה – יהורם גאון. עוֹמְדוֹת

"בכי של התרוממות נפש" חייל מספר על כיבוש העיר העתיקה

"בכי של התרוממות נפש" חייל מספר על כיבוש העיר העתיקה

"אנו יושבים על הרכס הצופה אל ירושלים העתיקה, עוד מעט אנו עומדים להיכנס אליה. העיר העתיקה של ירושלים, שמאז כל הדורות חולמים עליה ושואפים אליה, אנחנו נהיה הראשונים להיכנס אליה. העם היהודי מחכה לניצחוננו. עם ישראל מחכה לשעה היסטורית זו. היו גאים ובהצלחה, לנוע, לנוע